אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

יחי המלך!! הפערפאססונג תיכון לעד!!! - מסע אל ימים רחוקים


התמונה של רמי נוידרפר

בימי קיץ חמים אלה , עת חורשים שוב מלכי הגויים הרשעים רעה על ישראל, להגלותו מארצו ולגזור על תינוקות של בית רבן ביהודה ושומרון, עת נלחמים שלומי אמוני ישראל במשטרת הציוניסטן הזדונית בחוצות ירושלים עיר קודשנו - אלה בחרב ובחנית ואלה מקדשי שם שמים ברבים, את עולה צחנת פחי האשפה הלוהבים השמיימה, אין טוב לו לאדם מלהתרווח בכיסאו המרופד, ובחדרו הממוזג , ולצאת שוב למסע אל ימים רחוקים, ולראות מה התרחש בעמנו ובעולמנו היום לפני 149 שנה, 18 ליולי שנת 1860, כ"ח בתמוז שנת הכת"ר ליצירה.

את המסע נעשה הפעם עת נצלול אל דפיו של שבועון המגיד , מכתב קורות הימים (המילה עיתון, וליתר דיוק, שבועון, טרם הומצאה) הראשון בשפה העברית, אשר יצא לאור בין השנים 1856 ו1903, ואשר על עמודו הראשי התנוססה ההבטחה :" יגיד ליעקב מהנעשה בכל חלקי תבל בין כל יושבי חלד אשר ינעם ואשר ראוי לדעת לכל איש ישראלי - לתועלתו ולתועלת השפה העברייה הנחמדה"

src=http://www.e-mago.co.il/images4/1860_7_18head.jpg

אכן נחמדה היא השפה העברית של הימים ההם, שפה מליצית ותורנית, שפה שאיש לא משתמש בה כשפת דיבורו, ושהמאמצים להחיותה ולהתאימה לרוח הזמן אך זה החלו.

נביט בגליוננו אשר יצא בעיר ליק אשר במדינת פרוסיא, כי, זאת יש לדעת, הימים רחוקים הם, וקיסרות דייטשלאנד, היא גערמאניא טרם הוקמה.

המגיד , זאת יש לדעת היה עיתון דתי. הוא יצא בתקיפות נגד מגמות הרעפארמא אשר החלו לנשב בחוצות ישראל בימים ההם ואף נגד הרפורמות המתונות בדת בהן תמך משה ליב ליליינבלום, אולם על כך בהזדמנות אחרת.

נבחן כמה ידיעות שהופיעו בהעיתון הנ"ל, נתענג על לשונן, וננסה להבין את משמעותן.

על המדינות בו יאמר

ראשית נלך אל הארוע הדרמטי ביותר של אותם הימים, "מסע האלף" – מסעו של ג'וזפה גריבאלדי, בראש אלף לובשי חולצות אדומות מתומכיו, נגד ממלכת שתי הסיציליות, מסע שהסתיים באיודה של איטליה והפיכתו של גריבלדי לגיבורה הלאומי הנערץ של איטליה.

src=http://www.e-mago.co.il/images4/garibaldi.jpg

ג'וזפה גריבלדי

ממלכת שתי הסיציליות (האי סיציליה שבירתו פלרמו, וחצי האי שנקרא אז גם סיציליה, שבירתו נאפולי) שכנה כאמור בדרום איטליה. מלכה העריץ , מבית בורבון הספרדי, היה שנוא על נתיניו, שהתקוממו נגד שלטונו. קציני צבאה של הממלכה היו מושחתים, וקיבלו שוחד מבריטניה, שתמכה בגריבלדי, שייצג את ויטוריו אמנואלה מלך סרדיניה, לימים מלך איטליה המאוחדת הראשון.

מה מספר על כך המגיד?

src=http://www.e-mago.co.il/images4/1860_7_18naples.jpg

" על המדינות בו יאמר" כך מכתיר המגיד את המאמר, וכל איש יהודי יודע כי כך כתוב בתפילת ראש השנה "זה היום תחלת מעשיך, זכרון ליום ראשון, כי חק לישראל הוא, משפט לאלוהי יעקב,ועל המדינות בו יאמר:אי זו לחרב ואיזו לשלום, איזו לרעב ואיזו לשובע, ובריות בו יפקדו, להזכירם לחיים ולמוות".

"ובכן , אחרי אשר ניסה מלך נעאפאל (היא נאפולי) לכלוא ביד חזקה את הסער הנורא המתחולל בארצות ממשלתו כרעם וכרעש להרגיז כסאו תחתיו, ואחרי אשר לא מלח חפצו בידו לשלוח אימתה ופחד בליבות בני עמו העומדים הכן להתקומם נגדו כאיש אחד, על ידי הרג ואבדון המון רב יושבי עיר פאלערמא (היא פאלרמו)..."

– מלך שתי הסיצילות מנסה לשווא להציל את כסאו לאחר כשלון דיכוי ההתקוממות העממית, על ידי הצעת תיקונים בממשל והנהגת מונרכיה קונסטיטוציונית.

המלך חושב כי בני עמו "יריעו תרועה גדולה" למשמע החלטתו ומתן החוקה, אך לא כך קורה: "אין קול ענות שמחה ואין קול ענות תוגה – רק דממה נוראה שוררת" – לשווא מנסה המלך לשלוח את שוטרי החרש שלו לעורר הפגנות תמיכה במשטרו המתפורר: "יחי המלך!! הפערפאססונג תיכון לעד!!!" – זועקים שוטרי החרש בחוצות, אך העם לא מאזין.

ומהו אותופערפאססונג? המוני בית ישראל לא יודעים אל נכון פערפאססונג מהו והעורך מסביר להם זאת בהערות בכתב רש"י.

שלוש ממשלות הן, אומר לנו העורך – האחת היא ממשלה בלי מצרים (אבסולוט) המלך עושה כרצונו ועל העם רק לאמר: "נעשה ונשמע". לעומתה יש ממשלה הנודעת בשם " כנסיה חופשית" (רעפובליק) ועוד יש גם ממשלה ממוצעת והיא ממשלה מוגבלת (קאנסטיטוטיאנעל) שבו יש קובץ חוקים המגבילים את כח הממשלה הנקרא "פערפאססונג", שכן המילה חוקה גם היא טרם הומצאה.

ובכן העם לא רוצה פערפאססונג אלא חירות מהמלך העריץ. פתאום התנשא בעיר קול רעש גדול "יחי המלך וויקטור עמנואל! (הוא מלך סרדיניען)! איטליא תיכון לעד!! יחי גאריבאלדי מעזינו ומשגבנו!!... ויתנפלו התושבים בזעם על בתי שוטרי העיר ויהרסום עד היסוד [1] בם ארבעים משוטרי העיר אשר נפלו בידם הכו לפי חרב [2] ואת אחד מראשיהם אשר מרה נפש העם עליו על רעת ליבו, שרפו באש, ואת גוויתו הכסוחה באש סחבו בראש כל חוצות בקול המון חוגג [3] .

הולכי על משענתם ידלגו כאיל!! – מהנעשה בארץ רוסלאנד .

מכאן עוברים אנו אל ארץ רוסלאנד , הלא היא רוסיה, אל ק"ק פינסק, כיום בבלארוס, שהיתה אז מרכז יהודי חשוב – עיר מחוז רוב תושביה יהודים. בפינסק נתמנה זה עתה רב העיר החדש – הרב אלעזר משה הורוויץ שהיה רבה של פינסק ברובה של המחצית השנייה של המאה ה - 19 (1860-1890). אלעזר משה הורביץ, מחבר ספר השו"ת "אהל משה". הוא התחבב מאד על הציבור בדרך הנהגתו ובכישרונו להתמודד עם בעיות הזמן. במקום להתנגד לרוח המודרנה הוא אימץ חלק מתכונותיה לתוך החינוך הדתי - חרדי בפינסק. ב1862 נוסדו שני תלמודי תורה, האחד בפינסק, השני בקארלין. לקראת סוף המאה ה- 19 למדו בכל אחד מהם 200 תלמידים. הצד השווה בשני המוסדות היא העובדה שבשניהם למדו, נוסף ללימודי קודש, גם מידה מסוימת של לימודים כלליים, לימודי "ליבה" שנדרשו על ידי ממשלת הצאר ושכמותם מסרבים החרדים ללמד במוסדותיהם בימינו.

src=http://www.e-mago.co.il/images4/pinsk1.jpg

ספרו הנודע של הרב מפינסקומה מספר לנו עיתון המגיד? בשפה נמלצת עד בלי די הוא מספר על טקס הכתרת הרב שכיהן קודם לכן בק"ק מאניסטירשצינע.

src=http://www.e-mago.co.il/images4/1860_7_18c.jpg

בהגיע הרב למרחק עשרה ווירסט (ורסט – יחידת מרחק רוסית עתיקה, קצת יותר מקילומטר) קיבלו את פניו ראשי הקהל ויושיבוהו במרכבה כבודה וכאשר הגיעו למרחק שני ווירסט מהעיר "והנה עם רב ועצום חונה על פני השדה"[4] - אנשים באי בימים ירוצו ולא ייעפו, הולכי על משענתם ידלגו כאייל – מגמת כולם לקדם פני רבם, ולא תשבע עינם מראות פני הגבר.

בשואה הושמדו רוב יהודי פינסק.

אשה עלובה ומרת רוח והיא עצובה עגומה ונפשה מרה לה

כאן אנו מגיעים להודעה, שיכולה היתה להיות אקטואלית גם היום. מעשה נורא בעגונה, אשתו של יעקב מאירזון מק"ק דראבנין שבעלה עזבה מזה ט"ז שנה.

src=http://www.e-mago.co.il/images4/1860_7_18b.jpg

הבעל מתגורר כנראה בקהילת שארלעסטאן אשר בסאד קארעלענע שבאמריקע (צ'רלסטון בדרום קרוליינה כיום). הנבל הזה – בלשון עלגים ידבר, גדול בקומה, שערותיו שחורות ומכווה אדומה על לבו, את אשתו עזב, האדרעס שלו לא השאיר מאחוריו, מזונות לא שילם לילדיווגט לא הפקיד אצל ידידיו, והיא עזובה ואומללה עצובה ובוכיה.

כאז כן עתה לא השכילו רבנינו להתיר עגונות ולגרש את מי שרוצות גירושין, ונהי למשל ולשנינה בקרב המדינות המפותחות.

וברננה יצאו בקרוב הקוצרים

src=http://www.e-mago.co.il/images4/1860_7_18a.jpg

"קומודיטי" – כך קוראים לזה היום, אולם בימים הרחוקים ההם דווחו על מחירי התבואות קצת אחרת. נעתיק את הטקסט הנפלא מילה במילה למען אלה אשר לא קוראים בכתב רש"י:

לפני שלושה שבועות החל הגשם לירד על הארץ (פרוסיה.. כן?) ובכמה ארצות היה גשם שוטף מאד, ופני עובדי אדמה קבצו פארור [5](השחירו כקדרה מרוב דאגה) כי את האסיף הגיע לאסוף עשב למאכל הבהמות וגם עת הקציר קרוב לבוא, ויחרדו גם אנשי הארץ לקראת הדבר הזה, אולם האומר לגשם הוה ארץ, שלח מלאכיו רוחות וגשם אין עוד.

ברינה ילכו אחרי העגלה המלאה לה עשבים יבשים למספוא, וברננה יצאו בקרוב הקוצרים לקצור הדגן העומד כעצי יער בראש כסוף, כי ברכת ה' כעת על פני האדמה.

וברכתי עליכם קוראי היקרים, ונאחל לכם ימים טובים.

[1] זכור יהוה לבני אדום את יום ירושלם האומרים ערו ערו עד היסוד – תהילים קל"ז[2] עד האחרון שבהם , ביטוי המופיע פעמים רבות בתנ"ך.[3] בקול-רינה ותודה; המון חוגג – תהילים מ"ב[4] "ויהי דבש על פני השדה" – שמואל א' י"א[5] בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה וְלֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם וְחַלְחָלָה בְּכָל מָתְנַיִם וּפְנֵי כֻלָּם קִבְּצוּ פָארוּר. (נחום פרק ב}, ופסוק דומה גם בספר יואל

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רמי נוידרפר