אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

חמש פעמים טקסס


תארו לעצמכם שיום אחד היו האמריקנים נוטלים את טקסס ומחלקים אותה לחמש מדינות נפרדות. רוב האמריקנים אינם יודעים, אבל סעיף כזה אכן קיים בהסכם הסיפוח של טקסס לארצות הברית, תולדה של הנטייה שרווחה באמצע המאה התשע-עשרה במערכת הפוליטית האמריקנית ליצור איזון מתמיד בין מדינות שתמכו בהמשך קיום העבדות למדינות שהתנגדו לה. מעניין מה היה כוחו של מושל טקסס כיום לו הייתה מדינה זו אחראית לשליחתם של חמישית בלבד משלושים וארבעה הבוחרים שהיא משגרת כיום לחבר האלקטורים.

אחת משאלות הטריוויה הפשוטות ביותר שנשאלנו בימי ילדותנו היא ''כמה מדינות יש בארצות הברית''. התשובה הפשוטה ביותר היא, כמובן, חמישים. אבל ברוב המקרים שבהם שאל עבדכם הנאמן את השאלה הייתה התשובה שונה מעט מן המספר הזה. לעתים קרובות נהגו העונים לנקוב במספרים שנבעו בין חמישים ואחת לחמישים ושלוש. איש מהם לא יכול היה להסביר אילו מדינות נוספו מאז הצטרפה הוואי כמדינה החמישים במספר בשנת 1959, אבל איכשהו נכנס להם לראש שאצל האמריקנים יש תיסוף במספר המדינות, ממש כפי שאצלנו יש פיחות בשערי מטבע החוץ.

מה שאיש לא ידע (זה לא יוצא דופן: גם רוב האמריקנים לא יודעים), הוא שיש אפשרות - תיאורטית לחלוטין - שאחת מאותן חמישים מדינות תחליט יום בהיר אחד להתחלק לחמישה חבלי ארץ נפרדים, שכל אחד מהם בנפרד יוכל להצטרף לארצות הברית במעמד של מדינה. העובדה המפתיעה הזו היא תוצר של נסיבות פוליטיות ייחודיות שנוצרו במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה. ומעשה שהיה, כך היה: בתום שנים של פולמוס ציבורי מתמשך הגיעו הזרמים הפוליטיים השונים בארצות הברית להסכמה על התנאים לסיפוח טקסס) שהייתה אז רפובליקה עצמאית מאז נפרדה ממכסיקו, שנים לא רבות קודם לכן,לאחר הביסה את צבאה של האחרונה בקרב סן ג'סינטו ב-‏1836) לאיחוד, הם מצאו עצמם במלכוד שאותו לא הביאו מראש בחשבון. הרפובליקה הטקסנית הצעירה לא הייתה בשלה להיות אומה ריבונית; מצד שני, נוכחותה של ישות פוליטית במרכזה של יבשת צפון אמריקה היוותה איום על השאיפות והאינטרסים של ארצות הברית עצמה.

הרפובליקה הטקסנית שהנהיג סם יוסטון הייתה קהילת ספר דלילת אוכלוסין. למעשה, לא היו בה יותר מארבעים אלף נפש. היו בה שורה של מטעים וחוות שניצבו סמוך ליערות או למורדות הנהרות שבסמוך למפרץ מכסיקו. הכלכלה הייתה בעלת אופי חקלאי מובהק. רוב החוואים נאבקו על קיומם. בעלי המטעים ייצאו את הכותנה שלהם בתמורה ליבוא סחורות אחרות שלהן היו זקוקים. העיירות

הגדולות ביותר לא היו יותר מאשר גיבוב של בתים שביניהם מתפתלים רחובות בוציים ובהם לא יותר מכמה אלפי תושבים. שוק הון, למשל, לא היה שם. גם כסף כמעט ולא היה. גם לא בנקים, כבישים סלולים או בתי ספר מאורגנים. לא הייתה קיימת כמעט תעשייה, ולמעשה היה צורך לייבא כמעט כל סחורה שהיא. על הקהילה הדלילה הזו היה קשה לממשל המקומי לשלוט בצורה אפקטיבית והחוק נאכף בראש ובראשונה על ידי השריפים ושופטי השלום של הסביבה. נגיד את זה ככה: טקסס לא עמדה בשום קריטריון של קבלת סטאטוס של מדינה בארצות הברית - אפילו של אותה תקופה.

אבל הרפובליקה העצמאית הזו חסמה את ההתפשטות האמריקנית לכיוון האוקיאנוס השקט, וקיומה של אומה עצמאית הגובלת בארצות הברית היווה פיתוי עצום להתערבות נוספת של מעצמות אירופיות. דוקטרינת מונרו לא הייתה מסוגלת לחסום, למשל, תפיסה חד-צדדית של זכויות דייג על ידי ימאים בריטיים במימי טקסס. סיפוח היה יכול, אפוא, להוות פתרון סביר לבעיה זו. אפס, מכסיקו ראתה עדיין בטקסס חבל ארץ מורד, וסיפוח עימו משמעו היה מביא (כפי שאכן קרה, לבסוף) לסכסוך מזוין עם השכנה שמדרום לנהר הריו גראנדה.

ככל שהבעיה המכסיקנית הייתה בעלת חשיבות, היא לא השתוותה במשקלה לבעיית העבדות. סיפוחה של טקסס עלול היה להפר את האיזון הפוליטי העדין שבין מדינות העבדות למדינות החופשיות. סיפוח כזה לא זו בלבד שישנה את המאזן לטובת מדינות העבדות, אלא שהמדינה החדשה בברית תהיה תוספת אדירה של טריטוריה - כמעט פי ארבעה בשטחה מהמדינה בעלת הטריטוריה הגדולה ביותר אז, מיזורי. כדי להוסיף בעיה על בעיה, התברר כי חלק הצפוני של טקסס שוכן מצפון לקו הרוחב הצפוני 36°30' - הקו שציין את הגבול בין השטחים בהם הותרה העבדות לאזורים החופשיים, כפי שנקבע בפשרת מיזורי מ-‏1820 (הגם שסעיפי הפשרה התייחסו לכל השטחים שהועברו על ידי צרפת לארצות הברית כחלק מטריטוריית לואיזיאנה, ועל כן לא כללו - בהגדרה - את טקסס.

באותה תקופה החל הדרום להבין שיצא מקופח מפשרת מיזורי של 1820. ארקנסו ומישיגן התקבלו זה מקרוב לברית, בהעמידן את הרכבה על 13 מדינות חרות מול 13 מדינות עבדות. פלורידה הייתה טריטורית העבדות (טריטוריה – חבל ארץ שעדיין לא קיבל מעמד מלא של מדינה בברית) היחידה שנותרה ; אך שלוש טריטוריות חרות - ויסקונסין,איווה ומינסוטה - עמדו לתבוע בקרוב להצטרף לברית, והייתה קיימת אפשרות שנוספות ילכו בעקבותיהן, אם ינותץ המחסום האינדיאני אל המישורים הגדולים. כמה מעצבי דעת קהל מהדרום העלו, אפוא, את היוזמה לפרוס את טקסס - מדינה הגדולה בשטחה מתשע מדינות חירות בצפון מזרח המדינה - למדינות עבדות אחדות, ובכך לשמש איזון נאות לניו אינגלנד.

הנושא הזה, שכל כך טרד את מנוחתם של האמריקנים (לגבי טקסס היה הדבר פשוט יותר, שכן תשעים אחוז מתושביה היו עבדים או בעלי עבדים), עמד במרכזה של החלטה משותפת שקיבלו שני בתי הקונגרס האמריקני, החלטה שמשמעותה סיפוח של טקסס לארצות הברית, שאושרה במרץ 1845. החלטה זו כללה סעיף הקובע במפורש כי טקסס רשאית להתחלק לחמישה חלקים שבהם תותר העבדות, כאשר העבדות בחלקים הטקסניים שמצפון לקו פשרת מיזורי תיאסר ואילו במדינות שתוקמנה מדרום לקו זה יוכרע הדבר בהתאם לעיקרון הריבונות העממית (החלטת התושבים). וכך נאמרו הדברים במפורש:

''third- new states, of convenient size, not exceeding four in number, in addition to said state of texas, and having sufficient population, may hereafter, by the consent of said state, be formed out of the territory thereof, which shall be entitled to admission under the provisions of the federal constitution. and such states as may be formed out of that portion of said territory lying south of thirty-six degrees thirty minutes north latitude, commonly known as the missouri compromise line, shall be admitted into the union with or without slavery, as the people of each state asking admission may desire. and in such state or states as shall be formed out of said territory north of said missouri compromise line, slavery, or involuntary servitude, (except for crime,) shall be prohibited. third- new states, of convenient size, not exceeding four in number, in addition to said state of texas, and having sufficient population, may hereafter, by the consent of said state, be formed out of the territory thereof, which shall be entitled to admission under the provisions of the federal constitution. and such states as may be formed out of that portion of said territory lying south of thirty-six degrees thirty minutes north latitude, commonly known as the missouri compromise line, shall be admitted into the union with or without slavery, as the people of each state asking admission may desire. and in such state or states as shall be formed out of said territory north of said missouri compromise line, slavery, or involuntary servitude, (except for crime,) shall be prohibited...''

הטקסני שעמד בראש התומכים בהסתפחות היה לא אחר מנשיא הרפובליקה הזו, אנסון ג'ונס. ג'ונס ירש ב-‏1844 את כיסאו של סם יוסטון, מייסדה המיתולוגי של הרפובליקה ומי שעמד בראש צבאה בקרבות הגדולים שניהלה נגד הצבא המכסיקני בשנות השלושים של המאה התשע-עשרה. כאמור, גם בארצות הברית הייתה תמיכה רחבה בסיפוח והוא היווה נושא מרכזי במהלך מערכת הבחירות של 1844. הדמוקרט ג'יימס פולק, שנחשב ל''סיפוחיסט'' מושבע, ניצח בבחירות של 1844 את הנרי קליי, כשעיקר הוויכוח ביניהם נסב על נושא טקסס. לאחר ניצחונו, כאמור, העביר בקונגרס חוק סיפוח. הקונגרס הטקסני אישר את ההצעה ב-‏4 ביולי 1845. טקסס סופחה רשמית לאיחוד לאחר שהנשיא האמריקני, ג'יימס פּוׁלק חתם על ההחלטה לקבל את טקסס המעמד של מדינה לכל דבר, ב-‏29 בדצמבר 1845. ב-‏19 בפברואר 1846 נערך טקס בחזית בניין הקפיטול של אוסטין, בירת טקסס. דגל הכוכב הבודד הורד מהתורן, ובמקומו הונף דגל ארצות הברית. הנשיא אנסון ג'ונס נשא את נאום הפרידה שלו. כך בא אל סיומו פרק בהיסטוריה הטקסנית והחלה תקופה חדשה. לימים, גרם סיפוח זה למלחמה המפורסמת בין ארצות הברית למכסיקו. הסיטואציה שהייתה הקרובה ביותר להביא לחלוקתה של טקסס לחמש מדינות שונות התרחשה ב-‏1850. קליפורניה (שנכבשה על ידי ארצות הברית במלחמה עם מכסיקו), שחוקתה אסרה את העבדות, פנתה לקונגרס וביקשה להצטרף לאיחוד כמדינה. באותה תקופה הסתבכה טקסס בסכסוכי גבול, שבמהלכם טענה לבעלות על שטחים שכיום הם חלק מהמדינות ניו מכסיקו וקולוראדו. לו הייתה מתקבלת תביעתה של טקסס על שטחים אלה, היו הדרומיים דוחפים להקמת מדינה טקסנית נוספת כאיזון להצטרפותה של קליפורניה כמדינה חופשית. פשרת 1850, שנשענה על סידרה של החלטות קונגרס, והסדירה זמנית את העניין, כשקבעה כי יש לקבל את קליפורניה לאיחוד כמדינה חופשית ואילו טקסס תזכה לפיצוי של עשרה מיליון דולר מאוצר האיחוד, תמורת ויתורה על השטחים שטענה כי היו בבעלותה.

קו הרוחב הצפוני 36°30' עלה שוב לדיון ב-‏1854, כאשר בוטלה פשרת מיזורי ובמקומה התקבלה פשרת קנזאס-נברסקה. שלוש שנים מאוחר יותר הכריז בית המשפט העליון של ארצות הברית על פשרת מיזורי כבלתי-חוקתית, כשפסק בפרשת דרד סקוט. הסבירות שטקסס תתחלק לארבע מדינות נוספות ירדה עוד יותר לאחר פרישתה מהברית ב-‏1861, יחד עם יתר מדינות הדרום, והקמת הקונפדרציה - שהרי בקונפדרציה שוחרת עבדות לא היה כל צורך באיזון אריתמטי בין יחידות מדיניות שוות מעמד. רק ב-‏1865, לאחר שאישרה ארצות הברית את התיקון ה-‏13 לחוקתה - תיקון שביטל את העבדות בכל רחבי המדינה - הורשתה טקסס להצטרף שוב לאיחוד.

ואולם, מי שסבור שהסעיף הזה בחוקת טקסס הוא ייחודי אינו אלא טועה. חוקת ארצות הברית - אותה חוקה שהתקבלה, בנוסחה המקורי, כבר ב-‏1787 - מסדירה אפשרות זו בדיוק. סעיף 4, פיסקה 3, בחוקה, קובע כי ''הקונגרס יוכל לקבל לברית זו מדינות חדשות, אך אף מדינה חדשה לא תכונן ולא תוקם בתחומי שלטונה של כל מדינה אחרת שהיא; כמו כן, לא תוקם אף מדינה על ידי חיבורן של שתי מדינות או יותר, או על ידי חיבור חלקי-מדינות, בלא הסכמתם של בתי המחוקקים של המדינות הנוגעות בדבר, ובלא הסכמתו של הקונגרס''.

הטקסנים הם עם המתגאה במורשתו העצמאית ובעובדה שמדינתם הייתה היחידה בעלת מעמד עצמאי קודם להצטרפותה לאיחוד. אגדה טקסנית גם מספרת שנציגי המדינה נשאו ונתנו עם ארצות הברית על סעיף בהסכם הסיפוח שיתיר לטקסס לפרוש מהברית בלא שתצטרך לקבל את אישור הקונגרס לפעולה זו. בהסכם הסיפוח עצמו, מכל מקום, אין לכך כל סימן וזכר.

מי שלא משתגע על נשיאים טקסניים, החל מלינדון ג'ונסון וכלה בג'ורג' וו. בוש, יוכל תמיד להשתעשע ב''מה היה קורה אילו''. למשל, אילו טקסס הייתה מתחלקת לחמש מדינות, חשיבות כל מדינה הייתה יורדת בהרבה ביחס לשאר המדינות, ואולי גם הנשיאים הלו לא היו מגיעים למקום אליו הגיעו כשמאחוריהם אחת המדינות הגדולות והחזקות ביותר בברית.

באדיבות אתר אפלטון

היסטוריה אמריקאית: קריאה נוספת - אימגו

המהפכה האמריקאית חלק א'

המהפכה האמריקאית חלק ב'

מגלים את אמריקה

דדווד: זהב בגבעות השחורות

ז'אן לאפיט: הפיראט מביצות לואיזיאנה

הביטול של דרום קרוליינה

שובו של הבאפלו

בלדה לחמור: פיירפליי קולורדו

משפט המכשפות מסיילם

משפט וויאט ארפ - הולידיי

המשפט של צ'רלס מנסון

נאום גטיסבורג - אברהם לינקולן

מלחמת העולם השניה באוקיאנוס השקט

מדוע הוטלו פצצות האטום על יפן?

האמריקאים רכשו מידע על לוחמה ביולוגית יפנית

נפט - שמן הסלע

משבר חברת הרכבות האמריקאית

הגברת באדום של וול סטריט

המדיניות הניאו ליברלית בממשל רייגן

הפרטה, הלאמה או החמצה

משבר הטילים בקובה

ג'ון דיר: טרקטורים ושוויון

תומס דייבנפורט

ההגמוניה האמריקאית

ממשל קנדי וג'ונסון

התפתחות ממשל ניקסון

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אורי קציר