אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

כפר כנא ליד נצרת היה בעבר ישוב יהודי


התמונה של רבקה שפק ליסק

מאמר שביעי בסדרה: גיאוגרפיה- היסטורית של יישובי הגליל.- נצרת- ברעם- גוש חלב- פקיעין- כפר יאסיף- שפרעם- דבוריה- חנתוןכפר כנה הוא כיום ישוב ערבי. הוא שוכן הגליל התחתון צפונית- מזרחית לנצרת. .ב- 1945 חיו בו 260 משפחות, ב- 1961 עלה מספרן ל- 600 . כיום חיים בו כ- 19,200 תושבים, רובם (קרוב ל- 90% ) מוסלמים ומיעוטם נוצרים. בכפר יש 3 כנסיות: הכנסייה הקתולית מוקדשת לנס המתואר בספר יוחנן ב',1-11 , לפיו הפך ישו מים ליין בזמן סעודת חתונה. כמו כן יש בכפר כנסייה יוונית- אורתודוכסית וכנסיית סנט ברתולומיאו.התקופה הכנענית התיכונה והמאוחרת ( 2,200 לפנה"ס – 1,200 לפנה"ס)כפר כנה נזכר לראשונה בתעודות מצריות: בכתבי המארות, מהמאה ה- 20 לפנה"ס, ובמכתבי אל- עמרנה מהמאה ה- 14 לפנה"ס. מאז הייתה רציפות התיישבותית בכפר.תקופת הבית הראשון (1,000 לפנה"ס – 587 לפנה"ס)כפר כנה היה יישוב ישראלי .הוא נזכר בין הערים שכבש תגלת פלאסר השלישי מלך אשור במסע הכיבוש שלו ב- 732 לפנה"ס, מידי ממלכת ישראל הצפונית. היישוב סופח לפחוות מגידו. עפ"י נתוני סקר ארכיאולוגי שנערך בגליל התחתון מתברר שאזור הגליל התחתון התרוקן באופן משמעותי מיושביו בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס והיה כמעט שומם במאה ה- 7 ואולי גם במאה ה- 6 לפנה"ס.תקופת הבית השני (538 לפנה"ס – 70 לס')החפירות הארכיאולוגיות שנערכו בשנים 1999 – 2005 הראו שהיה בכפר כנה ישוב יהודי בתקופה הפרסית ( 538 לפה"ס – 332 לפנה"ס). היישוב היהודי חודש והתקיים לאורך כל תקופת הבית השני. יוסף בן מתיתיהו ביצר את כפר כנה במסגרת ההכנות למרד הגדול ב- 66 לס'. לאחר כשלון המרד עברו לכפר כנה כוהנים מירושלים, ממשמרת אלישיב. התקופה הרומית והביזאנטית (70 לס' – 324 לס'- 640 לס') כפר כנה המשיך להיות ישוב יהודי גדול לאורך התקופה הרומית והביזאנטית. לאחרונה, נתגלו במקום שרידי מערות חצובות בסלע ובהן מחילות והחוקרים משערים שיהודים מצאו בהן מיסתור בזמן מרד בר כוכבא (132 – 135 לס' ).בכפר חיו אמוראים חיו. עפ"י המסורת קבורים באחת המערות בכפר כנה האמוראים רבא ורב הונה. ליד הכפר מצוי גם קברו של רבו שמעון בן גמליאל השני, בנו של רבן גמליאל דיבנה, שהיה ראש הסנהדרין לאחר מרד בר- כוכבא.אבל, בתקופה הביזאנטית התיישבו בכפר גם נוצרים. הארכיאולוגים גילו חורבות כנסייה מהמאה ה- 6 לס' . אבל, מתחת לחורבות הכנסייה נתגלתה רצפת פסיפס עם כתובת בארמית מהמאה ה- 4 לס' בה נאמר:זכור לטוב יוסה בן תנחום בן בוטה ובניו, שעשו את הטבלה הזאת. תהיה להם הברכה. אמן". השתמרו גם בסיסים, עמודים, משקוף ליד הקיר הצפוני ושרידי עזרת נשים ביציע בחלק המערבי של בית הכנסת. נמצאו גם מזוזות. הארכיאולוגים קבעו שאלה הם שרידי בית כנסת יהודי מהמאה ה- 4 לס'. לאחרונה, נתגלו במקום שרידי מערות חצובות בסלע ובהן מחילות והחוקרים משערים שיהודים מצאו בהן מיסתור בזמן מרד בר כוכבא (132 – 135 לס' ).הכנסייה נבנתה בתקופת השלטון הביזאנטי- נוצרי. התקופה הביזאנטית הייתה תקופה קשה ליהודים. השלטון הביזאנטי חוקק חוקים אנטי- יהודיים ויהודים נרדפו גם ע"י האוכלוסייה הנוצרית שהרגה בהם, והרסה בתי כנסת. התקופה הממלוכית ( 1260- 1516 )בתקופה הממלוכית היה, עדין, ישוב יהודי גדול בכפר כנה. תלמיד של הרמב"ם הגיע לארץ במאה ה- 14 ובין היישובים היהודים בהם ביקר היה כפר כנה. יהודי מקנדיא היא כרתים ביקר בארץ ב- 1473 ומצא בכפר כנה 80 משפחות יהודיות. רבי יוסף דמונטנייא שעלה לארץ מאיטליה ביקר בכפר כנה ב- 1481 ומצא בו 70 משפחות. הוא סיפר שיהודי הכפר הציעו לו להשתקע בכפר, ועל מנת לשכנעו הבטיחו לו שחרור ממסים, חוץ ממס גולגולת. תלמידו של רבי עובדיה מברטנורה ביקר בכפר כנה ב- 1495 . רבי עובדיה עצמו לא ביקר בכפר אבל סיפר ששמע מאנשים שביקרו בו שהיהודים חיים בשלווה ובשקט, ואינם מוטרדים ע"י הישמעאלים. אבל, בתקופה זו כבר היו רוב התושבים נוצרים.התקופה העות'מאנית (1516- 1918 ) כפר כנה הייתה תחנה בדרך ממצרים לדמשק. משה באסולה, יהודי איטלקי, ביקר בארץ ב- 1522, מצא בכפר כנה 40 משפחות יהודיות. עפ"י רשימות המסים של השלטון העותמאני היו בכפר 50 משפחות. באסולה הגיע לביקור בכפר בחברת קבוצה גדולה של יהודים מצפת שבאו ליום השוק- יום רביעי- בכפר. הוא תאר קהילה אמידה. נוסעים שעברו בכפר מעידים שעד המאה ה- 16 הייתה בה קהילה יהודית גדולה. במאה ה- 16 היו, עדין, 13 ישובים יהודיים בגליל, 3 ערים ו- 10 כפרים. בכפר כנה היו בתי צביעה לאריגים התורכים ערכו מספר מפקדי אוכלוסין מתוכם מתברר שבשנות ה- 1540 היו בכפר 52 משפחות יהודיות ו- 95 משפחות לא- יהודיות. במפקד של 1555 – 1556 היו בכפר 65 משפחות יהודיות ו- 10 רווקים יהודים ו- 375 משפחות לא יהודיות ו- 49 רווקים. במפקד של 1572 – 1573 היו בכפר 77 משפחות יהודיות ו- 313 משפחות לא- יהודיות ו- 2 רווקים. מעדותו של נזיר פרנציסקאני מספרד שביקר בעיר בין 1553- 1555 מתברר שמשפחות של מגורשי ספרד השתקעו בכפר. המשפחות הלא- יהודיות היו נוצריות.כנראה, שבמאה ה- 17 התרוקן כפר כנה מיושביו היהודים. בתקופה זו נעזבו ישובים יהודיים בגליל בשל חדירת מתיישבים ערבים- מוסלמים. מצב הביטחון נעשה חמור. היו מעשי רצח ושוד שבוצעו ע"י בדווים. גם מדיניות המיסוי העותמאנית כלפי לא- מוסלמים פגעה בחקלאים היהודים ואילצה אותם לעזוב. השלטון העות'מאני השליך לכלא אכרים שלא עמדו בתשלומי המסים וסיכוייהם לשרוד בכלא היו קלושים. על רקע זה העדיפו יהודים לעזוב.ב- 1879 נבנתה בכפר כנסייה קתולית- פרנציסקנית על חורבות כנסייה מהמאה ה- 6 לס'. ב- 1886 נבנתה כנסייה יוונית אורתודוכסית.תקופת המנדט הבריטי (1918 – 1948 )לאחר החלטת האו"ם על החלוקה ב- 1947 יצאו מכפר כנה כנופיות ערביות לתקוף ישובים יהודיים וכן כדי להפסיק את התחבורה היהודית. הכפר הפך למרכז לכנופיות שביצעו התקפות רבות בגליל התחתון ובעמק בולון תחת פיקודו של איברהים . ב- 10 במרץ 1948 ערכה פלוגת פלמ"ח בפיקודו של אסף שמחוני פשיטה על מפקדת הכנופיות בכפר כנה. הכנופיה עברה לכפר כנה משפרעם. מטרת הפעולה הייתה לפוצץ את הבית בו התמקמה הכנופיה. הפשיטה נכשלה. בפעולה היופצועים והרוגים לשני הצדדים. ישראל ב"מבצע דקל", ביולי 1948 נכנע הכפר לצה"ל.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק