אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

התפוצצותה המסתורית של נושאת המטוסים


ב-27במרץ 1943 אירע אחד האסונות הגדולים ביותר בתולדות בריטניה. נושאת המטוסיםשל הצי המלכותי התפוצצה באופן מפתיע ומבלי סיבה ברורה, וצללה למים לאחרזמן קצר. במשך עשרות שנים הוסתר המקרה מעיני הציבור, עד שלאחרונה נחשףהסיפור במלוא זוועתו. עד עצם היום הזה לא ברור לחלוטין מה גרם לפיצוץ,אולם עצם פרסום הפרשה שפך אור על תעלומה מסתורית לא פחות: מיהו האיששמעולם לא היה?

היהזה יום שבת אחר הצהריים. נושאת המטוסים "דאשר" שבה לבסיסה במפרץ קלייד ( clyde), בחופה של סקוטלנד. 528 החייליםוהקצינים על סיפונה היו שלווים למדי. הם נהנו מן הביטחון של שהייה במימיהמולדת, לאחר שפעלו באוקיינוס האטלנטי. בשעה 16:35 נאמר לכל אלה שאינםבתפקיד שהם רשאים לצאת לחופשה בסוף השבוע. ברי המזל החלו להתכונן למפגש עםהנערות המקומיות. מי שנמצא על הסיפון יכול היה ליהנות ממראה היבשה הקרבה.אף אחד לא ניסה להסתיר את התרגשותו, ודומה ששום דבר לא יכול היה למחוק אתהחיוכים הרבים וקולות הצהלה. אולם חמש דקות לאחר מכן התרחשהאסון.

בשעה16:40 טלטל פיצוץ אדיר את ספינת הוד מלכותו "דאשר". עדי ראיה סיפרו שראואת משטח ההמראה מתרומם לגובה רב ומתרסק לתוך הים. חרטומה של נושאת המטוסיםהזדקר לעבר השמיים. עשן ואש היתמרו משני צידיה. בטן האוניה החלה להתמלאבמהירות במים. המלחים ניסו להימלט בקפיצה אל מי הים הקרים. בזמן שניסולהתרחק מן האוניה הבוערת בשחייה, נדלק דלק המטוסים שדלף על פני המים, והיםהחל לתסוס ולבעבע. בתוך מספר דקות נעלמה האוניה במצולות. סירות הצלה שלחיל הים ביקשו להתקרב, אך לא הצליחו לחלץ את המלחים הלכודים בים העולהבלהבות.

אתהשם "דאשר" זכו לקבל לפני כן שלוש ספינות של צי הוד מלכותו/ה. דאשרהראשונה היתה ספינה בעלת תורן אחד שהושקה בברמודה בשנת 1797. היא היתהבעלת נפח של 402 טון, באורך של 32 מטרים, נשאה 80 אנשים ועליה היו 18תותחים. היא נטלה חלק בקרב כנגד ההולנדים בסמוך ליאווה בשנת 1811. בשנת1838 סיימה את שירותה. דאשר השנייה היתה ספינת בעלת שני תותחים שהושקהבשנת 1837. היא היתה בעלת נפח של 120 טון ובאורך 37 מטר. צוות של 12 שירתעליה, בין השאר גם באיי התעלה. היא סיימה את שירותה בשנת 1885. דאשרהשלישית היתה משחתת שהושקה בשנת 1894. היא היתה בנפח של 259 טון ובאורך 58מטרים. היא סיימה את שירותה בשנת 1912.

"דאשר"הרביעית החלה את דרכה כאוניית משא בנפח 8200 טון ובאורך 142 מטר. סיימולבנותה בפנסילבניה ב-14 במרץ 1940, וב-12 באפריל 1941 היא הושקה בשם "ריודה ז'נירו". ב-20 במאי 1941 היא נרכשה על ידי הצי האמריקני, שמכר אותהמאוחר יותר לצי הבריטי. במספנות המצויות בברוקלין היא עברה הסבה והושקהמחדש כנושאת מטוסים ב-1 ביולי 1942.

במהלךמלחמת העולם השנייה הוסבו אוניות משא לנושאות מטוסים על ידי חיבור משטחיהמראה לסיפוניהן. הן נועדו ללוות את שיירות האספקה שיצאו מאמריקה בדרךלבריטניה. עד שנעשה שימוש בנושאות מטוסים, טיבעו הצוללות הגרמניות מאותספינות של בעלות הברית באוקיינוס האטלנטי. ספינות האספקה היוו עורק חייםחשוב במכונת המלחמה הבריטית. בלעדיהן לא יכלה בריטניה להמשיך ולהילחםבגרמנים. אך משהחלו ללוות את שיירות האספקה בנושאות מטוסים חל מפנה בלוחמההימית. אלה סיפקו הגנה אווירית על ידי איתור צוללות גרמניות והשמדתן.בריטניה החלה להשתחרר מעול החנק שהטילו עליה הגרמנים בים.

