אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פגישת הרצל והקיסר וילהלם השני


בנימין זאב הראשון פוגש את וילהלם השני

הרצל שכבר היה אחרי המעמד שרכש עקב ספרו"מדינת היהודים" ואחרי כינוס הקונגרס הציוני הראשון, היה בשלב של משאים ומתנים פוליטיים כדי לממש את חלומו. הרצל היה אכן מגדולי החולמים, אך הוא היה חולם שידע להקים כלי ביצוע לממש את רעיונותיו.לא פעם אנו מכנים את הרצל "חוזה המדינה"ומעלים על נס את ספרו שבו בישר את שיבת ציון. הרצל בספרו "מדינת היהודים" לא היה תמים לחשוב שהוא אכן ממציא רעיון חדש, והוא אכן פותח את ספרו במשפט:

"הרעיון, שאני בא להרצותו בחיבור זה, הוא עתיק ימים. הלוא הוא הקמתה של מדינת היהודים". בהמשך הדברים הוא אומר בפתח ספרו: "אני עצמי רואה עם פרסום חיבור זה את תפקידי כנשלם", ובכך כמובן לא דייק הרצל. מיד לאחר צאת הספר, נרתם הרצל להקמת התנועה הביצועית להגשמת חלומותיו: התנועה הציונית.

מטרת נסיעתו לארץ ישראל הייתה פגישה עם הקיסר(הקייזר) הגרמני וילהלם השני להשגת צ'ארטר על ארץ ישראל.

ואכן בנובמבר 1898 נפגש הרצל עם הקיסר בארץ ישראל, וזה היהממש לפני 100 שנה. ב- 2 בנובמבר אנו זוכרים מדי שנה את בלפור ואת הצהרתו , כיאנו חיים לפי התניה קבועה שזהו התאריך של הצהרת בלפור. מתברר שה-2 בנובמברשייך גם להרצל ולביקורו בארץ ישראל : זכרו מעכשיו גם אתה- 2 בנובמבר 1898.

מה להרצל בארץ ישראל ?

כדי להבין את ביקורו של הרצל בארץ ישראל, עלינו לזכור ששנתיים קודם לכן, ב- 1896 החלה פעילותו הפוליטית של הרצל.

בספרו "מדינת היהודים" העלה הרצל את הרעיון להקים את מדינת היהודים (הרצל מקפיד על המונח "מדינת היהודים" ולא"מדינה יהודית") על בסיס הסכמהבינלאומית ובחסות צ'ארטר של מעצמה בינלאומית. הקיסר וילהלם השני היה אז במעמד של ראש מעצמה, והרצל סבר שלקיסר יש השפעה על העות'מנים, ששלטו אז על ארץ ישראל. כפוליטיקאי מיומן הרצל מגיע לכאן רק לאחר תיאום מראש עם מקורבי הקיסר.פגישתו הראשונה עם אנשי הקיסר הייתה בקושטא (קונסטנטינופול)בירת תורכיה. הייתה זו פגישת תיאום בלבד, וסוכם בה על פגישה רשמית בנובמבר 1898 בירושלים.כל הקשר עם הקיסר היה גם הוא צירוף מקרים ואולי מזל של פוליטיקאי מתחיל :לאחר פרסום מדינת היהודים, זכה הרצל למעריץ נלהב (ממש "גרופי"), איש דת נוצרי בשם ויליאם הכלר. לפי חישוביו המיסטיים קרובה הייתה לבוא שיבת היהודים לארצם, וכאשר ראה את הספר "מדינת היהודים" נדמה היה לו שהנה הדמות שחזה בחלומו.היה לו להכלר גם קשר טוב עם הדוכס מבאדן, כיוון שהוא היה המחנך של בנו, ולמרבה המזל הדוכס היה דודו של הקיסר הגרמני. ב- 1 באוקטובר 1898 קיבל הרצל הודעה שהקיסר יקבל אותו לריאיון בבואו לארץ ישראל. זה היה הרקע לביקורו של הרצל בארץ ישראל. ההיסטוריה היהודית זכתה בביקור חשוב.

הקייזר בירושלים

הקיסר הגיע גם הוא לארץ ולא רק כעולה רגל. היו לו גם שיקולים פוליטיים: המניע הרשמי היהאכן דתי – חנוכת כנסיית "הגואל" בעיר העתיקה. אך הקיסר ראה בביקור גם אירוע פוליטי. הוא ניהל מדיניות חוץ פרו תורכית, בניגוד למדיניות הפרו- רוסית שהונהגה עד אז על יד הקנצלר אוטו ביסמרק. עם הכתרתו לקיסר תופס וילהלםפיקודעל קשרי החוץ, ומעתה הוא המושך בחוטים ולא הקנצלר(ראש הממשלה). הוא גם ייחס חשיבות כלכלית לקשר עם הסולטן העות'מאניוחיפש שווקים לתוצרת הגרמנית.

ביקור שהוא בעצם פוטו מונטאז'

מה שנשאר מכל ביקורו של הרצל בארץ הואהפוטו מונטאז' שנעשה בעקבות מפגש הרצל והקיסר בשער של מקווה ישראל.זהו צחוק הגורל: הפרטים הפיקנטיים נחקקים בזיכרון, והדברים החשובים נשכחים. הרצל עצמו ייחס חשיבות רבה לביקורו, והוא נתן לכך ביטוי ביומנו: יכול הייתי להמשיך לשבת בשלווה בביתי היפה,עם ילדיי היפים שנעוריהם הוורודים הולכים וחולפים, בלא שאוכל להתבונן מקרוב ברגעי הקסם של גידולם; והנה אני יוצא לנסיעה ארוכה כל כך, שאולי איננה חסרת סיכונים. אף הזהירו אותי שבארץ ישראל עלולים להתנקש בחיי …”

משלחתו של הרצל כללה את דר' דוד וולפסון (איש הכספים, שהיה עבור הרצל גם יועץ לענייני השפה העברית והמסורת היהודית), מקס בודנהיימר(יועץ משפטי), המהנדס יוסף זיידנרוהרופא ד"ר משה שנירר(ששימש בעצם רופא צמוד להרצל). בארץהשתלב במשלחת גם דר' הלל יפה, שהיה מנהיג חובבי ציון ביפו. דר' יפה אכן קיבל את המשלחת שהגיעה לנמל יפו. והוא מארגן למשלחת חדר

המראה ממלונו של הרצל ביפו - שימו לב להמונים הנקבצים לראותו ולשער קבלת הפנים שנבנה לכבודו

במלון קמיניץ ברחוב בוסטרוס ביפו (הבניין המקורי עמד ברחוב רזיאל 5-7, והמלון נוסד בשעתו על ידי משפחת ליפא קמיניץ).הרצל הגיע ליפו בבוקר יום רביעי, 26 באוקטובר 1898הרצלומשלחתו ביקרו במקווה ישראלואחר כך יצאו לראשון לציון להתרשם מנפלאותיה של התזמורת(האורקסטרה) המקומית. משם הם יצאו לסיורי התרשמות במושבות נס ציונה(אז ואדי חנין) ורחובות.הרצל שנשא בתוכו את הכוויה הצורבת שהנחיל לו רוטשילדבסירובו ליוזמה הציונית, ראה בעצב רב את הפחד של אנשי המושבות מאנשי הברון רוטשילד. בעיניו היה זה מביש והוא ראה בהם יהודים שהחליפו את הפחד מן הפריץ בגולה לפחד מן הפקידות של הברון בארץ: "הם החליפו פחד אחד במשנהו", כתב ביומנו.

הרצל על מרפסת בית הפקידות בראשון לציון

בהיותו ברחובות קוראים לעברו הערבים"מלך אל יהוד"(מלך היהודים), ואילו חבורת יהודים ספרים מרמלה קרבים אליו, כורעים על ברכיהם ונושקים את החול."ככה ייעשה למשיח בן יוסף ", הם אומרים.

לאחר הביקור במושבות יוצא הרצל שוב למקווה ישראל ומחכה ליד השער, כדי שיתרחשהמפגש המקרי עם הקיסר שעבר במקום עם פמלייתו.

מי שעוקב אחר החוש התקשורתי של הרצל יכול לשער שהרצל תיזמן הן את עמידתו בשער מקווה ישראל, והן את המצלמה שהייתה בידיו של דר' וולפסון בדיוק כשהקיסר אמור היה לעבור בדרך זו עם הפמליה המלכותית. זה היה ב- 29 באוקטובר 1898, והרצל יצא לקראת הקיסר, שכבר הכיר אותו. הקיסר הושיט לו יד, והצלם הציוני הנציח את האירוע .אך מתברר שוולפסון היה יותר דוקטור מאשר צלם:ברוב חפזונו והתרגשותו צילם דר' וולפסון את הקיסר על סוסו, אך קטע את הרצל ולא כלל אותו בצילום (ליתר דיוק, הוא צילם רק את רגלו השמאלית).כך נולד הפוטומונטאז' המפורסם במעבדת הצילום של דאוד סבונג'י. הרצל צולם בנפרד, ודאוד הצליח באמצעות הוראת "גזור"ו"הדבק" להפגיש את הרצל והקיסר בפוטו מונטאז'.

הרצל והקייזר - התמונה האמיתית רגלו של הרצל מימין

על פגישה זו של הרצל והקיסר כתבעיתון "המליץ":

הצילום הנפרד לפוטומונטאז'

"נקל להרגיש את הרושם, אשר עשה המחזה הנפלא הזה על לב הרואים. כולם נבהלו ממראה עיניהם ויחרדו מאד. ויפלו איש על צווארי רעהו וישקו איש לרעהו מרוב התפעלות והתלהבות.הקיסר וילהלם עמד לדבר את הד"ר הרצל! מי יודע מה גדול ערך המקרה הנפלא הזה לעמנו ".

ירושלים בעיני הרצל

הזמן היה די דוחק. זה היה יום ששי והרצל מיהר לתחנת הרכבת של יפו(שנפתחה ממש שש שנים קודם לכן). המשלחת הציונית ידעה שאסור להם להגיע לירושלים לאחר כניסת השבת, כיוון שלא יוכלו לחלל את השבת ולנסוע בכלי רכב אל המלון. הרצל שכב קודח מחום ברכבת והזיע כל הנסיעה, ולרוע מזלו הוא אכן הגיע לאחר כניסת השבת. מתוך חושים פוליטיים מחודדים הוא הבין את מעמדו בעם היהודי וידע שאסור לו לפגוע ברגשות היהודיים. הוא בחר ללכת ברגל. בדרך נגלית אליו ירושלים, וביומנו הוא מתנבא כמשורר: " למרות התשישות עשתה עלי ירושלים העטויה דוק של ירח, על קווי הרקיע המופלאים שלה, רושם עז. נפלאים הצללים של מצודת ציון, של מגדל דוד. הרחובות מלאו המון יהודים המטיילים להנאתם לאור הירח.". הרצל הלך מתחנת הרכבת של ירושלים לכיוון מלון קמיניץ, מבנה נידח העומד היום בין הרחובות יפו והנביאים. לאחר שהתברר שהמלון נתפס כולו על ידי אנשי הקיסר, לן הרצל בלובי של המלון ורק למחרת הוא הולך ל"צימר" של משפחת מרכס – שטרן.

הרצל ופמלייתו בירושלים

ב- 1 בנובמבר 1898 יוצא הקיסר לחנוך את כנסיית"הגואל", ולמחרת מגיע יומו הגדול של הרצל. ב- 2 בנובמבר 1898 מגיע הרצל עם המשלחת הציונית להיפגש עם הקיסר ברחוב הנביאים בירושלים(במקום בו עומד היום בית ספר אורט, לשעבר בית הפרובסט). הרצל נשא נאום נלהב וציוני, אך ציפיותיו מסתיימות בפיאסקו:הקיסר מגיב בשורה התחתונה במשפט מאד לא מחייב."העניין טעון לימוד מדוקדק ודיונים נוספים". וכידוע, דיונים זה לא הכל…

אפילוג בסימן תאומים

המסע נכשל למעשה, אך האירוניה ההיסטורית היא ש- 19 שנים מאוחר יותר ביום 2 בנובמבר 1917, מצהיר שר החוץ הבריטי ארתור ג'יימס בלפור על הצורך במתן"בית לאומי" ליהודים, הצהרה המכונה בספרי ההיסטוריה "הצהרת בלפור".הצהרה זו סוללת את הדרך למנדט הבריטי על ארץ ישראל, ובכך בעצם מוענק הצ'רטר המיוחל,שהרצל כה ציפה לו.אכן, 19 שנים לאחר הפגישה בין הרצל והקיסר נסגר המעגל. 19 שנים בדיוק. ומתברר שמי שמימש את חלומו של הרצל היה בלפור.

אמרנו לעיל "אפילוג בסימן תאומים", והתכוונו לכך ברצינות. הרצל ובלפור כמעט נפגשו:היה זהב- 1903, כאשר בלפור(שהיה אז ראש ממשלת בריטניה) הציע להרצל את"הצעת אוגנדה". הרצל, על פי יומנו, פגש בממשלהבריטי את שר המושבות צ'מברליין ולא זכה לפגוש את בלפור.

ב- 1948, סמוך להכרזת המדינה,נולדו לאבינוצמד תאומים.אבינו החליט לתקן את המעוות ההיסטורי, והוא קרא לתאומיו(כלומר, לנו) הרצל ובלפור. כך הפגיש אבינו עזרא חקק ז"ל(שהיה פעיל במחתרת הציונית בעיראק)את הרצל ובלפורכתאומים זהים.ואם תרצו, אין זו אגדה.

קריאה נוספת - אימגו

הרצל / אלטנוילנד - שורשים, חזון ומציאות

אלטנוילנד - אם תרצו, אין זו אוטופיה

הרצל לא גר כאן יותר / משה שוקד

הרצל - אגדה

תגובות

כנסבה

עכיבהנ עהינ ע עמנ

נפלא

הקריאה אכן הייתה מהנה!
סתם לא, אבל זה אחלה חומר לעבוד איתו.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת הרצל ובלפור חקק