אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

משכתבים היסטוריה


 

בעמוד 43 מצאתי מאמר בשם "המצור שנשכח" the forgotten siege וכותרת המשנה אומרת כי "תפקידה של בודפשט במלחמת העולם השנייה לא זכתה לתשומת לב הראויה מצד ההיסטוריונים"

בעידן הפוסט-היסטורי, שיכתוב ההיסטוריה היא אחת התופעות היותר נפוצות. לעתים המחקרים מביאים פן אחר שלא היה ידוע. לעתים הדמות ההיסטורית מצטיירת בצורה שונה מפכי שהיא תוארה בעבר, לחיוב או לשלילה. לעתים היא מעוותת לחלוטין ומגמתית למהדרין. דוגמה אחרונה הוא הגילוי שרודן ספרד, פרנציסקו פרנקו, העביר בשלב מסוים את רשימת יהודי ספרד לנאצים. זה אמור בכול סוגיה ותחום, כולל בכול הקשור למלחמת העולם השנייה לרבות השואה.

סלים פתאל, בעבר אחד מבכירי הטלוויזיה הישראלית חוקר היסטורי פרסם באחרונה ספר בשם "צלם בהיכל- האקדמיה הישראלית" (הוצאת ספרים- מָס - 2010 )שבו הוא כותב בין היתר: חיפוש האמת היה תמיד הדגל של אנשי האקדמיה בכול העולם. על כך הייתה גאוותם ויוקרתם ובפועל הם נהנו בצדק מההערצה מקיר אל קיר.אלא שבאחרונה נסדקה יוקרתו של המוסד האקדמי מן היום שבו מדענים המכונים ,"היסטוריונים חדשים" או ",פוסט ציונים" השילו מעליהם את אדרת המדע ועטו על עצמם גלימות פוליטיות במגמה לשכתב את ההיסטוריה או להנדס את הזיכרון הקולקטיבי הם מתהדרים בתואריהם האקדמיים כאילו הפוליטיקה היא חלק ממורשתם המדעית..."

סאלים פתאל.

קטונתי מלעסוק בהיסטוריה ונבכיה וראוי הספר שאנשים שבקיאים בחומר יעסקו בו. יתרה מזאת האצבע של סלים פתאל מכוונת בעיקר לאקדמיה הישראלית. הבאתי קטע זה מכיוון שלי הוא משמש דוגמה לשכתוב היסטורי במקום אחר. בהונגריה. במלון בברצלונה הוכנס לחדרי פרסום מגזיני בשם inside europe. מגזין כזה, והוא לא היה חריג, הוא בעיקר פרסומי. אבל בעמוד 43 מצאתי מאמר בשם "המצור שנשכח" the forgotten siege וכותרת המשנה אומרת כי "תפקידה של בודפשט במלחמת העולם השנייה לא זכתה לתשומת לב הראויה מצד ההיסטוריונים" מאמר כזה משך תשומת לבי, הן בשל הקונוטציה ההיסטורית שלו בתקופת השואה והן בשל העובדה שרעייתי , המנוחה , יהודית היא ילידת הונגריה ובשנת 1944 כאשר היא בת 8 בלבד היא חוותה על בשרה את האימה, לא רק של הנאצים הגרמניים אלא של הז'נדרמריה ההונגרית וחיילי "צלב החץ" -התנועה ההונגרית הנאצית בראשותו של פֶרֶנץ סאלאשי, וכן ההתקפה הכבדה של הכוחות הסובייטיים על בירת הונגריה..

הונגריה והנאצים.

עם התפוררות הממלכה האוסטרו הונגרית במלחמת העולם הראשונה, קמה בהונגריה ממשלה קומוניסטית בראשותו של בלה קון (יהודי). זאת סולקה בבחירות לפרלמנט בינואר 1920 והפרלמנט הכריז על האדמירל מיקלוש הורטי כעוצֵר. ביוני 1920 נחתם חוזה טריאנון אשר קרע מהונגריה כשני שליש משטחה לפני המלחמה ושעור דומה של האוכלוסייה לטובת שכנותיה רומניה, יוגוסלביה וצ'כוסלובקיה. מכאן שבדומה לגרמניה, הצלקת של איבוד שטחים ואוכלוסיה לא הגלידה וממשלת בודפשט שאפה לקבל חזרה שטחים שנלקחו ממנה.בצומת פוליטית זאת, כמו בהסכם מולטוב ריבנטרופ,,היטלר מצא הזדמנות לצרף בעל ברית בדרום מרכז אירופה. אולם בעוד שלגבי ברה"מ זה היה תכסיס,טקטיקה שסופה מבצע "ברברוסה" - התקפה על ברה"מ, בהונגריה זה היה טבעי יותר. זאת הן בשל הכמיהה להחזרת שטחים והן בשל האופי של המשטר והעובדה שחלקים גדולים של האוכלוסייה היו פרו נאצים ואנטישמים. הונגריה קבלה מן הגרמנים חלקים מן השטחים שאבדו לה.ואכן, ביוני 1941 הונגריה הצטרפה להיטלר במלחמתו בברית המועצות. ההונגרים גויסו למערכה הצבאית, ורבים מהם נשלחו למחנות עבודה לסייע במאמץ המלחמתי של הציר, או במקרה של יהודים לעבודות כפייה. לקראת סופה של המלחמה, החליטו הגרמנים כי כשם שאין לסמוך על איטליה ולכן הם כבשו אותה, ככה בשלב זה של המלחמה אין לסמוך על הונגריה. ב-19 במרץ 1944 כבשו הגרמנים את הונגריה שכן חששו כי ההונגרים מתכוונים להפר את הברית עמם, ולעבור לצידן של בעלות הברית. מכאן ואילך ראו הגרמנים את עצמם חופשיים ליישם גם בהונגריה את הפתרון הסופי. יותר מחצי מיליון מיהודי הונגריה הושמדו במחנות המוות תוך 4 חדשים בלבד.באוקטובר 1944 הדיחו הגרמנים את הורטי, והעלו במקומו כשליט את פֶרֶנץ סלשי ומפלגתו הפשיסטית צלב החץ. בשלב זה הייתה מלחמתם של הגרמנים ובעלות בריתם אבודה. הסובייטים נמצאו על אדמת הונגריה, וצרו על בודפשט. כיבושה של הונגריה על ידי הסובייטים הושלם באפריל 1945.לנוכח עובדות היסטוריות אלה סיקרן אותי מאוד לקרוא שהונגריה הייתה אף היא קרבן של המלחמה. במובן הרחב, והתוצאה הסופית, וודאי שזה היה ככה. התשלום היו גבוה במיוחד להונגרים אשר שנאו את הסובייטים לא פחות מאשר את היהודים, והיא נכבשה על ידם, בהסכמת בעלות הברית, הסובייטיים ניכסו לעצמם את כול המשאבים,לרבות יבולים חקלאיים, ונכפה עליה משטר קומוניסטי ליותר מיובל שנים.

כותב המאמר קורט קירק מתאר את בודפשט לא פחות ולא יותר מאשר "סטלינגרד", ההונגרית, בהבדל אחד שהוא מוצא, שתושבי סטלינגרד פונו ותושבי בודפשט לא פונו. המאמר מתייחס ל-100 ימי המצור על בודפשט, אשר במהלכם היו קרבות קשים בין הגרמנים לבין הסובייטים שהתקדמו לעבר העיר. לכך הוא קורא "הקרב על בודפשט".ברשימה הוא מציין "צלקות", שהשאירו הקרבות על מבנים היסטוריים שונים. ורק בפסקה אחת קטנה נאמר: "אפילו כאשר החזית הלכה והתקרבה למרכז העיר, הנאצים ההונגריים המקומיים- צלב החץ- הקיפו את השרידים היהודים, העמידו מאות מהם בשורה לאורך נהר הדנובה וירו בהם". בכול המאמר כולו אין זכר לשאר היהודים, להשמדת יותר מחצי מיליון יהודי הונגריה, אין זכר לשיתוף הפעולה הנאצי הונגרי, עוד בטרם הונגריה נכבשה על ידי הנאצים, אין זכר לרדיפות היהודים על ידי הממשל והאנטישמים ההונגריים. זה נכון שבאותם מאה ימים ההונגרים היו נתונים ללחץ כפול – מצד הכובשים הגרמניים ומצד הסובייטים הצרים על העיר. ובעניין זה מזכיר הכותב: "בשלטון הקומוניסטי, המצור היה בחזקת טאבו, מכיוון שההונגרים היו בעלת ברית של היטלר במלחמה, נגד רוסיה. לאחר המלחמה מצופה היה מאיתנו לראות את הסובייטים כמשחררים אשר סילקו את הפשיסטים מבודפשט- אך הסיפור האמיתי היה מסובך הרבה יותר."

זה נכון שהסיפור היה מסובך הרבה יותר, שכן האימה מפני הכוחות הסובייטיים הייתה גדולה לעין ערוך מזאת נגד הגרמנים, גם לאחר כיבוש הונגריה על ידם. ואכן, החיילים הסובייטיים, כמו בכול ארצות הציר שהם כבשו, לא היו נדיבים בלשון המעטה כלפי האוכלוסייה. הם נקמו, הרסו, הרגו ואנסו נשים ונערות צעירות. אבל זה לא הופך את בודפשט ל"סטלינגרד".

היו צדיקים בסדום.

הברונית

הברונית גורופ. צילום משפחתי. צבי גיל.

יחד עם זאת היו גם בהונגריה נוצרים אשר סייעו ליהודים, לא באותה מידה כמו בפולין ובארצות אחרות, אבל היו ואלה הסתכנו אפילו בחייהם. מקרה אחד שידוע לי הוא הבארונית גורופ.כאשר בסתיו 1944 נצטוו כול יהודי בודפשט לרבות אלה שמצאו מקלט ב"בית השוודי".( ביניהם רעייתי יהודית ואחותה וורה למשפחת קון ) אגי,אחותן הגדולה , שהסתובבה עם מסמכים נוצריים, הוציאה את אחיותיה הקטנות, באישון לילה והבעיה הייתה לאן לפנות. מול ביתה של משפחת קון ברחוב רוזה פֶרֶנץ התגוררה בבית משלה שָרי גורופ אשתו של ג'ורג' גורופ המנוח , ברון, צאצא לאצולה האוסטרו הונגרית. בין השכנים היו יחסים טובים והרעיון הראשון שעלה בראשה של אגי היה להעביר את אחיותיה ולו זמנית לבית גורופ. שרי גורופ לא היססה ואספה את הילדות לביתה.

אולם כאן ערבו לילדות וגם למצילה כמה סכנות. אחת, הבת הקטנה אדיראן, (לימים שחקנית) הייתה פטפטנית, וצריך היה להסתיר ממנה את דבר המחבוא. אולם זאת הייתה הצרה במיעוטה. הבן הבכור של הברונית, אטילה, אהב מדים ודווקא המדים של אנשי צלב החץ. זאת לא משום דבקותו בתורה שלהם אלא בשל הכבוד והיוקרה של גבר נאה ושוויץ כלפי הצעירות. משום כך בימים הראשונים הילדות הסתתרו בבית גורופ אך לאחר כמה ימים נאלצה אגי להוציא אותם אבל אז היא מצאה זוג פנסיונרים נוצריים שמכרה להם סיפור על יתומות קתוליות שזקוקות למקלט זמני,ואלה ארחו אותם לתקופה ממושכת. שרי גורופ עזרה גם ליהודים אחרים וכל אלה פנו ליד ושם. ואכן לפני 15 שנים העניק שגריר ישראל בבודפשט את אות "חסידי אומות העולם" לבתה של שרי, אדריאן, שחקנית לאחר המלחמה.

לסיפור הזה יש גם סוף הולם. בקרב על בודפשט, שאותו הזכרנו, נהרג אטילה, בנה של שרי, ובכך עשה איתה חסד של אמת. אביהם של בנות קון הצעירות,משה, ניספה באושוויץ, האם קתלין ניצלה אף היא על ידי נוצרים. האח הגדול סטיוון איש נדל"ן מלונדון, דאג לכך שלבת של שרי, לא יהיה מחסור, גם בתקופת השלטון הקומוניסטי. כאשר אני ביקרתי בבודפשט בביתה של משפחת גורופ היו על הקיר תמונות שמן של אצילי המשפחה לדורותיהם והוקרה ממוסגרת גדולה של אות חסידי אומות העולם.

סיכום במציאות.

בעיתון "וושינגטון טריביון" נתפרסמה בפברואר 2010 ידיעה שקבוצה אמריקנית, שרידי שואה מהונגריה וילדיהם הגישו תביעה נגד חברת הרכבות ההונגרית על שהיא העבירה מאות אלפי יהודים למחנות המוות, בשרות הנאצים. בתביעה נטען כי החברה "הייתה מעורבת ברצח עם". ביטאון מרכז הארגונים של ניצולי השואה- "מיזכר", שמביא ידיעה זאת (גיליון 26- יוני 2010 ) מצטט ניצולת שואה בשם מרטה ראו שנמנית עם מגישי התביעה."כאשר פניתי אל ממשלת הונגריה בבקשת פיצויים על שני הוריי שנספו בשואה בהונגריה - קבלתי 70 דולר על שני בני אדם". זאת מציאות בלתי משוכתבת.

מאת: צבי גיל. אתר המחבר "זרקור".

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת צבי גיל