אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

המלחמה הסמויה שהכריעה את גורל העולם בקרב על בריטניה


התמונה של רמי נוידרפר

לא רבים יודעים כי מלחמת העולם השנייה, המלחמה הגדולה והאכזרית ביותר בתולדות האנושות, הוכרעה במידה רבה, לא רק בגלל אומץ ליבם ונחישותם של הלוחמים, לא רק בגלל יכולתן של בעלות הברית לגייס את המשאבים הלאומיים לטובת ההכרעה, אלא במידה רבה בגלל הניצחון במלחמה האלקטרונית.

בסדרת מאמרים זו נסקור את הלוחמה האלקטרונית , את ההמצאות וההמצאות שכנגד, אתמלחמת המוחות והפיתוחים הסודיים , שתרמו תרומה מכרעת כל כך לתבוסתה שלגרמניה הנאצית.

(אזהרה למגיבים הקבועים: אין כאן לא ימין ולא שמאל, לא ערבים ולא יהודים, ולא שום דבר שניתן ללמוד ממנו על מה שמתרחש כאן ועכשיו, אם אין לכם מה לומר, תאמרואת זה במקום אחר)

המלחמה החשאית הזו, עתירת המצאות ומזימות, התרחשה הרחק מכותרות העיתונים. גיבוריה לא זכו לתשואות, ונותרו אלמוניים שנים רבות, אך, כפי שנראה, המלחמה הזו הייתה מהמערכות החשובות שהתנהלו במלחמת העולם השנייה וניתן לומר ללא ספק ,שבלעדיה לא היה מוכרעת המלחמה בניצחון בעלות הברית.

זוהייתה מלחמה חשאית, מלחמת מוחות מצד אחד , אך עתירת מזימות, הטעיות,וכזבים מצד שני. בעת התרחשותה ושנים רבות לאחר מכן, לא ידע איש את פרטיה.

battleof the beams, זהו כינוי מקובל למלחמה חשאית זו. מלחמת אלומות הקרינה,יהיה תרגום מדויק, אולם אני השתמשתי בשם "מלחמת הקרניים" , שיהיה...

לאנעסוק כאן בפרשיות הידועות של פענוח הצפנים, אלא באמצעים אלקטרונייםאחרים, מערכות ניווט, איכון ויירוט, שיבוש שידורי האויב, וכיוצא באלה.

כבר במלחמת העולם הראשונה היה שימוש מסוים, ראשוני ביותר במערכות אלקטרוניות, אולם זה היה מאד פרימיטיבי ובכל מקרה לא היה גורם חשוב או מכריע בתוצאההסופית.

כאשר החלה מלחמת העולם השנייה, ב1 בספטמבר 1939, היה המצב שונה בתכלית. אמצעיםשעמדו לרדותם של הלוחמים ופותחו לפני 1939, ואמצעים שפותחו תוך כדי שנותהלחימה הרבות, שינו את תמונת המערכה מקצה לקצה

בפרק הראשון שלנו נדון בהמצאת המכ"ם, או כפי שהיה קרוי אז הרדאר.

המצאת המכ"ם, כך ידוע היום, ופיתוחה של מערכת הגנה אווירת שהתבססה עליו, היו הגורם המכריע בקרב על בריטניה, ואפשרו לחיל האוויר הבריטי הקטן להביס את הלופטוואפה הבלתי-מנוצח ולמנוע מהגרמנים להשלים ניצחון מהיר במלחמת העולם השנייה

מכ"ם להדיוטות

מכ"ם הוא כמובן ראשי תיבות של" מגלהכיווןו מרחק "בדיוק כפי ש radar הוא ראשי תיבות של radar - radiodetectionandranging.

 עיבוד האותות המוחזרים מאפשר ניתוח הטווח, הזווית, כיוון תנועתם ואף גודלם של העצמים במרחב.

איך הדבר נעשה? גלי רדיו הם קרינה אלקטרומגנטית הנעה במרחב במהירות האור,כ300,000 קילומטר לשנייה. כאשר פולס של קרינת רדיו מוחזר ממטרה , פרק הזמן שעובר בין שידור הפולס לקליטת ההחזרה הוא בעצם פעמיים הזמן שלוקח לאורלהגיע למטרה. פרק הזמן הזה הוא 2 x הטווח/מהירות האור...

באשר לזווית? אנטנה כיוונית (למשל אנטנה מסתובבת אותה אנו רואים לעיתים תכופות על ספינות או בסרטים) מאפשרת לדעת מאיזה כיוון מגיע האות) השילוב של המקום וזווית המרחבית מאפשר לדעת בדיוק גדול מאד במכ"מים החדישים, את מיקום המטרה, וניתוח השינויים במיקום מאפשרים לדעת גם את מהירות המטרה וכיוון תנועתה.

כאשר אנו אומרים "מטרה" אין הכוונה דווקא ליירוט מטוסי או טילי אויב. מטרה יכולה להיות עננים – מכ"ם עננים הינו כלי חשוב בניתוח תחזית מזג אוויר ומשקעים לטווח קצר, ומטרה יכולה להיות מטוסי נוסעים ואחרים, כאשר המכ"ם משמש כלי חשוב בקרי טיסה ולמניעת התנגשויות בין מטוסים.

המצאת המכ"ם בבריטניה

ניסויים בהחזרת גלי רדיו ממטרות שונות נעשו במדינות רבות, החל מסוף המאהה19, אולם המצאת המכ"ם כמערכת צבאית לגילוי והתראה מפני מפציצי אויב,הייתה משהו אחר לגמרי.

ניתן לומר בוודאות, כי לולי הייתה בריטניה מוכנה מראש לאיכון ויירוט של המפציצים הגרמניים בזמן "הקרב על בריטניה" הו תוצאותיו אחרות לגמרי, וסבירמאד להניח כי עתיד העולם היה שונה עד מאד, שונה לרעה עד מאד.

ההשקפה המקובלת ברוב העולם, בשנים שלפני המלחמה הייתה כי "המפציץ עבור יעבור" וכילא ניתן לבלום מתקפות אוויריות. את המילים האלה אמר ראש ממשלת בריטניה,סטנלי בולדווין, לפרלמנט ב1932, אולם בחשאי, היו מעטים שסברו אחרת.

בוודאי תתפלאו לשמוע, אבל הכול החל מהקמת וועדה.

ביוני1934, שלח פקיד זוטר במיניסטריון האווירייה , א.פ רואו שמו, לממונה עליו,הנרי ווימפריס, מזכר שבו התריע על כך שבריטניה לא נערכת לבלימת מתקפותאוויריות של מפציצי אויב.

ווימפריס לקח את העניין ברצינות ועשה את הדבר שבירוקרט יודע לעשות: הוא הקים וועדה"הוועדה לסקירה מדעית של ההגנה האווירית", ובראשה העמיד כימאי מאוקספורד, פרופ' הנרי טיזארד.

הוועדהפנתה למדען סקוטי בשם רוברט ווטסון וואט watson-watt (מצאצאיו של המדען הידוע ג'יימס וואט), שקנה לעצמו שם מסוים במערכת שפיתח לזיהוי מיקום סופותרעמים באמצעים אלקטרוניים.

הרעיון הראשון של טיזארד היה לפתח דווקא "קרני מוות" שיוכלו לפגוע במטוסיםמרחוק, אולם לאחר חישובים במעבדה חזר ווטסון-וואט והודיע לו כי הדבר אינומעשי. קרני רדיו אינן יכולות להפיל מטוס, אבל לעומת זאת, אמר ווטסון, קרניהרדיו יכולות להיות מוחזרות ממטוסי אויב ולשמש לאיכונם.

טיזארד התלהב, ווטסון כתב מזכר חשאי, ב12 בפברואר 1935. החוקר פירט את העקרונות הפיזיקליים של המצאתו. הוא חישב ומצא כי מערכת כזו תוכל לגלות מטוסי אויב בטווח של עד 300 קילומטר. הוא הסביר כיצד ניתן למדוד את הטווח של המטרה אולם הוסיף כי במערכת מעשית יהיו חייבים גם לחשב את הכיוון ואת הגובה של המטוסים המאיימים.

הוועדה התלהבה. למיניסטריון האווירייה הבריטי היה תקציב פיתוח של אלף לירות שטרלינג, והם רצו להשתמש בו לפיתוח מערכת אתראה אווירית. אולם ראשית היה צורך בהוכחת היתכנות.

ב28בפברואר, ששה עשר יום בלבד אחרי כתיבת המזכר, בוצעה הוכחת ההיתכנות והמערכת הניסיונית שנבנתה תוך מספר ימים הצליחה לגלות מפציץ מדגםהנדלי-פייג'-הייפורד שדימה מטרה.

הדרגיםהבכירים בבריטניה התלהבו, במיוחד, מרשל האווירייה סר יו דאודינג (שנודעבכינויו "הנפוח" על שום העדרו המוחלט של חוש ההומור אצלו). מיניסטריוןהאווירייה הקציב בחודש אפריל 1935, לפרויקט 12,300 לי"ש, סכום גדול למדיבאותם ימים. לפרויקט הפיתוח הבריטי קראו בתחילה rdf – ראשי תיבות של radiodirection finding

ההפצצות האכזריות של גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית על ערי ספרד במלחמת האזרחים הספרדית ב1936 הדליקו אור אדום בבריטניה, שעשתה הכנות חשאיות להגנת עריה מפני המפציצים הגרמניים.

המכשיר הראשוני ששימש את ווטסון בהדגמה שידר אות רדיו רציף. לאות רדיו רציף ישחסרונות גדולים מבחינת המכ"ם, שלא אעמוד עליהם כאן, אולם ווטסון כתב עודבמזכר שמכשיר האיכון צריך לשדר פולסים חזקים של רדיו ולא את רציף. זה היה הרעיון המהפכני שאפשר לבריטים לפתח מערכת מבצעית ומדויקת, בניגוד למשכירים הניסיוניים שפותחו עד אז בארה"ב, צרפת, רוסיה וגרמניה.

הרעיוןהוא שפולס השידור מפעיל אוסצילוסקופ (מכשיר המציג גלים אלקטרומגנטיים עלגבי מסך)

האוסצילוסקופמחובר למקלט המכ"ם. אם מתקבלות החזרות, בפולסים בקצב הזהה לקצב השידור,ברור שזוהי מטרה, והמרחק האופקי על גבי מסך האוסצילוסקופ מציין את הטווחלמטרה.

ווטסון-וואטהוסיף לצוותו אדם בשם ארנולד ווילקינס ואת הדוקטור הצעיר והמבריק אדוארדבואן.

לילותארוכים של עבודה קשה הניבו כבר ביוני 1935 מערכת רדאר פועלת. המשדר היהבנוי משני תרנים גבוהים שמיתרי נחושת פרושים ביניהם והמקלט משני מערכיםכאלה.

הבריטים הצליחו להוריד את אורך הגל של המערכת , דבר שהגביר את הדיוק ואף פיתושיטות למדידת הכיוון והגובה.

הצוותמצא בית אחוזה מט לנפול באזור נידח בחבל סאפולק, שם השתכן צוות הפיתוח,שמנה באוגוסט 1036 20 איש. הצוות כלל מדענים צעירים ומבריקים והחל להתרכזבהקמת רשת הגנה לאיים הבריטיים בשם chain home (בית השרשרת?)

chainhome

לאחר כישלונות ראשונים, הצליח הצוות באפריל 1937, להקים מערכת שיכלה לאכןמטוסים במרחק 160 ק"מ מחופי בריטניה. באוגוסט פעלו כבר שלוש תחנות שהגנועל כל מבואותיה המזרחיים של לונדון.

מערתch לא דמתה במאומה למערכות המכ"ם של היום, לא צלחת מסתובבת אלא תרני פלדהבגובה 110 מטר (בצד השידור) ותרני עץ בגובה 74 מטר (ליד המקלטים) שביניהםפרוסים תיליי נחושת.

מגבריהמשדרים היו שפופרות ריק (התקנים אלקטרוניים שהיו מקובלים בימים ההם ,שנים רבות לפני המצאת הטרנזיסטור) מקוררות מים. משאבה מיוחדת טפלה ביצירתריק בשפופרות, ומשדר גיבוי הוצב בכל תחנה כדי שהתחנה תפעל ברציפות בכל עת.

בניגוד למכ"מים המודרניים, לא שידרה מערכת ה ch אלומה מסתובבת צרה, לאאלומה רחבה , ברוחב 110 מעלות. המערכת ידעה לחשב את זווית ההגעה על ידימדידת הפרשי העוצמה בין שתי אנטנות אופקיות ואת זווית ההגבהה על ידי מדידתההפרש בין שתי אנטנות אנכיות.

דיוק הגילוי של המערכת לא היה רב במושגים של ימינו. המערכת שדרה פולסים ברוחב 6עד 25 מיקרו שניות (שש מיליוניות השנייה) , פולס ארוך מאד במונחיםמודרניים שאפשר זיהוי מרחק בדיוק של 1800 מטר במקרה הטוב.

יחד עם זאת, דיוק זה היה פנטסטי במונחים של אותם שנים. הוא אפשר לבריטניה, במלחמה שעתידה הייתה לפרוץ לשגר את מטוסי הקרב שלה בדיוק למקום בו התגלו מפציצי האויב, ועל ידי כך לגרום אבידות כבדות לכוח הפולש.

במונחים מודרניים הייתה מערכת ch בזבזנית ובלתי יעילה להחריד. היא הצריכה כיוליםמורכבים ומסובכים שנעשו על ידי טיסות ניסוי של מטוסים בריטיים שנמדדו עלידי המכ"ם, וניחנה ברגישות (הסף בו ניתן לגלות מטרה) נמוכה, אולם בסופו שלדבר הוכיחה את עצמה.

חיל האוויר הבריטי פיתח מערכת מורכבת שהנחתה מטוסי קרב אל המפציצים המגיעים, באמצעות מדידות מתחנות המכ:ם וצופים אנושיים, בשילוב מערכת פיקוד ובקרה ותקשורת משוכללת לאותם ימים

באמצע1938 נערך בבריטניה תרגיל הגנה אווירית חשאי. המערכת הצליחה לגלות את מפציצי ה"אויב" ולהנחות את מטוסי הקרב ליירט אותם ב75% מהמקרים, ביום, ומהשחשוב יותר, גם בלילה. (כידוע, בעת הקרב על בריטניה עברו הגרמנים לאחר זמןקצר להפצצות לילה, לאחר שספגו אבדות קשות בהפצצות בשעות היום. מה רבההייתה הפתעתם, כשגם בלילה הצליחו הבריטים ליירט חלק גדול כל כך מןהמפציצים, עד שבסופו של דבר, הובס הלופטווואפה בקרב החשוב הזה.)

לקראת פרוץ מלחמת העולם השנייה החלו הגרמנים לחשוד בטיבה של המערכת. הם שגרו אתספינת האוויר "הגרף צפלין" אל סמוך לחופי בריטניה כדי לצלם ולבחון אתתרניי השידור הענקיים שצצו לאורך החופים. הגרף צפלין הצליחו לקלוט אתאותות הרדיו המשודרים. היו חשדו כי מדובר במכ"מ, אולם הגרמנים לא הצליח ולהבין מהי המערכת עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה.

הקרבעל בריטניה

בחודש יולי 1940, לאחר כיבושה של צרפת הורה היטלר על פלישה לבריטניה, כדילהשיג ניצחון סופי ומוחץ במלחמת העולם השנייה. הפלישה המתוכננת נקראה "מבצע ארי הים"

ראשי צבאו של היטלר היו משוכנעים כי השגת עליונות אווירית והטבעת הצי הבריטי הם חיוניים כדי להבטיח את הצלחת הפלישה, וכי בלעדיהם לא יושג ניצחון במלחמה.

"חילהאוויר הבריטי צריך להיות מובס במידה כזו שלא יוכל לפגוע בכוח הפלישה",הורה היטלר בפקודת המבצע.

לשם כך החל הלופטוואפה ב10 ליולי 1940במתקפה עזה על בריטניה, שמטרתה העיקרית –השמדת חיל האוויר הבריטי, שדות התעופה שלו, המטוסים ומערכת ההגנה האווירית

לא ניכנס כאן לפרטיו המרתקים של הקרב, אלא נציין רק שמערכת המכ"ם הבריטיתמילאה תפקיד מכריע בקרב.

למרות יתרונו הכמותי ולעיתים גם האיכותי של חיל האוויר הגרמני, הצליחו הבריטים, על ידי התראה על מיקום הכוחות הגרמניים התוקפים, להשיג במקרים רבים יתרון כמותי מקומי, ולגרום לאבדות כבדות לכוח הפולש.

באמצע אוגוסט 1940 ניסו הגרמנים לתקוף את מערכת המכ"ם. מכיוון שלא ידעו בדיוק אתמטרתה, ולאחר שהניסיונות הראשונים לא עלו יפה – (קשה מאד לפגוע בתורן פלדהובתיליי מתכת המחוברים אליו, וקל מאד לתקן את הפגיעה), הפסיקו את ניסיונותהתקיפה לאחר מספר ימים.

אין ספק כי לו ידעו הגרמנים את טיבה האמיתי של מערכת ה chain home, היו מרכזים מאמצים מכסימליים להשמידה ובסבירות רבה , מצליחים להביס את חיל האוויר הבריטי ולפלוש לבריטניה.

neverin the field of human conflict was so much owed by so many to so few,אמר צ'רצ'יל בפרלמנט הבריטי על הקרב על בריטניה. בין מעטי המעטים היו אותםמדענים ומהנדסים עלומי שם שסייעו לנצח בשלב הראשון של מלחמת הקרניים החשאית

המשך יבוא, ובפרק הבא, בין היתר, נספר לכם צווחת החזיר!!!

מקורות מקוונים לקריאה נוספת :

the wizard war: ww2 &the origins of radar

radar recollections –bournemouth university

chain home - wikipedia

the radar war – gerhard hepckeמתורגם מגרמנית

subterrenea britannicaאתר הכולל מידע מרתק עלאתרים חשאיים בריטיים בעבר, ביניהם אתרי המכ"ם.

מוזיאון הרדאר הבריטי

early radar memoriesזיכרונותיו של מפעיל רדארבריטי

תגובות

כתבה מעניינת ומעולה

אבל היה קטע עם הרווחים שממש הפריע לי- מילים מחוברות- ללא רווח בניהם וכד', זה ממש העיק על הקריאה וזה גורם למאמר להיראות לא מקצועי כאילו אף אחד לא עבר עליו לפני שהוא שלח אותו לפירסום:,(

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רמי נוידרפר