אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

עשרת השבטים: הבריחה לאפגניסטן


התמונה של רבקה שפק ליסק

הבריחה של בני עשרת השבטים לאפגניסטן מגלותם באשור

רקע היסטוריהחל מאמצע המאה ה- 9 לפנה"ס החלו מלכי אשור במסעות כיבוש לעבר סוריה וא"י. שלמנאסר ה- 3 נלחם בקרב קרקר ב- 853 לפנה"ס בברית מלכי באזור וביניהם אחאב מלך ישראל. אבל, שלמנאסר הסתפק בניצחון צבאי ובגביית מסים כבדים מהמנוצחים. תגלת פלאסר ה- 3 שינה את מדיניות אשור והחל במסעות כיבוש וסיפוח והקמת פחוות על שטחי המדינות שהובסו. יורשיו המשיכו במדיניות הקמת האימפריה האשורית.בין השנים 734 – 732 לפנה"ס נערכו מסעות כיבוש שכתוצאה מהם התכווצה ממלכת ישראל לאזור הר אפרים והוקמו 3 פחוות על שטחי ישראל לשעבר. פחוות מגידו, כללה את העמקים הצפוניים והגליל. פחוות גלעד כללה את עבר הירדן המזרחי הצפוני ופחוות דואר, כללה את חוף הים מהגבול הצפוני עד אזור פלשת. ב-721 לפנה"ס חוסלה ממלכת ישראל כליל והוקמה פחוות שומרון. כעבור שנה התמרדו תושבי שומרון והמרד דוכא באכזריות. הכיבושים והקמת הפחוות היו מלווים בהגליית השכבה העליונה של החברה. הגולים הישראלים הובאו לאשור וככתוב במלכים ב' י"ז, 1 – 6 מלך אשור "הושיבם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי". הארכיאולוגים מעריכים שבסה"כ הוגלו כ- 40,000 ישראלים, שהיוו כ- 20% מהאוכלוסייה. נהר חבור זורם בין הפרת והחידקל ונשפך לפרת בחלקו הצפוני בצפון- מערב מסופוטמיה. גוזן (ג'יזרה) הייתה עיר על שפת נהר חבור ואילו חלח נמצאה צפונית לעיר נינווה באזור הגבעות. יש תעודות אשוריות מהאזורים הללו העוסקות בחיי יומיום של התושבים, המאשרות שישראלים התגוררו באזור בשלהי המאה ה- 8 לפנה"ס. התזה של ד"ר א.שחן:בשלב מסוים, לא ברור בדיוק מתי, ברחו, כנראה, חלק מגולי ממלכת ישראל מזרחה והתיישבו בצפון- מערב אפגניסטן של ימינו. יש עדויות של תיירים יהודים, נוצרים, היסטוריונים ואנתרופולוגים שערכו מסעות לאסיה בחיפוש אחר עשרת השבטים המאשרות,שאכן, צאצאים מעשרת השבטים התיישבו בצפון- מערב אפגניסטן. אחד מהעדים הוא היהודי הספרדי בניימין מהעיר טודלה בספרד שערך במחצית השנייה של המאה ה- 12 לס' מסע לאזור. גם כתבי עזרא החיצוניים מאשרים עובדה זו. העיתון היהודי "קוריי ליטעווסקי" מוילנה כתב ב- 1828 שתושבי אפגניסטן מוצאם מעשרת השבטים והם מונים 4,300,000 .הוכחות גיאוגרפיות 2 אזורים בצפון- מערב אפגניסטן נושאים עד היום שמות עבריים ששובשו. גור שפירושו שהם באו לגור באופן זמני, א- זרה (א-סרת), שפירושו, הארץ הזרה.הוכחות ארכיאולוגיות על יד העיר היראט (heart) בצפון- מערב התגלו קברים עם כתובות בעברית ופרסית. על יד העיר ניצאסל (netchaset) התגלו כתובות בכתב עברי עתיק על סלעים. בקנדהאר, במרכז אפגניסטן נמצאה אבן שחורה ועליה כתובת בעברית. האבן נמצאת במוזיאון בקאבול. עדויות של היסטוריונים פילון האלכסנדרוני כתב שאגריפס ה-1, נכדו של הורדוס, שהיה למלך יהודה בימי הקיסר קלאודיוס, (פילון כתב שזה היה בימי קליגולה. אבל, קליגולה נרצח ב- 41 לפנה"ס)פנה ב- 41 לפנה"ס לקיסר וביקש פטור ממסים לעולי הרגל הבאים מהגולה לירושלים, והזכיר, בין השאר, את אלה החיים מעבר לנהר הפרת.מקורות עתיקים אפגניים בקרב השבטים האפגנים עברו מסורות בע"פ מדור לדור הקושרות אותם לעשרת השבטים: מסורת אחת הועלתה על הכתב, לראשונה, ב- 1620 ונקראה "כתבים אפגניים עתיקים". הספר תורגם לאנגלית ב- 1829 ע"י פרו'פ דורן. עפ"י מסורת זו מוצאם משאול בן קיש מלך ישראל. נאמר שם שלשאול היו 2 נשים משבט לוי שילדו לו בנים לאחר מותו:ברקיה וירמיה. הם הולידו את אסף ואפגנה. נכדיו של שאול פרשו מממלכת דוד, בעת הפילוג בימי רחבעם והצטרפו לממלכת ישראל. צאצאיהם היו בין הגולים לאשור. במאה ה- 8 לס' הגיעו הערבים לאפגניסטן ואילצו את צאצאי הישראלים, שנלחמו בערבים ונאלצו להיכנע, להתאסלם. המסורת השנייה מספרת שהאפגנים הם צאצאי פיתון נינו של יונתן בן שאול, ופיתון הוא האב הקדמון של השבט הפתאני. הפתאנים נקראים גם פושטו. שבטי הסוריבאן באפגניסטן , שהם מוסלמים כיום, טוענים שהם צאצאי שבטי יוסף, אפרים ומנשה. גם שבטי הרז'פוט בצפון הודו, שהם ברהמינים כיום, טוענים שהם צאצאי שבטי יוסף. שבטי הדורני מדרום אפגניסטן, שהם מוסלמים כיום, טוענים שהם צאצאי שבט בנימין. היסטוריונים ואנתרופולוגים ערכו השוואות בין המאפיינים הפיזיים של בני ישראל בתקופת המקרא, עפ"י תבליטים אשוריים, עם המאפיינים הפיזיים של האפגנים ומצאו דמיון:פנים ארוכות, זקן, פאות, אף ארוך, גבוהי קומה. גם באנציקלופדיה בריטניקה, ערך אפגניסטן יש אישור לדמיון הפיזי.מנהגים דומים מחקרים שנערכו בקרב שבטי הפתאנים- הפושטו (6-7 מיליון חיים באפגניסטן ו- 7-8 מיליון חיים בפקיסטן), גילו שזוהי משפחת שבטים המורכבת מ- 12 שבטים ששמותיהם מזכירים את שמות 12 השבטים. לשבטים אלה יש מנהגים רבים הדומים למנהגים מתקופת המקרא. בקרב שבטים אלה, שהם מוסלמים, קיימים עד היום, המנהגים הבאים: עיר מקלט, נפש תחת נפש, עין תחת עין, נידה, ברית מילה ביום ה- 8 , מצוות ייבום, בשר רק משחיטה שלהם או שחיטה יהודית. כמו כן, הם לובשים טלית עם 4 כנפות, הנשים מדליקות נרות בתוך סל נצרים מוסתר ביום שישי, הם אוכלים חלות בשבת, והם קוברים מתיהם עם הראש למזרח לכיוון הארץ.יש מגיני דוד בבתים ובמרכזים הקהילתיים (אם כי סמל זה היה מקובל בתרבויות עתיקות) והם נושאים על צווארם קמע עליה כתוב בכתב עברי עתיק "השם" או "שמע ישראל". הם גם נוהגים לתת לילדיהם שמות תנכיים. הם אוהבי יהודים, וכאשר הם עוברים ליד בית כנסת הם מנשקים את הדלת. יהודי –ישראלי יליד אפגניסטן העיד בפני שבהיותו ילד נפל מידיו סידור התפילה שלו בדרכו מבית הכנסת. אחד מאנשי הפושטו הרים את הספר , נישק אותו ונזף בילד על שהפיל ספר קדוש.

ההיסטוריון אלן גודבי פרסם ב- 1930 מחקר בשם "עשרת השבטים הם מיתוס". התזה של גודבי היא שבעבר חיו בני ישראל באסיה המרכזית ונשארו נאמנים לתורת משה עד בוא האסלאם לאזור. הם היו בעלי השפעה רבה על תושבי האזור ורבים מהשבטים המקומיים אמצו מנהגים ישראלים. כאשר הגיעו המוסלמים לאזור במאה ה- 8 לס' הם אולצו להתאסלם , אבל חלק מהם המשיכו וממשיכים לקיים גם מנהגים מתורת משה. כלומר, בעבר חיו ישראלים באזור, אבל הם התבוללו באוכלוסיה המקומית ואינם קיימים יותר. גודבי מסכים שבקרב השבטים האפגנים המרכיב הישראלי יותר משמעותי, אבל, שבטי אסיה המרכזית הם תורכים. גם הכוזרים היו תורכים. הצ'צנים שהם שבטים תורכים ומוסלמים מקיימים שרידים של מנהגים ישראלים, גם כיום.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק