אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

וייטנאם - המלחמה (האחרונה) שאמריקה הפסידה בה


התמונה של דן לחמן

וייטנאם -המלחמה (האחרונה) שאמריקה הפסידה בה / ג'ון אלן. הוצאת רסלינג. 

וייטנאם – התקופה הצרפתית.

כדי להבין את היחס הציבורי באמריקה למתרחש בעיראק ואפגניסטן צריך לחזור ולהבין מה באמת הייתה וייטנאם לאמריקה.

וייטנאם היא פצע דלקתי על גב העולם כבר יותר משבעים שנה. פצע המסרב להגליד. אנחנו מתייחסים למה שמכונה טראומת וייטנאם האמריקאית. אך הבעיה התחילה הרבה קודם, כשהצרפתים שלטו במה שכינו אז הודו סין.

באמריקה רבים כבר אינם זוכרים על מה הייתה המלחמה ומי היו הצדדים הלוחמים. אך כבר בתקופת המלחמה נשאל נכה שבא להרצות בפני סטודנטים, באיזה צד נלחמת. האמנזיה ההיסטורית אינה חור בזיכרון האנושי אלא תוצאה של תעמולה מדינית שנועדה להשכיח. צעירים אמריקאים למדו לא להיזכר בה ולא לחשוב עליה.הכיבוש הצרפתי של וייטנאם החל ב1864 והסתיים ב 1882 מאז החלה צרפת במדיניות קולוניאלית שדיכאה את העם המקומי למען האינטרס הכלכלי הצרפתי. הצרפתים גזלו מבעלי האדמה את שדות האורז והפכו אתם לפועלים. אריסים נדרשו לשלם עד שבעים אחוז מתוצרתם. אורז, גומי, מלח, אלכוהול ואופיום היו התוצרים שצרפת חמסה.

צרפת סגרה את בתי הספר וביטלה את השימוש בכתב המקומי. כך הפכה את העם לאנלפביתי, כשרק בני המעמד העליון זכו לחינוך, ואפילו בצרפת לעתים.כבר מתחילת המאה עשרים התחילו לקום תנועות התנגדות קטנות, חסרות אידיאולוגיה כללית, שצרפת דיכאה מיד. אלא שאז הגיע הקומוניזם וכמו במקומות אחרים, הביא לשינוי מודעות לאומי וארגוני. הו צ'י מין החל את החינוך הקומוניסטי סוציאליסטי שלו בצרפת, בה למד. בצרפת למד מהר שזכות ההגדרה העצמית, תיאוריה פעילה באותם ימים התייחסה רק לאירופה. הוא קרא את לנין ובעקבותיו נסע למוסקבה ב1924. הוא נשאר סטליניסט עד סוף ימיו.

ב1930 התכנסה ועידה של שלושת המפלגות הקומוניסטיות של וייטנאם. הו התכוון לאחד אותן, לצאת נגד האימפריאליזם הצרפתי, החרמת ההון הצרפתי יום עבודה בן 8 שעות, ביטול מיסים וחינוך שוויוני לכולם. צרפת יצאה במסע דיכוי. לזמן מה נראה היה שדבר מה ישתנה כשב 1936 נבחר ליאון בלום לראשות ממשלת צרפת והוא שחרר אלפי אסירים פוליטיים, אך ב1939 עלתה לשלטון ממשלה ימנית ודיכוי לאומנים חזר להיות שיטת הממשל. הצרפתים הוציאו להורג את אשתו של הו.ממשלת צרפת נכנעה להיטלר ב1940. בוייטנאם נכנע המושל הצרפתי ליפנים ומסר לידיהם את הודו סין. בניגוד לקולניות אחרות, בהודו סין שיתפו היפנים פעולה עם הבירוקרטיה הצרפתית וכך "זכו" הווייטנאמים בשני אדונים.

הו

הו צ'י מין

ב1941 חזר הו צ'י מין לוייטנאם לנהל את המאבק נגד הצרפתים והסינים. ההתקפה על פרל הרבור וכניסת היטלר לרוסיה שינו את המערך הפוליטי העולמי. כעת תמכה אמריקה, כדי להסוות את האימפריאליזם שלה, בזכות הממשל העצמי של המדינות באסיה.בוייטנאם פרץ רעב שהצרפתים והיפנים לא עשו כלום לעצור אותו, למרות שיכלו. שני מליון בני אדם מתו ברעב.כשהתחילה להצטייר מפלת גרמניה החזירו היפנים לשלטון את הקיסר לשעבר, והכריזו על וייטנאם עצמאית. באותו זמן החלו להגיע לשם ראשוני הסוכנים של ארצות הברית.הוייטמין, הכוח המהפכני שהנהיג הו, עורר מרד אזרחי. האנוי וסייגון נפלו. הקיסר התפטר ואמר "מוטב לי להיות אזרח מן השורה בארץ עצמאית מאשר מלך בובות בארץ משועבדת" ב 2 בספטמבר 1945 הכריז הו על עצמאות וייטנאם והקמת רפובליקה דמוקרטית. הו קיווה שאמריקה תעזור לו למנוע מהצרפתים לחזור. הרי הוייטמין היו בעלי ברית והצרפתים שיתפו פעולה עם גרמניה ויפן. אילו הכירה אמריקה בעצמאות וייטנאם אז, היה נחסך מותם של 58 אלף אמריקאים.אמריקה שהייתה עסוקה בעימות עם ברית המועצות באירופה, הזניחה את המזרח ואפשרה לצרפתים לחזור.בועידת פוטסדאם ב1945 הסכימו בעלות הברית על חלוקת ויטנאם. כל מה שמצפון לקו הרוחב ה16 יימסר לחיילים הסיניים. כל מה שמדרום לקו יימסר לבריטים. 200 אלף סינים החלו להיכנס לוייטנאם מצד אחד, כשיחידות חיילים הודיים בצבא בריטניה נכנסו מהצד השני. הבריטים רצו לעזור לצרפתים לחזור להיות קולוניאליסטים כדי שגם הם יוכלו להישאר במושבות שלהם.בקרב שנערך ברחובות סייגון נהרג קולונל אמריקאי בשם דיואי. הקרבן האמריקאי הראשון בוייטנאם. הגנרל הבריטי של חיל הכיבוש התיר להחזיר את הנשק לחיילים היפניים כדי שיעזרו לדכא את הוייטמין. ממשלת ארצות הברית העלימה עין מהבגידה הבריטית, ושיתפה פעולה עם האויב היפני וצרפת ששיתפה פעולה עם גרמניה.בהתחלה הוייטמין שיתף פעולה עם הכוחות הבריטיים. קבוצות טרוצקיסטיות יצאו נגד שיתוף הפעולה. מפקד המשטרה מטעם הוויטמין אסר את הטרוצקיסטים.הו צ'י מין עשה טעות והסכים לקבל את תנאיה של צרפת בדבר זכויות באיחוד הצרפתי. הוא חשב שכך יגרש את הסינים מהאזור של קוצ'ין סין. אלא שהצרפתים רימו את הו, הכתירו מחדש את הקיסר וסרבו להכיר ברפובליקת וייטנאם הדמוקרטית. ראש ממשלת צרפת אישר מתקפה על כוחות האיפונג, פעולה אותה אישר גם סגן ראש הממשלה וראש המפלגה הקומוניסטית. כך החלה מלחמת וייטנאם הראשונה בתמיכת המפלגה הקומוניסטית הצרפתית. ארצות הברית תמכה בשליחת טונות של ציוד צבאי.הציבור הצרפתי לא תמך במלחמה, הציבור הוייטנאמי תמך ועזר לכוחותיו.ב1950 הכירו רוסיה וסין בממשלתו של הו צ'י מין. הצרפתים העבירו את שדה הקרב לאזור דיין ביין פו, קרוב ללאוס. הם חשבו שהמרחק מהמרכז יביא להם ניצחון. אך אחרי מצור וייטנאמי שנמשך 57 ימים נכנעו הצרפתים. אחרי תשע שנים הסתיימה מלחמת צרפת ויטנאם.ב1954 התקיימה ועידת ז'נווה בעניין דרום מזרח אסיה בהשתתפות אמריקה רוסיה בריטניה צרפת וסין. וייטנאם נוספה אחר המפלה הצרפתית. אמריקה של אייזנהאור ליקקה עדיין את פצעי מלחמת קוריאה. המהפכה בסין נראתה כאיום נוראי. שר החוץ ג'ון פוסטר דאלס היה אנטי קומוניסט מושבע. הוא לא התכוון לתת לקומוניסטים להשתלט על האזור. הו צ'י מין קיבל שוב החלטות שגויות. מבחינה כלכלית וייטנאם הייתה זניחה.חשיבותה בעיני דאלס הייתה האפשרות שתהייה בסיס לבלימת הקומוניזם. סין תמכה בדאלס באופן בלתי צפוי. הסכם ז'נווה אמר שוייטנאם תחולק לשני אזורי השפעה כשקו הרוחב ה17 יפריד ביניהן. הפרדה שהייתה אמורה להיות זמנית. נקבע ששנתיים לאחר מכן ייערכו בחירות כלליות בשני האזורים כדי לקבוע מי יעמוד בראש המדינה המאוחדת. לאוס וקמבודיה קיבלו עצמאות. אך האמריקאים לא התכוונו לכבד את ההסכם. דוחות מודיעין הראו שהו צ'י מין יקבל 80% מהקולות. אמריקה החליטה להקים מדינה אנטי קומוניסטית בדרום ויטנאם.וייטנאם והתקופה האמריקאית.פוסטר דאלס שכנע את הקיסר ששלט במיני מדינה החדשה, שהקים האימפריאליזם האמריקני, למנות את נגו דין דיים לראש הממשלה. דיים נוצרי קתולי שחי תקופת מה באמריקה התיידד עם הסנטור הצעיר ג'ון קנדי.המדינה הפכה להיות במהרה דיקטטורה אכזרית שנשלטה בידי משפחת דיים. דיים ערך משאל מזויף בו זכה ב98.2% של קולות המצביעים.ה cia שלח צוות שיעזור לדיים להשתלט על סייגון. מליון קתולים עברו מהצפון לדרום. יחד עם הבורגנות המקומית הפכו להיות בסיס השלטון האנטי קומוניסטי החדש. הו צ'י מין היה עסוק בביסוס שלטונו בצפון. ב1959 הרגיש כבר מבוסס מספיק כדי להכריז שישחרר את הדרום מדיקטטורת דיים. קמה החזית לשחרור דרום וייטנאם ( nlf) שאיגד את מתנגדי דיים עם הקומוניסטים. האמריקאים כינו אותה בזלזול וייטקונג. למרות הזלזול הוייטקונג צבר כוחות.

ב 1961 נבחר ג'ון קנדי לנשיא אמריקה. הוא היה צריך איזו הצלחה אחרי כישלון מפרץ החזירים ומשבר הטילים בקובה. וייטנאם התאימה. הוא הבין את הסכנה למשטרו של דיים וניסה לשכנע אותו להרחיב את בסיס ממשלתו. דיים סירב לחלוקת השלטון והקטנת כוחו שלו.ממשל קנדי החל בניסוי ללוחמה נגד ההתקוממות על ידי פיזור קוטלי צמחים מן האוויר. מבצע ראנץ' הנד נמשך שמונה שנים. אנחנו יכולים למנוע יערות, הכריזו האמריקאים.ב 1962 התחיל מבצע סאן שיין. כליאת כפרים שלמים וניסיון לזהות וייטקונגים. דיים המשיך לאבד את כוחו. קנדי הורה ל cia להפיל את השלטון. דיים הודח בנובמבר 1963 על ידי הצבא. שלושה שבועות אחרי נרצח קנדי בדאלאס. מספר היועצים האמריקאיים כבר עמד על 16.700 איש. מלחמה נגד הכוחות האמריקאים הוצגה על ידי התעמולה כמלחמה בין דרום וייטנאם לצפונה.

לינדון ג'ונסון ירש יחד עם הנשיאות גם את צוות היועצים לענייני וייטנאם. מקנמארה שר ההגנה, דין ראסק מזכיר המדינה, ויועצי הביטחון הלאומי רוסטו ובנדי. החבורה שתגרור את אמריקה למלחמה.בדיים התנקשו. אחריו בא דואונג ואן מינג. מינג חתר להסכם עם הבודהיסטים והגדיר את ממשלתו "בלתי קומוניסטית" ולא אנטי קומוניסטית. האמריקאים החליטו להדיח אותו. לשלטון עלה נגוין קאן. לרגע נראה שהוא מאמץ את עצות היועצים האמריקאיים. אך גם הוא החל לדבר על משא ומתן שישים קץ למלחמה. היה ברור שגם הוא צריך לפנות את כסאו.השלטון הבא ניתן לטרייומויראט. בראשו של נגוין קאו קי. לבחירות שהכריז, אסר על כל בעל דעות קומוניסטיות או נייטראליסטיות להצביע. הוא הביך את אמריקה כשאמר בראיון שגיבורו הגדול הוא היטלר. אך מצד שני הצהיר שלא ינהל משא ומתן עם הצד השני ושיקבל את כל עצות היועצים.הוייטקונג כפי שקראו האמריקאים לכוחות הלאומניים שלטו כבר ב40% מהאזורים הכפריים. קאו, בעצת האמריקאים הקים "כפרים" חדשים שהיו למעשה מחנות ריכוז. קצין מרינס אמר שתפקידו של הממשל הוא לבזוז, לגבות מיסים ולהשיב לבעלי הקרקעות את כוחם. החזית לשחרור לאומי המשיך להתחזק. המלחמה על ידי שליח במימון ארצות הברית הפכה להיות מלחמה אמריקאית.במרוץ לנשיאות ב 1964 אמר ג'ונסון לציבור "אין לנו כוונה לשלוח נערים אמריקאיים כדי לעשות מה שנערים אסיאתיים אמורים לעשות בכוחות עצמם".לראשי המטות המשולבים אמר "רק תנו לי להיבחר ותקבלו את המלחמה שאתם רוצים." מאות אלפי חיילים נשלחו לוייטנאם בהסתר מהציבור שעוד לא הבין את גודל המעורבות..כדי להשיג את תמיכת הציבור והקונגרס הייתה צריכה לקרות איזו תקרית רצינית. באוגוסט 1964 הגיעו ידיעות שספינה אמריקאית הותקפה על ידי הוויטקונג. הספינה נשלחה כחלק ממסע סיור לגילוי מכ"ם.מפקד הספינה אמר שלא הותקף, ספינות אחרות באזור לא שמעו דבר, אך הידיעה הפכה לתקרית ההכרחית לנשיא. מאוחר יותר אמר ג'ונסון "אולי הצי שלנו ירה שם על לווייתנים" הקונגרס העביר החלטה שנתנה לנשיא רשות לנקוט בכל האמצעים למנוע התקפה על חיילים אמריקאים.אמריקה של אחרי מלחמת העולם הפכה להיות מנהיגת ומגינת המדינות הקפיטליסטיות בעולם. היא לא יכלה להרשות לעצמה שאמינותה תיפגע, ובעיקר לא בפני הגוש המזרחי בהנהגת רוסיה. וייטנאם הפכה להיות סמל האימפריאליזם האמריקאי.