אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הכפר הערבי פאסוטה היה בעבר כפר יהודי


התמונה של רבקה שפק ליסק

מאמר מס. 21 בסדרה: היסטוריה – גיאוגרפית יישובית

- נצרת- ברעם- גוש חלב- פקיעין- כפר יאסיף- שפרעם- דבוריה- חנתון- כפר כנה- מירון

- כורזים- עלמא- ציפורי - שיח' מונס- טבריה- סכנין- צפת- עכו- עין זיתון- דלתון

פאוסטההכפר הערבי פאסוטה שוכן בגליל המערבי, צפונית- מזרחית למעלות- תרשיחה, כ- 2 ק"מ מגבול לבנון. מרבית כ-3,000 תושביו הם נוצרים השייכים לכנסייה היוונית- קתולית. הכפר נוסד לפני כ- 150 שנה, כלומר בשלהי המאה ה- 18, או בראשית המאה ה- 19, .בתקופה העות'מאנית ע"י מהגרים, כנראה, מלבנון. שמה העברי העתיק של פאסוטה היה מפשטה. בפברואר- מרץ 2004 ובמרץ 2005 נערכו חפירות הצלה בפאסוטה ע"י "רשות העתיקות". נתגלה תל קדום, מערה, שנחפרה ע"י אדם ותקרתה התמוטטה זמן לא רב לאחר חציבתה וקברים. עפ"י החרסים שנמצאו במקום, התברר שהאתר היה מיושב לסירוגין החל מתקופת הברונזה הקדומה (3150 לפנה"ס) עד לימי הביניים. תקופת הברונזה (3150 – 1200 לפנה"ס )בחפירות ההצלה ע"י רשות העתיקות נתגלה תל קדום ובו 2 קברים ושכבה מתקופת הברונזה התיכונה (2150 – 1550 ), המעידה על יישוב אמיד שהתקיים בה. כמו כן, נתגלתה מערה ובה כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה ( 3150 – 2150 לפנה"ס ) ותקופת הברונזה המאוחרת (1550 – 1200 ). כנראה שזה היה יישוב כנעני.תקופת הברזל: התקופה הישראלית (1200 – 587 לפנה"ס)בחפירות נתגלו כלי חרס מתקופת הברזל, מה שמעיד שבתקופה הישראלית היה כאן יישוב ישראלי. חסר מידע אם היישוב נינטש ו/או נהרס בעת הכיבוש האשורי בשלהי המאה ה- 8 לפנה"ס. האשורים הגלו את השכבה העליונה של האוכלוסייה לאשור, כחלק ממדיניותם כלפי עמים נכבשים. אבל, כל עוד לא נערכו חפירות מקיפות אין לדעת אם היישוב לא המשיך להתקיים עם שארית האוכלוסייה. ידוע מספר מלכים ומדברי הימים שחזקיהו מלך יהודה ניצל את חולשת אשור בעת חילופי השלטון לאחר מות סרגון והזמין את שארית הפליטה לעלות לירושלים.התקופה הפרסית (587 – 332 לפנה"ס ) וההלניסטית (332 -63 לפנה"ס )במפלס הראשון של שטח החפירה נתגלו חרסים מתקופות שונות, כולל התקופה הפרסית.בחפירות נתגלתה מערה, שנחצבה בידי אדם, ועפ"י החרסים קבעו הארכיאולוגים שהיא שייכת לתקופה ההלניסטית, אם כי נתגלו בה גם חרסים מתקופות קודמות ששייכים היו למילוי מפסולת קדומה. נתגלו קנקנים הלניסטיים וכלי חרס וכלי אבן, מהתקופה ההלניסטית מה שמעיד על יישוב במקום. לאחר שובם של גולי יהודה מגלותם בבבל לאחר הכרזת כורש מ- 538 לפנה"ס חזרו יהודים להתיישב בגליל. אולי יש כאן ראייה ליישוב יהודי שראשיתו בתקופה הפרסית והמשכו בתקופה ההלניסטית. קיימת רשימה של היישובים ההלניסטים בארץ ולא ידוע על יישוב הלניסטי במקום. ואולי היישוב כלל לא ננטש.התקופה הרומית ( 70 לס' – 324 לס') הכפר מפשטה היהודי היה קיים לאורך התקופה הרומית. בחפירות נתגלו שברי סיר בישול מהתקופה הרומית, ראייה לקיומו של יישוב במקום. לאחר המרד הגדול (66 – 70 לס') התיישבה בכפר אחת מ- כ"ד משמרות הכוהנים, בית חרים. לא רחוק מהכפר פאסוטה נמצאית "מערת המקדש". זוהי מערה ובה 4 חללים ונמצאו בה חרסים מתקופת הברזל ומהתקופה ההלניסטית. השם הוא שם עממי שניתן למערה. ליד פתח המערה יש תבליט סלע ובו דמות אדם בגודל טבעי הדומה לחיל רומי. הדמות לבושה בבגד קפלים מהטיפוס ההלניסטי. יד אחת של הדמות מורמת והשנייה כפופה ומתחתיה נשק. ( בשנות ה- 1950 חובר שיר לכבוד הדמות שבקיר ושמו "האיש שבקיר".) הארכיאולוגים מתקשים לקבוע את תעלומת אתר זה. התקופה הביזאנטית (324 – 640 לס')היישוב היהודי היה קיים עדיין בתקופה הביזאנטית. אבל, בשלב מסויים התיישבו בו נוצרים והם בנו כנסייה. בתקופה הביזאנטית הפך הגליל המערבי לאזור התיישבותם של נוצרים. חלקם היו תושבים מקומיים שהתנצרו, כנראה, פיניקים, וחלקם נוצרים ביזאנטים וצליינים שהחליטו להשתקע בארץ. בכנסייה הקיימת כיום, מאר אליאס, משולבים פריטים ארכיטקטונים קדומים וגם בבתי הכפר. אין מידע על גורל היהודים. אך, ידוע שב- 628 ערכו הביזאנטים טבח ביהודי הגליל בשל עזרתם לפרסים בכיבוש הארץ מידי הביזאנטים ב- 612 . היהודים סבלו מגזירות דתיות ורדיפות תחת השלטון הביזאנטי ולכן גייסו צבא בן 20,000 לוחמים כדי לעזור לפרסים. לאחר שהביזאנטים חזרו וכבשו את הארץ הם נקמו ביהודים.מפשטה מוזכרת בקינת אליעזר הקליר מהמאה ה-6 או ה-7 לס', בה מוזכרות משפחות הכוהנים שהתיישבו בה לאחר חורבן הבית השני. התקופה הערבית (640 – 1099 )לא קיים מידע ספציפי על היישוב, אבל, ידוע ממסמך צלבני שהיישוב נקרא פאסובה בפי המוסלמים. מחקרים הראו שבגליל המערבי נותרה אוכלוסייה נוצרית גדולה ששרדה מהתקופה הביזאנטית. התקופה הצלבנית (1099 – 1260 ) המקום מוזכר בתעודה צלבנית מ- 1183 בה נאמר שהמקום הוא יפה ושמו בפי המוסלמים פאסובה. בתעודה צלבנית נוספת מ- 1220 , נקרא המקום פאסולה, וצויין שתושביו הם נוצרים ומתפרנסים מחקלאות ומעבודות חוץ. בחפירות ארכיאולוגיות ניתגלו קערות וקדרה מהתקופה הביזאנטית.יש ראיות ארכיאולוגיות ואחרות שהגליל המערבי נותר נוצרי עוד מהתקופה הביזאנטית וזה היה הרכב האוכלוסיה לאורך התקופה הצלבנית.מערבית לפאסוטה נמצא מיצד האבירים. זהו אתר ארכיאולוגי ובו שרידי מבנה רבוע הבנוי מאבנים מסותתות. בפתח המבנה יש משקוף. הארכיאולוג הצרפתי ויקטור גרן, שביקר בארץ במאה ה- 19 ביקר במקום וכתב שמצא שם שרידי מגדל עתיק שאורך צלעו 12 מטר והוא בנוי מאבנים עצומות, ולהערכתו מדובר במבנה מתקופה קדומה. המקום נקרא "מיצד האבירים" מתוך הנחה שמדובר במבנה מהתקופה הצלבנית. לא רחוק משם, בכפר מעיליא, היה המבצר הצלבני "שאטו דה רואה". אבל, יש חילוקי דעות בין הארכיאולוגים לגבי הקביעה שמדובר במבנה מהתקופה הצלבנית.התקופה הממלוכית ( 1260 – 1516 )המקום היה מיושב בתקופה זו כפי שמעידה קדרה מהתקופה הממלוכית שנחשפה בחפירות במרץ 2005 . אין מידע על התושבים. אבל, יש ראיות שבתקופה הממלוכית השתנה הרכב האוכלוסייה בגליל המערבי והאוכלוסייה בתקופה זו הייתה מוסלמית. הרוב הנוצרי חוסל בתקופה הממלוכית כתוצאה מהרג נוצרים בעת הכיבוש, בריחה או התאסלמות. כמו כן רבים נספו במגפה השחורה שפקדה את האזור כולו ב- 1347. התקופה העות'מאנית (1516 – 1918 )הכפר פאסוטה נוסד לפני כ- 150 שנה, כלומר בשלהי המאה ה- 18,או בראשית המאה ה-19 בתקופה העות'מאנית והתגוררו בו בהתחלה נוצרים ואליהם הצטרפו מוסלמים. הם עסקו בחקלאות, בעיקר במטעי זיתים, ובגידול טבק.תקופת המנדט הבריטי (1918 – 1948 )בתקופת המנדט מנו תושבי פאסוטה 750 נפש. הם המשיכו להתפרנס מגידול זיתים וטבק.ישראללאחר מלחמת העצמאות נוספו לתושבי פאסוטה פליטים מכפרי הסביבה ותוך שנתיים גדלה אוכלוסיית הכפר ל- 1,100 נפש. תושבי הכפר חדלו לעסוק בגידול טבק בשנות ה- 1970, לאחר שחברת הטבק החלה ליבא עלי טבק מחו"ל. התושבים המבוגרים של הכפר זוכרים שהנוהג היה לתלות עלי טבק על ווים בתקרות הבתים לשם ייבושם. כילדים הם עזרו בשזירת שרשרות של עלי טבק כדי לתלותם לייבוש. בפאסוטה קיימות 3 גישות כלפי הסכסוך הישראלי- פלסטיני:הגישה הדוגלת בדו- קיום משפחתו של הכומר אמיל שופאני מוצאה מהכפר הנוצרי עילבון. צה"ל גירש בתקופת מלחמת העצמאות את תושביו ללבנון בשל חשד שתושבים מהכפר רצחו חיילים ישראלים. 14 מבני הכפר, כולל סבו ודודו, נורו ע"י צה"ל. המגורשים הוחזרו, בעקבות התערבותו של האפיפיור (פרטים במאמר על עילבון ). בין החוזרים מלבנון הייתה סבתו. בראיון עמו סיפר הכומר שסבתו סירבה לטפח רגשות שנאה ונקם. היא אמרה שהיא חיה בשביל החיים ולא בשביל המתים. הכומר עצמו הוא פעיל שלום הפועל למען דו- קיום יהודי- מוסלמי- נוצרי, ועוסק בהנחלת מורשת השואה לערביי ישראל. הכומר השתתף ב- 2003 במשלחת יהודית- ערבית לאושוויץ ואף זכה בפרס אונסק"ו לחינוך לשלום באותה שנה.הגישה המנוכרת, המעדיפה ריחוק:אנטון שמאס, הוא סופר ומשורר. הוא חתן פרס ראש הממשלה ליצירה ע"ש לוי אשכול. הוא נולד בפאסוטה ב- 1950, למשפחה נוצרית. משפחתו היגרה לארץ מכפר נידח בדרום- מערב סוריה, בשם ח'בב בראשית המאה ה- 19. אנטון פירסם רומן בשם "ערבסקות". זהו רומן אוטוביוגרפי עליו הוא מספר באתר שלו באינטרנט. בספר כותב אנטון קטעי זכרונות על כפרו וכן דן בשאלת הזהות שלו כערבי- ישראלי. משפחתו של אנטון עברה לחיפה בהיותו בן 12 והוא למד בחיפה בבי"ס תיכון מעורב ובו תלמידים יהודים וערבים, אם כי הלימודים התנהלו בכיתות ניפרדות. הוא למד באוניברסיטה העברית ספרות אנגלית והיסטוריה בשלהי שנות ה- 1960. אנטון פירסם רומן בשם "ערבסקות". זהו רומן אוטוביוגרפי עליו הוא מספר באתר שלו באינטרנט. בספר כותב אנטון קטעי זכרונות על כפרו וכן דן בשאלת הזהות שלו כערבי- ישראלי. בסיפרו הוא בטא את תחושת הניכור שלו כערבי- ישראלי ועל כן העדיף, כנראה, לשהות תקופות ארוכות בארה"ב כמרצה אורח לספרות באוניברסיטת מישיגן. הוא פירסם 2 ספרים נוספים:"שטח הפקר" וספר בערבית לילדים בשם "השקרן הכי טוב בעולם- סיפור עם ערבי". הגישה הדוחה הכרה בזכותם של היהודים למדינה:פאסוטה נימנית על 10 היישובים הערביים המבוססים ביותר בישראל. גם רמת ההשכלה בה היא גבוהה. ד"ר גיא בכור, כתב במאמרו "עזמי בשארה והדמוקרטיה הישראלית", באפריל 2007 שבשארה לא היה הראשון שניסה לקעקע את יסודות המדינה היהודית. ד"ר בכור הדגיש שבראש 2 הנסיונות לקעקע את יסודות המדינה היהודית עומדים ערבים – נוצרים. בין השנים 1959 – 1965 פעלה בארץ קבוצה לאומנית- ערבית בשם "אלארד", שניסתה להפוך לגוף פוליטי ולרוץ לכנסת, והיא כללה מספר חברים מפאסוטה. ועדת הבחירות סרבה לאשר את השתתפותה מפני שמצעה כלל אי הכרה בקיומה של ישראל כמדינה יהודית והבעת מגמה להביא לביטול זהותה היהודית. הקבוצה פנתה לביה"מ העליון, אבל השופטים בהרכב של שמעון אגרנט, יואל זוסמן וחיים כהן, מגדולי המשפטנים בישראל, פסלו את השתתפות הקבוצה בבחירות בנימוק ש"שום משטר חופשי לא ייתן ידו והכרתו לתנועה החותרת תחת אותו משטר עצמו". הרשימה לכנסת נפסלה והקבוצה הוכרזה כבלתי חוקית. חלק מחבריה חתמו על הסכמים בשנות ה- 1970 עם השב"כ, עזבו את הארץ לצמיתות והצטרפו לאש"ף. סברי ג'רייס הצטרף לאש"ף בלבנון. הוא נתפש ע"י צה"ל ב- אוגוסט 1982 אך הוחזר בעסקת חילופי אסירים. אשתו נהרגה בהתפוצצות מכונית תופת בבירות. הוא חזר לארץ בעקבות הסכם אוסלו ומתגורר בפאסוטה. בנובמבר 2006 נדון ראש מועצת פאסוטה לשעבר, ג'רייס ג'רייס, ל- 34 חודשי מאסר לאחר שהודה בעבירות של מגע עם סוכן זר. במרץ 2008 נעצר רב סמל לואי בלוט מפאסוטה בחשד של מגע עם סוכן זר וסחר בסמים. הוא נשפט ונגזרו עליו בספטמבר 2008 , 11 שנות מאסר על ריגול למען החיזבאללה.אומנם המיעוט הנוצרי בארץ, שהוא חלק מהמיעוט הערבי- פלסטיני, אינו נהנה משוויון אזרחי מלא בישראל, אבל מצבו טוב בהרבה ממצבו של המיעוט הנוצרי במדינות ערב ותחת השלטון הפלסטיני בעזה ובגדה. התושביהם הנוצרים בגדה מהגרים בהמוניהם בשל היחס המפלה כלפיהם ואילו בעזה הם מתקשים לשרוד בשל התנכלויות לכנסיה, לספריה ולמשתייכים לקהילה הנוצרית. הספריה ובה כתבים עתיקים הועלתה באש.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק