אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הקיסרים הסוורים בתרגום דוד גולן


קטגוריה: 

הקיסרים הסוורים הוצאת מאגנס ירושלים, 2010 בתרגום הפרופ' דוד גולן
הקיסרים הסוורים הוצאת מאגנס ירושלים, 2010 בתרגום הפרופ' דוד גולן

החדשים האחרונים מיטיבים עם חובבי ההיסטוריה של העת העתיקה, בתחילה מופיע התרגום המונומנטלי החדש של ליזה אולמן לתולדות מלחמת היהודים ברומאים (וזאת לאחר כשמונים שנה מהופעת התרגום הקאנוני של שמחוני) ועתה יצא לאור החלק השלישי בעבודתו הענקית והמלומדת של דוד גולן בתרגום ההיסטוריה אוגוסטה (historia augusta)– הביוגרפיות של הקיסרים הסווריים.

דוד גולן הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של יוון ורומא באוניברסיטת חיפה שם שמש גם כראש החוג להיסטוריה. לפני כשנתיים נערך עבורו ערב הוקרה עם הגיעו לגבורות. האירוע בו נכחו מאות מתלמידיו היה בנהלל, שם הוא מתגורר כ-60 שנים ושם שימש גם מורה ומחנך נערץ בבית הספר היסודי.

מעט מהשקפתו כמורה ומחנך ניתן למצא בדבריו שנאמרו באותו ערב ובהם אמר כי "ראוי למורה לנהוג כמו סוקראטס בזמנו שלו ולשנות את סדר העדיפויות: להשאיר את המטא-פיסיקה לפיזיקאים דווקא, בעוד הוא מרכז את עיונו סביב האדם ביום יומו וסביב המחשבה כיצד תסייע הוראתו לקיים אדם ליד אדם".

קוראי העברית יכולים להנות מאד גם מספרו הגדול 'תולדות העולם ההלניסטי' שיצא לאור בשנת 1983 ומשמש את כל המתעניינים בתקופה. כמו כן כתב מאמרים רבים שעניינם מדינה, חברה והיסטוריוגרפיה ואשר ראו אור בישראל ובחוץ לארץ.

ההיסטוריה אוגוסטה

החיבור הקרוי היסטוריה אוגוסטה הוא אוסף ביוגראפיות שהחלו כנראה במקום בו סיים סויטוניוס את ספרו "חיי הקיסרים" המביא את תולדותיהם של תריסר קיסרי רומא הראשונים, החל בלידתו של יוליוס קיסר בשנת 100 לפנה"ס ועד לחיסולו של דומיטיאנוס בשנת 96 לספירה. על כן ניתן להניח כי ההיסטוריה אוגוסטה החלה בביוגרפיות של הקיסר נרווה ( nerva ) ששלט בין השנים 96 ל-98 לספירה ולאחריו את הביוגרפיה של אולפיוס טריאנוס ששלט בין השנים 98 ל 117 לסה"נ. אולם האוסף שנשאר בידינו מתחיל מהביוגרפיה של איליוס (" שחיק עצמות") הדריאנוס שהיה הקיסר בעת מרד בר כוכבא.

למעט הביוגרפיות של הקיסרים אשר שלטו בין השנים 244-253, ממשיכה ההיסטוריה אוגוסטה עם הביוגראפיות של הקיסרים עד סוף שלטונו של הקיסר נומריאנוס בשנת 284. ראוי לציין כי בהיסטוריה אוגוסטה נכללו הביוגרפיות של כל הדמויות אשר עלו בפועל על כס הקיסר, שותפיהם לשלטון, יורשיהם המיועדים (אף אם לא שלטו בפועל) וכן אלו ששלטו זמן קצר מאד, החל מימים ספורים ועד שבועות או חודשים. לפיכך נפרשת בפנינו תמונה גדולה ורחבה של אישים ואירועים אף אם לא כולם שמשו בפועל כשליטי האימפריה.

ספטימיוס סוורוס

קשה לדעת מי באמת חיבר את ההיסטוריה אוגוסטה ומה היתה מגמתו בחיבור הזה. יש אמנם שמות של ששה מחברים לביוגרפיות השונות אך התיאוריה השלטת בקרב המלומדים היא שהשמות הם ככל הנראה כוזבים וכי מאחורי כל הספר עומד מחבר אחד בלבד. גם באשר למועד חיבור הביוגרפיות יש מחלוקות והדעות נעות בין המאה הרביעית לספירה למאה השישית, לכל מלומד יש שלל הוכחות חותכות להצדקת עמדתו ולא לנו להכניס את ראשנו בעניין. לגבי מגמת הכתיבה, (מה שהיה עשוי להקרא היום " אג'נדה") אם בכלל צריכה להיות מגמה לכתיבה כזו, יש כמה דעות. הדעה השלטת והמקובלת על פרופסור גולן היא כי לכותב היתה אידאולוגיה אנטי נוצרית, או פגאנית, שבאה להראות עד כמה היה טוב המצב בטרם הפך הקיסר קונסטנטינוס את הנצרות לדת הרשמית של האימפריה. יש הגורסים כי מגמת הכותב היא פרו סנטוריאלית ועומדת כנגד שיטת השלטון הקיסרית על כל חסרונותיה ויש הגורסים כי הביוגרפיות נכתבו לשם בידור ושעשוע ועל כן הן גם כוללות לא מעט סיפורי הבל מנופחים ומבדרים. בין אם כך ובין אם כך, קשה להתייחס אל ההיסטוריה אוגוסטה כאל מקור היסטורי מהימן ויש לבחון בזהירות רבה כל מובאה מהביוגראפיות. מאידך, עקב דלות המקורות לגבי חלק גדול מאד מהאירועים של המאה השלישית הסוערת של רומא, אין לנו ברירה אלא להשען על ההיסטוריה אוגוסטה בכל מקום בו אין בידינו משהו טוב יותר.

סגנון ושיטת הכתיבה

הביוגרפיות שנכללות בהיסטוריה אוגוסטה ממשיכות את שיטתו של סויטוניוס והן נכתבו בשיטה הקרויה אלכסנדרונית. בשיטה זו מחולקת הביוגרפיה לנושאים וכל העובדות הנוגעות לנושא מסויים מרוכזות בפרק נפרד ולא על פי סדר היסטורי. בניגוד לשיטה האלכסנדרונית עומדת שיטת הכתיבה של פלוטארכוס שכתב ביוגרפיות סדורות של עשרות אישים בעולם העתיק. בשיטתו של פלוטארכוס הביוגרפיות הן כרונולוגיות ומשולבות בסיפור ובהקשר ההיסטורי שבו חי נשוא הביוגרפיה.

הביוגרפיות האלכסנדרוניות נפתחות באירוע לידתו ותולדות משפחתו של הקיסר, ממשיכה במפעלותיו הציבוריים והמדיניים, עוברת לתכונותיו האישיות, מראהו החיצוני, מצב בריאותו, הרגליו המיניים, מנהגיו באוכל ובחיי יום יום ומסתיימת בתיאור מותו. מאחר והביוגרפיה האלכסנדרונית אינה ערוכה בסדר כרונולוגי קשה לעתים לדעת מתי התרחשו אירועים שונים בחיי הקיסר הנדון אולם, המחברים לא מתכוונים לכתוב היסטוריה אלא לתאר אדם על פי מודל אידאלי מסויים אשר לדעת החוקרים מגיע למיצויו המיטבי בפאנגיריקוס (כתב שבח והלל) שכתב פליניוס הצעיר לכבוד הקיסר טריאנוס

מרקוס אורליוס

התרגום היחיד לעברית הוא של דוד גולן. החלק הראשון הופיע כבר בשנת 1989 עם פרסום התרגום המשובח לביוגראפיה של הקיסר הדריאנוס ("חיי הדריאנוס", הוצאת אקדמון), ששלט בשנים 117-138 לספירה. לאחריו בשנת 1997, הופיע התרגום של תולדות שנפתח בביוגרפיה של הקיסר אנטונינוס פיוס שירש את הדריאנוס בשנת 138 ועד לתולדותיו הקצרים של דידיוס יוליאנוס שקנה את השלטון במרץ 193 ונרצח ביוני 193.

הספר הנוכחי (הקיסרים הסוורים), שהוא כאמור החלק השלישי שהופיע בעברית, פותח בביוגראפיה של הקיסר הצפון אפריקאי הראשון, (ממוצא פיניקי/ קרתגני) ספטימיוס סוורוס שכבש את הכס מידי יוליאנוס בשנת 193 ועד חיסולו של אלכסנדר סוורוס, האחרון בשושלת זו, בשנת 235 לספירה.

להעברת השלטון ברומא הקיסרית לא היתה שיטה קבועה ובוודאי שלא היתה שיטה של העברת שלטון בירושה, ובכל זאת ניתן לסמן בה שושלות. השושלות הללו הן קצרות ולא תמיד יש קרבת דם בין היורשים והמורישים אך יש בהן הגיון. השושלת הראשונה היא השושלת היוליו קלאודית שהחלה ביוליוס שנרצח בשנת 44 לפנה"ס ומסתיימת בנירון שהתאבד בשנת 68 לספירה. השושלת השניה היא בית פלאביוס שנפתחת בשנת 69 עם עלייתו של אספסיאנוס ומסתיימת עם חיסולו של דומיטיאנוס בשנת 96. תולדות הקיסרים בשתי שושלות אלה נכתבו בידי סויטוניוס.

השושלת השלישית היא האנטונינית שנפתחת בעליתו לשלטון של אנטונינוס פיוס בשנת 138 ומסתיימת עם חיסולו של קומודוס בשנת 192, (קומודוס הוא הקיסר הצעיר המוכר מהסרט "גלדיאטור"). שושלת זו מתוארת כאמור בספר "הקיסרים האנטונימים".

השושלת הרביעית היא הקרויה גם השושלת הסוורית שהיא נושא הספר הנוכחי. השושלת היא אמנם שושלתו של ספטימיוס סוורוס אולם, הקיסר סוורוס אימץ לעצמו את הקיסר מרקוס אורליוס כאב (או ליתר דיוק טען כי אומץ בידי מרקוס אורליוס שדמותו כקיסר הזקן בסרט גלדיאטור בודאי זכורה למי שראה את הסרט) ובכך קנה לעצמו לגיטימציה בכל מוקדי הכח ובעיקר בצבא. שיטה זו של אימוץ רטרואקטיבי ננקטה גם בידי הקיסר השלישי לבית הסוורים, הליוגבלוס שטען כי הוא בנו של הקיסר קרקלה.

עבודתו של דוד גולן

"הקיסרים הסוורים", כשאר ספריו של גולן בתרגום ההיסטוריה אוגוסטה, היא עבודת ענק מלומדת ומרחיבת דעת שאיננה תרגום בלבד אלא גם פירוש מקיף לכל הנושאים והאירועים המוזכרים במקור הלטיני. המבואות המפורטים, הפרשנויות, האינדקסים ומראי המקומות המדוייקים מאפשרים לכל קורא להפיק תועלת ועניין מהספר. ההסברים המפורטים מאפשרים לגשר בין פערי הידע של קוראים שאינם בקיאים בתולדות האימפריה הרומית לבין קוראים המכירים היטב את ההיסטוריה הרומית ותולדות משטרה מהמלוכה הקדומה ועד למשטר הקיסרי (הקרוי בפי ההיסטוריונים "פרינקיפאט").

לספר הנוכחי הקדים גולן מבוא של מאה עמודים הכולל הסברים מפורטים ומאירי עיניים על תקופת הקיסרים הסוורים ועל מקומה המיוחד כנקודת מפנה בהיסטוריה של השלטון באימפריה. לכל ביוגרפיה הוא מקדים מבוא כרונולוגי של המאורעות העיקריים בחיי נשוא הביוגרפיה ובתחתית עמודי הטכסט המתורגם יש שלל הערות והסברים היסטוריים, גיאוגרפיים ולשוניים הנוגעים לתולדותיו של אותו קיסר.

בסוף הספר ניתן למצוא ביבליוגרפיה מפורטת ועשירה ביותר וכמובן אינדקס מצויין ושימושי.

מאידך, היה ראוי כי הוצאת מאגנס תעמיד לימין המתרגם עורך מדעי נמרץ ועורך לשוני כשרוני. דוד גולן הוא כמעיין המתגבר, שופע הסברים בכל דבר ועניין וחלק מהדברים חוזרים על עצמם או שיש בהם חוסר אחידות. העברית של גולן היא יפה ומיוחדת אך חלק מהמונחים בהם הוא משתמש הם מיושנים או מוזרים וראוי היה להציע תחליפים טובים יותר מבחינת רוח השפה העברית הנוכחית וגם מן הצד של הטרמינולוגיה המדעית.

ואין לנו אלא לאחל לפרופסור גולן אריכות ימים ולייחל כי יעמוד לו כוחו, רצונו ומרצו להביא את מלאכת התרגום של ההיסטוריה אוגוסטה לסיומה.הקיסרים הסוורים הוצאת מאגנס ירושלים, 2010 בתרגום הפרופ' דוד גולןמאמר הובא באדיבות רמי נוידרפר

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת