אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הסוציאליזם של רוברט אוון


רוברט אוון (1771-1858)

מבוא

רוברט אוון (1771-1858) נולד בניוטאון שבמזרח ווילס. מילדותו גילה עניין בתעשיית הטכסטיל שהתפתחה באנגליה ובעיקר במנצ'סטר. הוא הפך לאיש עסקים מצליח ובגיל 29 עבר לניו לאנארק –בסקוטלנד והקים שם מפעלי כותנה שהיו הגדולים בכל אנגליה. שלא כרבים מאנשי העסקים בני תקופתו גילה אוון עניין רב ברווחתם של עובדיו ולא רק בתפוקתם. הוא קיצר את שעות העבודה, בנה לפועליו מגורים נאותים וייסד בתי ספר לילדיהם. הוא האמין שעם שיפור בתנאי העבודה והחיים של בני האדם משתפר גם אופיים.

בשנות השפל של הכלכלה והאבטלה בעקבות מלחמות נפוליאון התאמץ אוון להפיץ את דעותיו ברבים ולהשפיע על אנשים חשובים. הוא קרא לפרלמנט הבריטי לצמצם את שעות עבודתם של הילדים, הציע תוכנית כלל ארציות להקל את מכת האבטלה ותבע רפורמות מרחיקות לכת בחינוך. מכיוון שזה לא נתקל בהרבה התלהבות מצד האנשים אותם ניסה אוון לשכנע עקר אוון לניו הארמני במדינת אינדיאנה בארה"ב וייסד שם קהילה קטנה שבה ניסה להנהיג שיתוף פעולה של הפרטים למען טובת הכלל. ניסיון זה נכשל ובשנת 1829 הוא חזר לאנגליה ונטל חלק בתנועת של פועלים פעילות שהוליכה בסופו של דבר ליסודם של האיגודים המקצועיים הגדולים. בכל רחביה של אנגליה היו פועלים שכינו עצמם "אווניסטים". הם למדו את כתבי רוברט אוון וערכו ניסויים בקואופרציה.

הם הוסיפו לנהוג לפי רעיונותיו של אוון במרץ רב אפילו אחרי 1834. השנה שבה התמוטטה תנועת האיגודים המקצועיים נוכח התנגדותם של המעסיקים ושבה ויתר אוון עצמו על חלק גדול מפעילותו. בסופו של דבר הייתה עיקר השפעתו של רוברט אוון על התנועה הקואופרטיבית וכאשר נפטר כבר הייתה תנועה זאת מבוססת היטב, אך התנועה הושתתה בעיקר על חנויות קמעוניות לשירות חברי הקואופרציה, דבר שאוון עצמו לא גילה בו עניין רב מעודו.

במאמר זה בחרתי לחקור את מאפייניו של רוברט אוון בתור מהפכן סוציאלי, האם היה סוציאליסט אוטופי שהאמין ששיטתו תציל את העולם מחוליי החברה או שמא רק ניסה לפתור בעיות מקומיות בלנארק על מנת לעלות את הפריון ורמת התפוקה של המפעל שלו. הדעה המקובלת, איתה אני מסכים, היא שבעוד שרוברט אוון מילא תפקיד חשוב מאוד בהתפתחות הזרם הסוציאליסטי באנגליה הוא לא חידש שום דבר במשנתו. ניתן להרחיב ולומר שעיקרי משנתו התבססו על עקרון התועלתנות לפיו תכלית הקיום הוא האושר האנושי וכמובן כנגזרת מכך הממשלה שמספקת את הצורך הזה היא הטובה ביותר והמוסרית ביותר כמובן שאת ביסוסיו לכך הוא שואף מפילוסופים אחרים, חלק בני תקופתו וחלק מן התקופה הקלאסית ואף על פי שמשנתו של אוון באה לענות על צורך מסוים שנוצר כתוצאה מהמציאות הסוציו אקונומית של התקופה הוא לא הצליח לפתור את בעיותיהם של אלו שהוא בא להציל אבל היווה חוליה חשובה ביותר בהתפתחות הסוציאליסטית של אנגליה ואירופה כולה.

התפתחותו של אוון מילד חסר השכלה למחנך העם:

/

מכונת הטוויה שהומצאה בתקופת אוון spinning jenny

רוברט אוון היה בנו השישי של מהגר מהמעמד הנמוך בינוני. נחשב לתלמיד מחונן, הוא למד רק עד גיל 9 אבל הספיק לקרוא ספרות קלאסית וגם תיאולוגית. כשסיים את לימודיו בגיל 10 נשלח לעבוד בלונדון כמוכר בחנות למוצרי גברים וכפועל בתחזוקת גשר לונדון שם אוון הכיר את האופי הליברלי של העיר הגדולה ואת תנאי העבודה והתנאים הסוציאליים הקשים שבהם נאלצו אנשים להרוויח את לחמם. ב1785 עבר למנצ'סטר בעקבות עבודה חדשה. במאה ה 18 עברה מנצ'סטר מהפכה תעשייתית והופכת להיות מרכז תעשיית הטקסטיל בעיקר בעקבות המצאות כגון מכונות הטוויה של קומפטון וארגרייב.

בשנת נכנס 1789 רוברט אוון לעסקי הכותנה ופתח ביחד עם מהנדס צעיר חברה קטנה שגדלה מהר מאוד ויחד איתה כוחו הכלכלי של אוון ותדמיתו בתור איש עסקים מוצלח ביותר. הוא הופך במהרה לשותף ב chorlton twist company. באותו זמן הוזמן לאגודת manchester literary and philosophical society. אוון הצטרף אל שורותיה והתחיל להכיר מושגים אשר(1) יעצבו סופית את משנתו. הוא התוודע למעמד חדש בחברה והוא מעמד המשכילים.

בשנת 1799 לאחר שהתחתן עם בתו של דיוויד דייל david dale) (2) הבעלים של מס' בתי חרושת של טקסטיל בניו-לאנארק רצה אוון לשפר את תנאי העבודה והתנאים הסוציאליים של פועליו, באותו זמן הוא היה אחראי על 2000 פועלים ביניהם 500 ילדים.

/

ניו לאנארק בתקופת אוון

התרשמו מפנוראמת 360 מעלות של ניו לאנארק כאן

באותו זמן היו סטנדרטים מסיימים לתנאי עבודה, בעלי המפעל היו אמורים לדאוג לתזונה, ביגוד, מגורים והשכלה של הילדים שעבדו במפעליהם אבל לרוב זה לא בוצע מכיוון שלא היה מנגנון מפקח שיכל לאכוף את החוקים. לפי דיווחו של אוון הילדים היו לרוב אנאלפביתים, רזים וחיוורים, קטני קומה, עובדה שנבעה מיציאה לעבודה בגיל צעיר. הם היו חולים ובעלי מום והיתר לא שרדו כלל. התשלום היה נמוך ביותר, חדרי העבודה אפלים מדכאים וחסרי אוורור או סניטאציה תקינה.(3)

אך לא רק זה הפריע לאוון, הוא ראה את החולי האמיתי במוסר הירוד של הפועלים. התדרדרות התא המשפחתי, הפועל השיכור, האישה שמתדרדרת לזנות עקב העוני והילדים שנאלצים לשאת בעול ללא השכלה וללא מוצא ממעגל הקסמים. בזה ראה אוון את המחלה והאחראים לכך הם בעלי המפעלים שלא דאגו לתנאי עבודה נכונים או יותר נכון לתנאים הסוציאליים של עובדיהם. באותו מפעל שקיבל לניהולו לאחר שהתחתן, הוא ראה את הקרקע הפורייה לה נזקק בשביל הניסוי החברתי שלו.

עמדו בפניו קשים רבים. הפועלים לא בטחו בו ושותפיו דאגו להכנסותיהם אך למרות הקשיים הוא הצליח במשימתו הראשונה. ולזמן מה הוא קיצר את יום העבודה מ13 שעות ל 10 אבל עקב לחץ של שותפיו הוא נאלץ להגדיל את יום העבודה ל 14 שעות זה כמובן עיכב את התקדמותו. אבל ב 1816 הוא בכל זאת הצליח לצמצם את יום העבודה ל 12 שעות. גיל המינימום הפך להיות 10 ו רק ילדים מקומיים הועסקו.(4)

/

קרבנות "רעב הכותנה" במנצ'סטר ( פועלים שהגיעו לחרפת רעב בגלל ירידת מחיר הכותנה)

אוון לא עצר רק בתנאי העבודה, הוא המשיך את הרפורמה שלו לתחום מגורי הפועלים. שיקם את המגורים הקיימים ובנה חדשים הוא שיפר את אמצעי התברואה, פעל לסלילת כבישים, מערכת פינוי אשפה וניקוז מים וביוב. בנוסף הוא סגר את החנויות הפרטיות ופתח את החנות המרכזית של המפעל ולסיום הוא פעל לפתיחת בית הספר של המפעל.

ברמה הרוחנית והמוסרית השתמש אוון ה אוון בשיטת מיקרו ממשל של המפעל עצמו. הוא יצר שיטת קנסות על התנהגות לא הגונה כמו שיכרות ומנגנון של אפיון התנהגות של כל פועל בעמדתו על ידי צבעים שסימלו סוגי התנהגות שונות, במהרה הניבה שיטתו פירות ורמת החיים עלתה יחסית לעבר.

חינוך:

אוון האמין שחינוך והשכלה מלאו את התפקיד המכריע ביותר בעיצוב אופיו המוסרי והחברתי של האדם ולכן הנהיג שיטות חדשות של לימוד ואף נושאי לימוד חדשים. רוברט אוון, כחלוץ אמיתי של מחשבה ליברלית האמין שיש להשתמש במפות, תמונות, טבלאות וספונטאניות כדי ללמד אנשים לחשוב. בנוסף הוא קידם את לימודי הטבע, מוזיקה, ריקודים ומשחקים.

למרות שבין השנים 1809-1816 הוא הצליח לבנות את בית הספר שבו ילמדו את כל אותם עקרונות ליברליים, היו אלו אותם העקרונות שהביאו לפגיעה בתמיכה ממנה נהנה עד אז. שיטות הלימוד אותן הציע סימלו פגיעה במעמד הכנסייה אשר עד אז הייתה בעלת הזיכיון לקביעת שיטות הלימוד.(5)

לימודים בבית הספר בניו לאנארק

היכנסו לביקור בכיתת הלימוד של אוון בניו לאנארק כאן

בשנת 1802 המשיך אוון לנסות ולהשיג את מטרותיו בתחום תנאי העבודה, הוא הצליח לשכנע את אביו של ראש הממשלה רוברט פיל (sir robert peel) בכך שרב המפעלים מתעלמים מהתקנים לתנאי העבודה של הפועלים והציע לנסח תנאים חדשים. הוא הציע להגביל את גיל העבודה המינימלי ל 10 ואת יום העבודה ל 10 שעות עד גיל 18, סיפוק חינוך ע"י המפעל עד גיל12 ויצירת מנגנון מפקח אשר ידאג לאכוף את החוקים אך הפרלמנט ביקש הוכחות לטענות אלה והועדה שהקים הצליחה להסתבך בבירוקרטיה. למרות הכישלונות הנקודתיים האלו ב הפך 1819 גיל המינימום לעבודה להיות 12 עד גיל 16 ויום העבודה לבן 9 שעות אך עדיין ללא חינוך ע"י המפעל. רק ב1833 נוצר אותו מנגנון מפקח לביקורת המפעלים.

לאחר שהבין שלא יקבל את התמיכה לה הזדקק משותפיו החליט לפנות לציבור ישירות. הוא פרסם את מאמריו "מבט חדש על החברה" (new view of society ) בהם טען כי הקהילה האידיאלית היא הקואופרציה שמבוססת על תעשיה קלה וחקלאות.

טענה זאת הופיעה בעיתוי מעניין מאוד באנגליה. לאחר מלחמות נפוליאון נמצאה כל אירופה לרבות בריטניה בשפל כלכלי. שיעור האבטלה היה גבוה ביותר ובנוסף לזה התרחשה התוצאה הפרדוכסלית של המהפכה התעשייתית שבה עקב המיכון שהחליף את הפועל, יוצרה הרבה מאוד תוצרת שבריטניה הייתה רגילה לספק לכל אירופה בזמן המלחמה אך הפועלים לא יכלו להרשותה לעצמם. העוני והרעב השתלטו על המציאות של הפועל האירופאי ומשנתו של אוון הייתה הפתרון או לפחות כך טען בכל נאומיו ושאר אמצעי התעמולה שהפיץ (פמפלטים). שוב הוא נהנה מתמיכה יחסית רחבה לגבי תוכניתו החברתית אך הוא הזיק לקידומם של רעיונותיו כשתקף את הכנסייה. מאותו רגע והלאה הפכה המהפכנות החיובית שבעזרתה קיווה להציל את אנגליה לקריאת תגר על סדרי העולם הטבעיים.

בשנת 1820 נראה כי הצליח להתקדם בכל זאת. כאשר התבקש לכתוב דו"ח לגבי מצבה של לאנארק ולאחר ששוב טען כי את מצבה יכולה לפתור הקהילה הקואופרטיבית, הוקמה ועדה שתמכה ביצירת קהילה ניסיונית אך לא כלל ארצית עדיין. בשלב זה החליט אוון לנסות את מזלו בארה"ב. ב1824 רכש שטח התיישבות "הרמוניה החדשה" (new harmony) במדינת אינדיאנה ושם קיווה להתחיל את הניסוי החברתי שלו. אוון (6) הוזמן לנאום בקונגרס ובעזרת הסערה התקשורתית שיצר הצליח לגייס מתיישבים רבים לקהילה זאת.

/

שטר חליפין של קואופרטיב של אוון בשעות

הקהילה בניו הרמוני נכשלה, זאת משום שיותר מדי אנשים הגיעו ולא הצליחו למצוא תחושת סיפוק מחייהם כחקלאים או בעלי תעשיה קלה. ב1828 חזר אוון לאנגליה מרושש. שם גילה שבקרב מעמד הפועלים התקבלה תורתו בברכה והופצה בקרב איגודי העובדים השונים שהתפתחו באותו זמן. ב 1832 הקים אוון עיתון בשם "המשבר" (the crisis) ונמשך יותר ויותר אל עולם האיגודים המקצועיים. הוא יצר את שיטת שטר העבודה בעזרתו יכולה קהילה קואופרטיבית להמיר סחורה של קואופרטיב אחר בשעות עבודה.

אותם איגודים אימצו את עקרונותיו של אוון ו ב 1834 אוחדו לgrand national consolidated trade union הארגון כלל חצי מליון פועלים וכתגובה החלה הממשלה המבוהלת לרדוף את הארגון, דבר שהתבטא במעצרם של 6 מחברי האיגוד ושפיטתם על בגידה מכיוון שנשבעו אמונים לאיגוד עצמו. לאחר ולמרות המחאה שהנהיג אוון עם 30 אלף פועלים הוא לא השיג את מטרותיו. האיגוד סבל מחוסר הסכמה פנימי בין הקהילות השונות ולכן באוגוסט 1834 הוא התמוטט סופית וגרר איתו את העיתונות הקואופרטיבית אך לא את האידיאולוגיה. היא שרדה והפכה לתנועת הקואופרציה המודרנית.

בין השנים 1835-1845 התפתחה תנועת האווניסטים (owenites). הם פיתחו את הדת הרציונאלית, במסגרתה הם רצו להפיץ את תורתו של אוון ולנסות להקים מושבה קואופרטיבית אך גם ניסיון זה נכשל ולמרות שאוון לא הצליח לפתור את המצב בזמנו הוא נטע את זרעי הסוציאליזם החשובים שנבטו והתפתחו לתנועת הלייבור של היום.

מאפייניה הסוציאליסטיים של תורתו של אוון

אוון כתב כי לאור המצב שראה בחברה בזמנו היו שתי דרכים להתמודדות עם הבעיות של הפועלים: הראשונה והמקובלת הייתה לשלוט על הקהל המושחת ביד חזקה ולהעמיד את העבריינים לדין ולהאמין בכוח המרתיע של העונשים האכזריים, לפטר את העצלנים כלומר לגרש את אותם ואת משפחותיהם מן המקום ולהשלים עם היחס של מרות רוח, התמרמרות ורוגז מתמידים של הפועל כלפי המנהל. לעומת זאת הייתה אלטרנטיבה בה בחר אוון: הדרך שבה החליט ללכת- אמרה לנסות ולתקן את המצב החומרי של הפועלים ולחנכם, במידה האפשרית, להתנהגות רצויה ועל ידי כך להביא למניעתן או לכל הפחות לצמצומן הניכר של התופעות השליליות והנפסדות.

כשמנסים לאפיין את הסוציאליסט שברוברט אוון ניתן לקטלג אותו בצורה שטחית ביותר עם קבוצת הסוציאליסטים האוטופיים כגון שארל פורייה וסן סימון שבעצם היו חלק מאלו שיסדו את המושג 'סוציאליזם אוטופי' אך מה שמבדיל את אוון מהאחרים הוא הניסיון שלו להשפיע על יחסי העבודה וחינוך בין המעביד לפועל ולא הניסיון לשנות את המשטר הקיים בארצו כמו סן סימון למשל שאמנם לא נטל חלק בחיים הפוליטיים של תקופתו, הוא היה חבר מפלגה, אבל הגותו ורעיונותיו ותוכניותיו היו בעלי מסר פוליטי מובהק הקורא לשינוי של המשטר הקיים בארצו.(7)

/

מנצ'סטר בתקופת המהפכה התעשייתית

אוון לעומת זאת לא התעניין בשינוי המשטר הפוליטי או שינוי בהנהגת המדינה בדומה לסן סימון. אוון השתמש במשטר הקיים כדי להוביל את הרפורמות שלו במטרה להביא לשינוי ביחסים בין אדם לחברו ובין אדם לחברה. אם סן סימון רצה להחליף את שיטת הממשל משליטה של אדם באדם, לניהול של החברה על ידי גוף צנטרליסטי תעשייתי – שאף אוון לעשות את ההפך בביזור כוחה של המדינה בין המושבות השיתופיות הקטנות שמתוכן יקום העולם החדש המוסרי והבריא.

נקודה נוספת אליה צריך להתייחס בסקירת המאפיינים של רוברט אוון כסוציאליסט היא היותו בן 29 בלבד כשניסה את הניסוי החברתי שלו בניו לנארק, אי לכך ובהתאם לזאת קשה להאמין שהוא באמת ראה את היחס שבין המעביד לפועליו בצורה מופשטת ואם באמת התחיל את עבודתו מתוך החלטה עקרונית וכוונה מחושבת מראש להפוך את הציבור הקלוקל של ניו לנארק לחברה מסודרת והגונה שתהיה למופת לכל העולם. היות והוא התחיל בטיפול בבעיות החמורות ביותר שבהן נתקל בעבודתו כמנהל ניתן להסיק כי מתוך ניסיונו והצלחתו בניו לנארק הרחיב את היריעה לתוכנית מקיפה של תיקון החברה כולה.

רוברט אוון היה פילנתרופ, סוציאליסט, רפורמטור וחשוב מכל איש פרולטריון שעלה לגדולה בזכות היותו אדם בעל מודעות ואחריות חברתית מפותחת מעבר לתקופתו. הוא עלה ממעמד של פועל פשוט ועני למעמד של בורגני עמיד מנהל מפעל ואיש ספר אשר למרות השכלתו הלוקה בחסר הצליח להשפיע על הוגי הדעות בני תקופתו. הוא הצליח להתעלות מעל הרצון הכללי של התקופה לדאוג לפריון ולרווחים הפרטיים של עצמו ובחר במקום להגשים את חלומו ולהפוך חברה נגועה במגיפה חברתית של עוני מוסר ירוד ופשע לחברה שתיתן טון הקובע בשאר החברות בעולם המשמעות של זה היא שהוא התפתח לאט ממנהל עם לב לסוציאליסט עם חלום אוטופי ושיטה שבה ישיג את חלומו.

/

חנוכת אתר הזיכרון לאוון, 1902

למרות שרוברט אוון לא הצליח בתקופתו ליצור בעולם למציאות חדשה הרי שהוא הניח את היסודות שעליהם בנו הדורות הבאים את תנועת הסוציאליזם הלייבורית באנגליה ובכל העולם. הצלחתו זאת קשורה לעובדה שהוא לא התנשא כמו בלאנקי מעל העם הפשוט או ניסה ליצור בעלים חדשים כמו סן-סימון. הוא אימץ את העם שלו ללבו ולא התייאש אפילו כשנראה שכל הגורמים היו נגדו גם שותפיו וגם הפועלים. הוא נשאר תמיד אותו פועל פשוט ופעל למען כולם ללא שום תמורה לעצמו כיאה לסוציאליסט אמיתי.

הערות:

1.פרוידנברג גדעון,רוברט אוון –מחנך העם(תל אביב 1970) עמ' 29

2.שם,עמ' 25.

3.שם, עמ' 34.

4.שם,עמ' 41

5..שם,עמ' 42-43.

6.שם,עמ' 112.

7. שם עמ,379-381.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת גבי ליפשיץ