ארה"ב הוציאה כשני מיליארד דולר לחודש בוייטנאם. היא בנתה שם נמלים עמוקי מים. מאה מסלולי נחיתה וזה מלבד מאות טונות של ציוד.גנרל וסטמורלנד, מפד הכוחות בוייטנאם חשב שדרך המלחמה היעילה ביותר היא לכתוש את האוכלוסייה. לרסק את האויב, להעביר אותו במטחנת בשר עד שהתוצאה תהיה אסון לאומי לדורות רבים, לחסל את המורדים ולא לתת לאחרים לגדול ולתפוס את מקומם. ההפצצות ומעשי הזוועה דווקא הגבירו את התנדבות האוכלוסייה למחתרת. כמות הפצצות שהוטלו בוייטנאם היה כפול ממספר הפצצות שהטילו האמריקאים במלחמת העולם בכל אירופה. בהשפעת הקצינים זו הפכה להיות מלחמת שנאה וגזענות. ההתנשאות של הלבנים חצתה את כל הגבולות והביאה להתעללות פיזית בשל האמירה שלאסייתים ערך החיים נמוך בהרבה מזה של הלבנים.באמריקה, למרות שהממשל ידע שהמבצעים הללו אינם מצליחים, פורסמו דוחות של התקדמות איטית לקראת ניצחון. וכשהבטיחו שרואים כבר את האור בקצה המנהרה לא ידעו שזהו אורה של מתקפת טט שעמדה לפרוץ.אמת המידה להצלחת המבצעים הייתה הריגת כמה שיותר. מפקדים זיפו את מספר המורדים שהרגו והחיילים ראו בזה רשות למעשי זוועה המונית. השמדת כפר מאי לאי הפך להיות סמל למבצעים הללו.מפקד המבצע אמר שהוא לא הרגיש שהוא יורה באנשים אלא בחיות.את הצטרפות ההמונים לשורות חזית השחרור הלאומית הגדיר כומר קתולי. נלחמנו בסין 1200 שנים. נלחמנו בצרפת 100 שנים.הוייטנאמים לא יקבלו דיכוי זר.רוב המצטרפים לא הבחינו בין הוייטמין הישן שנלחם על זכות הקרקעות לחזית השחרור בעלת המוטיבים הקומוניסטים. המלחמה הפכה בין השאר למלחמת מעמדות. העשירים ברחו לסייגון האיכרים העניים נכתשו על ידי הצבאות.ב 1967 החלה מתקפת חזית השחרור, שכונתה מתקפת טט. טט הוא ראש השנה הוייטנאמי. חג בו נוסעים לבקר משפחות ויורים זיקוקים. אלפי חיילי החזית חדרו לערים הגדולות במסווה ביקורי משפחה. איש לא הלשין על המתקפה הטקטית המתוכננת מתחת לאפי האמריקאים וצבא המדינה. המפקדים האמריקאים לא חשו בשינוי. הם היו עסוקים בתכנון חופשות, הם לא רצו לזנוח הרגלי נוחות בערים. קצין שדיווח חודש קודם על התקדמות לא היה מסוגל להסביר את השינוי הפתאומי.בלילה שבין ה 29 -30 בינואר תקף הוייטקונג 34 ערים בבת אחת. בסייגון נפגע בניין שגרירות אמריקה. אלף חיילי הוייטקונג כבשו והחזיקו מעמד בסייגון מול אחד עשר אלף חיילים אמריקאים. גנרל וסטמורלנד דיווח שאלו פרפורי הגסיסה של הוויטקונג. בתגובה למתקפה ומחוסר יכולת להתמודדות קרקעית הגדיל וסטמורלנד את התקפות האויר. הואה, עיר הבירה העתיקה הופצצה והוחרבה. על בן טרה עיירה שגם היא נמחקה לחלוטין, אמר מפקד המבצע את המשפט האווילי הבלתי נתפס "כדי להציל את העיירה היינו מוכרחים להרוס אותה"המתקפה נהדפה אמנם אך הרסה את מורל החיילים האמריקאים. השפעתה של מתקפת טט על הפוליטיקה הפנימית באמריקה הייתה דרסטית. סנטור אלמוני כמעט והביס את ג'ונסון כמועמד המפלגה הדמוקרטית לבחירות.לראשונה דיווח וולטר קרונקייט על התרחש בוייטנאם שלא לפי התכתיב הממשלתי. אמריקה חייבת לשאת ולתת לא כמנצחים אלא כאלה שעשו כמיטב יכולתם. ג'ונסון הכריז שלא ירוץ לכהונה נוספת. מרטין לותר קינג נרצח ואחריו רוברט קנדי. ב1968 נבחר ניקסון לנשיא.את גל המחאה שעלה באמריקה מונים אנשים שונים בזמנים שונים. המחאה שהתחילה בתחילת שנות השישים נבלעה ברעש המחאה נגד הניסויים הגרעיניים. אך בדיקה לעומק מגלה שכבר ב 1945 מחו אנשי נושאת הגייסות על שבמקום להחזיר חיילים הביתה לאמריקה נשלחו להוביל חיילים צרפתיים לכבוש מחדש את וייטנאם, שם חיכו להם חיילים יפניים שנשקם הוחזר להם אחרי המלחמה.את ההתנגדות למלחמת קוריאה השתיקו גלי המקרתיזם שהיה בשיאו. אך משהציע סגן הנשיא ניקסון שארצות הברית תתערב כדי להציל את הצרפתים, חתמו 78.00 חיילים בדימוס על עצומה הקוראת לאמריקה לא להתערב בוייטנאם.ב 1947 פתח טרומן את המלחמה הקרה כשהכריז שמיעוטים חמושים וכוחות חיצוניים הם קנוניה קומוניסטית בינלאומית. הוא התכוון אמנם ליוון ותורכיה. אך מסע הצלב נגד הקומוניזם התפשט בהשפעת אמריקה בכל העולם.ג'ונסון נכנס לבית הלבן כסגנו של קנדי. חשדו בו שניצח בחירות לסנט במרמה. תיארו אותו כאיש בעל יכולת אינסופית למעשה הונאה מרמה ובגידה. כשזכה בנשיאות בעקבות רצח קנדי חשב להיות נשיא דגול והעביר כמה חוקים חשובים שלא התממשו בשל עלותה הגבוהה של מלחמת וייטנאם. הוא קיווה שהמלחמה תהייה בלי מחיר דוממת ובלתי נראית פוליטית. בתחילה אישר חוק לדחיית שרות לסטודנטים, וניסה לא לגייס את המילואים. גיוס המילואים היה מגלה את הסוד שישנה מלחמה.הוייטנאמים סרבו לנחול תבוסה מהירה. המלחמה הסתבכה במהירות. מחירה עלה, ומספר החיילים שנשלחו עלה כך שכבר אי אפשר היה לטשטש. בשיאה היו חצי מליון חיילים אמריקאים בוייטנאם. עליה במספר המגויסים הפך להיות זרז לעליית התנגדות. אחד הסממנים שהתחילו את השינוי היו מהומות הסטודנטים ב1964 שדרשו חופש התבטאות והתארגנות פוליטית. המטרה הייתה אמנם שינוי זכויות השחורים, מי שזייף את תוצאות המלחמה היה שר ההגנה רוברט מקנמרה. הוא העריך בתחילה שהמלחמה תסתיים במהירות. בסוף השנה הגרעון התקציבי שהיה אמור להיות 1.9 מיליארד דולר עמד על 9 מליארד. הוא לא היה יכול יותר להסתיר את ההשפעה ההרסנית על התקציב.ב1966 נערכו בחירות לקונגרס. הדמוקרטים איבדו את רוב המושבים. רייגן נבחר למושל קליפורניה. ניקסון היה הרפובליקני המוביל לבחירות 1968. ההתנגדות העממית החלה להראות..תנועת ההתנגדות למלחמה הפכה לתנועת המונים בעזרת התנועה לזכויות האזרח. הם החלו לפעול נגד מקרתי ועמדו בראש מאבק השחורים לשוויון. השחורים קיבלו בברכה את התנועה לזכויות האזרח, והצטרפו גם למאבקיהם האחרים. טרומן ביטל את ההפרדה הגזעית בתוך הצבא. שוב לא היו פלוגות שחורות או לבנות והחלה אינטגרציה שהתפתחה בינתיים בצבא בלבד. החיילים השחורים השתתפו במלחמות ופיתחו מודעות משלהם לדיכוי שהם משתתפים בו.מי שנעשה בעל השפעה גדולה, בהתנגדות היה המתאגרף קסיוס קלי שאמר כשניסו לגייס אותו "אין לי שום ריב עם הוייטקונגים ההם", ושילם מחיר כבד על סירובו להתגייס. הוא הצטרף למוסלמים השחורים שינה את שמו למוחמד עלי. נדון והורשע בהשתמטות. נאסר עליו להתאגרף חמש שנים אותן ניצל למסע הרצאות נגד המלחמה באוניברסיטאות וזכה להצלחה גדולה.

"איך אפשר לבקש ממני ללבוש מדים לנסוע 16.000 קילומטר כדי לזרוק פצצות על אנשים חומים כל זמן שבלואסוויל מתייחסים לכושים גרוע מכלבים. שום וייטקונג לא קרא לי כושי". ואי אפשר כמובן שלא להזכיר את מרטין לותר קינג שנשא הרצאות ודרשות נגד המלחמה.

בוייטנאם עצמה החלו גם הבודהיסטים, שקודם לכן עמדו מהצד כי השלטון לא התייחס אליהם, להשתתף בהפגנות נגד אמריקה אחרי שדיים החל לדכא גם אותם. נותרו בזיכרון הנזירים שהעלו את עצמם באש ברחובות סייגון. גיסתו של דיים ביקרה אז באמריקה ואמרה בראיון על הנזירים, הם ברבקיו, שיישרפו להם. אנחנו נעמוד ונמחא כפיים. ביקורה הפך אסון למדיניות האמריקאית. ב 22 למאי 1965 התקיים יום לימוד באוניברסיטת בארקלי בקליפורניה. יום שהפך להיות יום וייטנאם ובו 35.000 סטודנטים ישבו 36 שעות ושמעו הרצאות על וייטנאם. נורמן מיילר אמר "ג'ונסון אתה בריון שיש לו חיל אויר, מאחר שלא תפסיק להשתמש בו יקומו הצעירים וירדפו אותך. הם יצאו להפגנות ומצעדים. יכריזו נגדך מלחמה". ניבא ולא ידע כמה במדויק. ב 15 -16 במאי התחברו 122 אוניברסיטאות לקיים יום לימוד וייטנאם בקשר. הממשל ניצל את הפחד הישן וכינה את התארגנויות הסטודנטיות שמאל חדש קומוניסטי. ב15 לאפריל 1967התקיים בניו יורק מצעד נגד המלחמה בהשתתפות 300 אלף איש. צעירים בג'ינס, אנשי עסקים, עקרות בית בגרבי ניילון, מורים ממושקפים, רופאים בחלוקים לבנים, ותיקי קרבות מלחמת העולם נושאי מדליות. מרטין לותר קינג , הזמר הרי בלפונטה ד"ר ספוק, עמדו בראש המצעד מסנטרל פארק לבניין האו"ם. 170 סטודנטים שרפו את צווי הגיוס. אנחנו לא רוצים למחות, אנחנו רוצים להפסיק את המלחמה אמרו. הקבוצות החלו להתאחד וחילוקי הדעות על הדרך נגמרו.ב21 באוקטובר התקיימה צעדת ענק בוושינגטון, מעוז השלטון. מאה אלף איש הגיעו מכל רחבי אמריקה. 150 ארגונים שונים שתפו פעולה במצעד. צעיר השחיל פרחים בקני הרובים של משמר הקפיטול. בתגובה הופצו בוייטנאם מיליוני עלונים שקראו לתושבים לא להאמין להפגנות.הפעילות הבאה הייתה נגד חברת דאו, יצרנית הנפלם בו הופצצו הכפרים. זהו נשק של טרוריסטים קראו.פועלי הבניין ארגנו הפגנות בעד המלחמה. הם נחשבו ריאקציונרים וקראו להם במרוכז הארצ'י בנקרים. (למי שזוכר את הסדרה.) מהר הסתבר המעבידים שילמו להם עבור היום בו לא עבדו. ניקסון השתמש בהם כשאמר שהרוב הדומם הוא בעד המלחמה. אך במהרה הם הבינו שהם קרבנות המלחמה ויצאו להפגנות נגדה. המלחמה יצרה הפליה מעמדית כשבני העניים גויסו ובני המעמדות הגבוהים קיבלו פטור. אפשר להסתדר בלי בני העניים. את האחרים חבל לסכן אמר מי שאמר, וכך רבים מבני הטובים קיבלו פטור מגיוס. ג'ורג' בוש הצעיר היה אחד מאלה שאביו בעל ההשפעה סידר לו שירות בטקסס. רוב המגויסים היו בני המעמד הנמוך. זו הייתה מלחמתו של מעמד הפועלים שהצביעו עבור נשיאים ששלחו אותם למלחמה, בלי שהבינו בהתחלה. מחקר ( 1970 ) גילה שמתוך 1200 סטודנטים באוניברסיטת הרווארד גויסו 56 צעירים. רק שניים מהם נשלחו לוייטנאם.חילי צפון וייטנאם מצאו מקלט בקמבודיה הקרובה ששמרה ריחוק מהמלחמה. הצבא האמריקאי רדף אחריהם והחל להפציץ את קמבודיה. פעולה שניקסון הסתיר מהציבור בבית. 257 אלף טון פצצות הוטלו על קמבודיה. שני מליון תושבים נעקרו מבתיהם. 20% מרכוש המדינה נהרס. אך חזית השחרור לא באה לבקש שלום. אני מסרב להאמין שלמדינה סוג ד אין נקודת שבירה אמר קיסינג'ר וצפון וייטנאם הפכה להיות מופצצת עוד יותר. לתקופת מה חשבו באמריקה שהמלחמה מסתיימת כי לא הראו יותר צילומי מלחמה בטלוויזיה. אך תנועת ההתנגדות הבינה את הקורה והוציאה את הגדולה בהפגנות. מליון איש צעדו בוושינגטון.להשקיע את הכספים בבית קראו מודעות. בציור ענק נראה חייל שעל קסדתו נכתב מלחמה היא גיהינום.אי אפשר לקבל גם רובים וגם חמאה קראה כזה אחרת. ניקסון המבוהל הכריז שיוציא 25 אלף חיילים מוייטנאם, אחר כך הוסיף עוד 35 אלף ואחר כך עוד 50 אלף. הcia פתח מבצע הרג מנהיגי הצפון. שכירי חרב התנקשו בחייהם של 20 אלף איש ו28 אלף נתפסו ונעצרו. חיילים התחילו להדליף את העינויים שעוברים העצירים.אך מלים לחוד ממעשים. בקמבודיה הודח הנסיך השולט. והומלך שליט חדש נאמן לאמריקאים. ניקסון הסתיר את הפלישה לקמבודיה כשאמר בנאום שזו פשיטה לצורך הצלחה. הוא תקף את ההפגנות המטופשות והזהיר מפני כניעת אמריקה. בתוך יומיים פרצו שביתות במאה קמפוסים, בכל הערים עמדו ברחובות והתווכחו, אחר כך כבר זרקו פצצות והתכתשו עם המשטרה. ארבעה סטודנטים נהרגו. 1300 קולג'ים ואוניברסיטאות הצטרפו לשביתה. במיסיסיפי נהרגו שני סטודנטים שחורים על ידי המשטרה. עוד 500 קמפוסים הצטרפו להפגנות. ספירו אגניו, סגן הנשיא, גינה אותם "אליטיסטים" וקרא להם אלמנטים פסיכוטיים נגד החברה.

הסנטורים ג'ורג' מקגאברן ומארק הטפילד הציעו להפסיק את מימון הפעולות הצבאיות, אלא אם כן תוכרז מלחמה רשמית. ההצעה נדחתה בקונגרס. ניקסון הבין שלא יוכל להרחיב את המלחמה. סקר לקראת הבחירות המתקרבות אמר ש 60% מהאמריקאים רוצים לגמור את המלחמה גם אם וייטנאם תיפול. הוא הודיע שיוציא עוד 100 אלף חיילים.ב24 באפריל 1971 התקיימה הפגנה נוספת בוושינגטון. חצי מליון בני אדם התגודדו ברחובות. הכוחות הפדראליים עצרו מעל 7000 איש במחנה בלי מים ושירותים. הממשלה טיפלה במפגינים כאילו היה משטר צבאי.למרות כל ההפגנות ההמוניות אין לדעת אם קרבו את היציאה מוייטנאם. הן ג'ונסון והן ניקסון הכריזו ברבים שאינם מושפעים מן ההפגנות. מה שכנראה שכנע את ניקסון לצאת מוייטנאם הייתה התפוררותו השקטה של הצבא שהיה קודם לכן הטוב בעולם.החיילים יצאו למלחמה באמונה שארצות הברית אומה מוסרית. הם ציפו למלחמה נגד צבא, כמו אבותיהם באירופה. לא הכינו אותם להלחם באיכרים נשים וילדים. הם נוכחו שלא האויב מבצע מעשי זוועה כמו שאמרו להם, הם מצאו את עצמם מבצעים אותם.אחרי מתקפת טט כמעט ופרץ מרד גלוי. הירצחו של מרטין לותר קינג היווה סיבה חיצונית וזרז לחיילים השחורים.באמריקה קמו 300 עיתונים של חיילים לשעבר. נפתחו בתי קפה לחיילים מתנגדים. מרידות ורצח קצינים שנואים היו חלק ממרד החיילים. סיסמת הגיוס בשנות ה60 הייתה fun travel adventure החיילים השתמשו בראשי התיבות והכריזו fuck the army.החיילים פיתחו מודעות פוליטית מסוג חדש. השחורים שסבלו הפליה גם בצבא הצהירו שכשיחזרו יצטרפו לפנתרים השחורים. חיילים החלו להחזיר את אותות הגבורה שקיבלו. חיל שזרק את המדליה לעבר הקפיטול אמר אני מקווה שאת המדליה הבאה אקבל כשאלחם בחארות האלה. אחר אמר שהמדליות הן סמל לחרפה ולחוסר אנושיות. מפקד הכוחות בוייטנאם אמר שזה כבר לא צבא אלא בית חולים לחולי נפש. קצינים מפחדים להוביל לקרב חיילים שאינם רוצים ללכת בעקבותיהם. מליון סטודנטים הגדירו את עצמם מהפכנים. 360 אלף צעירים ענו במשאל שיש צורך להקים מפלגה מהפכנית.

ניקסון וקיסינג'ר הבינו כבר שהם מפסידים במלחמה מול העולם שצופה בהם. הם החליטו על יוזמה חדשה ופלשו ללאוס. עוד מדינה שכנה לוייטנאם. גם שם זכו לתבוסה מוחצת במהירות. ניקסון אמנם הוציא חלק מחיל הרגלים אך המטוסים נשארו. למרות ההפצצות הכבדות לא הצליחו בכושר הלחימה הוייטנאמי.ביוני 1971 החל הניו יורק טיימס לפרסם סדרת מסמכים שהודלפה לו. סדרת כתבות שנקראה מסמכי הפנטגון שהאשימה את הנשיא בפשעי מלחמה. ניקסון ניסה למנוע את הפרסום אך בית המשפט פסק נגד ניקסון.בתגובה הקים ניקסון יחידה שנקראה "השרברבים" שביצעה מעשים פליליים נגד אויביו הפוליטיים. אלמלא וייטנאם לא הייתה ווטרגייט. אנחנו נהרוס כל מי שיתנגד או לא יתמוך בנו אמר.כדי להוכיח לציבור על כוונותיו הטובות נסע לסין ואחר כך למוסקבה. תכסיס מצוין ליצירת מסך עשן. למעשה החריף את היריבות בין סין לרוסיה. האמריקאים התלהבו מההיפתחות לסין. בבחירות שנערכו בנובמבר 1972 זכה בניצחון מוחץ.

הצפון וייטנאמים חששו מהקטנת התמיכה של סין ורוסיה ויצאו למתקפה שתכריח את האמריקאים להיכנס למשא ומתן. המתקפה זכתה להצלחה אדירה. קיסינג'ר התחיל במשא ומתן סודי עם צפון וייטנאם. הם הגיעו להסכמה על חלוקת וייטנאם לשתי מדינות. ניקסון חשב לנסוע להנוי לטקס החתימה. אלא שב 18 בדצמבר יצאו המטוסים לסדרת הפצצות שנמשכה עשרה ימים. הוייטנאמים לא הסכימו לשנות את ההסכם. ב 23 לינואר 1973 נחתם ההסכם בפריז. האמריקאים נסוגו. מלחמה שנמשכה שלושים שנה הסתיימה. ממשלת בעלי הברית בסייגון לא החזיקה מעמד. באפריל 1975 נכבשה סייגון. אחת האומות העניות ביותר בעולם ניצחה את העשירה ביותר. ניקסון הסתבך בפרשת ווטרגיט והתפטר. ארצות הברית מוססה את המיתוס שהיא מחויבת לקיים את השלום והדמוקרטיה בעולם. תסמונת וייטנאם נמשכה שנים רבות. כמובן שהספר המרתק הזה עוקב ומתאר בהרחבה את התהליכים חברתיים פוליטיים בתוך ארה"ב שהביאו לשינוי התייחסות הציבור. מחקרים ומאמרים ממקורות שונים מצוטטים בהרחבה. כמו כן הספר עוקב כמובן אחרי הקרבות השונים והאסטרטגיות שהפעילו הצדדים. ואין אלא להודות שהוייטנאמים היו טובים יותר בהבנת האויב ומשיכתו למלכודות.. ספר חשוב להבנת מצבים מורכבים שאמריקה מכניסה את עצמה אליהם מסיבות לא נכונות.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דן לחמן