מלחמת הקרניים – המלחמה הסמויה שהכריעה את גורל העולם – הקרב על בריטניה

מלחמות מקדמות טכנולוגיה

1

מדהים עד כמה מלחמה יכולה לפתח טכנולוגיה ושאין מלחמות הפיתוח נע
בעצלתיים

אפשר היה

2

לקצר את מלחמת העולם השנייה - אילו היו זורקים פצצה אטומית מעל גרמניה
רק שלא רצו להרוג ´לבנים´ מה עוד כאלבה שאולי ילחמו פעם ב´אדומים´

אפשר היה?

5

האמנם?

פיתוח פצצת האטום הסתיים לאחר תבוסת גרמניה....

בומבה

9

באמת הרכיבו את הפצצה יום ךפני שנזרקה על יפן?
ואולי כבר היתה פריצת דרך של פרמי ב1942.?

לא היתה פצצה במועד להטיל על גרמניה

10

מציע לך לקרוא לםני שאתה כותב

יש המוןןןןןןןןןןןןןןןן חומר על זה

ניסוי מוצלח ראשון היה רק ביולי 45

13

חודשיים לאחר סיום המלחמה באירופה

איזה שטויות

19

בדרזדן הרגו 75 אלף "לבנים"
כמה הרגו בהירושימה ?

מעניין וממצה

3

חבל שלא כתבת גם על מערכות הניווט וההכוון של הגרמנים,

מערכות הניווט של הגרמנים

4

תורן בהחלט יגיע

אני מניח רמי שהידע המרשים שלך

6

נובע מהשירות הממושך והקרבי שלך בקריה הלא כן?

נודניק

7

אם אין לך הערות לעניין, תשאר לך שם בטקסס

כעת נדרש עבר קרבי גם לסתם ידע?

8

מה לעשות שידע באחלקטרוניקה לא משיגים בגולני.
וחוץ מזה, מטקסס הקרביות קלה עוד יותר

תודה רמי

11

תודה רמי על המאמר המלמד והמוגש באופן טוב ומיקצועי
תודה רמי על השנים במו"פ בצה"ל שמאפשרים את עבודת הטנקאות בסדיר
ומילואים
תודה רמי על מאמרך בנושא יהדות/ישראליות מיתחדשת וסבלנית
תודה רמי שלמרות ההשכלה ואופציות הרווח והקידום שקורצות בחו"ל
אתה כאן בעשיה

2 שאלות עולות מהמאמר

12

קודם תודה למר נוידרפר על מאמר מרתק.

הייתי שואל 2 שאלות בהקשר הנוכחי

1) מתי הוחלט בתכנון המלחמה הבריטי להשקיע את המשאבים על בניית מיירטים ולא מפציצים? האם יש
קשר להתפתחות הרדאר?

2) נניח והגרמנים היו מביסים את חיל האוויר הבריטי, האם הם היו פולשים לאיים הבריטים??? זאת
שאלה שאילתית כי פלישה אמפיבית של כוחות יבשה היא מבצע צבאי מורכב מאד שדורש משאבים
אדירים שספק אם לגרמניה היו אותם באותה העת. לבעלות הברית לקח המון שנים להכין פלישה
אמפיבית לצרפת וגם אז הם נשענו על הכוח התעשייתי האמריקאי שהוא אולי היחידי שמסוגל היה לאפשר
מבצע כזה.

לגבי תכניות הפלישה

14

קיימת תמימות דעים כיום שבשום שלב לא היו תכניות אופרטיביות מתקדמות
לפלישה. זה היה מעבר לכוחות חיל הים הגרמני.

מלבד זאת , אני מקווה שתתאר גם את הל"א של אמצעי הניווט באותה מערכה
שצ´רצ´יל הזכיר בספרו הידוע.

Re: לגבי תכניות הפלישה

15

אל תזלזל ביכולות הגרמניות. אם הם היו מצליחים בקרב על בריטניה, תוך שנה הם היו צוברים את
היכולות הנדרשות

Re: לגבי תכניות הפלישה

17

יהיה פרק שלם המוקדש למערכות הניווט

לא מדויק

16

הבריטים השקיעו הרבה גם במפציצים וגם במערכות ניווט מתקדמות שיובילו את
המפציצים

בשלב הראשון של המלחמההם היו המתגוננים ופשוט הגנו על הבית

לשאלה 2 אין לי תשובה. היו תוכניות והיתה התארגנות לפלישה אבל התנאי
הבסיסי של עליונות אווירית מוחלטת לא נתמלא כך שאינני יודע לענות תשובה
לשאלה כזו

יש כל מיני מאמרים בנושא

יש מן ההגיון בדבריך

יש אפשרות שלישית

18

והיא שהגרמנים, אילו ניצחו ב"קרב על בריטניה", היו פולשים - ונכשלים.

בכל אופן, פרט לעליונות אווירית חסרו להם פריטי ציוד חיוניים, כמו נחתות
במספרים גדולים וכד´. אילו הייתה פלישה מיד לאחר קיץ 1940 - סביר שהייתה
נכשלת.

אפשרות רביעית היא שניצחון בקרב על בריטניה, שאין פלישה מיד אחריו, יכול
היה לאפשר את שיקום חיל האוויר הבריטי לאחר זמן מה. הרי בסתיו 1940 לא
היתה לגרמנים יכולת טכנית וימית לפלוש, כאמור.

כל ההיסטוריונים משוכנעים

20

שללא ניצחון ימי ואווירי מוחלט, הבסת הצי הבריטי והצוללות, ועליונות
אוורית, לא היה לגרמנים שום סיכוי.

לגרמנים לא היה צי גדול מספיק ולכן יכלו להשיג עליונות ימית רק אם היו
מחסלים את חיל האוויר הבריטי ומטביעים את ספינות הצי הבריטי בהתקפות
מטוסים

היטלר היה מגלומן, אבל ראה את זה וביטל את הפלישה.

התשובה החד משמעית היא אפוא - אילו ניסה היטלר לפלוש בלי עליונות
אווירית, וימית, היה חיל הפלישה מוכנע תוך מספר ימים

העניין נבדק גם בתרגילי מלחמה.

שאלה לרמי על תרחישי המלחמה.

33

שלום רמי נתקלתי במאמרים שלך והם ממש כתובים מעניין.
לשאלתי:
ברור לי שהגרמנים לא הצליחו להשיג עליונות אווירית בסתו 1940 אבל מצד
שני הם עדין תקפו את ערי ברטניה עד אמצע 1941 וחיל האוויר הברטי לא יכל
לעשות הרבה בנידון.
ברור לכול שאם היטלר היה מצליח לכבוש את בריטניה כול המלחמה הייתה
נגמרת אחרת לגמרי. אם להיטלר היה סבלנות והוא היה דוחה את תקיפת ברה"מ
בשנה ובאביב קיץ 1941 היה פולש לבריטניה כאשר גרמניה הייתה מרכזת את
כול משעביה באותה תקופה. ובונה נחתות באותו חורף.
נכון הצי הבריטי היה חזק יותר מהצי הגרמני אבל ריכוז מאמץ של חיל האויר
הגרמני גם אם הוא לא פעל בצורה חופשית. היה יכול לעשות שמות בצי הבריטי
וגם ליצור סוג של עזרה לכוכות שינחתו בחוף.

אשמח לשמוע את דעתך
יניב

העדפת מטוסי יירוט על מפציצים

23

חיל האוויר המלכותי תמיד העדיף מפציצים (כח התקפי) על מטוסי היירוט (כח
הגנתי) הן מבחינת הדוקטרינה הצבאית, הן מבחינת חלוקת המשאבים והן מבחינת
מעמדם של המפקדים בצמרת.אם בכלל הגיעה אנגליה למלחמה כשבידיה כח הגנה
אווירית מספיק זה היה בזכות החלטה מינהלית של אדם שהושמץ כהוגן, סר תומס
אינסקיפ.
ב - 1936 אינסקיפ מונה לשר המתאם את ההגנה - לצד ולא מעל לשלושת שרי
זרועות הביטחון. זה היה תפקיד שנוצר בשל הלחץ הפוליטי שהפעיל צ´רצ´יל על
הממשלה ונראה לרבים כהולם את צ´רצ´יל עצמו. ראש הממשלה בולדווין העדיף
למנות לתפקיד דווקא אדם בעל פרופיל ציבורי פחות מאייים ובחר לתפקיד את
אינסקיפ, תובע כללי שמילא עד אז רק תפקידים פוליטיים - משפטיים (וגילה
ענין לא בריא בדקדוקי ספר התפילה האנגליקני). אינסקיפ לא היה מומחה גדול
בענייני ביטחון(אף שעסק במודיעין במלחמה הראשונה), אבל כנראה ניחן בדי
הרבה שכל ישר. הוא הבין שמפציצים עולים הרבה יותר ממטוסי קרב ושואבים
הרבה יותר כח אדם, הן באנשי צוות והן בתחזוקה. לכן הוא החליט להשתמש
בתקציב הקיים כדי לייצר "יותר", אפילו אם זה "לא מהסוג הנחשק" (ביטויים
שלו). בניגוד לרצונם של בכירי חיל האוויר, הוא הגדיל את החלק היחסי של
מטוסי הקרב בעוגות התקציב וכח האדם. בדרך עקיפה, הוא גם הצליח להשיג
מימון לבניית הספיטפייר ע"י רג´ינלד מיצ´ל, בנימוק המדהים, שמטוס יותר
טוב יגדיל את השרידות של כח האדם הקיים!
אינסקיפ לא זוכה בדרך כלל ל"עתונות טובה". הוא היה איש די משעמם, בכלל
לא צ´רצ´יל. הוא היה סתם מישהו עם שכל ישר ששירת ראשי ממשלות (בולדווין
וצ´מברלין)שגונו ע"י הציבור וההיסטוריה על כך שלא ראו את הנולד ולא עשו
די כדי למנוע את המלחמה. הקריירה המניסיטריאלית שלו שכללה גם כהונות
קצרות כשר לעניני דומיניונים וכלורד צ´נסלור לא נחשבה למאוד מוצלחת, אבל
דווקא עם סיומה הגיעו 6 שנות כהונה חשובות ומוצלחות מאוד בתור
lord chief justice, התפקיד השיפוטי החשוב ביותר בתחום המשפט הפלילי
באנגליה של אותם ימים.

Re: העדפת מטוסי יירוט על מפציצים

24

אם אינני טועה, הערכות של חיל האוויר הבריטי ערב המלחמה כללו עשרות אלפי הרוגים בימים הראשונים
של המלחמה מהפצצות גרמניות על ערי בריטניה. בפועל בכל המלחמה כולה נהרגו פחות.
המטוס היה אז כלי נשק חדש שאף אחד באמת לא הבין מה הוא מסוגל ולא מסוגל לעשות

העדפת מטוסי יירוט על מפציצים

25

בהפצצות על בריטניה אכן היו כמה עשרות אלפי הרוגים.

הערכות ותעמולה פרשה מבלבלת

30

הדוקטרינה האווירית שקידמו רבים מנביאי הכח האווירי התבססה על כח ההרס
הנורא שיוחס למפציצים. הלורד טרנצ´ארד, מייסדו של חיל האוויר המלכותי
ומעצב רוחו בין המלחמות היה נביא לא פחות קיצוני של התפיסה הזו משהיו
בילי מיצ´ל האמריקני או דואה, האיטלקי. הם הצליחו לשכנע את הפוליטיקאים
בשנות השלושים ש"המפציץ תמיד יעבור" (ביטוי של ראש הממשלה בולדווין).
בדיוק על סמך היומרה הזו שאב החיל תקציבים ענקיים במשך שנים.
נדמה לי שחלק מהאטרקטיביות של הרעיון נבע מכך שהוא נראה דרך להביא לסיום
מהיר של מלחמות בלי שיתדרדרו למלחמת חפרות עקובה מדם וממושכת, מין "זבנג
וגמרנו".
גם לכל הממונים על ההגנה האווירית ועל ההתגוננות האזרחית היה אינטרס
ברור להעריך הערכות מפחידות על כח ההרס של הפצצות אוויר. לא ברור בכלל
עד כמה כל אלה האמינו באמת המספרים המפחידים שהופרחו לחלל האוויר. היו
אנשים מאוד בכירים בצמרת הבריטית שצפו רבע מיליון הרוגים בשבוע הראשון
של ההפצצות על לונדון. נראה שחלק מההפרזה נבע משגיאה סטטיסטית בניתוח
האבידות שגרמו התקפות הצפלינים על אנגליה במלחמת העולם הראשונה.
לחרדה הזו היו כמה וכמה תוצאות חיוביות באנגליה, למשל, ארגון יעיל למדי
של ההתגוננות האזרחית ע"י סר ג´ון אנדרסון, אחד מהאנשים הדגולים שהעמידה
אנגליה במלחמה, או הניסיון לארגן את רפואת החרום על בסיס לאומי. בצרפת
הניבו אותן חרדות שיתוק מינהלי והיסטריה ציבורית. איני יודע מספיק על
צרפת ואיני מעז לנחש את הסיבות להבדלים.
בדיעבד אנו יודעים שרק לקראת סוף המלחמה פותחו כוחות אוויר שהיו מסוגלים
לגרום הרס בהיקף כה נורא - ולמרבה המזל הם פגעו בגרמניה וביפן. הניסיון
של 1940 (והתחזיות המפחידות) נשען על חוויות מלחמת האזרחים הספרדית
והמלחמה בפולין. בשני המקרים לא נלקחו בחשבון העדרם היחסי של מערכי הגנה
נ"מ (או מטוסי יירוט) והעדר מחסות טובים לאוכלוסיה. מה שעוד פחות הובא
בחשבון היה ריחוקם היחסי של שדות התעופה של האוייב. ממש כשפרצה המלחמה,
בספטמבר 1939, ציפו רבים באנגליה, ולא רק בין האוכלוסיה הנבערת מדעת,
שהגרמנים יפתחו בהפצצות אוויר. למעשה, לגרמנים בכלל לא היו מטוסים עם
טווח טיסה מספיק למבצעים כאלה (בדיוק כפי שלאנגלים היה קושי של ממש
לקושש די מטוסים היכולים לתקוף את ברלין, ואפילו כתקיפה סמלית). רק
כיבושי 1940 נתנו לגרמנים שדות תעופה קרובים לאנגליה שמהם יכלו לפתוח
בקרב על בריטניה.

בסופו של דבר גרמו ההפצצות על אנגליה לאבידות די כבדות - יש ויכוחים לא
קטנים על המספרים (כי יש כמה וכמה דרכי ספירה) אבל מדובר בערך ב -
50,000 חללים אזרחיים. לא הייתי מזלזל במספר כזה, אבל ברור שהוא קטן
בהרבה מהמספרים שכל כך הפחידו את המנהיגים (למשל) שרצו לפייס את היטלר
במינכן "כדי שהלופטוופה לא ימחוק את פאריס ולונדון מהמפה." מכל מקום,
בערך 30% מהם היו קורבנות של טילים ולא של הפצצות אוויר!

Re: העדפת מטוסי יירוט על מפציצים

27

מעניין ביותר

תודה לרמי נויברגר על המאמר המושקע

21

תודה לרמי על המאמר. אף שלא נגלו כאן דברים בלתי ידועים, מהנה היה לקרוא שוב את הדברים.
המשפט שצ´רצ´יל אמר: " מעולם לא חבו כה רבים כה הרבה לכה מעטים " נאמר כלפי טייסי ה . r.a.f
ולא כלפי מישהו אחר לאחר "הקרב על בריטניה" בסוף 1940.
גם אני גדלתי על האמירה כי "הראדר הציל את בריטניה ואת המלחמה כולה".
זוהי הגזמה פראית בלשון המעטה.
נתן לקבוע היום בפרספקטיבה, כי הפלישה לאנגליה ,מבצע "ארי -ים" בלשון הגרמנים, גם אם היתה
מתממשת, לא היתה נוחלת הצלחה. גם אם היתה מתקיימת הפלישה בגלל טעות בשקול הדעת הגרמני
מה שאכן יכול היה לקרות, היא היתה נכשלת בגלל חוסר משאבים. לא לשכוח, אנגליה כאי, איננה איי
הפיליפינים, אוקינאווה, סייפן או כל אי אחר, זוהי מעצמה אמיתית שהבטיחה להלחם בחופים באויר
בשדות ובימים כנגד הפולש, כדברי הנאום הידוע של צ´רצ´יל.
קשירת המצאת הראדר לניצחון במלחמה כולה זוהי גם גוזמה גדולה: במלחמת העולם השניה באירופה,
מ 1941 ואילך, כ 90 אחוז מהמאמץ המלחמתי היה במיזרח בין בריה"מ לגרמניה כשבמערב היו האחוזים
הנותרים. במלחמה במיזרח חשיבות הראדר הורגשה הרבה פחות כי שדה הקרב היה יותר מסיבי
וההכרעה הושפעה מעוצת הצבאות במונחי כמות ואש ופחות מהתחכום איליו משוייכת ההמצאה.
בגדול, חשיבות המצאת הראדר היא גדולה וחשובה היום כאז בשנות הארבעים.

הרבה נידבכים

22

הרבה נידבכים לניצחון בעלות הברית. כולם חשובים במידה זו או אחרת ואין טעם רב לדרג אותם.
אינטואיטיבית, קשה לי לקבל שגורם בדיד הכריע, בין אם זה הרדאר, ה"אניגמה" (פענוח הצופן הגרמני),
החלטה זו או אחרת, או אישיות זו או אחרת וכו´.

בגדול היתה לבעלות הברית עליונות בגורמים הכמותיים כמו גודל אוכלוסיה, גודל צבאות, תל"ג וחומרי
גלם, שנפט אינו הפחות חשוב שביניהם. אולם לשנה שאחרי יוני 1940 קביעה זו מאבדת משהו מתוקפה:
גרמניה שלטה על חלק גדול מאירופה, והאמפריה הבריטית נותרה לבדה. כמובן שקשה בתנאים כאלה
לכמת, לגבי אותה שנה, למי הייתה עליונות חומרית: האם ניתן לצרף את משאבי אירופה היבשתית
הכבושה (שבליבה לא תמכה בנאציזם) לאילו של גרמניה? האם ניתן לצרף את משאבי האימפריה
הבריטית לאילו של בריטניה? ואז, האם חלקיה ה"לבנים"? ומה עם קשיי התובלה?

קל מאוד לכמת את מאזן הכח ב - 1940

28

לפחות אחרי יוני 1940, המאזן היה פשוט מאוד. יתכן שמאזן הכוחות הגלובאלי
נראה פחות חמור, אבל בזירה שבה עלולה היתה ליפול ההכרעה, העדיפות
הגרמנית היתה מוחלטת. מתוך 6 אוגדות של צבא בריטי בצרפת אחת הושמדה
לחלוטין (הסקוטית ה- 52) וחמש הנותרות השאירו כמעט את כל הציוד הכבד
שלהם בצרפת בזמן שהניצולים נמלטו על נפשם מחופי דנקרק (ומהפינוי הקטן
והמאוחר יותר, מדרום מערב צרפת). לבריטים נשארו כ - 50 טנקים, ומעט מאוד
ארטילריה (וגם היא מיושנת למדי - ובעיקר, בלתי ניידת). כמעט ולא נותרו
להם אמצעי הובלה והם סבלו לא רק ממחסור בנק"ל, במיוחד בנשק אוטומטי אלא
גם ממחסור בתחמושת קטנה. צריך לציין שבבריטניה עצמה לא היו מתחמים
מבוצרים של ממש.
ריאלית אילו היו הגרמנים מצליחים להנחית על חופי אנגליה חיל משלוח
משמעותי, כמעט ולא היה לבריטים במה לעצור אותם. במספרים ובאיכות ציוד,
הגנו על בריטניה בקיץ 1940 הרבה פחות אנשים וציוד משהגנו על פולין ב -
1939.
הצמרת הצבאית סברה שניתן יהיה להגן על בריטניה כל עוד חיל האוויר והצי
לא הוכו - גם הם לא האמינו שיש סיכוי רב להגן על אנגליה על הקרקע. גם כך
נדמה לי שהם שגו בהערכת יתר של כח הצי להגן על עצמו מהתקפות מהאוויר.
עוד הרבה יותר מאוחר איבדו האנגלים את הפרינס אוף וויילס והריפלס בשל
האמונה האנכרוניסטית של האדמיראלים (שצ´רצ´יל היה שותף לה - כפי שהודה
בזכרונותיו) שמטוסים לא יכולים להטביע אניות מערכה. ציינתי זאת רק כדי
להדגיש את הקריטיות של השרדות חיל האוויר. בקיץ 1940 עלול היה כשלון של
פיקוד ההגנה האווירית לגרום לתבוסה במלחמה - חד וחלק. אם נזכור שהניצחון
האיסטרטגי בקרב על בריטניה לא היה הרבה יותר מתיקו טקטי, קל להבין את
חשיבות מערכת הגילוי המוקדם. אין לי ספק שבלעדיו, היו הבריטים נאלצים
לבזבז חלק ניכ מכוחם בגיחות סרק (וכך שוחקים עוד יותר את הציוד, הדלק
והטייסים העייפים) ומטוסי היירוט פשוט היו מחמיצים חלק ניכר מההתקפות
הגרמניות. מאד סביר שדי היה בכך כדי לשנות את תוצאות הקרב על בריטניה -
ואת תוצאות המלחמה.

אתה טועה באופן מוחלט

26

באוגוסט 1940 לאנגליה כמעט לא נשאר צבא

אמנם החיילים חולצו במסצע הירוראי בדנקירק אולם כמעט כל כלי הנשק הכבדים הושארו מאחור,
הארטליריה, הטנקים וכל כלי הרכב ורוב החימוש

המצב היה כה גרוע עד כי משמר הבית האנגלי צויד במקלות במקום ברובים

לו היו הגרמנים משמידים את חיל האוויר, היו יכולים להשמיד את בתי החרושת לנשק ואת הצי, ואז היתה
בריטניה מובסת

זה לא שחור - לבן

29

בעלות הברית, להן היה מ - 1942 כוח הפצצה גדול פי כמה מזה של גרמניה ב -
1940, לא הצליחו לחסל את תעשיית המטוסים הגרמנית. אם ננסה להשליך
מהתנסות זו לגבי מצב היפותטי בו הבריטים מפסידים בקרב על בריטניה, סביר
שתעשיית מטוסים כלשהי הייתה נותרת להם בכל מצב: מוסוות, ממוגנת,
במקומות קשי גישה וכו´. בעייה קשה יותר הייתה טייסים מחליפים, ופתרון
חלקי היוו מתנדבים מאירופה הכבושה, מהאימפריה ומארה"ב. סביר שגיוסם של
כאלה היה מומרץ במקרה של פלישה גרמנית ממשמשת ובאה.

בעייה קשה יותר לגרמנים הייתה חסרון ציוד צליחה ופלישה כמו זה שעמד
לרשות בעלות הברית ארבע שנים אח"כ: אלפי נחתות, שולות מוקשים וכיו"ב,
מה גם שכדי לקיים תנופת התקפה צריך גם לתספק כוח פולש, לרוב דרך הים.
וסביר שהבריטים, למרות אדיבותם המפורסמת, לא היו משאירים את הנמלים
שלמים ובמצב תיפעולי. אם נניח בנוסף, שהבריטים היו נלחמים בחירוף נפש
הדומה לזה של ליברפול נגד מילאן בגמר ליגת האלופות, ושצ´רצ´יל היה
מתעלה בנאומיו לשיאים שאפילו הוא לא ידע שהוא מסוגל להם - לא הייתי
מהמר דווקא על ניצחון גרמני.

חשיבות נוספת של ההתראה המוקדמת

31

ההתראה איפשרה למטוסים המגינים להשיג לרוב יתרון גובה על הגרמנים
התוקפים, דבר חשוב מאוד בקרבות אוויר. עם קבלת ההתראה המטוסים הבריטיים
נסקו.

מה גרם למלחמת העולם השניה - גורמים

32

אני צריך תשובות דחוף
מה גרם למלחמת העולם השניה גורמים סיבות ????