אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

נפוליון והיהודים - הכרזת מדינה יהודית בארץ ישראל


כידוע, נכשל מסעו של נפוליון לארץ ישראל בשנת 1799, עם כשלון המצור על עכו. בעת המצור על עכו, כתב נפוליון איגרת ליהודים, ובה קרא להם לקבל מידיו את השטחים הכבושים בארץ ישראל, ולהקים בהם מדינה יהודית. האיגרת, שהאורגינל הצרפתי שלה נעלם, השתמרה בנוסחה הגרמני. להלן תרגום האיגרת לאנגלית:

general headquarters, jerusalem 1st floreal, april 20th, 1799, in the year of 7 of the french republicbuonaparte, commander-in-chief of the armies of the french republicin africa and asia, to the rightful heirs of palestine.israelites, unique nation, whom, in thousands of years, lust of conquest and tyranny have been able to be deprived of their ancestral lands, but not of name and national existence !attentive and impartial observers of the destinies of nations, even though not endowed with the gifts of seers like isaiah and joel, have long since also felt what these, with beautiful and uplifting faith, have foretold when they saw the approaching destruction of their kingdom and fatherland: and the ransomed of the lord shall return, and come to zion with songs and everlasting joy upon their heads; they shall obtain joy and gladness and sorrow and sighing shall flee away. (isaiah 35,10)

arise then, with gladness, ye exiled ! a war unexampled in the annals of history, waged in self-defense by a nation whose hereditary lands were regarded by its enemies as plunder to be divided, arbitrarily and at their convenience, by a stroke of the pen of cabinets, avenges its own shame and the shame of the remotest nations, long forgotten under the yoke of slavery, and also, the almost two-thousand-year-old ignominy put upon you; and, while time and circumstances would seem to be least favourable to a restatement of your claims or even to their expression ,and indeed to be compelling their complet abandonment, it offers to you at this very time, and contrary to all expectations, israel's patrimony !the young army with which providence has sent me hither, let by justice and accompanied by victory, has made jerusalem my head-quarters and will, within a few days, transfer them to damascus, a proximity which is no longer terrifying to david's city.rightful heirs of palestine !the great nation which does not trade in men and countries as did those which sold your ancestors unto all people (joel,4,6) herewith calls on you not indeed to conquer your patrimony ;nay, only to take over that which has been conquered and, with that nation's warranty and support, to remain master of it to maintain it against all comers.arise ! show that the former overwhelming might of your oppressors has but repressed the courage of the descendants of those heroes who alliance of brothers would have done honour even to sparta and rome (maccabees 12, 15) but that the two thousand years of treatment as slaves have not succeeded in stifling it.hasten !, now is the moment, which may not return for thousands of years, to claim the restoration of civic rights among the population of the universe which had been shamefully withheld from you for thousands of years, your political existence as a nation among the nations, and the unlimited natural right to worship jehovah in accordance with your faith, publicly and most probably forever (joei 4,20).

יש הטוענים כי מטרת האיגרת לא הייתה "ציונית" (אני מודע לאנכרוניזם...): עוזרו של ג'זאר פחה, שליט ארץ ישראל הצפונית מטעם הסולטאן, היה חיים פרחי, שבפועל פיקד על הצבא העותמני בעכו. ייתכן מאוד שבאמצעות האיגרת ביקש נפוליאון לקנות את תמיכתו של פרחי ואולי אף את בגידתו בג'זאר פחה (הרי בוגד צרפתי –חברו של נפוליון ללימודים באקדמיה הצבאית-פעל לצד הצבא העותמני..).יש הטוענים כי האיגרת נועדה לגייס אהדה של יהודי אנגליה, שנחשבו לבעלי השפעה ניכרת בממלכה, לשם מיתון הפעילות הבריטית נגדו בארץ ישראל.בכול אופן, האיגרת לא פורסמה, בשל כישלון המצור על עכו ונסיגתו הבהולה של נפוליון מארץ ישראל למצרים.אף שלא פורסמה רשמית – הודיע העתון הפריסאי paris moniteur universel, במאי 1799, כי:

"bonaparte has published a proclamation in which he invites all the jews of asia and africa to gather under his flag in order to re-establish the ancient jerusalem. he has already given arms to a great number, and their battalions threaten aleppo."

פרסום זה ופרסומים מאוחרים יותר הביאו את כוונת נפוליון להקים מדינה יהודית בארץ ישראל לידיעת העולם.נחישותו בנושא זה הייתה כה רבה, עד שבאוגוסט 1800 , חודשים רבים לאחר המפלה בעכו וללא כל יכולת להשגת רווחים צבאיים או פוליטיים כתוצאה מכך, הצהיר נפוליון:"אילו הנהגתי את האומה היהודית, הייתי מקים מחדש את בית המקדש"על אף הספקנות והציניות בה ניתן לראות את האיגרת ע"פ מועד כתיבתה, כדאי לשפוט אותה בקונטכסט הרחב יותר של גישתו של נפוליאון ליהודים ולעמים "מדוכאים" אחרים.ע"פ דר' בן ווידר, נפוליאון לא הכיר אישית יהודים במהלך ילדותו בקורסיקה ולימודיו בצרפת. באותה תקופה היה מספר היהודים בצרפת מועט ביותר, רק כ-1000 יהודים חיו בפריס, ו-20,000 מתוך 40,000 יהודי צרפת דאז היו מרוכזים באלזס שעל גבול גרמניה.לכן, נפוליון לא גיבש לעצמו יחס מסויים ליהודים עד לפגישתו הראשונה עם הבעייה היהודית באיטליה, בחורף 1797. בעת כיבוש אנקונה הוסבר לו, ע"י קציניו, כי היהודים נושאים טלאי צהוב ע"מ להבדילם מיתר תושבי אנקונה, הם מתגוררים בגטו צפוף ומופלים לרעה. מייד באותו המעמד ביטל נפוליון את החוק בדבר ענידת טלאי צהוב, ביטל את חובת המגורים בגטו והתיר ליהודים חופש פולחן.באותה הצורה נהג ביתר ערי איטליה מייד לאחר כיבושן. נפוליאון לא הרוויח דבר מיחסו הליבראלי והאוהד ליהודים:ליהודים לא הייתה כל השפעה פוליטית בצרפת או באיטליה, הקהילות לא היו עשירות במיוחד, ומאידך – צעדיו הפרו-יהודיים עוררו התנגדות רבה הן בצרפת והן ברחבי אירופה כולה.יחסו של נפוליון ליהודים נבע, כפי הנראה, מגישתו הכללית לדת. הוא ראה בדת נושא פרטי, שאל למדינה ולחוק להתערב בו, ובלתי קשור כלל לזכויות האזרחיות. במאמרו napoleon and the jews מצטט ווידר :

"faith," napoleon would say, "is beyond the reach of the law. it is the most personal possession of man, and no one has the right to demand and account for it."

באביב שנת 1806 פרסם נפוליון צו, בדבר הקמת אספה של ראשי היהודים , אשר כונתה "הסנהדרין". אספה זאת עסקה בניסוח חוקים המעניקים שוויון אזרחי ודתי מלא ליהודי צרפת והאימפריה, והכרה ביהדות כבדת רשמית שלישית בצרפת (אחרי הקתוליות והפרוטסטנטיות) – וזאת על אף משקלם הבלתי משמעותי של היהודים בכלל האוכלוסייה.על אף יחסו האוהד הכללי ליהודים – הוא התייחס בצורה שלילית למספר תופעות הקשורות ליהודים (כגון ההלוואה בריבית שהייתה נפוצה בקרב יהודי לוריין ואלזס) ואף לנטיות הבדלניות בקרב יהודים והקצב האיטי של השתלבותם בעמים הארופאיים.ומדוע לא נענו היהודים לקריאתו של נפוליון להקים מדינה עצמאית?ראשית – בשל תהפוכות המלחמה – נפוליון נסוג מארץ ישראל למצריים וא"י נשארה בשליטת ג'זאר פחה והשלטון העותמני. למעשה – הצעתו של נפוליון למשור ליהודים את השטחים שנכבשו על ידו נותרה ריקה מתוכן – כאשר לא היו יותר שטחים למסירה.אולם לחוסר ההיענות של היהודים לקריאת נפוליון היו סיבות עמוקות יותר:1. נפוליון היה אמנם הראשון ששחרר את היהודים ממעמדם הנחות והמופלה והעניק להם שוויון אזרחי מלא (אמנם, כבר בראשית המהפכה-מספר שנים לפני המאורעות המתוארים כאן, ניתן שוויון אזרחי לכול תושבי צרפת,- 1791,"חוק שוויון היהודים הכללי"- אך בפועל לא ניתן שוויון ליהודים אלא לאחר צווי נפוליון), אך היהודים עדיין לא הפנימו את ערכי השוויון והחופש, וודאי שלא בשנת 1779, עוד לפני הקמת "הסנהדרין" ומתן זכויות אזרחיות מלאות ליהודים.2. באותה העת ובשנים שלאחר מכן, עסקו היהודים בהשגת שוויון זכויות ובהשתלבות במדינות בהם ישבו כאזרחים שווי זכויות. זהות לאומית יהודית הייתה מנוגדת לשאיפות ההשתלבות בעם הצרפתי או בעמים האחרים במערב אירופה ומרכזה.3. יהודי צרפת ואיטליה היו מיעוט קטן בקרב יהודי אירופה. ריכוזי היהודים הגדולים היו בגרמניה ובמזרח אירופה (פולין, גליציה, אוקראינה, ליטא וב"תחום המושב" הרוסי). במדינות מזרח אירופה, באוסטריה (גליציה הייתה אוסטרית) וברוסיה סבלו היהודים מהפלייה מובנית על רקע דתי ואזרחי, ודעתם לא הייתה נתונה לעניינים לאומיים, אלא להישרדות האישית והקהילתית.עם זאת – קריאתו של נפוליון להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, בתוקף זכותם ההיסטורית של היהודים לארץ ישראל – לא הייתה לריק: יהדות אנגליה החזקה, העשירה ובעלת ההשפעה המדינית הרבה הקשיבה היטב לקולות אלה , וגרמה לאהדה לרעיון של בית לאומי יהודי בארץ ישראל הן בקרב העילית היהודית והן בקרב שכבה רחבה של מדינאים בריטיים.תודעת השחרור הלאומי וזכויות ההגדרה העצמית של לאומים "מדוכאים" באירופה יצרה את הרקע ל"אביב העמים" ולתנועה הלאומית היהודית – עברית , הציונות.זאת ועוד – הקורא את נוסח ההצהרה הנפוליונית חייב להתרשם מן הדעה הנחרצת של נפוליון, אשר הסתמכה על דעת האינטליגנציה האירופאית דאז – שהזכות ההיסטורית היחידה על ארץ ישראל – הנה של העם היהודי בלבד. על דעה זאת התבססה הציונות והראייה הבין לאומית של הציונות באמצע וסוף המאה ה-19.דעה נחרצת וחד משמעית זאת שומטת את הקרקע מתחת לטיעון של היסטוריונים חדשים פוסט ציוניים, הטוענים כי "העם היהודי הומצא ע"י התנועה הציונית" – שהרי דעה זאת – שארץ ישראל שייכת לעם היהודי – הייתה נפוצה בקרב מנהיגי אירופה שנים רבות לפני "אביב העמים" והופעת הציונות.לדעתי – פרק זה בהיסטוריה הקדם-ציונית לא נלמד מספיק, ומגיעה לו התייחסות רצינית ומעמיקה , בהיותו "הסנונית הראשונה שבישרה את האביב".

Comments

עכ

כעעכגעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה/////////////////////////////////////////////////////////////רררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררכעכעכעכעכעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת שמעון גילר