כברבימי ההשקה נתגלו בעיות בהמראות מטוסים ממשטחה של "דאשר" והופיעו תקלותבמנועיה. זו היתה תחילתה של סדרת ליקויים מטרידים ביותר שפקדו אותה במהלךשירותה. למרות זאת, "דאשר" צורפה לשיירה הראשונה שיצאה מבוסטון ב-30באוגוסט 1942 בדרכה לבריטניה. הפלגת הבכורה שלה עברה ללא תקלות. לאחרשהגיעה לסקוטלנד החלו לבצע תיקונים במיכלי הדלק שלה. במהלך אימוניםאוויריים אף התרסקו כמה מטוסים על סיפונה, אך מבלי להסב נזק רב. בנובמבר1942 השתתפה נושאת המטוסים במבצע "לפיד", כשסיפקה הגנה אווירית להנחתתכוחות הברית בצפון אפריקה. בעקבות תקלות נוספות שוב בוצעו תיקוניםבמנועיה. אחרי כן, הפליגה למפרץ קלייד ושם, כאמור, במרחק 10 ק"ממן הנמל, היא התפוצצה ועלתה בלהבות.

346מלחים, 27 קצינים ו-6 טייסים נספו. בסך הכול 379 איש מצאו את מותם.הניצולים מנו 149 בלבד. רק כמה עשרות גופות אותרו והובאו אל החוף. כל השארהוכרזו כנעדרים מבלי להזכיר את נסיבות מותם. רוב המתים שנמצאו נקברוכאלמונים בארדרוסן ( ardrossan)ובגרינוק ( greenock). הציהמלכותי לא רצה להתעסק זמן רב מדי בזיהוי הגופות, כדי שסיפור ההתפוצצות לאידלוף ברבים. האדמירלים בחסות הממשלה הבריטית מיהרו לעטוף את האירוע במעטהשל חשאיות. הם הבינו שחשיפת הפרשה עלולה לגרום לנזק מוראלי כבד, ולכןהזהירו את הניצולים ועדי הראייה שלא לשוחח כלל על המקרה עם אף אדם. גם שוםמהדורת חדשות לא דיווחה על הטרגדיה הקשה.

התפוצצותהשל נושאת המטוסים הוסתרה מפני הציבור במשך כשלושים שנה. רק בשנת 1972הותרו לפרסום מסמכים סודיים שחשפו את סיפור טביעתה. על השאלה מדוע המקרההוסתר ענתה הממשלה הבריטית כי בעלות הברית לא רצו שהאירוע המצער יפגעבמאמץ המלחמתי. אולם על השאלה מה גרם לפיצוץ המסתורי לא נמצאה תשובה. היוםכבר ידוע כי שום צוללת גרמנית לא אותרה בקרבת נושאת המטוסים. שמועות ידעולספר שאולי בכל זאת מדובר היה בחבלה.

ימיםאחדים לפני האסון, בזמן שנושאת המטוסים עברה תיקונים, נעלמו המפתחות שלחדר הפצצות. משמר החופים הוזעק אל "דאשר" ולאחר כחצי שעה של חיפוש, גילהאחד מקציני המשטרה את המפתחות מוצמדים לצינור בחדר הפצצות. למרות ראיהברורה זו, פסלה החקירה הרשמית כל אפשרות של חבלה. גם אפשרות שמטוס התרסקעל צלע האוניה בזמן הנחיתה נפסלה אף היא. הסיבה הסבירה ביותר למקור הפיצוץהיתה דליפת דלק גדולה. נושאת המטוסים הכילה דלק מטוסים בכמות רבה מאד, ודיהיה בניצוץ זעיר בשל תקלה כדי להביא לאסונה.

בספרם" the secrets of hms dasher",מגלים המחברים ג'ון ונורין סטיל ( steele)את זהותו האמיתית של "האיששמעולם לא היה". מתברר שגופתו של אחד הנספים, תומאס מרטין ( thomas j martin) בן ה-24, שמשה אתהמודיעין הבריטי באחת ההטעיות המוצלחות ביותר בהיסטוריה הצבאית. צוללתבריטית בשם seraph "שרף" השליכה אתהגופה סמוך לחופי ספרד, כשהיא נושאת עליה מסמכים סודיים לכאורה. הגרמניםבלעו את הפיתיון והסיטו את כוחותיהם לעבר סרדיניה ויוון, בעוד שבעלותהברית התכוונו לפלוש לסיציליה. אפילו הרודן הנאצי אישר את מהימנותם שלהמסמכים המזויפים, ובכך גזר מפלה על צבאו. במשך עשרות שנים תהו רבים של מיהיתה הגווייה והועלו שמות אחדים, אולם דומה שהפעם באה פרשה עלומה זו עלפתרונה.

עלפרשת דאשר והאיש שלא היה ראה

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת יהודה בלו