אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

זאן ז’ורס: סוציאליזם ומלחמה


קטגוריה: 

זאןז’ורס נרצח ב – 31 ליולי, 1914. ב – 2 לאוגוסט פלשה גרמניה לבלגיה ולוקסמבורג, בהתאם לתכנית שליפן לכיבוש צרפת. הוא נורה בראשו בעת שסעד עם חברים בקפה קרואסן הפריזאי. כך נרצח אחד המנהיגים הבולטים של תנועת העבודה האירופית וכנראה הלוחם העיקרי נגד מלחמת העולם הראשונה. ז’ורס נולד בספטמבר 1853 בקסטר למשפחה בורגנית דלת אמצעים. הצטיינותו בלימודים הקנתה לו מלגה ממשלתית לצורך לימודים באקול נורמל סופריאר, בפריז. הוא סיים את לימודיו ב – 1881, במקום השלישי אחרי ברגסון ומישהו ששמו נשכח. ארבע שנים לימד ז’ורס בתיכון של אלבי ובאוניברסיטת טולוז. ב – 1885 נבחר לאסיפה הלאומית הצרפתית וייצג את קסטר, אלבי וטולוז כחבר הפרלמנט הצעיר ביותר. ז’ורס הצביע יחד עם חברי הסיעה הרדיקלית והיה חבר פרלמנט אפור ואנונימי. במקביל למילוי חובותיו כחבר פרלמנט, הסתובב במחוז בחירתו, למד אותו והחל לפתח משיכה לתנועת העבודה. ב – 1889, הפסיד את מקומו בפרלמנט ושב ללמד בטולוז. כן כתב שתי תזות שהקנו לו תואר שלישי בפילוסופיה פוליטית מטעם הסורבון. נושא אחת התזות שנכתבה לטינית היה, "מקורות הסוציאליזם הגרמני אצל לוטר, קנט, פיכטה והגל". בעבודות אלו מתחילה להתגלות דמותו של ז’ורס כליברל, הומניסט ואוניברסליסט, והן משקפות את השאיפה שהנחתה את חייו, לשלב סוציאליזם עם ליברליזם.ז’ורס שב לאסיפה הלאומית ב - 1893 לאחר שתמך פומבית במאבק המוצלח של פועלי התעשייה בקרמו. הוא ישב כעת בפרלמנט כסוציאליסט הבטוח בדרכו וביטחונו העצמי סייע לו לחשוף את מנהיגותו הטבעית בקרב הסיעות הסוציאליסטיות. פרשת דרייפוס זימנה לז’ורס את מבחנו הפוליטי הראשון. לאחר הופעת "האני מאשים" של אמיל זולה ב 1898, פתח ז’ורס במערכה תקשורתית למען זיכוי הקצין היהודי היחיד בצבא הצרפתי ופרסם את הספר, "ראיות: פרשת דרייפוס". באותה שנה איבד ז’ורס את חברותו באסיפה הלאומית, אך תמך בממשלת "ההגנה הרפובליקנית" של וולדק-רוסו. הוא תמך גם בהשתתפות אלכסנדר מילראן בממשלה כשר הסוציאליסטי הראשון בהיסטוריה. ב – 1902 שב ז’ורס לאסיפה הלאומית ואיחד את הפלגים הסוציאליסטים המתונים "במפלגה הסוציאליסטית הצרפתית", כמשקל נגד "למפלגה הסוציאליסטית של צרפת", בהנהגת ז’יל גד המרקסיסט. באסיפה הלאומית תמך ז’ורס כדובר הסיעות הסוציאליסטיות, בממשלה הרדיקלית של אמיל קומב (1902 – 1905) שהפרידה את הכנסייה מהמדינה. ב – 1904, ייסד את "הלאומניטה" וזה הפך לשופר המרכזי של תנועת העבודה הצרפתית. ב – 1905 הקימו גד וז’ורס את המפלגה הסוציאליסטית תחת השם "הסניף הצרפתי של האינטרנציונל הסוציאליסטי" ( sfio). ז’ורס הפך עד מהרה למנהיג הבלתי מוצהר שלה. אחרי 1905, החל ז’ורס להפנות את תשומת ליבו לתחומי החוץ והביטחון. הוא ניהל מחקר מקיף אודות מודל ארגוני חדש של הצבא הצרפתי ופרסם ב – 1910 את מסקנותיו בספרו, “הצבא החדש". ערב מלחמת העולם הראשונה הקדיש מאמצים נמרצים לניסיונות למנוע את המלחמה באמצעים דיפלומטיים. במקביל פעל בשיתוף פעולה עם רוזה לוקסמבורג, כדי לעורר תנועת מחאה אנטי-מלחמתית רחבה, משותפת לפועלים הצרפתים והגרמנים. רציחתו, חסכה ממנו את ההתמודדות עם כישלון מאמציו ועם טראומת המלחמה שבה נהרגו קרוב ל – 19 מיליון בני אדם.הסוציאליזם של ז’ורס היה נורמטיבי וליברלי ולא אוטופי ומהפכני. ז’ורס הסכים עם מרקס כי תהליכים וקונפליקטים כלכליים הינם בעלי השפעה רבה על ההיסטוריה האנושית, אך האמין כי גם לדעות ולדמוקרטיה השפעה רבה עליה. לכן, הקנה מקום מרכזי לתהליכים רפורמיים והאמין כי המערכת הדמוקרטית מאפשרת יישום שינויים מרחיקי לכת במוסדות המרכזיים של המדינה, גם מבלי לבטל את הקפיטליזם. ז’ורס החשיב מעל לכל את הניתוח הרדיקלי של המציאות שצריכה להנחות את הרפורמות וייחס תפקיד מרכזי למפלגה ולהשתתפות בממשלה, ככלים לקידום המטרות של הפרולטריון. הוא סבר גם כי יישום רפורמות סוציאליסטיות באמצעות חקיקה, דורש תמיכה מסיבית של רב דמוקרטי גדול כדי לשכנע את האזרחים בצורך בהן. ההסתמכות על האינדיבידואליזם והאידאליזם הליברליים היו עקרון מנחה בפוליטיקה הסוציאליסטית של ז’ורס. ז’ורס קיבל את הניתוח הכלכלי והחברתי של מרקס, אך דחה את הדטרמיניזם המהפכני שלו. הוא ניסח פוליטיקה סוציאליסטית רפורמיסטית המבוססת על רעיון המעמד והאמין כי ע"י הגברת היעילות ובסיוע חידושים טכנולוגים, הקפיטליזם מסוגל לפצות על צמצום בהכנסות הנובע משיפור תנאי העבודה של מעמד הפועלים. לכן, קונפליקטים בין-מעמדיים לא חייבים להסתיים במהפכה. בעיני ז’ורס, מלחמת המעמדות הינה תהליך נמשך של סכסוכים הנפתרים ע"י רפורמות, ולא מהפכות.ז’ורס קיבל את הרעיון של מלחמת מעמדות כמרכיב מרכזי באידאולוגיה הסוציאליסטית. הוא הסכים עם מרקס כי הקפיטליזם חולל את הופעת מעמד הפועלים ככוח פוליטי עצמאי במדינות המתועשות, שלו יש סכסוך מתמשך עם הבורגנות. אך גרס כי הדבר לא צריך למנוע מהפרולטריון לטפח קשרים עם בני ברית בורגנים. בנוסף, תמך ז’ורס במאבקים בעלי אופי אוניברסלי כמו פרשת דרייפוס. אך, הדגיש כי על תנועת העבודה לשמר את זהותה המעמדית הייחודית גם בתוך מסכת קשריה הבין-מעמדיים.נקודת המוצא של ז’ורס בתחום הפוליטיקה הסוציאליסטית המעשית היא ליברלית. הוא האמין כי כל אחד זכאי לזכויות אזרח מלאות, אך אלו ניתנות למימוש רק במערכת כלכלית שוויונית ודמוקרטית, שבה הכל נהנים מפירות הקידמה הכלכלית והתרבותית. לדעתו, המטרה האסטרטגית המרכזית של הסוציאליזם הינה חלוקה שוויוניות של העושר הכלכלי והתרבותי ושליטה דמוקרטית עליהם. זאת כאשר תנועת העבודה ככוח עצמאי, מופקדת על יישומה של מטרה זו. ז’ורס אם-כן, הגדיר את הסוציאליזם כאידאל המסדיר את התפתחותו החופשית של הפרט, כצדק חלוקתי וככלכלה דמוקרטית, ולא כמשטר. מבחינת ז’ורס, סוציאליזם אינו שינוי חברתי מהפכני ולא עיסוק בבעיות היום-יום של הפרולטריון, אלא אידאל נורמטיבי המהווה השראה לניתוח ביקורתי נמשך של הקפיטליזם, המלחמה, הדת והלאומנות הקיצונית, ותפקידו להנחות תנועה רפורמיסטית שפעילותה מודרכת ע"י ביקורת זו. בתקופת פרשת דרייפוס, גייס ז’ורס את תנועת העבודה להגנת הקצין בהתבסס על זכויות האדם וכדי להיאבק באויבים שהיו גם אויבי הסוציאליזם והדמוקרטיה: הצבא והכנסיה. כשהחל לעסוק בענייני חוץ ובטחון, טען כי את היחסים בין המדינות יש לבסס על פטריוטיזם מתקדם המקושר לקהילה ולאומה. פטריוטיזם זה סבר, ניתן לפתח במסגרת צבא חדש המאורגן על עקרונות דמוקרטיים.ז’ורס חש כי למרות הרתיעה שלו ושל תנועת העבודה מפני מלחמה, לא ניתן לפזר את צבאה של צרפת לפני ששאר שכנותיה יתפרקו מנשקן. הוא האמין כי התפתחות הסוציאליזם בה צריכה להתקיים בתנאים המבטיחים את בטחונה מפני התקפה צבאית. כן טען כי הקפיטליזם הינו תופעה טבעית במדינות המתועשות, אך כיבוש זר הינו מלאכותי ולא ניתן לשאת אותו. זו הסיבה לכך שפועלים מוכנים להתגייס להגנת המולדת כשהיא מאוימת. ז’ורס שלל מלחמות הרפתקניות שתפקידן אינו הגנתי, אך טען כי יש לטפח כוח צבאי הרתעתי שישלול כל אפשרות של פלישה. לשם כך, נזקקה צרפת לצבא חדש המבוסס על עקרונות דמוקרטיים. ז’ורס פרסם עקרונות אלו בספרו "הצבא החדש". העבודה מכילה פרטים טכניים רבים ויורדת לפרטי הפרטים של מודל הצבא החדש, מה שמצביע על מידת החשיבות שייחס ז’ורס לארגון מחדש של הצבא הצרפתי. כל אזרחי צרפת נדרשו ע"י ז’ורס, לשרת בסדיר ובמילואים בין הגילים 21 ו – 45 שנה. החינוך הצבאי צריך להתחיל לפי ז’ורס, בבית הספר היסודי באמצעות שיעורי ספורט שאינם בעלי אופי צבאי. הוא אף סבר כי יש לשלול את אזרחותם של אלו שהתרשלו במילוי חובתם הצבאית. ז’ורס האמין כי הממשלה הצרפתית לא ניצלה את משאבי האומה בכך שביססה את הצבא על שירות חובה של שנתיים ועל צבא סדיר גדול. לדעתו צריך להשתית את הצבא על גיוס חובה כולל של חצי שנה. בתקופה זו, לא ינותק החייל לגמרי מחייו האזרחיים והאימונים יתקיימו בבסיס הקרוב ביותר למקום מגוריו. ז’ורס האמין כי המוטיבציה הגבוהה של צבא החובה המסיבי, תספיק כדי לנצח בכל מלחמה הגנתית וקיווה כי אזרחי צרפת יתמכו בצבא החדש בזכות העובדה שתהיה להם השפעה ישירה עליו. מטרת הרפורמה הצבאית של ז’ורס הייתה להפוך את הצבא לצבא האזרחים. אך הצבא לא יהיה דמוקרטי כל עוד הקצונה שלו מגיעה רק משכבות החברה העשירות ושומרת לכן על מרחק מהחיילים. ז’ורס האמין כי ניתן לשנות מצב זה ע"י פתיחת שורות הקצונה בפני הפועלים ע"י העלאת מספר הקצינים במילואים, באופן שיהוו שני שליש מהקצונה בכללותה. ז’ורס תמך בביטול בתי הספר הצבאיים וסבר כי החיילים והקצינים צריכים לרכוש השכלה גבוהה באוניברסיטאות, דבר שיבטיח חינוך חופשי ודמוקרטי. הצבא הצרפתי החדש אמור היה למסד את הפטריוטיזם האוניברסלי של ז’ורס בזכות ביטול הפיקוד האליטיסטי, ארגונו החדש התואם אסטרטגיות הגנתיות, והכרתו בכך שהינו חלק מהחברה האזרחית, ולא כת נפרדת הפועלת בשרות אינטרסיה.עד שנות השמונים של המאה העשרים, הציגה ישראל מודל מעניין של שילוב בין סוציאל-דמוקרטיה וסוציאל-מיליטריזם ז’ורסיאניים. האיחוד האירופי וצרפת הם מערכת גדולה של מדינות לאום ורווחה שעקרונותיהם תואמים את הסוציאליזם הליברלי של ז’ורס, בתוספת רעיונות קנסיאניים. גם המשבר הכלכלי העולמי של 2009 מטופל בשיטות ז’ורס-קנסיאניות. אך, צרפת והאיחוד האירופי מגלים רישול במלחמה נגד הג’יהאד האסלאמי הטרוריסטי ופטרוניו. מה שמעורר את השאלה, האם קיים קשר שלילי בין מדינת רווחה ותרבות צבאית ז’ורסיאנית. עיון ביקורתי "בצבא החדש" של ז’ורס מול ניתוח המצב הפוסט-טראומתי שהשתרר באירופה כתוצאה משתי מלחמות העולם, צפוי להניב פתרונות שיסייעו לצרפתים ולאירופים לבצע דה-דה-מיליטריזציה של הציביליזציה האירופית ולקרבה למודל הישראלי הקלסי. מודל המזכיר גם למדי את התרבות הצבאית האמריקאית שהנחתה את ארצות הברית בהשתתפותה בשתי מלחמות העולם וכעת, במלחמה נגד הטרור העולמי.ביבליוגרפיהמחקר

1. gallo, max. 1984. le grand jaurès. paris, robert laffont.2. goldberg, harvey. 1968. the life of jean jaurès. madison: university of wisconsin press.3. joll, james. 1966. the second international: 1889-1914. new york: harper & row.4. kurtz, geoffrey. 2005. “the liberal socialism of jean jaurès: reformist politics, radical ideals, and the labor movement.” paper presented at the annual meeting of the the midwest political science association. chicago, illinois, apr 07 (unpublished).5. pease, m. r. 2008. jean jaures, socialist and humanitarian‎. london: read books (first published: 1916). 6. rebérioux, madeleine. 1991. jaurès : la parole et l'acte. paris: gallimard.7. sagne, jean. 2009. jaurès. paris: editions aldacom (collection : regards sur l'histoire).

מקור

8. jaurès, jean. 1906. studies in socialism, ed. and trans. mildred minturn. london: g. p. putnam’s sons.9. jaurès, jean. [1898]. les preuves: affaire dreyfus. paris: la petite république.10. jaurès, jean. 1915. l’armée nouvelle. paris: l’humanité.11. jaurès, jean. ed. 1922-24. histoire socialiste de la révolution française. paris: new ed. by albert mathiez, 8 vol.12. jaurès, jean. 1971. la guerre franco-allemende de 1870-1871. paris: flammarion, [1908].

תגובות

אני כותב המאמר.

שלום רב,

שמי ד"ר אבנר הלפרן. רציתי להביא לידיעתכם שאני הוא כותב מאמר זה, "ז'אן ז'ורס: סוציאליזם ומלחמה". אודה לכם מאד אם תציינו את שמי כמי שכתב את המאמר.

בברכה,
ד"ר אבנר הלפרן
owllkm@gmail.com
054-5888613

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת