 |
|
רקוויאם גרמני, מאת עמוס אילון, הוצאת דביר, 2005. 460 עמודים. |
האם אפשר להכתיר בתואר רגשי ספר שהוא ספר היסטוריה? במקרה הזה נראה לי שכן. ספרו של עמוס אילון הוא בעיני אחד הספרים העצובים ביותר שקראתי מזה זמן רב. עצוב בשל עניינו ביהודים בגרמניה במשך מאות שנים. בהזדהותם המוחלטת עם הארץ ותרבותה ומה שקרה בסופם. וגם אם אינו עוסק בחייהם בארץ הרי שכאן הובנו לאורך שנים לא נכון מעטים זוכרים שכינוי "יקה" הוא ראשי תיבות ליהודי קשה הבנה והכינוי "ייקים" היה סוג של כינוי גנאי שנולד מהשוואה לתרבות שהביאו לארץ מול התרבות הרוסית פולנית השונה כל כך. תרבות השלאף שטונדה ו"ביטה שיין - דנקה שיין". נימוס שלא הצליח לעולם להיקלט במדינת הלבנט המזרח אירופאית. ואם היינו צריכים לנסות להבין את הhיקים הללו הרי שספר זה בעקיפין מלמד אותנו את מוצאם הפנימי, הרוחני תרבותי.
 |
|
עמוס אילון |
היום, כשאנו יודעים מה קרה לכל יהדות אירופה קשה לכאורה לבדוק רק פזורה אחת, נכון שבכל הפזורות התקיימו תהליכים חשובים בקהילות היהודיות. היו פעילים ציבוריים, פוליטיקאים, אנשי מחשבה תרבות ואמנות. אך כמעט כולם פעילים ציוניים. בגרמניה זה היה שונה ועל השונות הזאת מספר לנו אילון בספרו.
אילון מתחיל את סיפורו בסתיו 1743 כשלברלין נכנס דרך שער שהיה מיועד לבהמות ויהודים הנער משה מנדלסון. ואילון איננו היחידי המתחיל לספר את תולדות התרבות הגרמנית ביום הזה. גרמנים אחרים טוענים שמלבד לייבניץ שייסד את האקדמיה הפרוסית למדעים ב 1693 מנדלסון אחראי לשינוי התרבותי גרמני הגדול. נער יהודי עילוי, מבין הראשונים כנראה שבאו לברלין לחפש השכלה רחבה לא יהודית.
שלוש שנים קודם לכן הוכתר פרידריך השני למלך פרוסיה והכריז על "עידן התבונה" והזמין את וולטיר להיות פילוסוף החצר. מנדלסון הצעיר דיבר אז רק " יודנדויטש" גרמנית-יהודית דיאלקט גרמני ישן מעורב במלים עבריות ונכתבה מימין לשמאל באותיות עבריות. פחות מעשרים שנה אחרי, מנדלסון כבר היה פילוסוף נחשב, דיבר שפות רבות, ואחד הראשונים שגישרו בין העולם היהודי הנתון בגטו מסוגר לנאורות היחסית הגרמנית. כל גדולי הרוח באותה תקופה הכירו בו ואותו, וליהודים הוא הפך דוגמה לאפשרות התחברות עם בני הדת האחרת, מה שמצביע על הקושי שהיה להם עצמם להשתלב.
ערב עליית הנאצים לשלטון היו היהודים רק 0.8 אחוז מתוך שישים וחמישה מליון גרמנים, ועולה תהייה גדולה כיצד הצליח מיעוט קטן כל כך, יחסית אפילו למיעוטים אחרים בגרמניה לעורר איבה כה עזה, לא היה מיעוט אתני אחר כה מוגדל ומנופח בדעת הקהל. בתוך תקופה קצרה העמידה הקהילה הקטנה הזאת שורה מדהימה של אמנים, סופרים, בעלי טורים, אמנים, ופעילים פוליטיים חלקם רדיקאליים. קפקא, וורפל, צוויג, איינשטיין, פרויד, מהאלר, וויל, ופליקס מנדלסון הסוגר את השרשרת המשפחתית, הם רק חלק קטן מאוד מהדמויות הכה חשובות בתרבות הגרמנית. אלמלא הנאצים, השנים ההן היו נחשבות לתור הזהב, כמו הרנסנס האיטלקי. וכמו שאומר אילון, צריך להבין גם שכל המהפכות בחיים היהודיים באירופה ובארצות הברית במהלך המאה התשע עשרה החל ברפורמה הדתית וכלה בציונות המדינית, נוצרו באוסטריה ובגרמניה בקרב יהודים שהיו מסורים לתרבות הגרמנית. מכאן אולי העצב הגדול הנסוך על כל מה שאירע. לאותה יהדות.
אחרי ההקדמה המקיפה חוזר אילון אל ההתחלה. אל אותה ברלין שאליה הגיע מנדלסון וכבר אנו מגלים שהטלאי הצהוב שנאלצו היהודים לשאת על דש בגדם לא היה המצאת המאה שלנו. צריך לזכור שהמרחב דובר הגרמנית של אותם ימים היה מורכב ממאה מדינות קטנות כמעט. לכל אחת שליט מקומי אך כולם נשלטים על ידי קיסר אוסטריה. ברלין הייתה עיר פרוסית קטנה.
אילון חוזר אל ההיסטוריה מתחילת ימי הביניים בסביבות השנים 1300 .את כל החוקים, האיסורים, הדעות הקדומות יחסי יהודים נוצרים וכל מה שנסב סביב חיי היהודים החל מאז.
 |
|
פרידריך הגדול נכנס לברלין |
ב1710 בוטלה בפעם הראשונה החובה לשאת טלאי שכזה. אילון מונה את כל ההגבלות שהיו נהוגות בימים ההם על היהודים. והיו לא מעט. כולל החובה לקנות חזירי בר מהמלאי המלכותי או כלי חרסינה מהמפעל המלכותי לרגל כל אירוע משפחתי ( חתונה לידה). ומכיוון שהורשה לעשירים שביהודים לייבא לברלין מלמדים, רבנים, קברנים ושוחטים נזעק המלך אחרי איזה זמן שהיהודים מתרבים כמו ארבה. והוצא צו הגירוש הראשון מברלין. בתקופה הזו מתבסס החינוך הפרוסי הנוקשה לגרמנים עצמם.
פרנקפורט הייתה העיר המחמירה ביותר ביחסה ליהודים הם גרו בגטאות סגורים. גיתה למשל, יליד העיר היה שותף לדעות האנטי יהודיות אותן אפשר למצוא בזיכרונותיו.
כשקוראים את תיאור חיי היהודים בימים העתיקים נעשה לא מובן לכאורה התהליך אותו עברו במשך מאות השנים מתוך האיסורים החמורים ביותר אותם מתאר אילון לתהליך אותו הם יעברו במאות הבאות. כל אותם יהודים שחוץ מהקיום היומיומי הכול היה אסור עליהם מחוץ לגטאות.
במשך המאה השבע עשרה מתחילה להתקיים שכבה קטנה של יהודי חצר בתוך כל הנסיכויות הקטנות של אז. הם שדאגו למימון ולכל הצרכים השוטפים לקיום הנסיכויות. הם היו הראשונים שהוסרו מהם ההגבלות שהיו על היהודים האחרים והחלו להתעשר ולהתקרב חלקית לחברה הכללית.
קבוצה גדולה שלא נחקרה מספיק היא קבוצת הקבצנים הנוודים היהודים, שנדדו ממקום למקום באזורים הכפריים כמו הצוענים. והיא כמעט לא מוכרת ולא ידועה לנו.
 |
|
הגטו בפרנקפורט - המאה ה18 |
אילון מחזיר אותנו לביוגרפיה הפרטית של משה מנדלסון היהודי הראשון מאז שפינוזה, כמאה שנים לפניו שזכה להכרה בעולם המחשבה הלא יהודי, אך לא רק בגללו, אלא בגלל שהוא עמד בצומת החשובה מאוד בה החלה לקום התרבות הגרמנית הכללית ששאבה את המתרחש בתרבות שבארצות מסביב. וכך אנו זוכים לסקירה ראשונית של סופרים ו-פילוסופים גרמניים שיהיו אחראים על השינוי שישפיע כל גרמניה, לא רק על יהודיה. מכל מקום בשנותיו האחרונות עסק מנדלסון בעיקר בכתיבה על נושאים יהודיים והיה הראשון לטעון שאין סתירה בין "להיות יהודי טוב וגרמני נאור בן תרבות"
ב1781 מתפרסם ספר "על תיקונם האזרחי של היהודים" הקורא לתת להם את כל זכויות האזרח הניתנות לגרמנים. זה היה פרסום ראשון שגרר אחריו אחרים. חלקם בעד וחלקם נגד. אך אין ספק שהיה גלגל מניע בשינוי שיקרה. בשנים הללו, מושפעים מגתה שקרא לחישול האופי והתרבות, והצלחתו של מנדלסון מצד שני החלו צעירים יהודיים רבים לעשות את קפיצת הדרך לכיוון החברה הגרמנית ומוקם בית הספר היהודי הראשון שמקנה לתלמידיו את השפה הגרמנית. היהודים מתחילים להיחשב לקוראי ספרות טובה, ולצופי תיאטרון, מה שהיה שיא התרבות בימים ההם בגרמניה. נשים יהודיות משכילות החלו לארח סלונים ספרותיים דבר שהיה חידוש בכל קנה מידה. אלא שמלחמת פרוסיה צרפת ב 1806 שמה קץ לסלונים הספרותיים היהודיים. בשנים הללו שלאחר המלחמה עלה גל גדול של המרת דת. בין אם מתוך הזדהות לאומית ובין אם מתוך כדאיות ובלי נתינת דעת אמיתית למשמעות הדתית. והכול בהשפעת רעיון החופש הנפוליאוני. ברוב ערי גרמניה הנהיגו הצרפתים לראשונה שוויון זכויות מלא.
 |
|
נפוליאון נכנס לברלין |
עם נפילתו של נפוליון במלחמותיו שבה גרמניה הפרוסית וחזרה מעידן ההשכלה אל הרומנטיקה ופולחן התבונה הוחלף בלאומנות עיוורת. לאומנות שאיחדה בן כנסיה ומדינה. גרמניה עברה איחוד מיסטי של שבט ומדינה. שנאת יהודים חדשה התחילה לנבוט, מעורבת ברגשות דתיים, גזעיים, רתיעה ממודרניזם, וקפיטליזם. השנאה החדשה לא הייתה כמו ב-ימי הביניים, סוג של פחד עיוור ודעות קדומות אלא אל אנשים אותם כבר מיטיבים להכיר לכאורה.
פיכטה, פילוסוף מקובל באותם ימים כתב "אני רואה רק דרך אחת להעניק להם זכויות אזרח. לילה אחד צריך לערוף את ראשם ולהתקין על כתפיהם ראשים חדשים שאינם מכילים אף רעיון יהודי".
 |
|
פרעות הפ הפ - גרמניה 1819 |
ב1819 התחילו בעיר וירצבורג גל של מהומות נגד יהודים שהלכו והתרחבו לערים אחרות בגרמניה.
לאחר שוך המהומות התארגנה בברלין אגודה יהודית "לתרבות ולמדע של היהודים" אחת הפעולות הפנימיות הייתה חיבור מסמך המגרעות של היהודים שאלמלא לא נכתב בידי יהודים היה יכול להיחשב אנטישמי. "יש בהם יוהרה, אי סובלנות כלפי נקודות השקפה אחרות. הימנעות מעבודת כפיים לטובת בטלה סגפנית. אשליה המנוגדת לחוק, שמותר להונות לא יהודים" כותבים יהודים על יהודים. האגודה הקימה מכון מחקר ופתחה בית ספר חופשי בברלין. מי שמצטרף לאגודה היה צעיר יהודי בשם היינריך היינה שלא ירחק היום ויוכר כאחד מגדולי המשוררים הגרמניים. הוא היה הראשון שהכריז שהשפה הגרמנית היא מולדתו האמיתית. בהשפעת שריפת ספרים בחגיגה לנפילתו של נפוליון כתב היינה "מקום שבו שורפים ספרים, שם ישרפו גם בני אדם"
.
מאוחר יותר מסיבות תועלתיות התנצר, דבר שלא עזר לו לקבל משרה אוניברסיטאית בה חשק. היינה נוסע לביקור בצרפת, אך משם לא חזר כבר לגרמניה אף פעם.
 |
|
היינריך היינה |
בצרפת הוא כותב ומזהיר את הצרפתים מפני הגרמנים "בגרמניה תתחולל דרמה שלידה המהפכה הצרפתית תראה כאידיליה בלתי מזיקה.. הרעם הגרמני בוא יבוא" ועל הקומוניזם שהיה תורה זניחה והתחלתית מאוד בימיו הוא כותב "הוא מיועד למלא תפקיד של גיבור אפל גם אם חולף, בטרגדיה המודרנית. אז יהיה רק רועה אחד עם מטה ברזל ועדר אנושי אחד" רעיונותיו של המשורר כנביא.
|
 |
|
עלי בריקאדות מהפכת 1848 בברלין |
כך, בעוד צרפת אנגליה וארצות אחרות נכנסות לעידן המחשבה המודרנית גרמניה עדיין אחוזה בטבורה בימי הביניים.
המהפכה הצרפתית השנייה ב1848 הגיעה בכל זאת לגרמניה ובערים אחדות, שהיו נסיכויות עצמאיות החל לפעפע מרד גרמני שמתוכו עלה לראשונה הרעיון להקים קדם פרלמנט דמוקרטי, גרמני כללי ולכונן אספה לאומית גרמנית. חוקות ליברליות נחקקו בכמה מדינות גרמניות ולראשונה נבחרו יהודים למועצות, עד כה נאסר עליהם לעסוק בפוליטיקה של העם. "רוח הזמן" הביאה לראשונה לשוויון זכויות ליהודים.
 |
|
הפרלמנט הגרמני הראשון - פרנקפורט 1848 |
מורד אחר, אם כי לכיוון שונה לחלוטין היה היהודי בן הרב קרל מרכס. המניפסט הקומוניסטי שלו פורסם סמוך לימי המהפכה. לצערו המהפכה הגרמנית לא הגשימה את חזונו והוא ראה בצער איך הבורגנות והפרולטריון עושים יד אחת במהפכה הגרמנית. המורדים הגרמנים בניגוד לצרפתים היו מנומסים. הם המשיכו להסיר את הכובע ולהשתחוות כשהמלך עבר על פניהם, אף פעם לא דרכו על המדשאות המלכותיות המטופחות. מרד בהתאם למסורת של משמעת גרמנית עמוקה כבר אז. לאחר שנרגעו מהומות המהפכה החלו להישמע מכיוון האריסטוקרטיה הנפגעת שאת המרד הנהיגו היהודים. שמועות שהגיעו עד לונדון שם מפרסם העיתון "לונדון סטנדרד" כי כל הצרות המתבשלות כעת באירופה הן מעשי יהודים.
מעניין לציין שבימים ההם רוב חנויות הספרים היו בידי יהודים והסופר הנקרא ביותר בגרמניה אז, למרות שכיום הוא נשכח לחלוטין וחסר כל חשיבות ספרותית היה סופר יהודי ברתולד אורבך שכתב דווקא על חיי כפריים ואיכרים.
|
 |
|
ספר גרמני לאומני מאת היהודי ברטולד אורבך |
היינה על סף מותו בפריז מזהיר מפני הלאומניות הגרמנית המתעוררת. הלאומנים החדשים דרשו להרחיב את גבולות הרייך מאיטליה ועד הים השחור. כוח וצדק הם היינו הך בעיניהם.
המהפכה לא צלחה ובמקום להביא לדמוקרטיה, הביאה ללאומנות שמרנית. ביסמרק הצעיר אמר שבגרמניה כל המהפכות נעשות על ידי המלכים. ואכן כשנה לאחר המהפכה ביטל המלך את כל הקלות החוק והחזיר את כל המהלך לאחור. ובכל זאת, שנת המהפכה הזו הייתה נקודת מפנה ליהודים. חלקם הגדול של הליברלים הגרמניים הצליחו לשנות את דעת ההמון. היהודים החלו להתקבל על ידי חלק מהציבור כגרמנים.
על התקופה שמאז עליית הלאומנות הגרמנית, תור הזהב של יהדות גרמניה ועד להשמדתה בידי היטלר - בחלק השני של מאמרי
|
|
|
מי שלא מבין עניין שלא יתפלא !
|
1 |
|
אחד שיודע ( 2005-10-06 16:52:04 ) בתגובה לemago |
|
|
מי שלא מבין עניין ומוכן לגור בקרב אוכלוסיה המתייחסת אליו כאל בהמה, שלא יתפלא אחרכך שהוא
נשחט כמו בהמה.
ואנלוגיה מלאה למצבנו אנו עם הפלסטינים.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אולי תסביר את האנלוגיה הזו שלך?
|
3 |
|
רמי נוידרפר - ( 2005-10-06 20:12:44 ) בתגובה לאחד שיודע, ( 1 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
הפלשתינים זוכים ליחס משפיל..
|
6 |
|
אחד שיודע ( 2005-10-07 10:03:07 ) בתגובה לרמי נוידרפר -, ( 3 ) |
|
|
הפלשתינים זוכים ליחס משפיל, חוסר שיוויון, רבים מהיהודים חשים בסתר ליבם סלידה ודחיה
מהערבים.
אותם פלשתינים, אל להם להפלא אם ביום מן הימים יעברו "נקבא" נוספת.
הכתובות כתובה על הקיר.
ואני באמת יודע !
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
דניאל רז ( 2005-10-12 20:35:25 ) בתגובה לאחד שיודע, ( 6 ) |
|
|
חשבתי, אולי תוסיף את הרוסים והצ´יצ´ינים או את האמריקאים והאינדיאנים או אולי
בכלל את היהודים והכנענים תגחד לי קראת בכלל את הספר???? לא נראה לי ...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
דניאל רז ( 2005-10-12 20:42:07 ) בתגובה לאחד שיודע, ( 6 ) |
|
|
ודרך אגב אני לא אומר זאת בחוסר התחשבות לסבל אשר נגרם לפלסטיניםשכן אני ממשיך
להאמין בשלום ודו-קיום אלא שאני סבור שההשוואה שלך לא במקום כי למיטב ידיעתי
אנחנו לא הנאצים והפלסטינים לא היהודים ולהציג זאת כך מהווה מבחינת "בנלזיציה
של הבעייה" שלא עושה חסד לעם הפלסטיני ולא ליהודי גרמניה.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Anna ( 2005-10-30 22:39:12 ) בתגובה לדניאל רז, ( 14 ) |
|
|
you´re absolutely right, man! I couldn´t have said it better!!!
kol hakavod! (sorry, don´t have an hebrew keyboard)
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אנלוגיה מטופשת, בלשון המעטה...
|
26 |
|
עודד ישראלי ( 2008-07-19 01:59:20 ) בתגובה לאחד שיודע, ( 6 ) |
|
|
האם בקרב חלק גדול מהציבור היהודי יש תחושת דחיה - ואף שנאה -
כלפי הפלסטינים? כן, ודאי. האם דומה הדבר לדחייה והשנאה שהייתה
לגרמנים כלפי היהודים? - לא ולא!
היהודים היו מיעוט זעיר בגרמניה - פחות משני אחוז! - ורובם הגדול
ראו בעצמם אזרחים גרמנים נאמנים ואף פטריוטים. החל מסוף המאה ה-17
רבים מהם עשו הכל כדי להשתלב בכל תחומי החיים, בכלכלה, במדע
בתרבות באמנות ובפילוסופיה הגרמניים, רובם הגדול אף שירת בצבא
הגרמני, וחלקם אף קיבלו צל"שים ואותות גבורה במלחמת העולם הראשונה
(ראו - הכל מפורט בספר של אילון). מעולם לא היו יהודים שכפרו
בזכותה של גרמניה להתקיים ו-או שנקטו בפעולות מלחמתיות נגד גרמניה.
לעומת זאת, הפלסטינים מהווים כ-20% מאוכלוסית המדינה (לא כולל
שלוש מליון פלסטינים בשטחים ועוד כארבע וחצי מליון "פליטים"
בארצות אחרות); הם ערבים-מוסלמים - בדיוק כמו האוכלוסיה של כל
המדינות האויבות לישראל, שאיתן הם מזדהים בגלוי ובמוצהר -
ומלכתחילה הם התנגדו בצורה אלימה להגירה היהודית ולהקמת המדינה,
ועד היום רבים מהם כופרים בזכות היהודים למדינה ועושים הכל כדי
לחסלה; למותר לציין שרבים מהם - ובעיקר מקרב השכבה המשכילה שנהנית
מעודף זכויות ורווחים, דווקא - נוקטים בקו בדלני לאומני ומזדהים
עם אויבי ישראל הגרועים ביותר (לעיתים אף מסיעים להם בפעילות טרור
או אף מבצעים פעילות כזו בעצמם), ואת ה"אינטגרציה" שלהם בחברה
היהןדית-ישראלית הם מוכנים לעשות רק עם יהודים אנטי-ציונים
שמוותרים על כל תביעה לאומית יהודית - או כדי להשיג עמדות כח
במטרה לפעול נגד הרוב היהודי. על שרות צבאי של מי שמגדירים עצמם
"פלסטינים" ודאי שאין מה לדבר.
לאור כל האמור לעיל (וניתן להוסיף עוד הרבה, אך די בכך), אין כל
מקום לאנלוגיה בין מקרה היהודים בגרמניה לבין מקרה הפלסטינים
בישראל - ואפילו אם היו מוקמים מחר מחנות השמדה לפלסטינים, עדיין
לא היה מקום להשוואה. לגרמנים לא הייתה שום עילה מ מ ש י ת
(להבדיל מעולם הפנטזיה האנטישמית) לשנוא את היהודים, לראות בהם
איום, ולנקוט בצעדים כה רצחניים כפי שנקטו נגדם; ולעומת זאת
לציבור היהודי בארץ יש הרבה מאוד סיבות טובות לטעב את הפלסטינים,
לראות בהם איום, ואולי אפילו - בעתיד המדומיין שאתה מתאר - אף
לנקוט כנגדם בצעד אלים כזה או אחר...
רק אם, למשל, ישראל היתה מחליטה מחר לרדוף ולהשמיד את המיעוט
הצ´רקסי או הדרוזי - מיעוטים זעירים ונאמנים למדינה, שבניהם אף
משרתים בצבא - אז אולי היה ניתן להשוות זאת לאנטישמיות ולשואה
שחוללו הגרמנים...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אלכסיי ( 2008-01-23 22:54:14 ) בתגובה לרמי נוידרפר -, ( 3 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: רקוויאם גרמני - מספד על יהדות שהיתה ואיננה - חלק א´ מאת: דן לחמן
|
2 |
|
מר קג´טי נגהי ( 2005-10-06 20:08:01 ) בתגובה לemago |
|
|
קשה להסביר כיצד תרבות כמו זאת של גרמניה הייתה מסוגלת לעמוד על פני התהום וליפול לתוכה. העם
הגרמני שילם את המחיר. 50 שנה נקרעה ארצו בין 2 אימפריות . התרבות הגרמנית אחרי היטלר לא זכתה
לאותה תקומה שלה היא זכתה מאז תחילת התקופה הרומנטית.
אבל עדיין זה לא מסיר למה יהודים שהיוו (כדברי המאמר) פחות מאחוז מכלל האוכלוסיה בשעת עליית
הנאצים לשלטון היו אלו שסבלו הכי הרבה.
אני לא סבור שההסבר לפיו היהודים היו אליתה מצומצמת שגררה את הקינאה של הגרמנים מספק.
שמעתי וקראתי שלל הסברים. הטוב בניהם לדעתי מתקשר למה שהיהודי סימל עבור הגרמני. היהודי סימל
כניעה לכוח עליון במשך אלפי שנים. זה לא מתיישב עם אידיאולוגיה גרמנית שמחפשת עוצמה באדם
המשתלט על סביבתו ועל הטבע. חיסול היהדות היה ניסיון להרוג את האלוהים המונתאיסטי בחיפוש אחר
אלי עוצמה חדשים כמצותו של הרדרלין, אלים של שמיים וארץ הסוגדים לאדם.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
רמי נוידרפר ( 2005-10-08 15:48:42 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 2 ) |
|
|
גרמניה הלאומנית, היהירה, עם תרבות של עם עליון ובלתי מנוצח, יזמה את מלחמת העןלם הראשונה.
התותאנ היתה מיליוני הרוגים, תבוסה בשדה הקרב, רעב, מחלות, ועונשים כבדים שהושתו עליה בחוזה
ורסאי. גרמניה לא יכלה לשאת את האשמה, לא יכלה להודות באחריותה לפשע, ולכן נמצא שעיר לעזאזל
לכל חליי החברה - היהודים
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מתי הפכה הלאומית ללאומנית?
|
19 |
|
אמרי כהן ( 2005-10-29 00:52:44 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 8 ) |
|
|
ישראל הלאומנית, היהירה, עם תרבות של עם עליון ובלתי מנוצח, יזמה את הכיבוש.
התוצאה הייתה...
ישראל לא יכלה לשאת את האשמה, לא יכלה להודות באחריותה לפשע, ולכן נמצא שעיר לעזאזל לכל
חליי החברה - היהודים.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אורי דורי ( 2005-10-07 04:09:47 ) בתגובה לemago |
|
|
אמה של סבתי לקחה אתה את ספרו של הפילוסוף האנטישמי שופנהאואר לאושוויץ; אני גדלתי על האופרות
של ריכארד ווגנר, אני זוכר כמעט את כולן בעל-פה.
המנטליות הגרמנית היא מנטליות של אנטישמיות, זאת ללא ספק. הדבר בא לידי ביטוי בספרות,
בפילוסופיה, ובאמנות. עם זאת, יהודים רבים משיכים לכרוך את חייהם הרוחניים עם התרבות הגרמנית.
סוג של פטאליזם.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
רמי נוידרפר ( 2005-10-07 09:05:08 ) בתגובה לאורי דורי, ( 4 ) |
|
|
ה"מנטליות הגרמנית" לא היתה יותר אנטשימית מן המנטליות של כל עם אחר באירופה. הצרפתים,
הפולנים, האנגלים שלא לדבר על הספרדים והפורטוגזים או הרוסים היו לא פחות אנטישמים ואולי
יותר.
הספר דווקא מראה שתרומתם של היהודים לתרבות ולפוליטיקה הגרמנית היתה גדולה יותר מאשר ברוב
מדינות אירופה.
לפני מספר שבועות בהיותי בפריז ראיתי במוזיאון כרזת בחירות של מועמד מן הימין המכריזה
בגאווה "אני אנטישמי" וקראת לבחור בו כדי לסלק את היהודים מצרפת. בסוף המאה ה19 היה מצב
היהודים בגרמניה טוב יותר מאשר ברוב מדינות העולם כפי שמראה אילון בספרו.
הקשקוש על "המנטליות הגרמנית" הוא חסר ערך
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
בני ( 2005-10-07 20:34:30 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 5 ) |
|
|
אותה גרמניה היא שאיפשרה גם את הפריחה האדירה של יהודיה. ליתר דיוק, מדובר על מרחב
התרבות הגרמנית, כולל אוסטרו-הונגריה.
אחת הסיבות העיקריות לשנאת היהודים היא חוסר הוודאות והחשש שאותם הביאה התקופה
המודרנית. המעבר מעולם סטטי, כפרי ברובו, כל אחד יודע את מקומו... אל המולת העיר,
המכונות, הפוליטיקה של ההמונים. היהודים, שבלטו במדע, בספרות ועתונות, ולפעמים בתנועות
השמאל, ייצגו משהו מהמודרניות בעיני ההמונים. בנוסף, יציאתם מן הגטו נראתה כאנומליה של
החיים המודרניים בעיניהם. לא רחק היום ופוליטיקאים מהימין החלו לנצל חוסר נחת זה.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
דניאל רז ( 2005-10-12 20:26:55 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 5 ) |
|
|
אני שמח להיווכח שהינך מבין היטב את הספר הזה יותר מיתר האנשים שכותבים באתר זה.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שמעון זילבר ( 2005-11-04 21:27:51 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 5 ) |
|
|
לא פעם אתה, אני וכל אחד חושב לעצמו: איך ייתכן שהוא לא רואה, שהוא איננו מבין את
הדבר הברור הזה?!
לא פעם כל אחד מאיתנו חושב: איך יכולתי לחשוב כך?!! איך לא ראיתי ש....
ובכן, לעתים דווקא האחר רואה נכוחה את מה שאני כרגע טועה בו. כמובן, לעתים הוא טועה
טעות מרה, אך הנקודה שלי היא שאינני יכול להיות בטוח ש"עמי תכלה חוכמה" וש"הוא" ממש
איננו מבין.
אני מתייחס, כמובן, להערתך - הקשקוש על "המנטליות הגרמנית" הוא חסר ערך.
רמי, אני קורא דברים שלך פה ושם באתר זה ונהנה מהם, וברור לי שזה איננו הסגנון המקובל
אצלך, פשוט לא מתאים לך.
שלך בהערכה
שמעון
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שטיקל ( 2008-04-06 01:39:39 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 5 ) |
|
|
החיבור בין האנטישמיות הנוצרית לבין הלאומנות המיליטנטית הגרמנית היא
הייחוד ההרסני של העם הגרמני, ההבדל בין האנטישמיות הגרמנית לצרפתית
פולנית והרוסית וכו´... הוא הגישה הלאומנית של הגרמנים שהם הגזע העליון
וכל השאר נחותים. הגרמנים פשוט לא יכלו לקבל את זה שהיהודים "הנחותים"
מצליחים יותר מגרמנים ... ובזמן שהיו תבוסות במלחמה כמו מלחמת העולם
הראשונה ובעיות כלכליות של אנפלציה ושפל לעם הגרמני הם האשימו את
היהודים בהן..
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
דניאל רז ( 2005-10-12 20:52:18 ) בתגובה לאורי דורי, ( 4 ) |
|
|
רציתי לציין בפניך שמעבר לאופרות של וואגנר שדרך אגב אף פעם לא אהבתי אותם ללא קשר לחרם
התרבותי על המלחין שאני סולד ממנו, אנו חיים על ברכיה של אותה תרבות גרמנית שאתה כל כך אוהב
לשנוא ומדינתנו נבנתה ברובה אודות תרבות זו ברובה והעולם כולו קיבל עשרות מדענים, סופרים,
משוררים וקידמו אותו שנות אור אודות תרבות גרמנית זו שאתה כל כך אוהב לשנוא. שוב הדברים שאתה
כתבת הם כל כך פשטניים ופופוליסטים שחבל שבכלל כתבת אותם אולם זכותך לאמר זאת אבל בבקשה
ממך "בלי דמגוגיות זולות" אבל משום מה אני בטוח שתכתוב בתגובתך הבאה שהגרמנים כולם אנטישמים
כמו שרבים מהגאונים בארצנו אומרים שכל הצרפתים אנטישמים.. האמת התייאשתי כבר חבל!!!!
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אורי דורי ( 2005-10-12 22:34:39 ) בתגובה לדניאל רז, ( 15 ) |
|
|
אני קורא גרמנית ומכיר את האנטישמיות של גתה, של הגל ושל שפנגלר. דבריך מבוססים על
חוסר ידע. ואגב, לא הבעתי את דעתי על ווגנר אלא כדי לציין שגדלתי על תרבות שלמדתי
לשנוא ולתעב.
שינאה לגרמנים היא ביטוי פופוליסטי, אולי לגבי מי שלא מכיר את הספרות, הפילוסופיה
והאמנות הגרמנית שלא לדבר על ההיסטוריה הגרמנית (ואין מדובר רק בשואה). אשריך שקראת את
ספרו של איילון. ההשקפה שלי מבוססת על השכלה רחבה בתחום ולא על ספר חביב לשעות הפנאי
שלום לך.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
דניאל רז ( 2005-10-15 08:57:46 ) בתגובה לאורי דורי, ( 16 ) |
|
|
צר לי להיווכח שאתה לא מכיר אותי ורצוי שלא תתיימר להכיר אותי שכן השכלתי גם
בתרבות הגרמנית וגדלתי כמוך על ברכיה מהוריי ומהורי הוריי ותאמין לי או לא אבל
זה לא הספר הראשון שאני קורא בתחום. כשאתה מדבר על תרבות גרמנית הרי ברובה היא
מבוססת על תרבות של יהודיה ויהודיה הם אלה שעשו אותה. נכון הוא שגיתה היא
אנטישמי אולם כך גם היה שופין ושייקספיר ואף אחד לא יגיד היום שהם חלק מתרבות
של אנטישמיות. שופין הוא חלק מהתרבות המוסיקחלית העולמית ושייקספיר הוא אבי
הטרגדיה המודרנית של ארצו והעולמית. וולטר הוא גדול הפילוסופים העולמים ויחד
עם זאת לא הייתי מקטלג את התרבות הצרפתית כאנטישמית. העובדה שגיתה היה בנעוריו
אנטישמי לא הופכת את התרבות הגרמנית לאנטישמית כי כמוהו היו הרבה לא יהודים
גרמנים שהגנו על היהודים בכתביהם ובוודאי זה לא הופך את התרבות הגרמנית
לאנטישמית. ייתכן שאתה סולד ממנה וזו זכותך אולם אל תכליל אותה בסטריאוטופים
זולים שיפים הם לאנשים שלא כמוך לא קראו ספרים מעולם.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אמרי כהן ( 2005-10-29 00:41:05 ) בתגובה לאורי דורי, ( 4 ) |
|
|
http://www.counterpunch.org/neumann0604.html
אורי, זה "מאתר מקום אחיד צורה" (URL) למאמר של מיכאל ניומן.
מהי מנטליות (נפשיות?) אנטישמית?
השפה המעורבת מחטיאה את ייעודה, אין ביכולתה להגדיר לא מנטליות לא גרמנית ולא אנטישמית.
סוג של קטלניזם.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מיטטור ( 2005-10-09 13:02:21 ) בתגובה לemago |
|
|
ספר קריא ומעניין. כמעט ושוכחים שמדובר בספר היסטוריה ולא רומן / אפוס. מומלץ.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
איתן מור ( 2005-10-10 07:57:13 ) בתגובה לemago |
|
|
ספר מרתק וכואב המביא בדרכו שלו את סיפור יהודי גרמניה.
השאלה, מדוע היו מוכנים כל (ואני מדגיש את ה"כל") יהודי אירופה לסבול, בשלב זה או אחר,
מגזרות ומרדיפות לא ברורה. קל היום, כשאנו חיים במדינה משלנו, באווירה של פתיחות, בעולם
אחר, להתבונן בעיניים מתקדמות ולבקר את יהודי האתמול. זו חכמה שלאחר מעשה, חוכמה שלאחר
מה שקרה לעם היהודי במלחמת העולם השנייה. אני מודה, שמעבר להשערות, גם לי לא ברורה הפסיביות
הזו.
כבן ליקים די עצוב היה לי לקרוא את הספר.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
דניאל רז ( 2005-10-12 20:22:36 ) בתגובה לemago |
|
|
ראשית, חבל שמספר אנשים הכותבם באתר זה אומרים דברי הבל חסרי כל שחר. דברים כמו "מי שמתייחס
אליו כמו בהמה, שלא יתפלא ששוחטים אותו כמו בהמה" הוא כל כך פשטני וחסר בסיס שחבל שהדברים
בכלל נכתבו. לגופו של עניין, הספר מרתק וכך גם המאמר שלכם יחד עם זאת ברצוני לציין מספר
נקודות. ראשית, עמוס אלון לא מסביר באף שלב כי הקנאה היא זו שהביאה את הגרמנים לאן שהם
הובילו. הוא מוסיף את אלמנט הפחד מפני היהודים ואף מציין כי גם שהיהודים הסתגרו היתה
אנטישמיות. שנית, מצבם של היהודים עוד בשנת 1920 היה הטוב ביותר באירופה ובכך מצבם לא היה
שונה ממצבם של יהודי ארה"ב. מישהו העלה על דעתו כי כיום תיתכן שואה בארה"ב.. בוודאי שלא.. לכן
יהודי גרמניה המשיכו להאמין כמו יהודי ארה"ב כיום כי ייתכנו חיים טובים במולדת של גיתה ושילר.
יצויין כי מצבם של יהודי אירופה ביתר המדינות היה בהרבה יותר גרוע מאשר יהודי גרמניה. יהודי
צרפת ודריפוס ויהודי מזרח אירופה והפוגרומים ובסופו של דבר וזה מה שיפה בספר.. יהודי גרמניה
הביאו לאנושות תרבות וידע שלא היו קיימים באף מדינה באירופה וגרמניה הפסידה תרבותית לאחר
המלחמה בעקבות השואה ואילו ישראל, ארה"ב וברריטנה ששם הגיעו אותם יהודים (אלה ששרדו) נכונו
לאותן מדינות דור של זהב וזו הנקמה הטובה ביותר בגרמניה שיחד עם השמדת ועזיבת יהודיה איבדה את
התרבות הכל כך יפה שהיתה לה וישראל גם יכלה לבנות מדינה חדשה ומתוקנת עם מערכת משפט, כלכלה
שעזרו לה במהמשך קיומה...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
יעקב בני ( 2006-01-09 05:19:49 ) בתגובה לדניאל רז, ( 11 ) |
|
|
יש כא שיו במלים כסכינים וללא צורך בהרבות דברים
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
נמרוד ( 2008-07-18 12:07:02 ) בתגובה לemago |
|
|
ספר חובה עבור כל אדם יהודי וכל משכיל המתעניין בהיסטוריית האנושות.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
| | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | |
