אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

עלמה היה יישוב יהודי עד המאה ה- 18


התמונה של רבקה שפק ליסק

עלמה היה יישוב יהודי עד המאה ה- 18 . במאה ה- 19 נוסדה עלמה הערביתהגלילעלמה הערבית הוקמה ע"י פליטים ערבים מאלג'יר שברחו מהכיבוש הצרפתי במאה ה- 19 וקיבלו רשות מהשולטן התורכי להתיישב בארץ עלמה היא כיום מושב דתי השייך למועצה האזורית מרום הגליל. המושב נוסד ב- 1949 ע"י עולים מלוב. ב- 1953 הצטרפה למושב קבוצה של גרים מהעיירה סן ניקנדרו באיטליה. חלקם עברו, כעבור זמן, ליישובים אחרים ובמקומם התיישבו במקום עולים מקוצ'ין, הודו. אומנם אין מידע על עלמה לפני התקופה הרומית, אבל, מזרחית לכפר התגלו שרידים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה. התקופה הרומית והביזאנטית (70 לס' – 640 לס' )עלמה הייתה יישוב יהודי לאורך כל תקופת המשנה והתלמוד. באתר העתיק של עלמה התגלו שרידי בית כנסת מהמאה ה- 3 לס', ובית קברות יהודי גדול. עפ"י השרידים הארכיאולוגיים משערים החוקרים שראשיתה של עלמה היהודית הייתה במאה ה- 2 לס'.בין שרידי בית הכנסת שנחשף ב- 1914 , התגלה שבר של משקוף בעברית ועליו כתוב:"יהי שלום על המקום הזה ועל כל מקומות עמו ישראל". מאוחר יותר נתגלה חלק נוסף של המשקוף שהיה משובץ באחד ממבני הכפר ובו נכתב שהכתובת הוצבה ע"י האמן יוסה בר לוי הלוי, האומן שעשה את המשקוף. ב- 1949 נמצאה כתובת מקוטעת בארמית מהמאה ה- 3 או ה- 4 ותוכנה:"אנה הטברני שעושה המשקוף הזה. מלך העולם יתן את ברכתו במעשיו". גודלו של בית הקברות מעיד על גודלו של היישוב. במקום נמצאו מערות קבורה שתוכנן מעיד על העבר היהודי העשיר של עלמה. בעלמה נקברו רבי שמעון בן גמליאל, רבי אלעזר בן ערך, רבי אליעזר בן עזריה ועוד אנשי רוח. התקופה הצלבנית ( 1099 – 1260 ) בנימין מטודלה כתב בספרו "מסעות בנימין" על ביקורו בעלמה היהודית בערך ב- 1170 . הוא מצא בעלמה כ- 50 משפחות ובית קברות גדול. עלמה עדין הייתה יישוב יהודי במאה ה- 13 כפי שניתן ללמוד מתעודה בעברית מהגניזה הקהירית, בה הוזכר החזן של עלמה, רבי ששון ב"ר אלעזר. ב- 1211 ביקר בעלמה רבי שמואל ב"ר שמשון. התקופה העות'מנית (1516 – 1918 ) רבי יחיאל מפריס עלה לארץ עם תלמידיו באמצע המאה ה- 13 והתיישב בעכו. יש המטילים ספק אם רבי יחיאל הגיע לארץ או נפטר בדרך ובנו הוא שהגיע לארץ עם תלמידי אביו. אבל, אברהם יערי מביא בסיפרו "מסעות ארץ ישראל" דיווח על סיוריו של רבי יחיאל בגליל. הוא ביקר בעלמה היהודית. גם תלמידו של הרמב"ן ביקר בעלמה בראשית המאה ה- 14. ב- 1522 ביקר בעלמה הנוסע משה באסולה. הוא דיווח שבכפר גרות 15 משפחות יהודיות ויש בית כנסת. הוא מסר שתושביה של עלמה הם מסורעבים, כלומר יהודים החיים בארץ ברציפות ומעולם לא עזבוה. הוא גם הזכיר שרוכלים יהודים מצפת נוהגים להגיע לעלמה, כנראה, לרגל עסקיהם. באסולה ציין שמדובר בכפר גדול במישור פורה.בארכיון של השלטון התורכי יש דיווח על משלמי מסים בעלמה. ב- 1555/6 היו 8 בתי אב משלמי מסים, כלומר, 48 נפשות, וב- 1572/3 ירד מספרם ל- 3 בתי אב, כלומר, 18 נפשות, עפ"י ההערכה המקובלת על החוקרים שהמשפחה הממוצעת באותם ימים הייתה בת 6 נפשות. רבה של צפת דיווח במאה ה- 16 שעלמה נמצאת במהלך 2 שעות מצפת. רבי משה גאלנטי מסר בשו"ת (שאלות ותשובות ) על רוכל נודד בשם יצחק אלמירידי מעלמה. הרוכל נהג לבקר במקום תכופות ויתכן שהוא התגורר בעלמה. משערים שהיישוב ננטש במאה ה- 18 , אם כי אין עדות מפורשת על מועד הנטישה, ועל סיבתה. רבי משה ירושלמי התיישב בארץ ב- 1769 וסייר ברחבי הגליל. הוא דווח שבעלמה נותר בית כנסת חרב. גם בספר "שבחי ירושלים" מ- 1785 נכתב שבעלמה נותר רק בית הכנסת החרב. יתכן שסיבת הנטישה קשורה במדיניות הקרקעית ובשיטת גביית המיסים שהייתה נהוגה תחת השלטון העות'מאני. אמנון כהן, במאמרו "א"י באימפריה העות'מאנית עד סף העת החדשה(1516 – 1804 ), עמ'103 – 108 , כתב שכל אדמות הארץ הפכו לנחלתו הפרטית של השולטן וחולקו ל- 3 קבצות: אחוזות השולטן,אחוזות מושל המחוז ואחוזות פיאודליות שניתנו לאנשי חיל הפרשים העות'מאני. האכרים לא נחשבו לבעלי הקרקע והיו חייבים למסור חלק מהיבול לבעלי האחוזה. נוסף לכך היה עליהם לשלם מסים שונים על בעלי חיים, עצי פרי וכדומה' ואת מס הכופרים (מס הגולגולת ). גביית המסים הוחכרה לחוכרי משנה, שלא קיבלו תשלום על גביית המסים והותר להם לגבות מעל המכסה כפיצוי. החוכרים ניצלו מצב זה כדי לשלשל לכיסם הכנסות. העובדה שהחוכרים קיבלו את הזכיון לגביית המסים לכל חייהם, הגבירה את כוחם על חשבון התושבים. מצב זה הביא אכרים רבים למצב שלא היו מסוגלים לעמוד בגובה התשלומים ונטשו את כפריהם, או נושלו מעל נחלתם. נושא זה עדיין טעון בדיקה נוספת. בשלהי המאה ה- 18 חי בצפת יהודי בשם רבי שאול עלמהני, כלומר, מעלמה, ושמו נמצא על מספר תעודות מ- 1767 , יחד עם שמם של רבנים אחרים מצפת. (בעקבות פירסום המאמר קיבלתי אימייל מאחד מצאצאיה של משפחת עלמהני. עלמהני פרושו תושב עלמה. כך קיבלנו עדות חיה שמשפחת עלמהני שרדה וזוהי משפחה שמעולם לא עזבה את הארץ ). מתוך דיווח של מונטיפיורי שביקר בארץ ב- 1839 , מתברר שיהודי עלמה עברו להתגורר ביישובים יהודיים אחרים: 14 משפחות עברו לפקיעין, 9 עברו לשפרעם ו- 19 גברים ונשים מעלמה עברו לחיפה, כפי שנרשם בפנקסי כנסת ישראל. הכפר הערבי עלמה הכפר הערבי עלמה הוקם לא רחוק מהאתר הקדום של עלמה. תושבי הכפר היו פליטים ערבים שברחו מאלג'יר במאה ה- 19 מפני הכיבוש הצרפתי וקיבלו רשות מהשולטן התורכי להתיישב במקום. הארץ הייתה דלת אוכלוסין והשלטון העות'מאני עודד התיישבות ערבים ומוסלמים בארץ ואףחילק להם אדמות.תקופת המנדט ( 1918 – 1948 ) במפקד האוכלוסין של ממשלת המנדט נמסר שב- 1931 חיו בכפר 712 תושבים ב- 148 בתים. ישראל ערביי עלמה התגוררו בכפר עד מבצע "חירם" בסוף אוקטובר 1948 . לאחר הכיבוש הם גורשו מהמקום. המושב עלמהפרשת הגרים מאיטליה מעניינת ביותר. יש 2 גירסאות: עפ"י גירסה אחת אחד מבני כפרם שכנע אותם שבחזיונות שחווה נאמר לו שהיהדות היא הדת האמיתית היחידה ושעליהם להתגייר. הרב של רומא סירב לגיירם, אבל, הם החלו לקיים את המנהגים היהודיים ובשלה מלחה"ע השנייה הגיעו לכפרם אנשי הבריגדה היהודית והם העלו אותם לארץ. עפ"י גירסה שנייה, הייתה זו אשה, שבחלומה היא חלמה שעליה להתגייר ולעלות לארץ והיא שכנעה את אנשי הכפר להתגייר ולעלות לארץ.רב המושב קידם את פניהם בברכה וקלט אותם. הם היו אדוקים בדתם וחקלאים טובים, אבל, כנראה שלא הצליחו להיקלט מבחינה חברתית ועזבו.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק