מלחמת הקרניים – המלחמה הסמויה שהכריעה את גורל העולם – הקרב על בריטניה

רמי נוידרפר, 08/11/2009

לא רבים יודעים כי מלחמת העולם השנייה, המלחמה הגדולה והאכזרית ביותר בתולדות האנושות, הוכרעה במידה רבה, לא רק בגלל אומץ ליבם ונחישותם של הלוחמים, לא רק בגלל יכולתן של בעלות הברית לגייס את המשאבים הלאומיים לטובת ההכרעה, אלא במידה רבה בגלל הניצחון במלחמה האלקטרונית.

בסדרת מאמרים זו נסקור את הלוחמה האלקטרונית , את ההמצאות וההמצאות שכנגד, את מלחמת המוחות והפיתוחים הסודיים , שתרמו תרומה מכרעת כל כך לתבוסתה של גרמניה הנאצית.

(אזהרה למגיבים הקבועים: אין כאן לא ימין ולא שמאל, לא ערבים ולא יהודים, ולא שום דבר שניתן ללמוד ממנו על מה שמתרחש כאן ועכשיו, אם אין לכם מה לומר, תאמרו את זה במקום אחר)

המלחמה החשאית הזו, עתירת המצאות ומזימות, התרחשה הרחק מכותרות העיתונים. גיבוריה לא זכו לתשואות, ונותרו אלמוניים שנים רבות, אך, כפי שנראה, המלחמה הזו הייתה מהמערכות החשובות שהתנהלו במלחמת העולם השנייה וניתן לומר ללא ספק , שבלעדיה לא היה מוכרעת המלחמה בניצחון בעלות הברית.

זו הייתה מלחמה חשאית, מלחמת מוחות מצד אחד , אך עתירת מזימות, הטעיות, וכזבים מצד שני. בעת התרחשותה ושנים רבות לאחר מכן, לא ידע איש את פרטיה.

BATTLE OF THE BEAMS, זהו כינוי מקובל למלחמה חשאית זו. מלחמת אלומות הקרינה, יהיה תרגום מדויק, אולם אני השתמשתי בשם "מלחמת הקרניים" , שיהיה...

לא נעסוק כאן בפרשיות הידועות של פענוח הצפנים, אלא באמצעים אלקטרוניים אחרים, מערכות ניווט, איכון ויירוט, שיבוש שידורי האויב, וכיוצא באלה.

כבר במלחמת העולם הראשונה היה שימוש מסוים, ראשוני ביותר במערכות אלקטרוניות, אולם זה היה מאד פרימיטיבי ובכל מקרה לא היה גורם חשוב או מכריע בתוצאה הסופית.

כאשר החלה מלחמת העולם השנייה, ב1 בספטמבר 1939, היה המצב שונה בתכלית. אמצעים שעמדו לרדותם של הלוחמים ופותחו לפני 1939, ואמצעים שפותחו תוך כדי שנות הלחימה הרבות, שינו את תמונת המערכה מקצה לקצה

בפרק הראשון שלנו נדון בהמצאת המכ"ם, או כפי שהיה קרוי אז הרדאר.

המצאת המכ"ם, כך ידוע היום, ופיתוחה של מערכת הגנה אווירת שהתבססה עליו, היו הגורם המכריע בקרב על בריטניה, ואפשרו לחיל האוויר הבריטי הקטן להביס את הלופטוואפה הבלתי-מנוצח ולמנוע מהגרמנים להשלים ניצחון מהיר במלחמת העולם השנייה

מכ"ם להדיוטות

מכ"ם הוא כמובן ראשי תיבות של " מגלה כיוון ו מרחק" בדיוק כפי שRADAR הוא ראשי תיבות של Radar - radio detection and ranging.

מסך מכ"ם אופייני
איך פועל מכ"ם? המכ"ם מורכב ממשדר ומקלט. המשדר משדר אלומה של קרינה אלקטרומגנטית – גלי רדיו. עצם הנמצא בתחום אלומת השידור אליו משודרת הקרינה מפזר את הקרינה הפוגעת בו לכל עבר, (בדיוק כפי שעצם שמאירים אותו – אור הוא גם סוג של קרינה אלקטרומגנטית) ושבריר קטן ממנו מוחזר לכיוון ממנו הוא משודר, בו נמצא מקלט. המקלט עוקב אחרי אותות החוזרים מן המרחב שמאפייניהם דומים לאותות ששודרו, ומחליט על קיומם של עצמים כאלה.

עיבוד האותות המוחזרים מאפשר ניתוח הטווח, הזווית, כיוון תנועתם ואף גודלם של העצמים במרחב.

איך הדבר נעשה? גלי רדיו הם קרינה אלקטרומגנטית הנעה במרחב במהירות האור, כ300,000 קילומטר לשנייה. כאשר פולס של קרינת רדיו מוחזר ממטרה , פרק הזמן שעובר בין שידור הפולס לקליטת ההחזרה הוא בעצם פעמיים הזמן שלוקח לאור להגיע למטרה. פרק הזמן הזה הוא 2X הטווח/מהירות האור...

באשר לזווית? אנטנה כיוונית (למשל אנטנה מסתובבת אותה אנו רואים לעיתים תכופות על ספינות או בסרטים) מאפשרת לדעת מאיזה כיוון מגיע האות) השילוב של המקום וזווית המרחבית מאפשר לדעת בדיוק גדול מאד במכ"מים החדישים, את מיקום המטרה, וניתוח השינויים במיקום מאפשרים לדעת גם את מהירות המטרה וכיוון תנועתה.

כאשר אנו אומרים "מטרה" אין הכוונה דווקא ליירוט מטוסי או טילי אויב. מטרה יכולה להיות עננים – מכ"ם עננים הינו כלי חשוב בניתוח תחזית מזג אוויר ומשקעים לטווח קצר, ומטרה יכולה להיות מטוסי נוסעים ואחרים, כאשר המכ"ם משמש כלי חשוב בקרי טיסה ולמניעת התנגשויות בין מטוסים.

המצאת המכ"ם בבריטניה

שרטוט ראשוני של המצאת המכ"ם הבריטי - 1935
ניסויים בהחזרת גלי רדיו ממטרות שונות נעשו במדינות רבות, החל מסוף המאה ה19, אולם המצאת המכ"ם כמערכת צבאית לגילוי והתראה מפני מפציצי אויב, הייתה משהו אחר לגמרי.

ניתן לומר בוודאות, כי לולי הייתה בריטניה מוכנה מראש לאיכון ויירוט של המפציצים הגרמניים בזמן "הקרב על בריטניה" הו תוצאותיו אחרות לגמרי, וסביר מאד להניח כי עתיד העולם היה שונה עד מאד, שונה לרעה עד מאד.

ההשקפה המקובלת ברוב העולם, בשנים שלפני המלחמה הייתה כי "המפציץ עבור יעבור" וכי לא ניתן לבלום מתקפות אוויריות. את המילים האלה אמר ראש ממשלת בריטניה, סטנלי בולדווין, לפרלמנט ב1932, אולם בחשאי, היו מעטים שסברו אחרת.

בוודאי תתפלאו לשמוע, אבל הכול החל מהקמת וועדה.

ביוני 1934, שלח פקיד זוטר במיניסטריון האווירייה , א.פ רואו שמו, לממונה עליו, הנרי ווימפריס, מזכר שבו התריע על כך שבריטניה לא נערכת לבלימת מתקפות אוויריות של מפציצי אויב.

ווימפריס לקח את העניין ברצינות ועשה את הדבר שבירוקרט יודע לעשות: הוא הקים וועדה "הוועדה לסקירה מדעית של ההגנה האווירית", ובראשה העמיד כימאי מאוקספורד, פרופ' הנרי טיזארד.

הוועדה פנתה למדען סקוטי בשם רוברט ווטסון וואט WATSON-WATT (מצאצאיו של המדען הידוע ג'יימס וואט), שקנה לעצמו שם מסוים במערכת שפיתח לזיהוי מיקום סופות רעמים באמצעים אלקטרוניים.

Watson-Watt
הרעיון הראשון של טיזארד היה לפתח דווקא "קרני מוות" שיוכלו לפגוע במטוסים מרחוק, אולם לאחר חישובים במעבדה חזר ווטסון-וואט והודיע לו כי הדבר אינו מעשי. קרני רדיו אינן יכולות להפיל מטוס, אבל לעומת זאת, אמר ווטסון, קרני הרדיו יכולות להיות מוחזרות ממטוסי אויב ולשמש לאיכונם.

טיזארד התלהב, ווטסון כתב מזכר חשאי, ב12 בפברואר 1935. החוקר פירט את העקרונות הפיזיקליים של המצאתו. הוא חישב ומצא כי מערכת כזו תוכל לגלות מטוסי אויב בטווח של עד 300 קילומטר. הוא הסביר כיצד ניתן למדוד את הטווח של המטרה אולם הוסיף כי במערכת מעשית יהיו חייבים גם לחשב את הכיוון ואת הגובה של המטוסים המאיימים.

הוועדה התלהבה. למיניסטריון האווירייה הבריטי היה תקציב פיתוח של אלף לירות שטרלינג, והם רצו להשתמש בו לפיתוח מערכת אתראה אווירית. אולם ראשית היה צורך בהוכחת היתכנות.

ב28 בפברואר, ששה עשר יום בלבד אחרי כתיבת המזכר, בוצעה הוכחת ההיתכנות והמערכת הניסיונית שנבנתה תוך מספר ימים הצליחה לגלות מפציץ מדגם הנדלי-פייג'-הייפורד שדימה מטרה.

הדרגים הבכירים בבריטניה התלהבו, במיוחד, מרשל האווירייה סר יו דאודינג (שנודע בכינויו "הנפוח" על שום העדרו המוחלט של חוש ההומור אצלו). מיניסטריון האווירייה הקציב בחודש אפריל 1935, לפרויקט 12,300 לי"ש, סכום גדול למדי באותם ימים. לפרויקט הפיתוח הבריטי קראו בתחילה RDF – ראשי תיבות של Radio Direction Finding

ההפצצות האכזריות של גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית על ערי ספרד במלחמת האזרחים הספרדית ב1936 הדליקו אור אדום בבריטניה, שעשתה הכנות חשאיות להגנת עריה מפני המפציצים הגרמניים.

המכשיר הראשוני ששימש את ווטסון בהדגמה שידר אות רדיו רציף. לאות רדיו רציף יש חסרונות גדולים מבחינת המכ"ם, שלא אעמוד עליהם כאן, אולם ווטסון כתב עוד במזכר שמכשיר האיכון צריך לשדר פולסים חזקים של רדיו ולא את רציף. זה היה הרעיון המהפכני שאפשר לבריטים לפתח מערכת מבצעית ומדויקת, בניגוד למשכירים הניסיוניים שפותחו עד אז בארה"ב, צרפת, רוסיה וגרמניה.

הרעיון הוא שפולס השידור מפעיל אוסצילוסקופ (מכשיר המציג גלים אלקטרומגנטיים על גבי מסך)

האוסצילוסקופ מחובר למקלט המכ"ם. אם מתקבלות החזרות, בפולסים בקצב הזהה לקצב השידור, ברור שזוהי מטרה, והמרחק האופקי על גבי מסך האוסצילוסקופ מציין את הטווח למטרה.

ווטסון-וואט הוסיף לצוותו אדם בשם ארנולד ווילקינס ואת הדוקטור הצעיר והמבריק אדוארד בואן.

לילות ארוכים של עבודה קשה הניבו כבר ביוני 1935 מערכת רדאר פועלת. המשדר היה בנוי משני תרנים גבוהים שמיתרי נחושת פרושים ביניהם והמקלט משני מערכים כאלה.

הבריטים הצליחו להוריד את אורך הגל של המערכת , דבר שהגביר את הדיוק ואף פיתו שיטות למדידת הכיוון והגובה.

הצוות מצא בית אחוזה מט לנפול באזור נידח בחבל סאפולק, שם השתכן צוות הפיתוח, שמנה באוגוסט 1036 20 איש. הצוות כלל מדענים צעירים ומבריקים והחל להתרכז בהקמת רשת הגנה לאיים הבריטיים בשם CHAIN HOME (בית השרשרת?)

CHAIN HOME

תורן שידור ששרד עד היום
לאחר כישלונות ראשונים, הצליח הצוות באפריל 1937, להקים מערכת שיכלה לאכן מטוסים במרחק 160 ק"מ מחופי בריטניה. באוגוסט פעלו כבר שלוש תחנות שהגנו על כל מבואותיה המזרחיים של לונדון.

מערת CH לא דמתה במאומה למערכות המכ"ם של היום, לא צלחת מסתובבת אלא תרני פלדה בגובה 110 מטר (בצד השידור) ותרני עץ בגובה 74 מטר (ליד המקלטים) שביניהם פרוסים תיליי נחושת.

מגברי המשדרים היו שפופרות ריק (התקנים אלקטרוניים שהיו מקובלים בימים ההם , שנים רבות לפני המצאת הטרנזיסטור) מקוררות מים. משאבה מיוחדת טפלה ביצירת ריק בשפופרות, ומשדר גיבוי הוצב בכל תחנה כדי שהתחנה תפעל ברציפות בכל עת.

משדר המכ"מ של CHAIN HOME
בניגוד למכ"מים המודרניים, לא שידרה מערכת ה CH אלומה מסתובבת צרה, לא אלומה רחבה , ברוחב 110 מעלות. המערכת ידעה לחשב את זווית ההגעה על ידי מדידת הפרשי העוצמה בין שתי אנטנות אופקיות ואת זווית ההגבהה על ידי מדידת ההפרש בין שתי אנטנות אנכיות.

דיוק הגילוי של המערכת לא היה רב במושגים של ימינו. המערכת שדרה פולסים ברוחב 6 עד 25 מיקרו שניות (שש מיליוניות השנייה) , פולס ארוך מאד במונחים מודרניים שאפשר זיהוי מרחק בדיוק של 1800 מטר במקרה הטוב.

יחד עם זאת, דיוק זה היה פנטסטי במונחים של אותם שנים. הוא אפשר לבריטניה, במלחמה שעתידה הייתה לפרוץ לשגר את מטוסי הקרב שלה בדיוק למקום בו התגלו מפציצי האויב, ועל ידי כך לגרום אבידות כבדות לכוח הפולש.

במונחים מודרניים הייתה מערכת CH בזבזנית ובלתי יעילה להחריד. היא הצריכה כיולים מורכבים ומסובכים שנעשו על ידי טיסות ניסוי של מטוסים בריטיים שנמדדו על ידי המכ"ם, וניחנה ברגישות (הסף בו ניתן לגלות מטרה) נמוכה, אולם בסופו של דבר הוכיחה את עצמה.

חיל האוויר הבריטי פיתח מערכת מורכבת שהנחתה מטוסי קרב אל המפציצים המגיעים, באמצעות מדידות מתחנות המכ:ם וצופים אנושיים, בשילוב מערכת פיקוד ובקרה ותקשורת משוכללת לאותם ימים

באמצע 1938 נערך בבריטניה תרגיל הגנה אווירית חשאי. המערכת הצליחה לגלות את מפציצי ה"אויב" ולהנחות את מטוסי הקרב ליירט אותם ב75% מהמקרים, ביום, ומה שחשוב יותר, גם בלילה. (כידוע, בעת הקרב על בריטניה עברו הגרמנים לאחר זמן קצר להפצצות לילה, לאחר שספגו אבדות קשות בהפצצות בשעות היום. מה רבה הייתה הפתעתם, כשגם בלילה הצליחו הבריטים ליירט חלק גדול כל כך מן המפציצים, עד שבסופו של דבר, הובס הלופטווואפה בקרב החשוב הזה.)

לקראת פרוץ מלחמת העולם השנייה החלו הגרמנים לחשוד בטיבה של המערכת. הם שגרו את ספינת האוויר "הגרף צפלין" אל סמוך לחופי בריטניה כדי לצלם ולבחון את תרניי השידור הענקיים שצצו לאורך החופים. הגרף צפלין הצליחו לקלוט את אותות הרדיו המשודרים. היו חשדו כי מדובר במכ"מ, אולם הגרמנים לא הצליחו להבין מהי המערכת עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה.

הקרב על בריטניה

כיסוי מערכת המכ"מ הבריטית בפרוץ מלחמת העולם השניה
בחודש יולי 1940, לאחר כיבושה של צרפת הורה היטלר על פלישה לבריטניה, כדי להשיג ניצחון סופי ומוחץ במלחמת העולם השנייה. הפלישה המתוכננת נקראה "מבצע ארי הים"

ראשי צבאו של היטלר היו משוכנעים כי השגת עליונות אווירית והטבעת הצי הבריטי הם חיוניים כדי להבטיח את הצלחת הפלישה, וכי בלעדיהם לא יושג ניצחון במלחמה.

"חיל האוויר הבריטי צריך להיות מובס במידה כזו שלא יוכל לפגוע בכוח הפלישה", הורה היטלר בפקודת המבצע.

לשם כך החל הלופטוואפה ב10 ליולי 1940במתקפה עזה על בריטניה, שמטרתה העיקרית – השמדת חיל האוויר הבריטי, שדות התעופה שלו, המטוסים ומערכת ההגנה האווירית

לא ניכנס כאן לפרטיו המרתקים של הקרב, אלא נציין רק שמערכת המכ"ם הבריטית מילאה תפקיד מכריע בקרב.

למרות יתרונו הכמותי ולעיתים גם האיכותי של חיל האוויר הגרמני, הצליחו הבריטים, על ידי התראה על מיקום הכוחות הגרמניים התוקפים, להשיג במקרים רבים יתרון כמותי מקומי, ולגרום לאבדות כבדות לכוח הפולש.

באמצע אוגוסט 1940 ניסו הגרמנים לתקוף את מערכת המכ"ם. מכיוון שלא ידעו בדיוק את מטרתה, ולאחר שהניסיונות הראשונים לא עלו יפה – (קשה מאד לפגוע בתורן פלדה ובתיליי מתכת המחוברים אליו, וקל מאד לתקן את הפגיעה), הפסיקו את ניסיונות התקיפה לאחר מספר ימים.

תחנת מכ"ם בריטית -צילום בן התקופה
אין ספק כי לו ידעו הגרמנים את טיבה האמיתי של מערכת הCHAIN HOME, היו מרכזים מאמצים מכסימליים להשמידה ובסבירות רבה , מצליחים להביס את חיל האוויר הבריטי ולפלוש לבריטניה.

Never in the field of human conflict was so much owed by so many to so few, אמר צ'רצ'יל בפרלמנט הבריטי על הקרב על בריטניה. בין מעטי המעטים היו אותם מדענים ומהנדסים עלומי שם שסייעו לנצח בשלב הראשון של מלחמת הקרניים החשאית

המשך יבוא, ובפרק הבא, בין היתר, נספר לכם צווחת החזיר!!!

מקורות מקוונים לקריאה נוספת :

The Wizard War: WW2 & The Origins of Radar

Radar Recollections – Bournemouth University

CHAIN HOME - Wikipedia

The Radar War – Gerhard Hepcke מתורגם מגרמנית

Subterrenea Britannica אתר הכולל מידע מרתק על אתרים חשאיים בריטיים בעבר, ביניהם אתרי המכ"ם.

מוזיאון הרדאר הבריטי

Early Radar Memories זיכרונותיו של מפעיל רדאר בריטי


תגובה למאמר

לדיון המלא בפורום

 

מלחמות מקדמות טכנולוגיה

1

אנונימגו ( 2009-11-08 11:28:25 ) בתגובה לemago

מדהים עד כמה מלחמה יכולה לפתח טכנולוגיה ושאין מלחמות הפיתוח נע
בעצלתיים

הגב להודעה זו

 

אפשר היה

2

קלאוזביץ ( 2009-11-08 13:09:01 ) בתגובה לemago

לקצר את מלחמת העולם השנייה - אילו היו זורקים פצצה אטומית מעל גרמניה
רק שלא רצו להרוג ´לבנים´ מה עוד כאלבה שאולי ילחמו פעם ב´אדומים´

הגב להודעה זו

 

אפשר היה?

5

רמי נוידרפר ( 2009-11-08 15:28:09 ) בתגובה לקלאוזביץ, ( 2 )

האמנם?

פיתוח פצצת האטום הסתיים לאחר תבוסת גרמניה....

הגב להודעה זו

 

בומבה

9

קלאוזביץ ( 2009-11-08 19:32:58 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 5 )

באמת הרכיבו את הפצצה יום ךפני שנזרקה על יפן?
ואולי כבר היתה פריצת דרך של פרמי ב1942.?

הגב להודעה זו

 

לא היתה פצצה במועד להטיל על גרמניה

10

רמי נוידרפר ( 2009-11-08 19:50:04 ) בתגובה לקלאוזביץ, ( 9 )

מציע לך לקרוא לםני שאתה כותב

יש המוןןןןןןןןןןןןןןןן חומר על זה

הגב להודעה זו

 

ניסוי מוצלח ראשון היה רק ביולי 45

13

מוטי ( 2009-11-11 01:38:03 ) בתגובה לקלאוזביץ, ( 9 )

חודשיים לאחר סיום המלחמה באירופה

הגב להודעה זו

 

איזה שטויות

19

אנונימגו ( 2009-11-12 09:12:50 ) בתגובה לקלאוזביץ, ( 2 )

בדרזדן הרגו 75 אלף "לבנים"
כמה הרגו בהירושימה ?

הגב להודעה זו

 

מעניין וממצה

3

עמיש ( 2009-11-08 13:46:43 ) בתגובה לemago

חבל שלא כתבת גם על מערכות הניווט וההכוון של הגרמנים,

הגב להודעה זו

 

מערכות הניווט של הגרמנים

4

רמי נוידרפר ( 2009-11-08 15:27:19 ) בתגובה לעמיש, ( 3 )

תורן בהחלט יגיע

הגב להודעה זו

 

אני מניח רמי שהידע המרשים שלך

6

ישראל בר ניר ( 2009-11-08 17:59:50 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 4 )

נובע מהשירות הממושך והקרבי שלך בקריה הלא כן?

הגב להודעה זו

 

נודניק

7

רמי נוידרפר ( 2009-11-08 18:16:52 ) בתגובה לישראל בר ניר, ( 6 )

אם אין לך הערות לעניין, תשאר לך שם בטקסס

הגב להודעה זו

 

כעת נדרש עבר קרבי גם לסתם ידע?

8

זולו ( 2009-11-08 19:29:09 ) בתגובה לישראל בר ניר, ( 6 )

מה לעשות שידע באחלקטרוניקה לא משיגים בגולני.
וחוץ מזה, מטקסס הקרביות קלה עוד יותר

הגב להודעה זו

 

תודה רמי

11

לוחם שריון ( 2009-11-09 08:17:25 ) בתגובה לישראל בר ניר, ( 6 )

תודה רמי על המאמר המלמד והמוגש באופן טוב ומיקצועי
תודה רמי על השנים במו"פ בצה"ל שמאפשרים את עבודת הטנקאות בסדיר
ומילואים
תודה רמי על מאמרך בנושא יהדות/ישראליות מיתחדשת וסבלנית
תודה רמי שלמרות ההשכלה ואופציות הרווח והקידום שקורצות בחו"ל
אתה כאן בעשיה

הגב להודעה זו

 

2 שאלות עולות מהמאמר

12

מר קג´טי נגהי ( 2009-11-09 09:05:17 ) בתגובה לemago

קודם תודה למר נוידרפר על מאמר מרתק.

הייתי שואל 2 שאלות בהקשר הנוכחי

1) מתי הוחלט בתכנון המלחמה הבריטי להשקיע את המשאבים על בניית מיירטים ולא מפציצים? האם יש
קשר להתפתחות הרדאר?

2) נניח והגרמנים היו מביסים את חיל האוויר הבריטי, האם הם היו פולשים לאיים הבריטים??? זאת
שאלה שאילתית כי פלישה אמפיבית של כוחות יבשה היא מבצע צבאי מורכב מאד שדורש משאבים
אדירים שספק אם לגרמניה היו אותם באותה העת. לבעלות הברית לקח המון שנים להכין פלישה
אמפיבית לצרפת וגם אז הם נשענו על הכוח התעשייתי האמריקאי שהוא אולי היחידי שמסוגל היה לאפשר
מבצע כזה.

הגב להודעה זו

 

לגבי תכניות הפלישה

14

אנונימגו ( 2009-11-11 01:42:33 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 12 )

קיימת תמימות דעים כיום שבשום שלב לא היו תכניות אופרטיביות מתקדמות
לפלישה. זה היה מעבר לכוחות חיל הים הגרמני.

מלבד זאת , אני מקווה שתתאר גם את הל"א של אמצעי הניווט באותה מערכה
שצ´רצ´יל הזכיר בספרו הידוע.

הגב להודעה זו

 

Re: לגבי תכניות הפלישה

15

מיכה ( 2009-11-11 09:18:15 ) בתגובה לאנונימגו, ( 14 )

אל תזלזל ביכולות הגרמניות. אם הם היו מצליחים בקרב על בריטניה, תוך שנה הם היו צוברים את
היכולות הנדרשות

הגב להודעה זו

 

Re: לגבי תכניות הפלישה

17

רמי נוידרפר ( 2009-11-11 19:36:02 ) בתגובה לאנונימגו, ( 14 )

יהיה פרק שלם המוקדש למערכות הניווט

הגב להודעה זו

 

לא מדויק

16

רמי נוידרפר ( 2009-11-11 19:35:27 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 12 )

הבריטים השקיעו הרבה גם במפציצים וגם במערכות ניווט מתקדמות שיובילו את
המפציצים

בשלב הראשון של המלחמההם היו המתגוננים ופשוט הגנו על הבית

לשאלה 2 אין לי תשובה. היו תוכניות והיתה התארגנות לפלישה אבל התנאי
הבסיסי של עליונות אווירית מוחלטת לא נתמלא כך שאינני יודע לענות תשובה
לשאלה כזו

יש כל מיני מאמרים בנושא

יש מן ההגיון בדבריך

הגב להודעה זו

 

יש אפשרות שלישית

18

בני ( 2009-11-11 20:46:13 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 16 )

והיא שהגרמנים, אילו ניצחו ב"קרב על בריטניה", היו פולשים - ונכשלים.

בכל אופן, פרט לעליונות אווירית חסרו להם פריטי ציוד חיוניים, כמו נחתות
במספרים גדולים וכד´. אילו הייתה פלישה מיד לאחר קיץ 1940 - סביר שהייתה
נכשלת.

אפשרות רביעית היא שניצחון בקרב על בריטניה, שאין פלישה מיד אחריו, יכול
היה לאפשר את שיקום חיל האוויר הבריטי לאחר זמן מה. הרי בסתיו 1940 לא
היתה לגרמנים יכולת טכנית וימית לפלוש, כאמור.

הגב להודעה זו

 

כל ההיסטוריונים משוכנעים

20

רמי נוידרפר ( 2009-11-13 11:54:57 ) בתגובה לבני, ( 18 )

שללא ניצחון ימי ואווירי מוחלט, הבסת הצי הבריטי והצוללות, ועליונות
אוורית, לא היה לגרמנים שום סיכוי.

לגרמנים לא היה צי גדול מספיק ולכן יכלו להשיג עליונות ימית רק אם היו
מחסלים את חיל האוויר הבריטי ומטביעים את ספינות הצי הבריטי בהתקפות
מטוסים

היטלר היה מגלומן, אבל ראה את זה וביטל את הפלישה.

התשובה החד משמעית היא אפוא - אילו ניסה היטלר לפלוש בלי עליונות
אווירית, וימית, היה חיל הפלישה מוכנע תוך מספר ימים

העניין נבדק גם בתרגילי מלחמה.

הגב להודעה זו

 

שאלה לרמי על תרחישי המלחמה.

33

יניב מושיוב ( 2010-01-06 11:41:27 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 20 )

שלום רמי נתקלתי במאמרים שלך והם ממש כתובים מעניין.
לשאלתי:
ברור לי שהגרמנים לא הצליחו להשיג עליונות אווירית בסתו 1940 אבל מצד
שני הם עדין תקפו את ערי ברטניה עד אמצע 1941 וחיל האוויר הברטי לא יכל
לעשות הרבה בנידון.
ברור לכול שאם היטלר היה מצליח לכבוש את בריטניה כול המלחמה הייתה
נגמרת אחרת לגמרי. אם להיטלר היה סבלנות והוא היה דוחה את תקיפת ברה"מ
בשנה ובאביב קיץ 1941 היה פולש לבריטניה כאשר גרמניה הייתה מרכזת את
כול משעביה באותה תקופה. ובונה נחתות באותו חורף.
נכון הצי הבריטי היה חזק יותר מהצי הגרמני אבל ריכוז מאמץ של חיל האויר
הגרמני גם אם הוא לא פעל בצורה חופשית. היה יכול לעשות שמות בצי הבריטי
וגם ליצור סוג של עזרה לכוכות שינחתו בחוף.

אשמח לשמוע את דעתך
יניב

הגב להודעה זו

 

העדפת מטוסי יירוט על מפציצים

23

תור כנען ( 2009-11-15 01:42:28 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 12 )

חיל האוויר המלכותי תמיד העדיף מפציצים (כח התקפי) על מטוסי היירוט (כח
הגנתי) הן מבחינת הדוקטרינה הצבאית, הן מבחינת חלוקת המשאבים והן מבחינת
מעמדם של המפקדים בצמרת.אם בכלל הגיעה אנגליה למלחמה כשבידיה כח הגנה
אווירית מספיק זה היה בזכות החלטה מינהלית של אדם שהושמץ כהוגן, סר תומס
אינסקיפ.
ב - 1936 אינסקיפ מונה לשר המתאם את ההגנה - לצד ולא מעל לשלושת שרי
זרועות הביטחון. זה היה תפקיד שנוצר בשל הלחץ הפוליטי שהפעיל צ´רצ´יל על
הממשלה ונראה לרבים כהולם את צ´רצ´יל עצמו. ראש הממשלה בולדווין העדיף
למנות לתפקיד דווקא אדם בעל פרופיל ציבורי פחות מאייים ובחר לתפקיד את
אינסקיפ, תובע כללי שמילא עד אז רק תפקידים פוליטיים - משפטיים (וגילה
ענין לא בריא בדקדוקי ספר התפילה האנגליקני). אינסקיפ לא היה מומחה גדול
בענייני ביטחון(אף שעסק במודיעין במלחמה הראשונה), אבל כנראה ניחן בדי
הרבה שכל ישר. הוא הבין שמפציצים עולים הרבה יותר ממטוסי קרב ושואבים
הרבה יותר כח אדם, הן באנשי צוות והן בתחזוקה. לכן הוא החליט להשתמש
בתקציב הקיים כדי לייצר "יותר", אפילו אם זה "לא מהסוג הנחשק" (ביטויים
שלו). בניגוד לרצונם של בכירי חיל האוויר, הוא הגדיל את החלק היחסי של
מטוסי הקרב בעוגות התקציב וכח האדם. בדרך עקיפה, הוא גם הצליח להשיג
מימון לבניית הספיטפייר ע"י רג´ינלד מיצ´ל, בנימוק המדהים, שמטוס יותר
טוב יגדיל את השרידות של כח האדם הקיים!
אינסקיפ לא זוכה בדרך כלל ל"עתונות טובה". הוא היה איש די משעמם, בכלל
לא צ´רצ´יל. הוא היה סתם מישהו עם שכל ישר ששירת ראשי ממשלות (בולדווין
וצ´מברלין)שגונו ע"י הציבור וההיסטוריה על כך שלא ראו את הנולד ולא עשו
די כדי למנוע את המלחמה. הקריירה המניסיטריאלית שלו שכללה גם כהונות
קצרות כשר לעניני דומיניונים וכלורד צ´נסלור לא נחשבה למאוד מוצלחת, אבל
דווקא עם סיומה הגיעו 6 שנות כהונה חשובות ומוצלחות מאוד בתור
lord chief justice, התפקיד השיפוטי החשוב ביותר בתחום המשפט הפלילי
באנגליה של אותם ימים.

הגב להודעה זו

 

Re: העדפת מטוסי יירוט על מפציצים

24

מר קג´טי נגהי ( 2009-11-15 08:57:59 ) בתגובה לתור כנען, ( 23 )

אם אינני טועה, הערכות של חיל האוויר הבריטי ערב המלחמה כללו עשרות אלפי הרוגים בימים הראשונים
של המלחמה מהפצצות גרמניות על ערי בריטניה. בפועל בכל המלחמה כולה נהרגו פחות.
המטוס היה אז כלי נשק חדש שאף אחד באמת לא הבין מה הוא מסוגל ולא מסוגל לעשות

הגב להודעה זו

 

העדפת מטוסי יירוט על מפציצים

25

בני ( 2009-11-15 10:02:05 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 24 )

בהפצצות על בריטניה אכן היו כמה עשרות אלפי הרוגים.

הגב להודעה זו

 

הערכות ותעמולה פרשה מבלבלת

30

תור כנען ( 2009-11-16 23:20:12 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 24 )

הדוקטרינה האווירית שקידמו רבים מנביאי הכח האווירי התבססה על כח ההרס
הנורא שיוחס למפציצים. הלורד טרנצ´ארד, מייסדו של חיל האוויר המלכותי
ומעצב רוחו בין המלחמות היה נביא לא פחות קיצוני של התפיסה הזו משהיו
בילי מיצ´ל האמריקני או דואה, האיטלקי. הם הצליחו לשכנע את הפוליטיקאים
בשנות השלושים ש"המפציץ תמיד יעבור" (ביטוי של ראש הממשלה בולדווין).
בדיוק על סמך היומרה הזו שאב החיל תקציבים ענקיים במשך שנים.
נדמה לי שחלק מהאטרקטיביות של הרעיון נבע מכך שהוא נראה דרך להביא לסיום
מהיר של מלחמות בלי שיתדרדרו למלחמת חפרות עקובה מדם וממושכת, מין "זבנג
וגמרנו".
גם לכל הממונים על ההגנה האווירית ועל ההתגוננות האזרחית היה אינטרס
ברור להעריך הערכות מפחידות על כח ההרס של הפצצות אוויר. לא ברור בכלל
עד כמה כל אלה האמינו באמת המספרים המפחידים שהופרחו לחלל האוויר. היו
אנשים מאוד בכירים בצמרת הבריטית שצפו רבע מיליון הרוגים בשבוע הראשון
של ההפצצות על לונדון. נראה שחלק מההפרזה נבע משגיאה סטטיסטית בניתוח
האבידות שגרמו התקפות הצפלינים על אנגליה במלחמת העולם הראשונה.
לחרדה הזו היו כמה וכמה תוצאות חיוביות באנגליה, למשל, ארגון יעיל למדי
של ההתגוננות האזרחית ע"י סר ג´ון אנדרסון, אחד מהאנשים הדגולים שהעמידה
אנגליה במלחמה, או הניסיון לארגן את רפואת החרום על בסיס לאומי. בצרפת
הניבו אותן חרדות שיתוק מינהלי והיסטריה ציבורית. איני יודע מספיק על
צרפת ואיני מעז לנחש את הסיבות להבדלים.
בדיעבד אנו יודעים שרק לקראת סוף המלחמה פותחו כוחות אוויר שהיו מסוגלים
לגרום הרס בהיקף כה נורא - ולמרבה המזל הם פגעו בגרמניה וביפן. הניסיון
של 1940 (והתחזיות המפחידות) נשען על חוויות מלחמת האזרחים הספרדית
והמלחמה בפולין. בשני המקרים לא נלקחו בחשבון העדרם היחסי של מערכי הגנה
נ"מ (או מטוסי יירוט) והעדר מחסות טובים לאוכלוסיה. מה שעוד פחות הובא
בחשבון היה ריחוקם היחסי של שדות התעופה של האוייב. ממש כשפרצה המלחמה,
בספטמבר 1939, ציפו רבים באנגליה, ולא רק בין האוכלוסיה הנבערת מדעת,
שהגרמנים יפתחו בהפצצות אוויר. למעשה, לגרמנים בכלל לא היו מטוסים עם
טווח טיסה מספיק למבצעים כאלה (בדיוק כפי שלאנגלים היה קושי של ממש
לקושש די מטוסים היכולים לתקוף את ברלין, ואפילו כתקיפה סמלית). רק
כיבושי 1940 נתנו לגרמנים שדות תעופה קרובים לאנגליה שמהם יכלו לפתוח
בקרב על בריטניה.

בסופו של דבר גרמו ההפצצות על אנגליה לאבידות די כבדות - יש ויכוחים לא
קטנים על המספרים (כי יש כמה וכמה דרכי ספירה) אבל מדובר בערך ב -
50,000 חללים אזרחיים. לא הייתי מזלזל במספר כזה, אבל ברור שהוא קטן
בהרבה מהמספרים שכל כך הפחידו את המנהיגים (למשל) שרצו לפייס את היטלר
במינכן "כדי שהלופטוופה לא ימחוק את פאריס ולונדון מהמפה." מכל מקום,
בערך 30% מהם היו קורבנות של טילים ולא של הפצצות אוויר!

הגב להודעה זו

 

Re: העדפת מטוסי יירוט על מפציצים

27

רמי נוידרפר ( 2009-11-16 18:46:01 ) בתגובה לתור כנען, ( 23 )

מעניין ביותר

הגב להודעה זו

 

תודה לרמי נויברגר על המאמר המושקע

21

רפי אשכנזי ( 2009-11-13 12:41:14 ) בתגובה לemago

תודה לרמי על המאמר. אף שלא נגלו כאן דברים בלתי ידועים, מהנה היה לקרוא שוב את הדברים.
המשפט שצ´רצ´יל אמר: " מעולם לא חבו כה רבים כה הרבה לכה מעטים " נאמר כלפי טייסי ה . r.a.f
ולא כלפי מישהו אחר לאחר "הקרב על בריטניה" בסוף 1940.
גם אני גדלתי על האמירה כי "הראדר הציל את בריטניה ואת המלחמה כולה".
זוהי הגזמה פראית בלשון המעטה.
נתן לקבוע היום בפרספקטיבה, כי הפלישה לאנגליה ,מבצע "ארי -ים" בלשון הגרמנים, גם אם היתה
מתממשת, לא היתה נוחלת הצלחה. גם אם היתה מתקיימת הפלישה בגלל טעות בשקול הדעת הגרמני
מה שאכן יכול היה לקרות, היא היתה נכשלת בגלל חוסר משאבים. לא לשכוח, אנגליה כאי, איננה איי
הפיליפינים, אוקינאווה, סייפן או כל אי אחר, זוהי מעצמה אמיתית שהבטיחה להלחם בחופים באויר
בשדות ובימים כנגד הפולש, כדברי הנאום הידוע של צ´רצ´יל.
קשירת המצאת הראדר לניצחון במלחמה כולה זוהי גם גוזמה גדולה: במלחמת העולם השניה באירופה,
מ 1941 ואילך, כ 90 אחוז מהמאמץ המלחמתי היה במיזרח בין בריה"מ לגרמניה כשבמערב היו האחוזים
הנותרים. במלחמה במיזרח חשיבות הראדר הורגשה הרבה פחות כי שדה הקרב היה יותר מסיבי
וההכרעה הושפעה מעוצת הצבאות במונחי כמות ואש ופחות מהתחכום איליו משוייכת ההמצאה.
בגדול, חשיבות המצאת הראדר היא גדולה וחשובה היום כאז בשנות הארבעים.

הגב להודעה זו

 

הרבה נידבכים

22

בני ( 2009-11-13 21:04:46 ) בתגובה לרפי אשכנזי, ( 21 )

הרבה נידבכים לניצחון בעלות הברית. כולם חשובים במידה זו או אחרת ואין טעם רב לדרג אותם.
אינטואיטיבית, קשה לי לקבל שגורם בדיד הכריע, בין אם זה הרדאר, ה"אניגמה" (פענוח הצופן הגרמני),
החלטה זו או אחרת, או אישיות זו או אחרת וכו´.

בגדול היתה לבעלות הברית עליונות בגורמים הכמותיים כמו גודל אוכלוסיה, גודל צבאות, תל"ג וחומרי
גלם, שנפט אינו הפחות חשוב שביניהם. אולם לשנה שאחרי יוני 1940 קביעה זו מאבדת משהו מתוקפה:
גרמניה שלטה על חלק גדול מאירופה, והאמפריה הבריטית נותרה לבדה. כמובן שקשה בתנאים כאלה
לכמת, לגבי אותה שנה, למי הייתה עליונות חומרית: האם ניתן לצרף את משאבי אירופה היבשתית
הכבושה (שבליבה לא תמכה בנאציזם) לאילו של גרמניה? האם ניתן לצרף את משאבי האימפריה
הבריטית לאילו של בריטניה? ואז, האם חלקיה ה"לבנים"? ומה עם קשיי התובלה?

הגב להודעה זו

 

קל מאוד לכמת את מאזן הכח ב - 1940

28

תור כנען ( 2009-11-16 19:57:47 ) בתגובה לבני, ( 22 )

לפחות אחרי יוני 1940, המאזן היה פשוט מאוד. יתכן שמאזן הכוחות הגלובאלי
נראה פחות חמור, אבל בזירה שבה עלולה היתה ליפול ההכרעה, העדיפות
הגרמנית היתה מוחלטת. מתוך 6 אוגדות של צבא בריטי בצרפת אחת הושמדה
לחלוטין (הסקוטית ה- 52) וחמש הנותרות השאירו כמעט את כל הציוד הכבד
שלהם בצרפת בזמן שהניצולים נמלטו על נפשם מחופי דנקרק (ומהפינוי הקטן
והמאוחר יותר, מדרום מערב צרפת). לבריטים נשארו כ - 50 טנקים, ומעט מאוד
ארטילריה (וגם היא מיושנת למדי - ובעיקר, בלתי ניידת). כמעט ולא נותרו
להם אמצעי הובלה והם סבלו לא רק ממחסור בנק"ל, במיוחד בנשק אוטומטי אלא
גם ממחסור בתחמושת קטנה. צריך לציין שבבריטניה עצמה לא היו מתחמים
מבוצרים של ממש.
ריאלית אילו היו הגרמנים מצליחים להנחית על חופי אנגליה חיל משלוח
משמעותי, כמעט ולא היה לבריטים במה לעצור אותם. במספרים ובאיכות ציוד,
הגנו על בריטניה בקיץ 1940 הרבה פחות אנשים וציוד משהגנו על פולין ב -
1939.
הצמרת הצבאית סברה שניתן יהיה להגן על בריטניה כל עוד חיל האוויר והצי
לא הוכו - גם הם לא האמינו שיש סיכוי רב להגן על אנגליה על הקרקע. גם כך
נדמה לי שהם שגו בהערכת יתר של כח הצי להגן על עצמו מהתקפות מהאוויר.
עוד הרבה יותר מאוחר איבדו האנגלים את הפרינס אוף וויילס והריפלס בשל
האמונה האנכרוניסטית של האדמיראלים (שצ´רצ´יל היה שותף לה - כפי שהודה
בזכרונותיו) שמטוסים לא יכולים להטביע אניות מערכה. ציינתי זאת רק כדי
להדגיש את הקריטיות של השרדות חיל האוויר. בקיץ 1940 עלול היה כשלון של
פיקוד ההגנה האווירית לגרום לתבוסה במלחמה - חד וחלק. אם נזכור שהניצחון
האיסטרטגי בקרב על בריטניה לא היה הרבה יותר מתיקו טקטי, קל להבין את
חשיבות מערכת הגילוי המוקדם. אין לי ספק שבלעדיו, היו הבריטים נאלצים
לבזבז חלק ניכ מכוחם בגיחות סרק (וכך שוחקים עוד יותר את הציוד, הדלק
והטייסים העייפים) ומטוסי היירוט פשוט היו מחמיצים חלק ניכר מההתקפות
הגרמניות. מאד סביר שדי היה בכך כדי לשנות את תוצאות הקרב על בריטניה -
ואת תוצאות המלחמה.

הגב להודעה זו

 

אתה טועה באופן מוחלט

26

רמי נוידרפר ( 2009-11-16 18:31:02 ) בתגובה לרפי אשכנזי, ( 21 )

באוגוסט 1940 לאנגליה כמעט לא נשאר צבא

אמנם החיילים חולצו במסצע הירוראי בדנקירק אולם כמעט כל כלי הנשק הכבדים הושארו מאחור,
הארטליריה, הטנקים וכל כלי הרכב ורוב החימוש

המצב היה כה גרוע עד כי משמר הבית האנגלי צויד במקלות במקום ברובים

לו היו הגרמנים משמידים את חיל האוויר, היו יכולים להשמיד את בתי החרושת לנשק ואת הצי, ואז היתה
בריטניה מובסת

הגב להודעה זו

 

זה לא שחור - לבן

29

בני ( 2009-11-16 23:00:14 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 26 )

בעלות הברית, להן היה מ - 1942 כוח הפצצה גדול פי כמה מזה של גרמניה ב -
1940, לא הצליחו לחסל את תעשיית המטוסים הגרמנית. אם ננסה להשליך
מהתנסות זו לגבי מצב היפותטי בו הבריטים מפסידים בקרב על בריטניה, סביר
שתעשיית מטוסים כלשהי הייתה נותרת להם בכל מצב: מוסוות, ממוגנת,
במקומות קשי גישה וכו´. בעייה קשה יותר הייתה טייסים מחליפים, ופתרון
חלקי היוו מתנדבים מאירופה הכבושה, מהאימפריה ומארה"ב. סביר שגיוסם של
כאלה היה מומרץ במקרה של פלישה גרמנית ממשמשת ובאה.

בעייה קשה יותר לגרמנים הייתה חסרון ציוד צליחה ופלישה כמו זה שעמד
לרשות בעלות הברית ארבע שנים אח"כ: אלפי נחתות, שולות מוקשים וכיו"ב,
מה גם שכדי לקיים תנופת התקפה צריך גם לתספק כוח פולש, לרוב דרך הים.
וסביר שהבריטים, למרות אדיבותם המפורסמת, לא היו משאירים את הנמלים
שלמים ובמצב תיפעולי. אם נניח בנוסף, שהבריטים היו נלחמים בחירוף נפש
הדומה לזה של ליברפול נגד מילאן בגמר ליגת האלופות, ושצ´רצ´יל היה
מתעלה בנאומיו לשיאים שאפילו הוא לא ידע שהוא מסוגל להם - לא הייתי
מהמר דווקא על ניצחון גרמני.

הגב להודעה זו

 

חשיבות נוספת של ההתראה המוקדמת

31

בני ( 2009-11-17 11:37:15 ) בתגובה לemago

ההתראה איפשרה למטוסים המגינים להשיג לרוב יתרון גובה על הגרמנים
התוקפים, דבר חשוב מאוד בקרבות אוויר. עם קבלת ההתראה המטוסים הבריטיים
נסקו.

הגב להודעה זו

 

מה גרם למלחמת העולם השניה - גורמים

32

אנונימגו ( 2009-12-02 09:11:17 ) בתגובה לemago

אני צריך תשובות דחוף
מה גרם למלחמת העולם השניה גורמים סיבות ????

הגב להודעה זו