אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

דלתון הייתה ישוב יהודי בעבר וכיום היא שוב יהודית


התמונה של רבקה שפק ליסק

דלתון נמצאת בגליל העליון לא רחוק מצפת. כיום היא מושב שנוסד ב- 1950 ע"י עולים מטריפולי, לוב. המושב הוקם ליד חורבות הכפר הערבי הנטוש א- דלאתה, שהוקם על חורבות הכפר היהודי דלתון. במושב דלתון 948 נפש.

השם העברי של היישוב הוא דלתון ושמו של הכפר הערבי דלאטה הוא תרגום לערבית של השם העברי.

התקופה הרומית והביזנטית ( 70 לס' – 640 לס' )

דלתון הייתה יהודית בתקופת המשנה והתלמוד, כלומר לאורך התקופה הרומית והביזאנטית. מצויים בה שרידי היישוב היהודי ובו שרידי בית כנסת, בורות מים ויסודות של מבנים עתיקים וכן מערות קבורה.

שרידי בית הכנסת התגלו בשנות ה- 1930 ע"י יוסף ברסלבסקי. בית הכנסת נמצא צפונית ליישוב דלתון. בין שרידי בית הכנסת התגלו 2 משקופים: משקוף אחד ובו עיטור של זר ובתוכו כף תמר, ומשקוף שני מעוטר בקונכיה ומעליה גמלון ששריגי גפן יוצאים מתוכו. במקום נתגלתה גם כתובת בארמית.

בחפירות שנערכו ב- 2006 נתגלו שרידים מהתקופה הרומית המאוחרת ומהתקופה הביזאנטית.

חכמי התלמוד רבי יוסי הגלילי ובנו אלעזר קבורים ליד דלתון. ברסלבסקי גילה בקברו של רבי יוסי הגלילי עמוד ועליו כתובת בעברית בת 18 שורות. הכתובת מטושטשת וניתן לקרוא ממנה חלקים בלבד, כמו "זכור לטוב" או "ברכה אמן סלע". מלה נוספת, "קיתדרא", נתגלתה גם בכורזים, והכוונה לכסא כבוד לנכבדי הקהילה.יוסף נוה הצליח לקרוא בשורה ה- 4 את המלים "תקה רחמנה", שפרושן ארון קודש. רבי יוסי הגלילי היה תנא דור שלישי , בראשית המאה ה- 2 לס' ונמנה על ראשי הישיבה של יבנה. הבן אלעזר היה תנא דור רביעי.

התקופה הערבית ( 640 – 1099 )

בגניזה הקהירית נמצא מכתב שנשלח מדלתון למצרים ובו שואל שלמה הכהן מהעיר דלתון לשלום אביו. דלתון מוזכרת במגילת אביתר בן אליהו הכהן, בה נכתב שאביו של המחבר נקבר בדלתון ב- 1064 . מסמך נוסף מהגניזה מ- 1063 מספר על הגאון אליהו הכהן מהעיר צור שנפטר והובא לקבורה בדלתון. עדויות אלה מאשרות שדלתון היהודית הייתה קיימת לאורך התקופה הערבית.

דלתון נזכרת גם במסמך מהגניזה הקהירית מהמאה ה- 11 המונה שורת ישובים יהודים בגליל. זוהי עדות על המשכיות היישוב היהודי מאז תקופת המשנה והתלמוד.

התקופה הצלבנית (1099- 1260 )

דלתה נקראה בפי הצלבנים דיליהא ( deleha ). רבי יחיאל שעלה לארץ עם תלמידיו ב- 1260 והקים ישיבה בעכו, ערך סיורים ביישובים היהודיים בגליל, והזכיר בין השאר, את דלתא.

התקופה הממלוכית (1260 – 1516 )

בתקופה זו עדין היה קיים מקבץ של כפרים יהודיים באזור צפת, ודלתון נמנתה עליהם, עפ"י מקור ערבי, אתר הנכבה .

התקופה העות'מנית (1516 – 1918 )

עפ"י האתר "פלסטין זוכרת", התאריך המוקדם ביותר לגבי מידע על דלאתה הערבית הוא 1596 בתאריך זה היו בכפר 127 תושבים ערבים. כלומר, בשלב מסויים לאחר הכיבוש העות'מני אירע אירוע כלשהו שהביא לסיום הנוכחות היהודית בדלתון . מה קרה ליהודים?זוהי תעלומה.

ב- 1812 פקדה את הגליל מגיפה שהביאה לבריחה מהערים לאזורים כפריים, לכפרים ערביים או לכפרים יהודיים נטושים. עפ"י ספרו של יצחק בן צבי, "ארץ ישראל ויישובה", עמ' 401 , יהודים מצאו מקלט בדלאטה הערבית. עפ"י האתר "פלסטין זוכרת" חיו בדלאתה במאה ה- 19 100 תושבים.

בעת ביקורם של משה מונטיפיורי ורעיתו בארץ ב- 1927 עשה חכם אברהם שושן מאמצים לחדש את היישוב בדלתון, היא דלאתה, בשיתוף פעולה עם משה מונטיפיורי שניהל מו"מ על חכירת כפרים בגליל להתיישבות יהודית. יצחק בן צבי, דווח בסיפרו "א"י ויישובה" שמונטיפיורי הקים "חברה יהודית לעבודת האדמה בא"י", לעידוד התיישבות חקלאית. מטרתו הייתה לקבל בחכירה 200 כפרים בגליל העליון ולייסד באלכסנדריה בנק עם הון יסוד של מיליון לירות, לצורך מימון הפרוייקט. היוזמה לא יצאה לפועל.

ב- 2006 נערכו חפירות במקום והגלו שרידי מבנה מהתקופה העות'מאנית.

תקופת המנדט הבריטי (1918 – 1948 )

לאורך תקופת המנדט הייתה דלאטה כפר ערבי. עפ"י האתר "פלסטין זוכרת" חיו בדלאתה ב- 1922 204 תושבים ומספרם עלה ב- 1931 ל- 256, ב- 1945 ל- 360 וב- 1948 ל- 418, עפ"י גירסה אחת ורק 390 עפ"י גירסה אחרת . מספר התלמידים בביה"ס של הכפר היה 37. עפ"י ההערכה המקובלת על החוקרים משפחה ערבית ממוצעת כללה 6 נפשות, חיו בכפר 65 משפחות.

ישראל

דלאתה הערבית נכבשה ב- 10.5.48 , ב"מבצע יפתח". אבל באתר הנכבה התאריך הוא 30.10.48 . עפ"י אותו מקור אין מידע אם הייתה נטישה או היה גירוש. האתר "פלסטין זוכרת" מדווח על הריסת 42 מתוך 43 בתיה וטיהור הכפר מיושביו. ממקור יהודי ידוע שבעת הריסתו של הכפר הערבי נהרסו גם שרידים מדלתון העתיקה שנתגלו ע"י ברסלבסקי ונווה. בני מוריס כתב שסיבת התרוקנות הכפר מתושביו אינה ידועה. ההיסטוריונית הבריטית רוזמרי אסבר כתבה שהתושבים הערבים ברחו בראשית מאי 1948 בעקבות הפגזת הכפר, פשיטות, הריסת בתים, ולקיחת בני ערובה .התזה של סיפרה של רוזמרי אסבר הוא שהציונים גרשו את הפלסטינים. אסבר כתבה מספר ספרים בעלי אג'נדה אנטי- ציונית. השאלה אם היה גירוש או נטישה נותרת פתוחה.

המושב דלתון התפרסם בשל יקב היינות שלו. היוזמה להקמת היקב הייתה של חקלאי ממושב כרם בן זמרה ארמטנד ממן, שגידל יין בחוותו. הוא הצליח לגייס את איש העסקים הבריטי מתי הרוני ליוזמה על מנת להבטיח אמצעים פיננסיים להרמת הפרויקט. היקב החל לפעול ב- 1995. בהתחלה הוא הוקם בחצר המשק של הוריו של ממן וב- 1999 הועבר היקב לפארק התעשייה של דלתון.

לאחרונה התפרסם סיפורו של רפאל חדד ממושב דלתון שנשלח ע"י המושב כדי לתעד ולשמר את המורשת של קהילת יוצאי לוב שהקימו את המושב. הוא נעצר ע"י משטרת לוב באשמת ריגול ושוחרר לאחר חודשים במאסר.

מקורות:

צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, 1991

אברהם יערי, מסעות ארץ ישראל, 1976

יצחק בן צבי, ארץ ישראל ויישובה, 1963 .

זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, ערך דלתון, 1950

מדריך ישראל החדש, כרך 3, ערך דלתון, 2001

חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות, דלתון, 2008 , 2009

rosemarie m. esber, under the cover of war, the zionist expulsions of the palestinians, 2008.

beni morris, birth of the palestinian refugee problem revisited, 2004.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק