אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

דבוריה: הכפר הערבי היה בעבר יישוב יהודי


התמונה של רבקה שפק ליסק

זהו מאמר שישי בסדרה הגיאוגרפית- היסטורית של יישובי הארץ:

- ברעם- גוש חלב- פקיעין- כפר יאסיף- שפרעםדבוריה הוא כיום כפר ערבי. הכפר שוכן למרגלות הר תבור. בכפר חיים 8,500 תושבים, רובם מוסלמים. תושבי הכפר מסבירים שמקור השם הוא במילה הכנענית או הערבית "דבר/דבב" שפרושה מקום לרעיית צאן. דבוריה עשירה במקומות מרעה. פרופ' יוחנן אהרוני קבע שבערבית התוספת יה שכיחה וכך דברת הפכה לדבוריה.האתר היה מיושב, כפי שהתברר בחפירות שנערכו ביולי 2004 , מתקופת הברזל, ברציפות, עד התקופה העות'מאנית. בחפירות התגלו שרידי טרסה (שורת אבני שדה) מתקופת הברונזה התיכונה (2100 – 1550 לפנה"ס). זוהי התקופה בה הייתה הארץ תחת הגמוניה מצרית, רוב הזמן.צפונית מזרחית לכפר נמצאת חירבת דבורה, היא דברת או דבירה המקראית, שנקראה על פי גירסה אחת ע"ש טיב הקרקע שלה ועפ"י גירסה שנייה על שמה של דבורה הנביאה. דברת נזכרת בספר יהושע כ"א, 28 , בנחלת שבט יששכר על גבול נחלת זבולון והייתה אחת מערי הלווים שניתנו למשפחת גרשון. דברת נזכרת ברשימת ערי הלווים בספר יהושע . האתר היה מיושב מתקופת הברזל (1200 לפנה"ס ).תקופת הבית הראשון (1000 – 578 לפנה"ס)אין מידע על הכפר לאורך תקופת הבית הראשון, אם כי אין ספק שהיה שם יישוב . בחפירות בחירבת דברת נתגלו בתי מלאכה לצביעת אריגים ולדעת פרופ' אהרוני זה היה עיקר עיסוקם של תושבי דברת. בחירבת דברת נמצאו שרידים קדומים, קברים חצובים ויסודות של מיבנים. דברת נזכרת ברשימת ערי הלוויים גם בדברי הימים והחוקרים בדעה שהרשימה היא מימי המלך דוד. תקופת הבית השני(538 לפנה"ס – 70 לס')בתקופת הבית השני נקרא היישוב היהודי דבריתא או דבירא. באתר נמצאו שרידים מהתקופה הפרסית( 538 לפנה"ס – 332 לפנה"ס ) וההלניסטית ( 332 לפנה"ס – 167 לפנה"ס ). על הר תבור היה מבצר הידוע ממסע הכיבוש של אנטיוכוס ה- 3 , מבית סלבקוס (242 -187 לפנה"ס). יוסף בן מתיתיהו שיפר את ביצורי המבצר כהכנה למרד הגדול (66-70). התקופה הרומית והביזאנטית (70 לס' – 640 )

במאה

דבריתא או דבירא היהודית המשיכה להיות מיושבת לאחר המרד הגדול, בתקופה הרומית. לאחר חורבן הבית השני התיישבו בה כוהנים ממשמר הפיצץ. יוסף בן מתיתיהו הזכיר אותה בספרו "חיי יוסף". במאה ה- 4 לס' עדיין התקיים יישוב יהודי גדול ולרשות הקהילה עמד בית כנסת, כפי שכתב אוסביוס ב"אונומסטיקון". דבתרתה או דברתה נזכרת גם בתלמוד הירושלמי.בחפירות שנערכו ביולי 2004 , התגלו שרידי בניין משלהי התקופה הרומית או התקופה הביזאנטית. כמו כן, התגלו שברי כדי חרס, סיר בישול ומיצבור אבני שדה מהתקופה הרומית המאוחרת. כמו כן, נתגלו שיברי חרסים מתחת לרצפת גיר מהתקופה הרומית או הביזאנטית הקיסר קונסטנטינוס בנה של היליני, ניתק את אזור דבריתא/דבירא, הר תבור ונצרת מהמחוז שמרכזו היה בציפורי והפך את העיירה לבירת המחוז החדש וקרא שמה הלינופוליס, על שמה של היליני, אמו. הלינופוליס נזכרת בתולדות הכנסייה וברשימות ערים מהמאות ה- 6 וה- 7 . מטרתו של הקיסר הייתה ליצור מחוז ובו המקומות הקדושים לנצרות. בימיו התיישבו בעיירה נוצרים לא ערבים. בתקופה הביזאנטית הפך המקום מקודש לנוצרים. במרכז הכפר הוקמה כנסיה ביזאנטית, שכונתה בפי עולי הרגל הנוצרים "כנסיית שמונת השליחים". שרידי הכנסייה נחשפו במרכז הכפר. במקום נמצאה רצפת פסיפס.הקהילה היהודית חדלה להתקיים בשלב מסויים במאה ה- 7. אין מידע על גורלם יהודי דבירא. מאחר שהביזאנטים ערכו טבח ביהודים בגליל על עזרתם לפרסים (הפרסים כבשו את הארץ ב- 614 לס' בעזרת צבא מתנדבים יהודי בן 20,000 איש), לאחר שגירשו את הפרסים ב- 628 לס', יתכן שזה היה גורלם של יהודי דבירא. אפשרות נוספת: שיהודי דבירא ברחו להרים או ברחו מהארץ בשל מעשי הטבח, כמו יהודים בישובים רבים. התקופה הערבית (640 -1099)אין מידע על מציאות יהודים, נוצרים או ערבים בדבירא או הלינופוליס. אבל, נתגלו שרידי חרסים מהתקופה הערבית הקדומה(המאה ה- 8 ).התקופה הצלבנית (1260-1099)בתקופה הצלבנית , במאה ה- 12, נוסדו כפרים שאוכלוסייתם הייתה פרנקית. הלינופוליס הפכה לכפר פרנקי בשם בוריה. הכפרים הפרנקים נוסדו במטרה ליישב בארץ איכרים מאירופה. כל איכר קיבל נחלה ובית בחינם והתחייב לשלם שליש מהיבול לאדון הכפר, מאחר שהצלבנים הכניסו את השיטה הפיאודלית לארץ. הצלבנים הקימו מצודה שהגנה על הדרך העולה להר התבור. בדבוריה נמצאה כתובת בערבית מ- 1212 , על בניית מצודה ערבית על שרידיה של מצודה צלבנית. התעודה קשורה , כנראה, במלחמות בין נוצרים למוסלמים. אבל לא ידוע מתי החלו הערבים להתיישב בדבוריה.התקופה הממלוכית (1516-1260)אין מידע על דבוריה בתקופה הממלוכית. אבל, בחפירות שנערכו ביולי 2004 , נתגלו שרידי חרסים מהמאות ה- 13 וה- 14 .התקופה התורכית (1918-1516)ברשימות מס עות'מניות מהמאה ה- 16 נזכרים כ- 200 תושבים בכפר הנושא את השם דבוריה. במרכז הכפר יש שרידים של ח'אן תורכי. ב- 1697 ביקר במקום תייר אנגלי והוא כתב :"יש הסוברים שלקחה שמה מדבורה".תקופת המנדט (1948-1918 )ב- 1930 ערכו הפרנציסקאנים חפירות באתר בו עמדה הכנסייה הביזאנטית. בתקופת המרד הערבי (1936 – 1939 ) הייתה דבוריה אחד ממרכזי המרד הערבי נגד השלטון הבריטי. ישראל 1948 דבוריה נכבשה במגרת "מבצע דקל" (9.7.1948 – 19.7.1948 ). כוחות צה"ל כבשו את נצרת מידי הכוחות העיראקיים והרחיבו את שליטתם על הגליל התחתון והמערבי.לאחר הקמת מדינת ישראל נטשו חלק מהתושבים את המקום. תושבי הכפר עוסקים בחקלאות ובעבודות חוץ. ההכנסה הממוצעת לנפש בדבוריה נמוכה ב- 36% מהממוצע הארצי. גם אחוז האקדמאים הוא נמוך מהממוצע הארצי( 14% לעומת 20%). המצב הסוציו- כלכלי משתקף ברמת החיים. בכפר יש בית אבות ראשון מסוגו במגזר הערבי וקשישים מכל המגזר באים לחיות בו. בכפר יש כיום 4 מסגדים ותושבי הכפר אדוקים בדתם.בן הכפר ג'מאל מסאלחה, התנדב ב- 1992 לשרת בצה"ל ושרת במשמר הגבול. הוא נהרג ב- 27.3.93 ע"י מחבלים בטול כרם.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק