דיר חנא היא כפר חנון או כפר יוחנה היהודי


התמונה של רבקה שפק ליסק
572 צפיות

דיר חנא שוכנת בבקעת סכנין בגליל התחתון, בקירבת סכנין ועראבה. כיום זהו כפר ערבי גדול בן כ - 9,100 תושבים. כ- 90% הם מוסלמים והיתר נוצרים. לכפר הצטרפו גם בדווים. יש מספר פירושים לשמה של דיר חנא: חנא, שמו של מפקד הצבא הצלבני שכבש את הכפרדיר, פרושו מנזר וחנא היה שמו של קדוש נוצרי שעל שמו נקרא המקוםכפר חנון או כפר יוחנא היה כפר יהודי בתקופת המשנה והתלמודבגליל התחתון היו כפרים ישראליים רבים בחלק ניכר מתקופת הברזל (1200 לפנה"ס – 732 לפנה"ס). יישובים אלה נכבשו ונהרסו ע"י תגלת פלאסר ה- 3 מלך אשור, במסעו לארץ ב- 732 לפנה"ס, ורבים מתושבי האזור הוגלו. סקרים ארכיאולוגיים שנעשו ע"י רשות העתיקות גילו את ממדי ההרס והחורבן. הארכיאולוג מרדכי אביעם סבור ששארית הפליטה מיישובי הגליל התחתון התרכזה במערבו של הגליל התחתון. הוא זיהה את יטבה, עיר מוצאה של אמו של אמון מלך יהודה עם אתר כרם א- ראס ליד כפר כנא ואת רומה, עיר מוצאה של אמו של יהויקים מלך יהודה בתל ווית בבקעת בית נטופה. התקופה הפרסית 0538 – 332 לפנה"ס )עפ"י סקרים ארכיאולוגיים וחפירות שנערכו בגליל ע"י "רשות העתיקות", מתברר עפ"י סקרים ארכיאולוגיים וחפירות שנערכו בגליל ע"י "רשות העתיקות", מתברר שלאחר פער של כ- 200 שנה, בין הכיבוש האשורי וההגלייה של תושבי הגליל, בשלהי המאה ה- 8, בין המאה ה- 5 לפנה"ס, התחילה בגליל התחתון תנופה יישובית רחבת היקף. 55% מתוך 70 האתרים שהיו מיושבים במאה ה- 8 לפנה"ס בגליל התחתון נושבו מחדש. מתוך 50 אתרים שהיו מיושבים בתקופה הפרסית כ- 20% היו יישובים חדשים. התקופה ההלניסטית (332 לפנה"ס – 142 לפנה"ס)יהודי הגליל, בתקופה ההלניסטית,היו צאצאי שארית הפליטה שהשאירו האשורים ואליהם נוספו מתיישבים מקרב הגולים שחזרו מבבל, לאחר הכרזת כורש מלך פרס מ- 538 לפנה"ס, ומעודפי האוכלוסין מיהודה, שעברו לגליל.מדינת החשמונאים (142 לפנה"ס 63 לפנה"ס)לאחר כיבוש/ שחרור הגליל משלטון זר החלה פעילות התיישבותית יזומה ע"י החשמונאים.התקופה הרומית (70 לס' – 324 לס' )והביזאנטית (324 – 640 )באתר הקדום של דיר חנא היה בתקופת המשנה והתלמוד יישוב יהודי בשם כפר יוחנן או כפר יוחנא. במקום השתמרו שרידים ארכיאולוגיים, מערות קבורה ובורות מים מתקופת המשנה והתלמוד. לאחר חורבן הבית השני התיישבו בכפר בני משפחת הכוהנים יכין. בכפר חיו התנאים רבי תנחום בר חיה, רבי יעקב דכפר חנן ורבי יוסף דכפר חנן. גם האמוראי רבי שמואל בר נחמן חי בכפר. בכפר היה בית כנסת ותיירים שביקרו במקום בימי הביניים דווחו על קיומו של בית הכנסת. השם דיר חנא ניתן ליישוב, כנראה, בשלב מסוים בתקופה הביזאנטית כאשר נוצרים התיישבו בו. נראה, שבשלב מסוים בתקופה הביזאנטית, נעזב הישוב ע"י היהודים. ניתן לשער שהנוצרים, שהיו חדורים שנאה ל"רוצחי ישו" הקשו על חיי היהודים במקום. ידוע ממקורות היסטוריים שבתקופה הביזאנטית הייתה חקיקה אנטי- יהודית ויהודים סבלו מהתנכלות שכניהם הנוצרים. הנוצרים לא היו ערבים אלא צאצאי יוונים, מוקדונים, סורים- ארמים, שהחלו להתנחל בארץ מימי אלכסנדר מוקדון וצליינים ביזאנטים שהשתקעו בארץ. ב- 614 כבשו הפרסים את הארץ מידי הביזאנטים והיהודים בגליל, שסבלו תחת השלטון הביזאנטי, גייסו צבא של 20,00 חיילים יהודים לעזרת הפרסים. לאחר שהביזאנטים גרשו את הפרסים ב- 628 הם נקמו ביהודים. רבים נשפטו על התנכלות לנוצרים והרס כנסיות, רבים ברחו לחו"ל או הסתתרו בהרים ורבים נטבחו ע"י התושבים הנוצרים שהוסתו ע"י ראשי הכנסייה. יתכן שזה היה גורלם של יהודי כפר חנון.כל שלושת היישובים בבקעת סכנין, דיר חנא, סכנין ועראבה היו יישובים יהודיים שבשלב מסויים בתקופה הביזאנטית, התיישבו בהם נוצרים, והיהודים סולקו, ברחו ואו נרצחו. התקופה העות'מאנית (1516 – 1918 )בראשית התקופה העות'מאנית היה דיר חנא כפר נוצרי, אבל אח"כ החלו להתיישב בו מוסלמים ובהדרגה הם היו לרוב. השיח' הבדווי דהאר אל עומר משבט הזיידאני היה בנו של חוכר מסים מטעם השלטון העות'מאני, עומר אל זיידאני. דהאר אל עומר ניצל את חולשת השלטון העות'מאני, ואת היריבות בין פחוות דמשק לפחוות צידון, והשתלט, בהדרגה, על הגליל החל משנות ה- 1730 . דיר חנא הייתה בירתו הראשונה. אביו נקבר בכפר.תקופת הזוהר של דיר חנא הייתה במאה ה- 18, תחת שלטונו של דאהר אל עומר. בתקופת שלטונו הייתה פריחה כלכלית ושרר ביטחון. הוא בנה מפעלי בנייה מרשימים בגליל.בתקופת שלטונו של אל עמר נבנתה חומה סביב דיר חנא. בחומה הצפונית והמערבית היו חללים מקומרים ששימשו למגורים, ובורות לאגירת מי גשמים. כמו כן נבנה ארמון שהיה מוקף חומה פנימית והוא ידוע בכינויו ה"מצודה". הארמון הוא בעל קירות עבים ותקרה עשוייה מקשתות. הוא היה בעל שתי קומות. הקומה התחתונה שימשה, כנראה, כמחסן נשק, והקומה העליונה שימשה למגורים. המדרגות שהובילו לקומה השנייה התמוטטו במשך השנים. בארמון הייתה מערכת צינורות לאיסוף מי גשמים שניקוו לתוך בור. כמו כן היה בארמון תנור ועליו הייתה מורכבת ארובה שעלתה מהקומה הראשונה לשנייה. בחצר הארמון היה בית מרחץ.אל עומר בנה בכפר מסגד. מעל לכניסה למסגד הייתה כתובת בה נרשם תאריך בנייתו של המסגד ושמו של דאהר אל- עומר. המסגד כולל אולם תפילה עם כיפה ובו בימה למואזין. אבל, ב- 1870 התמוטטה התיקרה. היא נבנתה מחדש מאוחר יותר.שרידי הארמון והמסגד מייצגים את סגנון האדריכלות של התקופה.התורכים סילקו את אל עמר ב- 1775 מהארץ. ב- 1801 נבנתה בכפר כנסייה יוונית- קתולית.ויקטור גרן ביקר בדיר חנא בסוף המאה ה- 19 ומצא בה 30 משפחות. הוא מצא חומת גדר מחוזקת במגדלים שהקיפה מחסנים ואורוות, שהיו במצב של התפוררות. הוא גם עלה למצודה מימי טהאר אל עמר שגם היא הייתה בתהליכי התפוררות. לפחות חלק מהתושבים הנוצרים של דיר חנא לא השלימו עם ההגירה המוסלמית לכפרם שהיה נוצרי. בשלב מסויים במאה ה- 19 עזבו קבוצות של נוצרים מסכנין, עראבה ודיר חנא את כפריהם או גורשו והתיישבו בעילבו היהודית החרבה, היא עילבון הערבית.תקופת המנדט הבריטי (1918 – 1948 )ב- 1938 היוו הנוצרים רק כ- 1/3 מתושבי המקום. התושבים התפרנסו בתקופת המנדט מחקלאות ומעבודות חוץ.ישראל דיר חנא נכבשה ב"מבצע דקל" ביולי 1948 . המבצע היה בפיקודו של חיים לסקוב, והגליל התחתון, כולל הכפר דיר חנא, נכבש ע"י חטיבה 7 . עפ"י העקרונות שקבע צה"ל, ביחסו לתושבים הערבים בגליל, לא גורשו תושבי דיר חנא.העקרונות היו:דת האוכלוסייה בשטח הנכבשמידת ההתנגדות שהפגין הכפר בעת כניסת צה"לאירועים קודמים של לוחמה בחיילי צה"ל או בלוחמי ה"הגנה" והפלמ"חהימצאותו של "צבא ההצלה" בכפר עד זמן הכיבושמספר המקומיים המזויינים, חיילי המופתי.( שגיא לוי, "תושבי כיס הגליל במבצע חירם, אוקטובר 1948", מרץ 2004 , עמ' 56 )ב- 1976 הפקיעה ממשלת ישראל כ- 20,000 דונם מתושבי הכפרים סכנין, עראבה ודיר חנא, לצרכים צבאיים, ותושבי הכפרים הגיבו בהפגנות אלימות. בהתנגשויות עם המשטרה נהרגו 6 מפגינים ונפצעו 7 . מאז נהגו תושבי הכפרים לציין את האירוע ב"יום האדמה".ב- 30.9.2009 נערך "יום האדמה" בדיר חנא. ב- 1978 חיו בדיר חנא 3,100 תושבים, אבל, רק 13% מהם היו נוצרים והשאר היו מוסלמים. ב- 2006 מנה הכפר 8,600 תושבים, רובם מוסלמים.בכפר קיימת מודעות לערך התיירותי של השרידים מהעבר. מראשות מועצת דיר חנא נמסר שהיישוב מארגן סיורים באתרים הארכיאולוגיים וקריאה לישראלים לבוא לבקר ביישוב. תושבי דיר חנא מעודדים את התיירות לכפרם. הם הפכו את בית הבד העתיק למוזיאון וניתן לקנות שם שמן זית המיוצר בכפר. באזור הכפר השתמר מטע זיתים בן כ- 2000 שנה. משערים שהזיתים הללו מקורם בתקופה שדיר חנא הייתה יהודית. לאחרונה, שופץ המסגד מימי אל עמר. ברשות העתיקות רואים בחלק העתיק של דיר חנא נכס תרבותי בעל ערך היסטורי ותומכים בהכנת תוכנית שימור כדי להציל את שרידי הארמון המתפורר ושאר המיבנים והחומה. ואכן, ב- 2007 החלה תזוזה מסויימת בפרויקט השימור. אבל, המידע היחיד שהצלחתי לקבל הוא שלאחרונה, שופץ המסגד מימי אל עמר. דיר חנא היא יישוב חריג מבין היישובים הערביים בסביבה, סכנין ועראבה. הוא מהווה דוגמא להצלחה כתוצאה מהפניית משאבים ממשלתיים ליישוב.

קטגוריה: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA
משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים
ענה לשאלה / השלם את החסר