מלחמות היהודים: תרגום חדש ומוער של פלאוויוס יוספוס


התמונה של רמי נוידרפר
170 צפיות

יצירת מופת - תרגום חדש ומוער למלחמת היהודים ברומאים של יוסופוס פלאוויוס src=http://www.e-mago.co.il/images4/lizacover.jpgלפני מספר חודשים התרחש אירוע חשוב ביותר בעולם הספר בישראל – יצא לאורתרגום חדש, בעברית קולחת ומודרנית, מוער ומאויר, של תולדות מלחמת היהודיםברומאים ליוסף בן מתתיהו הלא הוא פלָאוְויוּס יוֹסֵפוּס ( תולדות מלחמת היהודים ברומאים/ יוסף בן מתתיהו (טיטוס) פלאוויוס יוספוס; עריכה: ישראלשצמן; תרגום: ליזה אולמן; מבוא: יונתן פרייס; ירושלים: כרמל,2009 – 752 עמודים) ההוצאה היא תרגום חדש, וכוללת הקדמה על יוספוסוחיבורו, מבוא נרחב עליו ועל כתיבתו ההיסטורית, הערות, נספחים, מפות,אילנות יחס ואיורים. למה ואת מי זה מעניין? למה האירוע כל כך חשוב בעיני?על כך אנסה לענות במאמר זה.נתחיל בציטוט :

"איה היא העיר הגדולה,בירתו של העם היהודי כולו, מבוצרת בחומות הרבות שהקיפוה, מוגנת על ידימצודותיה הרבות ומגדליה הגבוהים, אשר אך בדוחק יכלה להכיל את כל הציודשהוכן למלחמה, ושהיו בה רבבות גברים המוכנים להילחם להגנתה? איה היא עתההעיר שלפי אמונתו אלוהים הוא מייסדה? נהרסה מן היסוד, ומצבת הזיכרון האחתלה הם ההרוגים שעדיין טמונים בחורבותיה – זקנים עלובי נפש יושבים ליד אפרושל המתחם המקודש, וכמה נשים שהאויבים השאירו לעצמם, להשביע את תשוקתםהמבזה.

האם יש בקרבנו ולוּ גםאחד שאם ייתן דעתו על כך , יעצור כוח להמשיך ולראות את אור השמש, אף אםיוכל לחיות בביטחה? מי כה שונא את ארצו או כה מוג לב ודָבֵק בחיים עד כילא יצטער שעודנו חי ביום הזה? מי ייתן וּמַתנוּ כולנו בטרם יראו עינינו אתעיר הקודש חרבה בידי אויבינו ואת ההיכל המקודש נמחה מעל פני האדמה, מחוללבזדון כה רב." (מלחמת היהודים, ספר שביעי, פרק שמיני , פסקות 375 – 377)

קינה זו על חורבןירושלים שם ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו בפיו של אלעזרבן יאיר, מפקד הקנאים הנצורים במצדה, בנאומו הידוע בו שכנע אתהנצורים לשלוח יד בנפשם.

ההיה הנאום או לא היה?סיפור מצדה, המיתוס המכונן של הציונות בארצה, ביחד עם סיפורם של יודפתוגמלא, דמויותיהם של יוחנןמגוש חלב ושמעוןבר גיורא, וכמובן גם קיומו של אלעזר בן יאיר עצמו, עלילותיו של הורדוסכעריץ מחד ובונה בית המקדש מאידך, לכל הסיפורים והעלילות הללו, אבני יסודבסאגה ההיסטורית של עם ישראל בתקופת בית שני , יש מכנה משותף אחד: הם לאהיו ידועים לנו לולי נשתמרו בידי הנוצרים כתביו של יב"מ, שנודע לימים בשםפלאוויוס יוספוס.

תרומתם של כתבי יוסףלמחקר הארכיאולוגי בארץ ישראל היא עצומה – התגליות ביודפת ובגמלא, החפירותבמצדה ולאחרונה, גילוי קברו של הורדוס בהרודיון, חייבים את קיומם במידהרבה לכתביו של יוסף, המתאר בדיוק מרשים את המקומות בהם התרחשו האירועיםשקדמו לנפילת יהודה במרד הגדול. גם חפירות בירושלים ובגליל ובמקומות רביםנוספים, מאוששות על ידי דיווחיו האמינים בדרך כלל של יוסף על מקומותהתרחשותם של אירועים היסטוריים.

תרגום זה, אולי תתפלאולשמוע, הוא התרגום המדעי הראשון שנעשה כאן במדינת ישראל, הראשון שמלווהבהסברים, הערות ונספחים מלומדים שנכתבו על ידי בכירי החוקרים בתחוםבישראל, והוא התרגום החשוב הראשון שנכתב מזה שמונים שנה, מאז תרגומו החשובשל יעקב נפתלי שמחוני שיצא לאור בהוצאת שטיבל בוורשה בשנת 1923.

בכתבה זו נספר לכם עלהספר החשוב הזה, נסקור את תולדות תרגומיו ועיבודיו ללשון העברית, ונשווהביניהם, ניתן כבוד למתרגמים הקודמים שדמויותיהם הססגוניות שופכות אור עלההיסטוריה של עם ישראל בדורות האחרונים, ונביא ראיון מרתק עם ליזה אולמן,המתרגמת של המהדורה העכשווית של יוסף בן מתתיהו.

במאמר קודם שלי , על ספרוהאוטוביוגרפי של יב"מ "חיי יוסף" כבר סקרתי את דמותו. לנוחות הקוראים אשרלא ידעו את יוסף, נחזור על דברינו מאז, בנספח.

מדוע נשתמרוספריו של יוסף? או - באו לקלל ונמצאו מברכים

חשוב להבין את הסיבהשבגללה נשתמרו חיבוריו החשובים כל כך של יוספוס. במקורות היהודיים שלתקופת בית שני לא נותר כל זכר לדמותו. יוסף לא נזכר במשנה ולא בתלמוד, לאבתוספות ולא במדרשים. יחד עם יוסף פעלו אישים כגון שמעון בר גיורא, ויוחנןמגוש חלב, שגם עליהם לא ידוע כמעט מאומה.

יתרה מזו , כל התקופהשמסופו של ספר מקבים א' ועד לתקופת המרד, כמעט שאינה זוכה לתיעוד היסטורימחוץ לכתבי יוסף.

ההיסטוריה של עם ישראל,בתקופת הבית השני, בתקופה היוונית והרומית, שומרה רק בידי הנוצרים. הןספרי מקבים, השייכים לקאנון (אוסף הספרים המקודשים – שכולל את התנ"ךהעברי, הברית החדשה וספרים חיצוניים) הנוצרי, והן כתביו של יוסף, קיימיםבידינו אך ורק בזכות מאות ואלפי שנים של העתקה בידי נזירים נוצרים, בכתבייד שעברו מדור לדור , והועתקו בקפידה פחות או יותר עד שהפציע הדפוס במאהה15 ועמו נשמר הספר עד לימינו.

src=http://www.e-mago.co.il/images4/greek_manu.jpgכתב יד יווני של מלחמת היהודים (רשיון ויקיפדיה)

הנוצרים לא שמרו אתתולדות היהודים מתוך אהבה או הערכה, נהפוך הוא – הנוצרים שימרו את ספריהמקבים, את קדמוניות היהודים ואת תולדות מלחמת היהודים ברומאים, כדילהוכיח לעולם ולציבור המאמינים הנוצרים, כי האל זנח את עמו, העם שעמו כרתאת הברית הישנה, והחריב את ארצו ואת בית מקדשו.

תיאור הגדולה היהודיתבעבר , והחורבן שהמיט (האל, אלא מי?) על עצמאות ישראל בארצו, תיאור חטאיישראל, קיצוניותם הנפשעת של הקנאים, והסוף הנורא שבא על המקדש ועל עצמאותישראל בארצו, נועדו להציב בפני המאמינים הנוצרים לקח חשוב. היהודים חטאוולכן הפר האל את בריתו אתם, ואנו, הנוצרים, אנו "ישראל החדש" – לנו הביאהאל את בנו המשיח, ועמנו כרת האל את בריתו החדשה.

זוהי הסיבה בגללה שימרוהנוצרים את כתבי יוסף, כתבים, שמסיבה זו שכמעט לא זכו להתעניינות יהודיתעד העת החדשה ותקופת ההשכלה, פרט לגרסה מעוותת ומסולפת בשם "ספר יוסיפון"שעובדה מתוך תקציר של כתבי יוסף שנכתב בלטינית, והופיעה בעברית במאההעשירית באיטליה.

חשוב לציין גם כיב"קדמוניות היהודים" מופיעה "עדות" לקיומו של ישו המתואר כ"משיח". עדותזו, הידועה בספרות הנוצרית בשם העדות הפלוויאנית , מהווה בעיני הנוצריםאישוש חשוב לסיפורי האוונגליון, אולם בעיני חוקרים אחדים אינה אמינה.

ספריו של יב"מ היו במשךכ1500 שנה "רבי מכר" ונקראו יותר מאשר כל ספר אחר, חוץ מהתנ"ך.

עוד על הספר"מלחמת היהודים"

שם הספר ביוונית :ἰουδαϊκοῦ πόλεμος , ioudaikoupolemos, כלומר – המלחמה ביהודים, הוא שם בעל קונוטציה רומיתמובהקת, ואכן נכתב לקהל רומי, ואילו השם המלא "תולדות מלחמת היהודיםברומאים" הוא בעל קונוטציה נייטרלית יותר. השם "מלחמות היהודים" הוא שיבוששנפוץ באנגלית ובגרמנית ומצא דרכו לתרגום הראשון שנעשה לעברית

הספר בנוי כשבעה"ספרים" שהיו במקורם אולי שבע מגילות שנמכרו לחוד.

הספר הראשון –ובו פתחדבר וההיסטוריה מכיבוש ירושלים על ידי אנטיוכוס אפיפאנס ומרד החשמונאיםועד הורדוס

הספר השני - ממותהורדוס בשנת 4 לפנה"ס ועד ההכנות הראשונות למרד,

הספר השלישי - ממינואספסיאנוס למפקד חיל המשלוח הרומי ועד כיבוש הגליל

הספר הרביעי - מסיוםכיבוש הגליל ועד עליית אספסיאנוס לשלטון ברומי

הספר החמישי - מחודשניסן עד חודש תמוז בשנת 70 לסה"נ

הספר השישי – אב אלולבשנת 70 , חורבן ירושלים ובית המקדש

הספר השביעי – מכיבושירושלים ועד נפילת מצדה וחורבן קהילות ישראל במקומות רבים במזרח

מאחר והספר הועתק פעמיםרבות , ביד , על ידי נזירים , במשך אלף וחמש מאות שני כמעט עד להמצאתהדפוס, נפלו שגיאות בכתבי היד, והיו ביניהם הבדלי נוסח לא מעטים.

ב1894 נכתבה בברליןמהדורה מדעית על ידי בנדיקט ניזה niese ובה השוואה בין כל כתבי היד.מהדורה מדעית זו שמשה בסיס לכל התרגומים המודרניים לכל הלשונות וגם בסיסלספר שלפנינו. הספרים שהחלוקה אליהם קדומה מאד, מחולקים לפרקים ופסקאות,שמקורם במהדורה המדעית מ1894.

על התרגומיםלעברית

עד המאה ה19 לא תורגםספרו של יוסף מעולם לשפה העברית, ובעצם הדבר אינו מתמיה כלל ועיקר. השפההעברית הייתה שפה מתה, שאיש לא דיבר בה, כמעט איש לא כתב בה, והייתה שפתקודש בלבד. סיבה נוספת הייתה שספרו של יוסף שומר והואדר בידי הנוצרים,והיהודים שהיו עד למאה ה19 , רובם ככולם, שומרי מצוות ואדוקים בדתם, לאקראו מאומה מחוץ לספרי קודש.

אולם לפני שניגשלתרגומים עצמם, נזכיר את החיבור המעניין שנקרא "ספר יוסיפון"

ספר יוסיפון ובכן ספר יוסיפוןהתפרסם באיטליה במאה העשירית, הוא כתוב עברית ומיוחס ל"יוסף בן גוריוןהכהן", ספר מיוחס ליוסף בן גוריון הכהן הוא יוספוס פלאוויוס. הספר כולל אתתולדות ישראל תולדות ישראל על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היוניםוהרומיים. עיון קצר בספר מלמד כי זהו עיבוד של ספריו של יב"מ, הכולל חלקיםמ"קדמוניות היהודים" ובעיקר מ"מלחמת היהודים ברומאים", וכולל תוספותהמנסות להתאים את התוכן לדברי חז"ל. כיום אנו יודעים כי הספר הוא תרגוםלעברית של תרגום מעובד ומקוצר של מה"י בלטינית של הגספוס – היסטוריוןכנסייתי קדום לו יוחס העיבוד. הספר הזה של הגספוס מכונה "יוסיפון הרומי".מעניין לציין כי בחוגי חרדים, אפילו היום , מושמעת הטענה המוזרה כייוסיפון הוא הספר המקורי ואילו ייחוס הסיפור לאחד פלאוויוס יוספוס הוא"זיוף".מעלינו הדף הראשון שלהספר (מהדורה מ1481) המוכיח כאלף עדים שהספר הוא חיבור מאוחר... שימו לבשמוזכרות בו טורקיה ובולגריה והונגריה, ארצות שכמובן לא היו קיימות בתקופתחורבן הבית השני...אבל הנה לפניכם קטעהמראה כי הספר מבוסס על "מלחמת היהודים" – קטע מסיפור המצור על יודפת... תרגום קלמןשולמאן - 1863

בסוף המאה ה18 החלהמהפכה בחיים היהודיים באירופה. היהודים, שעד אז הסתגרו בגיטאות הרוחנייםשל ההלכה, החלו להיפתח לעולם החיצון. בקרב קבוצות שונות, בעיקר בגרמניהובמערב אירופה החלו להופיע "משכילים" – אנשים שלמדו לימודים שאינם לימודיקודש, שהטיפו ליהדות לשנות את פניה ולהתאים את עצמה לעולם המודרני.

src=http://www.e-mago.co.il/images4/kalmanpic.jpgקלמן שולמאןאחת הדמויות הציוריות בתנועת ההשכלה היה קלמן שולמאן מווילנה, אדם שהמשיךלהיות יהודי דתי ושומר מצוות מחד, אך מקורב לחוגי ההשכלה, כותב ומתרגםספרי מדע , היסטוריה וגיאוגרפיה מאידך. שולמן התפרסם במיוחד הודות לתרגוםהרומן "מסתרי פריז" של הסופר הצרפתי איז'ן סי, ספר על העולם התחתון שעוררסערה בזמנו בשל "נועזותו" וזכה לתפוצה אדירה לתקופתו.

לשונו של שולמן היא עברית מליצית, עם הקפדה עלהשימוש במלים מלשון המקרא בלבד. סגנון זה בא על חשבון הדיוק בפרטים, ואכן,לעתים מתרגם או מבאר שולמן את אותו מונח לועזי בדרכים שונות. מעט צירופיםוביטויים שחידש התקבלו בעברית, כגון הצירוף "חזיז ורעם" כתרגום לביטויהגרמני "donnerwetter".

בשנת 1863 פרסם שולמאן את תרגומו (שנעשהמגרמנית ולא מהמקור היווני) של מלחמת היהודים מאת, לא פחות מאשר:

אביר סופרי קדמוניות ישראל, הכהן המשיח ושרצבא ה', חוטר מגזע הכוהנים הגדולים ונצר ממלכי בית החשמונאים, הנודע למשגבבכל הארץ בשם יוסף בן מתתיהו מעה"ק ירושלים תוב"ב ומכונה בשם פלאוויוסיוזיפוס בכל לשונות חכמי העמים.

כדרכם של מחברי ספריקודש, שלא יהיו חלילה דברי כפירה ומינות יוצאים מתחת עטם, שקד שולמאן לקבל"הסכמות" מרבני התקופה, לתרגום הספר הזה, שאינו ספר הלכה כלל ועיקר,ולמצוא תירוצים מדוע מותר לתרגמו ולקראו.

כך למשל כותב אחדהרבנים כי הספר נועד "לבוא אל מטרת כוונתם של רבותינו ז"ל בתלמוד ובמדרשיםבדברם במקומות רבי בענייני ארץ קודשנו ובית מדרשנו ותהלוכות שרי קדשנובימי קדם ההם מפי כתבו של הכהן המשיח הוא יוסף בן מתתיהו מכוהני החשמונאיםהסופר הנאמן...

תרגום שמחוני

התרגום ה"קלאסי"לעברית, שנעשה עוד ב1923 וזכה מאז להרבה מהדורות, ונמכר בעשרות אלפיעותקים, הוא תרגומו של ד"ר יעקב נפתלי (הרץ) שמחוני. שמחוני (1884-1926)נולד בסלוצק שבפולין , למד באוניברסיטת לייפציג והתגורר בברלין ובלודז',ומעולם לא ביקר בארץ. הוא היה בקי בהיסטוריה ובמזרחנות ומעורה במדעיהיהדות, חבר במערכת ה'אנציקלופדיה יודאיקה' שיצאה בברלין בגרמנית ובעברית,ומחברם של מחקרים רבים בתולדות עם ישראל, אותם פרסם בין היתר בעיתונים'העברי החדש', 'הצפירה', 'העתיד', 'התקופה' ואחרים. תרגומו של שמחוני נחשבלנאמן למקור, מלווה בהערות שוליים רבות, בנספחים מאירי עיניים, ובמבואמרתק, אך הוא כתוב בלשון מליצית ומיושנת, לפחות בעיני הקורא העכשווי, והואאינו משקף את המון התגליות הארכיאולוגיות שנתגלו מאז , במצדה, ירושלים,קומראן, יודפת , גמלא ובמקומות רבים נוספים המאששות ומחזקות את סיפוריו שליוסף ובמחקר הרב שנעשה מאז.

הבה ונתבונן בתרגומו של שמחוני לפסקה המובאתלעיל מתוך נאום אלעזר בן יאיר במצדה -(מלחמת היהודים, ספר שביעי, פרקשמיני , פסקות 375 – 377) src=http://www.e-mago.co.il/images4/simchonielazar.jpg

נשווה ביון שני התרגומים כדי לעמוד על ההבדלים

תרגוםשמחוני

התרגוםהחדש של אולמן

עיר ואם לכל זרע היהודים

בירתו של העם היהודי כולו

עם כל חוסן מצודותיה ותפארת מגדליההנאדרים

מוגנת על ידי מצודותיה הרבות ומגדליההגבוהים,

הכבודה הרבה הערוכה למלחמה

כל הציוד שהוכן למלחמה

איה הקריה הנאמנה אשר אמרנו כי אותהאיווה אלוהים למשכן לו?

איה היא עתה העיר שלפי אמונתנו אלוהיםהוא מייסדה?

וזקנים יגיעי-כוח מתאבקים בעפר הר הבית

זקנים עלובי נפש יושבים ליד אפרו שלהמתחם המקודש

אשר השאירוּן השונאים בחיים להתעלל בהםבחרפה וּבִכְלִמָּה

שהאויבים השאירו לעצמם, להשביע את תשוקתםהמבזה

בולטת כאן נטייתו של שמחוני, שעברית לא הייתהשפת האם שלו, להשתמש במליצות מקראיות ומדרשיות , המשוות לתרגום הזה אולינופך עתיק ומענג, אבל קשות להבנה לקורא המודרני, ומה שגרוע מכך, טועניםיודעי שפת יפת (ככה קראו ליוונית עתיקה במליצה ההיא) אינו מדויק. כך למשלמשתמש יוסף במונח "טמנוס" – מתחם מקודש , ולא במונח שתרגומו המילולי הוא"הר הבית"

תרגום ש.חגי

בתשכ"ד, 1964, הופיעבירושלים, בהוצאת ראובן מס, תרגום חדש של "שמואל חגי" למלחמת היהודים."שמואל חגי" לא היה שמו האמיתי של המחבר, אלא אחד משמות העט הרבים שהשתמשבו ר' שמואל קרויזר, רב חרדי, דור חמישי מירושלים. הרב שמואל בן חיים יוסףקרויזר (1921 - 1997) היה רב, חוקר, סופר מהדיר כתבי יד, עורך ומתרגם שלספרים רבים. אשתו הייתה בתו של ר' ישראל דב אודסר "בעל הפתק" (הפתק שבורשם כביכול ר' נחמן מברסלב את המילים האלמותיות נ נח נחמ נחמן מאומן).בצעירותו בפתח-תקווה, ורוב חייו גר בירושלים בשכונת בית הכרם.

הרב קרויזר תרגםמלאדינו את ספרו של רבי יעקב כולי - "ילקוט מעם לועז", והשלים את החיבורעל ספרי התנ"ך עליהם לא חובר הילקוט. מיוונית הוא תרגם את הספר מלחמתהיהודים של יוסף בן, ומערבית הוא תרגם את סידור רבינו שלמה ברבי נתןמסג'למסה, ואת ספר חובות הלבבות לרבנו בחיי אבן פקודה. כמו-כן, הוציא לאורבשנת תשכ"ג את האבודרהם. בתחום ספרות העיון התלמודי הוציא לאור בשנתתשכ"ג, תמצית של ספר שאגת אריה לרבי אריה ליב הכהן ממיץ, ולקט מדבריהאחרונים ותלמידי חכמים שבירושלים, שדנו בדבריו. הרב קרויזר היה גם אחד מןהעורכים של האנציקלופדיה התלמודית. בשל צניעותו הרבה, נהג הרב קרויזרלהשתמש בפסיבדונים, כגון "שמואל חגי", "שמואל בר חי' ירושלמי" ועוד.

לשון תרגומו של הרבקרויזר שוטפת, קולחת ועכשווית לזמן חיבורה, וגם היום היא נקראת היטב.

הבה ונבחן פסקותמתרגומו של קרויזר, העוסקת בכיבוש ירושלים בידי טיטוס (ספר ה, פרק יב, עמ'374.) , ונראה את שפתו העכשווית מחד, ומגבלותיו מאידך: (בחרתי בכוונה פסקה"טכנית" ובה תיאורי מקומות ואנשים, כדי להדגים את הבעייתיות בנוסח ש. חגי):

" הדייק התחיל ב"מחנההאשורים", המקום שהוא (טיטוס) עצמו תקע שם מחנהו והמשיך את החומה עד "העירהחדשה", ומשם דרך הקדרון להר הזיתים: ושם היה עולה ומקיף עד הדרום, וסגראת ההר עד הסלע שהיה נקרא פריסטריון, יחד עם הגבעה הסמוכה שהיתה משתפעת אלעמק השילוח: משם היה נוטה ויורד לצד מערב והיה יורד לנחל המעיין, ולאחריוהיה מוסיף ויורד נגד קבר חנניה הכהן הגדול, והיה מקדר בהר שבו חנהפומפיוס, ומשם פנה לצד צפון, והמשיך לכפר הנקרא "בית הקטנית", ואחרישחיברו הקיף את מבצר הורדוס, וכאן פגש בצד המזרחי של מחנה המפקד שמשם יצאההחומה. (ספר חמישי , פרק 12, פסקה 504 ואילך)

כיצד מתורגמת פסקה זוהיום?"

"ראשיתו של הדייק הייתהב"מחנה האשורים", שם חנה הוא עצמו*, משם ירד הדייק אל "העיר החדשה"* ,וממנה [חצה את] הקדרון ו[עלה] אל הר הזיתים אחר כך פנה הדייק דרומה, הקיףאת ההר עד לסלע הנקרא "שובך היונים"* והגבעה הסמוכה לו, המתנשאת מעל עמקהשילוח, ומשם פנה מערבה וירד אל גיא המעיין*. אחר כל עלה שוב, ליד מצבתהזיכרון לחנן הכהן הגדול*, הקיף את ההר שבו חנה בזמנו פומפיוס* ופנהצפונה, נמתח עד הכפר הנקרא 'בית החמצה' ואחרי כפר זה הקיף את מצבתהזיכרון* של הורדוס וחבר בצד מזרח למחנה אשר שם הייתה ראשיתו." (ספר חמישי, פרק 12, פסקה 504 ואילך)

ואצל שמחוני התיאורהוא כדלקמן: src=http://www.e-mago.co.il/images4/simchonidayek.jpg

מה אנו רואים כאן?

קל לראות כי התרגוםהחדש משלב שפה קולחת ועכשווית , הנעדרת אצל שמחוני, עם דיוק ופירוט מדעי,הנעדר אצל הרב שמואל חגי, ומוסיפה עליהם כהנה וכהנה. הכוכביות המופיעותבתרגום העכשווי מביאות אותנו להערות שולים מחכימות, כך למשל אנו למדים כי'העיר החדשה" – היא בית זיתא, רכס מול מבצר האנטוניה, שאותה הקיפה 'החומההשלישית', שהכהן הגדול חנן, (שחגי קורא לא חנניה), הוא כנראה חנן בן שתשיוסף כותב עליו ב'קדמוניות' , וכיוצא באלה, הערות והארות רבות.

תרגוםליזה אולמן בהוצאת כרמל - התרגום החדש

ובכן, ראינו כי לכאורה,קיים ספר חשוב ביותר, אולי החשוב ביותר, בהיסטוריה של העם היהודי, שנכתבבמקורו ביוונית, ואין בידינו תרגום חדש ועכשווי, המלווה בביאורים הנמסכיםעל הממצא והמחקר המודרני, של הספר החשוב הזה.

למה לא היה בידנו תרגוםכזה? כי תרגום כזה, מלווה במבואות ונספחים, פירושים ואיורים, הוא מפעלמונומנטאלי, הכרוך במאמץ רב וארוך, שספק אם ישתלם מבחינה כלכלית. ייתכןמאד ובסופו של דבר הייתה 'יד בן צבי' שהביאה לנו בשנים האחרונות את ספריהמקבים בתרגום חדש ואת 'חיי יוסף של יוספוס, נוטלת על עצמה מפעל זה, אולםלמזלנו נמצא לעניין 'משוגע לדבר', ישראל כרמל, מייסדה ובעליה של 'הוצאתכרמל'

הוצאת כרמל השוכנתבמבנה תעשייתי מוזנח בירושלים, היא אחת מהוצאות הספרים האיכותיות בארץ.מתוך 1000 הכותרים אותה הוציאה ב22 שנות קיומה, 135 הם תרגומי מופת, ומאותנוספים הם ספרי איכות מקוריים. כרמל, בן 71, אדם בעל ידע והבנה עמוקהבתחומי התרבות והספרות, מעורב אישית בבחירת כל ספר היוצא מן ההוצאה. הוצאתכרמל שורדת בקושי במציאות של מבצעי "אחד פלוס אחד" או "שלושה במחיר אחד"הגורמים לקניית ספרים על פי מחירם ולא על פי איכותם, ומדרך הטבע מועיליםלהוצאות הגדולות בעלות תקציבי הפרסום ויחסי הציבור.

כרמל היה זה שהבחיןבחשיבותו של תרגום חדש למלחמת היהודים, והוא חושב שבטווח ארוך יהיה הספרsteady seller כלומר ספר הנמכר לאורך שנים רבות באופן קבוע ולא מוצא עצמוכעבור שנה שנתיים בערימת המבצעים בעשרה שקלים. אם לשפוט על פי החודשיםהראשונים , הצלחתו של הספר הייתה רבה ממה ששיער כרמל. בימים אלה יצאה כברהמהדורה החמישית שלו , ולמרות שעברו כבר חודשים רבים מאז הוצאתו, למרותשהוא עב כרס, יקר ונכתב לפני אלפי שנים, נכנס לרשימות רבי המכר.

ומה יש בו בספר הזהמלבד התרגום האיכותי והקולח לעברית עשירה , ספרותית אך גם עכשווית?

- הקדמה מאת ליזה אולמןהעוסקת בלשונו של המחבר, תולדות הספר ותרגומיו, וניתוח אישיותו של יוסף ,כפי שהיא מבינה אותה, ועל כך עוד נעמוד בהמשך

- מבוא מרתק מאתפרופסור יונתן פרייסמאוניברסיטת תל אביב, המנתח את הספר, את מקורותיו של יוספוס, אתהאידיאולוגיה שלו, את החדשנות שבדבריו, את תיאורי ההלכה והמנהגיםשבספריו., פרייס כתב את עבודת הדוקטור בלימודים קלאסיים באוניברסיטתפרינסטון ומלמד בחוג להיסטוריה כללית ובחוג ללימודים קלאסיים מגוון נושאיםהקשורים ללשון היוונית והרומית, לספרות יוונית ורומית לרבותהיסטוריוגרפיה, רטוריקה, אפיסטולוגרפיה (כתיבת מכתבים), שירה לאומיתואפיגרפיה, וכן נושאים שונים בתולדות יוון ורומא, לרבות מלחמת אזרחיםואימפריאליזם. פרייס היה אמור כנראה להיות העורך המדעי של הספר אך לבסוףעברה המלאכה לידיו של פרופסור (אמריטוס) ישראל שצמן

- הערות שוליים רבותמאת העורך המדעי ישראלשצמן, שצמן הוא היסטוריון ופרופסור להיסטוריה עתיקהבאוניברסיטה העברית בירושלים ומגדולי החוקרים של העת העתיקה בישראל. הואפרסם מספר ספרים בנושאי היסטוריה רומית וכן מספר רב של מאמרים על היסטוריהיוונית ורומית. כמו כן שימש שצמן כעורך של האנציקלופדיה של העולם הקלאסישל הוצאת מעריב וכיו"ר האגודה לקידום הלימודים הקלאסיים בישראל. אלפיהערות שולים מקיפות, המעניקות רובד נוסף להבנתו של הספר, להבנתהגיאוגרפיה, והסביבה הפוליטית, הדתית, ההיסטורית והצבאית של האירועים,ממלאות את ספרנו

- נספח א' – רשימותהקיסרים הרומיים בתקופה הרלבנטית

- נספח ב' – רשימתנציבי רומא בפרובינציית סוריה, שיהודה הייתה לעיתים חלק ממנה

- נספח ג' – רשימתנציבי רומא ביהודה

- נספח ד' – לוח השנהבמה"י (יוספוס משתמש בלוח שנה מקדוני המקביל ללוח השנה העברי)

- נספח ה' – הצבא הרומיערב המרד

- נספח ו' – מונחיםצבאיים המשמים בספר

- נספח ז' - מידותומשקלות

- נספח ח' – הר הבית,המקדש וההיכל בכתבי יוספוס ובמקורות אחרים

- נספח ט' – סופריםעתיקים המוזכרים בספר, בהערות או בנספחים

- מפות ותרשימים, אםתרצו לדעת איך נראה בית המקדש, להבין את שושלת בית הורדוס הסבוכה, להביןאיך פועלת בליסטרה, תמצאו מבוקשכם כאן

- צילומים רבים המאיריםאת הכתוב בספר לאור הממצא הארכיאולוגי והמחקרי – תוכלו לראות את הרודיוןוקבר הורדוס, את שריונות הצבא הרומי, את הפרצה בחומת גמלא, את הכתובתהאוסרת כניסת נוכרים להר הבית ועוד ממצאים רבים נוספים

- ביבליוגרפיה עשירה

- מפתח

למרות עושרו של הספר,הוא אינו "חיבור מדעי" אין בו השוואה של נוסחי המקור השונים, התפלפלות עלתרגומה של כל מילה, ודיונים ארכניים על הפירושים האפשריים. זהו ספר המיועדלציבור הרחב המבקש להשכיל ולהתעמק בתקופה ובאירועיה

מה שגרם לי לכתוב עלהספר , שבאירוע השקתו במכון ון ליר בירושלים הייתי נוכח, הוא לא רקחשיבותו והעניין האישי שגיליתי בקריאתו, אלא בראש ובראשונה דמותה המרתקתשל המתרגמת ליזה אולמן, שהייתה בת 87 כשתרגמה אותו, ושאת סיפורה האישיהמרתק, כמו גם הסמליות בכך שהיא הייתה המתרגמת, נביא לכם עתה.

בשעות אחר הצהריים ביוםאביבי בירושלים, קיבלה את פנינו גב' אולמן בביתה היפה בשכונת רחביה. נוףמרהיב נשקף מהמרפסת, ציורים של ציירים ישראליים ידועי שם, מעטרים אתהקירות, ואולמן, בת 88, נמרצת וצלולה, מארחת אותנו לשיחה קצרה ליד השולחן,עליו נערמים ספרי מופת שהיא קוראת כעת.

את ליזה אולמן ראיתילראשונה בערב העיון שנערך לכבוד צאת התרגום החדש במכון ון ליר בירושלים,הדוברים הנכבדים, מלבד הנושאים שהרצו עליהם, הרעיפו תשבחות על המתרגמתותרגומה, נכדיה של אולמן הקריאו קטעים מהספר, ואז קמה ליזה אולמן לשאת אתדברה

"אני מרגישה שאני סוגרתמעגל" אמרה אולמן לקהל שגדש את אולמות מכון ון ליר, "יוסף בן מתתיהו גלהמירושלים וכתב ספרו בגולה, בה שהה כל ימיו, ביוונית, למען אומות העולם,ואחרי 2000 שנה שבתי אני מן הגולה לירושלים , בה חייתי כל ימי, ותרגמתי אתהספר לעברית, למען עם ישראל"

השיחה עם אולמן מרתקת,ודמותה מרגשת אותי, במידה רבה מייצגת את מה שקרה ליהדות גרמניה, שנאלצהלהימלט ממולדתה האהובה, לאחר שהנאצים עלו לשלטון.

משפחתה של אולמן, משפחתפינדלר, חיה בווינה, ולא הייתה ציונית. לאחר "איחוד" אוסטריה עם גרמניההנאצית, ה"אנשלוס" במרץ 1938 השתנו חיי היהודים מקצה לקצה, והם נפלו קרבןלחוקי הגזע הנאציים, לאלימות והתעללות השלטון והאוכלוסייה. מנגד , התקדרושמי אירופה, ומלחמה עולמית שנייה עמדה בפתח. יהודי אוסטריה ניסו להימלטבכל דרך אפשרית, אולם היציאה הייתה כבר קשה מאד. אחיה הבכור יוסף עזבראשון , עוד ב1938, כדי ללמוד בטכניון, ליזה , שהייתה אז בת 16, הצטרפהלתנועת הנוער "מכבי". לאחר "ליל הבדולח" בנובמבר 1938, הבינה ליזה הצעירהכי חייבים להימלט , והיא הצליחה לעלות ארצה במסגרת עליית הנוער, בינואר1939. אחותה הקטנה, רות, הצליחה לצאת מגרמניה ברגע האחרון, באוגוסט 1939,שבועות ספורים לפני פרוץ המלחמה , במסגרת מבצע ההצלה הידוע בשם"קינדר-טרנספורט" ולהגיע ללונדון. הוריה שנשארו מאחור, ותכננו לעלות לארץבצורה מסודרת, נלכדו בתופת הנאצית, נשלחו לגיטו לודז', ונרצחו באחתממשאיות הגז הראשונות ששימשו ההשמדה, עוד לפני הקמת מחנות המוות. רק שניםרבות לאחר מכן נודע גורלם.

ליזה נשלחה למעין חווהחקלאית שניצבה בבית חרושת נטוש בשכונת "נחלת יצחק" בתל אביב. אין להזיכרונות טובים משם – כל היום למדה "משק בית", ועבדה בחקלאות. בגיל 18,והמלחמה אז בעיצומה, החלה ללמוד בבית הספר לאחיות של "הדסה" בהר הצופים.שם, ב"הדסה" הכירה רופא צעיר, תיאודור אולמן, ונשאה לו ב1945. כעבור שנהנולדה בכורתם עדנה, כיום פרופסור עדנה אולמן-מרגלית חוקרת בתחוםהפילוסופיה ומדעי החברה, מתרגמת ופעילת זכויות אדם.

תיאודור אולמן היה אחדהבודדים שנצלו בהתקפת הדמים הערבית על "שיירת הדסה", מספרת ליזה. "הוא היהבאמבולנס שהצליח להסתובב ולחזור אחור אל העיר, כאשר מי שנלכד במשורייניםמקדימה נהרג" מספרת אולמן. פרופסור תיאודור אולמן היה מחלוצי ההמו-דיאליזה(כליה מלאכותית) בארץ וליזה אף עבדה עמו, אולם התשוקה להשכלה וידע בערהבה, שכן בגלל הבריחה מגרמניה הנאצית לא הספיקה להשלים את לימודיה בתיכון.במיוחד רצתה אולמן ללמוד לימודים קלאסיים, ובעיקר יוונית עתיקה, שכן אתהשפה הזו למדו בגימנסיה היוקרתית לבנות שבה למדה בכיתות הגבוהות, ואותההחמיצה.

בגיל 42 יצאה ליזהאולמן ללימודי תואר ראשון באוניברסיטה העברית, היא סיימה את התואר הראשוןבהצטיינות, ומייד החלה ללמד יוונית עתיקה, במקביל ללימודי התואר השני.אולמן נחשבה למורה מספר אחת ליוונית עתיקה ולספרות יוונית קלאסית, וצברהגם ידע נרחב בבלשנות ובשפות אחרות.

src=http://www.e-mago.co.il/images4/lisa_ulmann.jpgליזה אולמן בחדר עבודתה (כל הזכויות שמורות לרמי נוידרפר)גם לאחר גיל הפרישה המשיכה גב' אלמן ללמד, ולכן, כאשר פנה ישראל כרמלהמו"ל לפרופסור שצמן בבקשה להציע מתרגם לספר, לא היסס הלה והציע את אולמן,שהייתה אז בת 77, גם אחרים שפנה אליהם כרמל הציעו את אולמן, ומשפנה אליהישראל כרמל, לא היססה והשיבה בחיוב , אל אף גילה.

זה היה הספר הראשוןאותו תרגמתי, מספרת אולמן, והמלאכה לא הייתה קלה. השמשתי במהדורה המדעיתשל גיזה, מספרת אולמן, וכמובן לא בכתבי היד העתיקים הספונים בספריות העולם.

יש הטוענים כי יוספוסכתב את הספר לראשונה בארמית, או בעברית, האם יש לכך עדות בספר?

"לא" אומרת אולמן,"ברור לי כי הספר לא תורגם מארמית אלא נכתב ביוונית" , בספרים אחרים כגוןספר מקבים א' ניתן להבחין בקלות כי הספר נכתב במקורו בעברית

"יוסף לא היה בוגד"אומרת אולמן בנחרצות "הוא נלחם בעוז עד שהוכרע בידי הרומאים. הוא היה נאמןלעמו ולדתו וכל כתיבתו נועדה להאדיר את היהדות ומסורתה, אולם הוא היההפכפך ורצה להאדיר גם את עצמו, וכמובן את מי שהרשו לו לכתוב והעמידולרשותו את הארכיונים הקיסריים"

ליזה אולמן מצרה עלהירידה בביקוש ללימודים קלאסיים בארץ, אנשים לא רוצים ללמוד היום את השפותוהתרבויות העתיקות, וחבל.

סיכום – הבהונקרא יחדיו את פתיחת הספר בארבעת התרגומים

מענין , לדעתי, להציב זה מול זה את פתיחת הספרבארבעת נוסחיה, הפתיחה בה מתאר יוספוס מה כתב ועבור מי ומדוע.

תרגום קלמןשולמאן

"מלחמה גדולה ונוראה כמלחמת היהודים ברומאים,לא הייתה עוד כמוה בימינו גם בימי אבותינו, ואין בכל ספרי המלחמותמָשְלָה, למן היום אשר נלחמו ממלכות בממלכות ועמים בעמים עד היום הזה.הליכות המלחמה הזו כתבו סופרים רבים זִכָּרון בספריהם אך לא אחד מהם בשפתאמת ובדברים כנים. כי מרביתם הלכו ארחות עקלקלות לנאום נאם ללא אמת וללאאמונה, רק צברו להם סיפורים רבים אשר בשקר יסודם ואשר יכזבו אלה את אלה,כי הם לא ראו בעיניהם את המלחמה הזאת רק באזניהם שמעו את שמעה מפי אנשיםהדוברים את הוות נפשם מבלי התחקות על שרשי דברי אמת. וגם הסופרים אשר ראובעיניהם את דרכי המלחמה הזאת, ונפשם יודעת מאד את כל ארחותיה, גם המה כחדוהאמת תחת לשונם ויטפלו שקרים על שקרים, כי הם בזרו מלא חפניים חנופה ותהלהלהרומאים למצוא חן בעיניהם ולהפיק מאתם רצון, גם כתבו מרורות ודברי שטנהעל היהודים שנואי נפשם וישפילו לארץ כבודם עד כי כל ספריהם מלאים דבריחנופה ותהלות או דברי שנאה וגידופים, אך לא דברי הימים ותהלוכות המלחמההזאת.

על כן קמתי ואתעודד אני יוסף בן מתתיהו העברייליד ירושלים מגזע הכהנים, אשר בראשית ימי המלחמה הזאת הניפותי חרבי עלהרומאים ואחרי כן לֻקחתי בשביה, ולמורת רוחי ולדאבון נפשי ראו עיני את כלארחות המלחמה הזאת מראשיתה עד אחריתה , אנכי קמתי ואתעודד לרשום בכתב אמתובשפת נאמנים, שפת יֶפֶת את כל הליכותיה כפי אשר בינותי בה מתחלתה עדתֻּמָה מבלי הַצֵּל מפי דברי אמת, וכל הדברים האלה כתבתי על ספרי זה ושמתיכֹּה נגד הרומאים. אמנם הספר הזה הוא משנה הספר אשר כתבתי כבר בשפת עבריתושלחתיו אל אחי בני עמי המתגוררים בארץ מרחקים בלב אזיע (אסיה) ואל כל עמיהקדם היושבים בארץ ההיא..."

(שולמאן מכביר מילים הרבה מעל ומעבר למקור,אולי אלה אילוצי העברית שהיתה אז עדיין שפה מתה וחסרה מילים רבות ואוליסתם היו אלה גבובי מילים לתפארת המליצה )

תרגום יעקבנפתלי הרץ שמחוני

יען כי גדלה המלחמה , שקמה בין היהודיםובין הרומאים, מכל. מלחמות דורנו, ולא מהן בלבד, כי־אם גם כמעט מכלהמלחמות, שהתחוללו. בין מדינה ומדינה ובין עם ועם ושלשֶמע אזן נודעו לנו –ואלה הסופרים, שלא ראו את המעשים בעיניהם ורק אספו את ידיעותיהם מן השמועהכתבו עליה דברי דמיונות וספורים סותרים זה את זה, כמעשה המליצים המתחכמים,- ואולם חבריהם, שהיו באותו מעמד, זייפו את המעשים מתוך משוא פנים לרומאיםאו מתוך שנאה ליהודים וכתוביהם כוללים שטנה מזה ותשבחות מזה ואין ביניהםדברי הימים לאמִתָּם, - על כן שמתי את לבי לתרגם יונית למען יושבי ארצותממשלת הרומאים את הדברים, אשר חברתי לפני זה בשפת אבותינו, ושלחתי אותם אלהלועזים היושבים בארצות העליונות, - אני יוסף בן מתתיהו מכהני ירושלים,אשר נלחמתי לראשונה ברומאים ואחרי כן הייתי עד-ראיִיה למעשים בעל-כרחי.

תרגום שמואלחגי

( ו ) מאחר שמלחמת היהודים עם הרומאים הייתההמלחמה הגדולה ביותר לא רק בין מלחמות דורנו , אלא קרוב לומר , גם בין אלושנשתמר רישומן בפי השמועה , [ מלחמות ] שנערכו בין עיר לעיר ובין עם לעם ,ומאחר שמלחמה זו תוארה בדרך סופיסטית ע"י אנשים שלא נטלו חלק במאורעות אלאגיבבו דברים שהגיעו לאוזניהם בלי תכלית ובלי סדר , והללו שהיו שם זייפודברים מחמת חנופה לרומאים או מחמת שנאה ליהודים , לפיכך פעמים יש בהםקטגוריה ופעמים דברי קילוס , אבל אין בהם היסטוריה מדוקדקת , ואני יוספוסבן מתיא , ירושלמי וכהן , שבתחילה לחמתי נגד הרומאים ולאחר מכן נטלתי חלקבמאורעות מתוך אונס — בא להציע לבני ההגמוניה הרומאית בתרגום יווני את מהשחיברתי בלשון המולדת ושיגרתי לברברים [ בני אסיה ] העילית

תרגום ליזהאולמן

1) מאחר שמלחמת היהודים ברומאים היתה הגדולהבמלחמות ימינו, גדולה אולי אף מן המלחמות אשר התחוללו בימי קדם בין עירלעיר או בין עם לעם ואשר שמען הגיע אלינו; ]ומאחר ש[אחדים מן הכותבים עלאודותיה לא השתתפו במאורעות עצמם אלא ליקטו סיפורים מקריים וסותרים מפיהשמועה והעלו אותם על הכתב בלשון סופיסטית; 2) בעוד שאחרים שנכחו בשעתמעשה סילפו את העובדות, בין מחנופה לרומאים בין מאיבה ליהודים, וחיבוריהםמכילים דברי גנאי ליהודים מזה ודברי שבח לרומאים מזה, אך אין בהם דיוקהיסטורי כלל; 3) ]מאחר שכך[ גמרתי אומר לספר ליושבי האימפריה הרומיתבתרגום ליוונית את הדברים אשר חיברתי לפני כן בשפת אבותי ושלחתי לעמיםבמזרח שאינם דוברי יוונית: אני, יוסף בן מתתיהו, ממוצא עברי, כהןמירושלים, אשר לחמתי ברומאים בראשית המלחמה, ובהמשכה הייתי בעל כורחי עדראייה למאורעות

קישורים

יוסף בן מתתיהו בוויקיפדיה

ספריית מלחמת היהודים war of the jews library– אתר עשיר בתוכן רב על ספריו של יוספוס ועל תולדות המרד הגדול

2000 ביבליוגרפיה מפורטתשל מהדורות כתבי יב"מ. years of josephus

מאמר על האמינות והחשיבות של כתבי יוסף, מנקודתהשקפה נוצרית

לוח זמנים ויזואלי של המרד הגדול

jewishhistoriography and iconography in early and medieval christianityby heinz schreckenberg, kurt schubert, paul a cathey

פירוטכל כתבי היד של יב"מ

josephus'jewish war and its slavonic version על המהדורה ברוסית עתיקהשל מלחמת היהודים

משהועל יוסף בן מתתיהו - הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג באתר "דעת"

ספריוסיפון – מהדורת לובלין 1927

ספרמלחמות היהודים עם הרומאים – תרגום קלמן שולמאן מ1863

מלחמות היהודים בתרגום שמחוני – הטקסט המלאבאתר "דעת"

תהלוכתהניצחון של טיטוס - תאור תהלוכת הניצחון שערך טיטוס ברומא לאחרדיכוי המרד הגדול. בתהלוכה זו הוצג השלל הרב שנבזז כולל כלי בית המקדשוהמנורה.

ירושלים במאה הראשונה

יישובי מצוקים ומערות מפלט בגליל – ינון שבטיאל

יונתןפרייס: מבוא ל"מלחמת היהודים" מאת פלביוס יוספוס – נוסח מוקדם

בגיל 87, סיימה ליזה אולמן לתרגם את "מלחמתהיהודים". והיא רק התחילה לתרגם בגיל 77 , מאת דליה קרפלבעיתון הארץ

נספח – יוסף בן מתתיהו – קוויםלדמותו

יוסף בן מתתיהו נולדבירושלים בשנת 37 לערך, למשפחת כוהנים יהודית מיוחסת. לדבריו היה , מצדאמו, צאצא למשפחת החשמונאים (כל מה שאנו יודעים על חייו בא אך ורק מכתביו,אין לנו מקורות חיצוניים לאשש או לסתור את דבריו). מנעוריו היה איש ספרוהקדיש שנים לא מעטות ללימוד תורה ובה הצטיין מאד. בגיל צעיר שהה כשלוששנים במדבר עם כת האיסיים, שאותה הוא מזכיר לטובה בכתביו, ובגיל 19 הצטרףלפרושים. הוא נשלח בשליחות רשמית לרומא, שם שהה מספר שנים, במאמץ להביאלשחרורם של כוהנים שנאסרו. תוך שהוא יוצר קשרים עם אשת נירון קיסר, פופיאההידועה לשמצה.. כאשר הוקמה ממשלת המרד בתקופת המרד הגדול, הוחלט למנות אתיוסף שזה עתה שב מרומא למפקד הגליל. למרות חוסר ניסיונו בארגון צבאי, מונהיוסף לתפקיד, כנראה בגלל ניסיונו במשא ומתן עם הרומאים. אויבו הגדול בגלילהיה יוחנן מגוש חלב, קנאי, מראשי הדוגלים במרד בכל מחיר, יצואן שמן עשירשאף בנה את חומות גוש חלב מכספו. למרות היריבות החליט יוסף למנות את יוחנןלמפקד גוש חלב. בן מתתיהו ארגן את החיים בגליל, ביצר ערים, הקים בתי דין,מינה מנהיגות מקומית בכל עיר, ואסף צבא גדול שמנה מאה אלף לוחמים וחמשתאלפים פרשים, אולם ידע, לטענתו, כי אין ליהודים המעטים והלא מאומנים סיכוילעמוד בפני הרומאים.

src=http://www.e-mago.co.il/images4/504-17.jpgאיורו הידוע של יוספוס ממהדורותהמאה ה17 של ספרו (כמובן שאין לאיור הזה קשר למציאות)חיל המשלוח הרומאי, בפיקודאספסיאנוס, פגש את בן מתתיהו ביודפת, עיר בצורה בגליל העליון. יוסף פיקדעליה לאורך המצור שנמשך 47 ימים. במהלך המצור רצה להיכנע ולפתוח את שעריהעיר לרומאים, אך תושבי העיר הניאו אותו מהמעשה. לבסוף פרצו הרומאים לעירוהחלו לטבוח בתושביה. אולם יוסף , ועשרות מאנשיו ברחו למערה. כאשר התגלועל ידי הרומאים, אנשיו שלא רצו ליפול בשבי הרומי, בחרו להתאבד בדקירהוהטילו פור ביניהם הקובע את סדר הריגתם. בן מתתיהו נשאר האחרון מביןהמגינים ביחד עם לוחם נוסף, ושניהם החליטו שלא להתאבד ולמסור את עצמםלרומאים על מנת להציל את חייהם. יוסף השבוי התיידד לאחר מכןעם אספסיאנוס, ונביא לו שיהיה קיסר. לאחר שהתממשה הנבואה, נעשה יב"מלקליינט של הפלאוויינים ששחררו אותו, אמצו אותו למשק ביתם ונתנו לו את שםמשפחתם. על פי הנוהג המשפטי של רומא זכה יוסף בן מתתיהו לשלושה שמות: הצמדהראשון היה טיטוס פלאוויוס (על שם משפחת הקיסר, הפטרון החדש של יוסף) והשםהשלישי היה פשוט "יוסף" (או "יוספוס" בתעתיק היווני-רומי). על ייחוד מעמדושל יוספוס ניתן ללמוד מהפסל שנבנה בדמותו בספרייה הציבורית שברומא.

בחצר הקיסר ברומא כתבבן מתתיהו, בשמו החדש 'יוספוס פלאוויוס', ספרים על חייו ועל תולדות העםהיהודי. יוספוס קיבל מפטרוניו גישה אל הארכיונים והמסמכים הקיסריים, בהםעשה שימוש נרחב בכתיבת ספריו

למרות שיוסף בן מתתיהוהצטרף לפמליית המצביאים הרומיים (מיד עם שחרורו מן השבי) והיה עד לדיכויהמרד, ואת ספריו כתב ברומא (בארמון הקיסרים אספסיאנוס וטיטוס), הוא נחשבלהיסטוריון אמין באופן יחסי. הממצאים הארכיאולוגיים בארץ, אוששו בדרך כללאת הדברים שתיאר בספריו.

יוסף בן מתתיהו כתבארבעה ספרים:

"תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים"(ידוע גם בתור מלחמות היהודים). נכתב לראשונה, לטענתו, בארמית ואחר כךנכתב שוב ביוונית, ראה אור בסביבות שנת 78 לספירה - בספר זה, החשוב ביותרשלו, מתאר יוסף את יחסי היהודים עם הרומאים בארץ ישראל, מכיבוש ירושלים עלידי פומפיוס ועד לחורבן הבית השני. הספר מתאר את המרד הגדול, חורבן ביתהמקדש השני ונפילת מצדה (66-73)

"קדמוניות היהודים"נכתב ביוונית, ראה אור בשנת 94 לספירה לערך - כולל עשרים חלקים המתארים אתתולדות עם ישראל מתקופת המקרא ועד תחילת המרד הגדול (66 לספירה). החלקיםהמתארים את תקופת המקרא מבוססים על ספרי התנ"ך שעמדו לנגד עיניו של יוסף,בעוד החלקים המאוחרים יותר התבססו על מקורות היסטוריים, לרבות ארכיוניםרומיים שאבדו ברובם.

"נגד אפיון" - ספרנוסף המגן על היהדות. מדובר ביצירה אפולוגטית (מתגוננת), אשר נכתבה כנגדמול מסע ההשמצות של קבוצת סופרים מאלכסנדריה אשר השחירה את פני היהודיםבכלל ותקפה את היצירה "קדמוניות היהודים" בפרט. בחיבור זה מבליט יוסף בןמתתיהו את קדמוניות העם היהודי ואת ההיבטים המוסריים של חוקיו, הלכותיוומנהגיו. הספר הוא בנידה מסוימת גולם שקם על יוצרו מכיוון שחלק מהמקורותהאנטישמיים שיוספוס מביא הינם כתבים שנעלמו מן העולם, כתבים שלהיסטוריונים כגון מנתו המצרי אינם קיימים עוד, ו"נגד אפיון" הינו המקורהיחיד שלהם. הטענות הנמצאות בספר היוו במידה מסוימת בסיס לאנטישמיותהמודרנית.

"חיי יוסף" - הינוחיבור אוטוביוגראפי העוסק בחייו של יוסף תוך הארת התקופה שבה פיקד על המרדבגליל. זהו במידה רבה חיבור אפולוגטי שנכתב כדי להתגונן מפני השמצותשהוטחו ביב"מ בידי מתנגדיו

קטגוריה: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA
משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים
ענה לשאלה / השלם את החסר