אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ריצרד ניקסון: עלייתו ונפילתו ועלייתו ונפילתו ועלייתו


התמונה של אלי אשד

הנשיא המושמץ ביותר של כל הזמנים בארה"ב ריצ'רד ניקסון פרסם ספר שתורגם לאחרונה לעברית בהוצאת "ע.נרקיס" (המו"ל הוותיק ביותר של ישראל) על התרשמויותיו ממנהיגי עולם שונים.ספר שבו יש תובנות מעניינות ביותר על נושא מנהיגים ומנהיגות. "אימרה וולקנית קדומה אומרת: רק ריצ'רד ניקסון יכול היה לבוא לסין ולעשות עימה שלום" (מר ספוק בסרט המדע הבדיוני "מסע בין כוכבים: הארץ הבלתי ידועה).ב2007 יצא לאור בעברית בהוצאת "ע.נרקיס" (המו"ל הוותיק ביותר של ישראל שמאז שנות החמישים היה פעיל מאוד בין השאר בהוצאת מגוון של ספרי כיס וחוברות) ספרו של נשיא ארה"ב לשעבר ריצ'רד ניקסון "מנהיגים" שאותו כתב ב1982 ובו תיאר את מפגשיו עם מנהיגי עולם שונים כולל בישראל. ניקסון כמובן זכור כיום מעל לכל כנשיא המושמץ והמושפל ביותר של ארה"ב בכל הזמנים. הוא גם נודע כטיפוס עקשן מעין כמוהו מסוג שנדיר גם בפוליטיקה האמריקנית (אבל שמזכיר כמה אנשים בפוליטיקה הישראלית) הוא הוכה והובס שוב ושוב ושוב ועלה מבור הכישלון אל אור הזרקורים. והצליח בסוף ימיו לעלות שוב (בפעם המי יודע כמה) מהאפלה ולזכות בסוג חדש של כבוד בעולם. הנשיא המושמץ ביותר בתולדות ארה"ב ריצ'רד ניקסון הוא התגלמות החלום האמריקני שהפך לטרגדיה כאשר נפל מהכהונה החשובה ביותר עלי אדמות לנידוי ציבורי. ניקסון נודע כאיש שהפסיד בראשית שנות השישים לג'ון קנדי במאבק צמוד מאוד על הנשיאות, ובראש ובראשונה בגלל עימות טלוויזיוני ראשון מסוגו עם קנדי שבו התגלה ניקסון כמי שמודע הרבה פחות מקנדי לסודות ההופעה הטלוויזיונית (שמאז הפכו לחומר לימוד בסיסי לכל מי שנכנס לפוליטיקה אבל זאת הייתה הפעם הראשונה). דומה היה שבכך הגיעה הקריירה הפוליטית שלו לסופה. אבל ניקסון התגלה כאיש מסוגל להתגבר על מפולת פוליטית קשה. הוא רץ לבחירות שוב בסוף שנות השישים והפעם זכה ובגדול והוא גם נבחר פעם שנייה.במהלך כהונתו זאת ניקסון התגלה כנשיא מוכשר. אמריקנים רבים אולי לא ירצו להודות בזה אבל הוא התגלה כ מוכשר לכל הפחות כמו יריבו קנדי ויש שיגידו הרבה יותר.ניקסון התגלה כנשיא חזק ,יעיל ונחוש. ולרשותו עמד צוות מוכשר ביותר ובראשו שר החוץ קיסינג'ר שיש הרואים בו את שר החוץ האמריקני היצירתי והמוכשר ביותר בעשורים האחרונים (אבל כמו ניקסון עצמו גם קיסינג'ר הוא אדם שנוי ביותר במחלוקת מסיבות שונות ורבות).

ניקסון ו-קנדי

בין השאר הוא האיש שפתח את הקשרים בין ארה"ב וסין הקומוניסטית ,מעצמה שעימה היה לארה"ב נתק דיפלומטי מאז הקמת המשטר הקומוניסטי של מאו, הוא היה האיש שהוציא את צבא ארה"ב מוייטנאם (שאותו הכניס לשם יריבו הנערץ קנדי) וסייע לישראל במלחמת יום הכיפורים עם "רכבת אווירית". למרות התנגדות סובייטית עזה..והוא גם קיים הסכמי פירוק נשק ראשונים מסוגם עם הסובייטים וזאת למרות שהיה ידוע כל ימיו כאנטי סובייטי מושבע. כפי שאומרת האמרה הוולקנית הקדומה דווקא בגלל שהיה אנטי קומוניסטי כה מושבע מהלכי ההתפייסות שלו עם ברית המועצות וסין זכו ליתר תמיכה בציבור האמריקני מאשר אם היה עושה אותם נשיא "שמאלני" כמו קנדי.

לדעת שר החוץ שלו קיסינג'ר שהכיר אותו ואת כל הנשיאים האחרים של ארה"ב בעשרות השנים האחרונות היטב לאף נשיא אמריקני אחר לא היה את הידע העצום בעניינים בינלאומיים שהיה לניקסון והבנתו את המציאות הגיאופוליטית העולמית הייתה מדהימה ממש, אף אחד מנשיאי ארה"ב (מלבד תיאודור רוזבלט בראשית המאה העשרים) לא סייר כל כך הרבה מחוץ לארה"ב כמו ניקסון , או שניסה עם עניין אמיתי להבין את נקודות המבט של מנהיגים מחוץ לארה"ב.

עם הישגים כאלו ניקסון יכול היה להיכנס להיסטוריה בקלות כאחד הנשיאים היותר מוכשרים של המאה העשרים. הוא התגלה מצד אחד כמדינאי שקול ובעל מעוף ומצד שני כאדם תקיף ונחוש החלטה גם כאשר החלטותיו הלכו בניגוד לכל המקובל כמו כאשר פתח בקשרים עם סין הקומוניסטית, אבל לרוע מזלו של ניקסון היו לו לצד כישרונותיו המרובים גם בעיות אופי חמורות ביותר. אופיו זה הביא לו לבסוף השפלה ציבורית ללא כל תקדים במדינה דמוקרטית. הוא היה אדם חשדן, למעשה פרנואיד. שטוף תאוות נקם בכל מי שראה כיריב הוא היה משוכנע שהוא מוקף באויבים שמעוניינים להפיל אותו (ובכללם יהודי ארה"ב) והוא ביצע מעקבים כנגד כל מי שראה כיריביו.

כתוצאה מפעולות המעקב שביצע אחרי יריביו הפוליטיים הסתבך בפרשת ווטרגייט כאשר שלח אנשים לפרוץ למטה המפלגה הדמוקרטית במלון ווטרגייט בוושינגטון. כתוצאה הוא מצא עצמו בלב שערורייה פוליטית חסרת תקדים בתולדות הדמוקרטיה האמריקנית שכתוצאה ממנה הודח ,הנשיא האמריקני היחיד שהודח באמצע קדנציה , ונשלח הביתה בבושת פנים. את שארית חייו בילה בכתיבת ספרים על חייו. ועל פוליטיקה. "יש לו פנאי רב לחשוב ולכתוב" דיווח יצחק רבין שביקר וראיין אותו כמה שנים לאחר נפילתו בזמן שכתב את ספרו "מנהיגים"... "הוא בודד מאוד... לוח הפגישות שלו אינו עמוס יותר מידי. לא רבים מדי משחרים לפתחה של האחוזה שלו בקליפורניה....ואין שיחות טלפון נכנסות ויוצאות בזמן השיחה."כיום נשאר ניקסון שנוי במחלוקת כפי שתמיד היה. הבמאי אוליבר סטון עשה על חייו סרט ביוגראפי ארוך. אלא שסטון התקשה למצוא כוכב אמריקני שיסכים לגלם נשיא שנוא כל כך. כל הכוכבים הידועים שאליהם פנה ענו לו בשלילה. והוא נאלץ לבסוף לבחור לתפקיד שחקן בריטי שלו היו רגשות חזקים הרבה פחות כנגד ניקסון, את אנתוני הופקינס. קשה להגיד שסטון הציג את ניקסון בסרט בצורה מאוזנת. בסרט נרמז שהוא שהיה קשור לקונספירציה של גולים קובניים ואנשי סי אי אי ואנשי עסקים שהביאה לרצח יריבו הנשיא קנדי. בנותיו של ניקסון האשימו את סטון לאחר צפייה בסרט ברצח אופי של אביהם.בכל זאת זכה ניקסון באחרית ימיו לסוג של כבוד מחודש עם ספרים שונים שכתב שבהם היציע עצות שונות לגבי יחסי החוץ. של ארה"ב ועתיד העולם. מנהיגי העולם התייחסו אליו בכבוד ולא פעם באו לביתו לשמוע את עצתו. ובין הספרים שכתב היה ספרו הנ"ל "מנהיגים". האם יש עניין כיום בקריאת ספר זה ? מנהיגים על פי ריצ'רד ניקסון בספרו "מנהיגים" מתאר ניקסון גדולי עולם שונים שאותם פגש במהלך הקריירה הארוכה שלו ובהם נאצר וסאדאת המצריים ,השאח הפרסי, נקרומה מגאנה (שלדעת ניקסון הרס את ארצו) ו-לי קואן יו הסינגפורי (שלדעת ניקסון היה אחד המנהיגים המוכשרים ביותר שפגש בימי חייו) סוקרנו האינדונזי (שניקסון מתאר בליגלוג את חיבתו המופרזת ליחסי מין). גם דוד בן גוריון וגולדה מאיר הישראלית נזכרים בספר. בספר זה הוא לא רק מתאר את האישים הללו אלא גם מביע את דעתו על מנהיגות ודעות אלו של הנשיא לשעבר שבהחלט ידע דבר אחד או שניים על נושא המנהיגות הן מעניינות ביותר.

הוא ראה בווינסטון צ'רצ'יל הבריטי את גדול מנהיגי העידן המודרני אבל דומה שהאנקדוטות מעניינות ביותר שהוא מביא לגביו הן דווקא לגבי שנינותו של האיש. הוא העריך מאוד גם את דה גול הצרפתי.

ריצ'רד ניקסון עם ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר.

מוזר שדווקא על מנהיג סין מאו צה טונג שעימו יצר קשרים דיפלומטיים במה שללא ספק היה הצעד החשוב ביותר בתקופת נשיאותו, לצד פינוי הכוחות האמריקניים מוייטנאם (המפגש ביניהם אפילו הפך לנושא לאופרה בשם "ניקסון בסין") יש לו רק מעט מאוד דברים לומר ורובם אינם מעניינים במיוחד..(לעומת זאת יש לו הרבה מה לומר על ראש הממשלה הסיני הידוע פחות צ'ו אן לאי שבבירור הרשים אותו הרבה יותר ממאו עצמו).

פניהם של ניקסון והמנהיג הסיני מאו על מחבטי טניס שולחן ,היחסים הדיפלומטיים בין ארה"ב וסין הקומוניסטית החלו בסדרת משחקי טניס שולחן.

הארכי אוייב מכל המנהיגים שפגשתי בחיי. לא היו לי חילוקי דעות כה קשים עם אף מנהיג כמו שהיו לי עם ניקיטה חרושצ'וב.אבל מצד שני לא הערכתי אף מנהיג על שימושו היעיל בכוח השלטון בצורה כה עקבית כמו שכיבדתי אותו. רבים אומרים שהוא היה התגלמות השטן. מעטים יערערו על העובדה שהוא היה שטן מוכשר ביותר. (מתוך "מנהיגים " ע' 234)

ריצ'רד ניקסון עם מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב.

הפרק המעניין ביותר בספר הוא ללא כל ספק סיפור מפגשיו ויחסיו של ניקסון עם ניקיטה חרושצ'וב השליט הרוסי בסוף שנות החמישים ובראשית שנות השישים (עד שסולק מהשלטון בידי ליאוניד ברזנייב) שבמידה רבה מאוד עיצב את דעתו של ניקסון על ברית המועצות ועל הקומוניזם. בכלל.שמו של הפרק שמאפיין את הדמות המתוארת שבו שבהחלט אומר הרבה על תוכנו הוא "כוח הרצון הברוטאלי לעלות לשלטון". צ'רצ'יל ודה גול היו אולי המנהיגים שניקסון העריך אותם ביותר ,אבל ברור מאוד שחרושצ'וב השאיר על ניקסון את הרושם החזק ביותר מכל מנהיג שפגש אי פעם אם כי רושם זה היה ברובו (אבל לא בכולו) שלילי לחלוטין. זה לא נאמר במפורש אבל בין השיטין ברור שניקסון רואה בחרושצ'וב, בדעותיו במדיניותו והתנהגותו בתור האנטיתזה לו עצמו.

ניקסון בחוברת קומיקס של חברת "מארוול " מקבל דיווח על הופעתו של אוייב קוסמי בכדור הארץ.

ניקסון מתאר את המפגשים שהיו לו עם חרושצ'וב כמפגשים שהגיעו להתגוששויות מילוליות שחרגו כמעט מכל כללי דיפלומטיה, והגיעו לרמה של אלימות מילולית ממש בין שני "מתאגרפים במשקל כבד" כאשר חרושצ'וב מנסה למצוא את חולשותיו של ניקסון ובהשלכה מכך את חולשותיה של ארצות הברית בנציגה. ניקסון מתאר את חרושצ'וב כ"בריון חסר בושה" וקובע שאילו היו הוא וחרושצ'וב חיים בתקופה אחרת בימי הביניים כי אז היו התקפי הזעם של חרושצ'וב בשיחה עם דיפלומטים זרים (דהיינו עם ניקסון) יכולים להוות עילה מספקת למלחמה. ברור שמבחינתו של ניקסון המאבק האישי כמעט בינו ובין חרושצ'וב היה רק סמל למאבק בין ארה"ב וברית מועצות ומן הסתם כך ראה זאת חרושצ'וב. עיני ניקסון חרושצ'וב הבריון המאיים והמפחיד "שאפילו הבדיחות שלו היו מעוררות אימה" היה הסמל המושלם לאימפריית הרשע הסובייטית.

במהלך הסיור בתערוכה האמריקאית עצרנו מול דגם של מטבח.התחלנו לדבר על מכונות כביסה.הוא טען שעדיף שיהיה רק דגם אחד של מכונת כביסה ולא הרבה דגמים. אמרתי :האם לא עדיף לדבר על הפלוסים והמינוסים של מכונות הכביסה שלנו מאשר על הטילים שלנו? האם זאת לא סוג התחרות שאתם רוצים? כששמע חרושצ'וב את התרגום הוא נראה כעוס. הוא תקע אתה בוהן שלו בחזה שלי וצעק : "כן זאת התחרות שאנחנו רוצים ,אבל הגנרלים שלכן אומרים שהם כל כך חזקים שהם יכולים להשמיד אותנו. גם אנחנו יכולים להראות לכם משהו כדי שתלמדו להכיר את הרוח הרוסית. אנחנו חזקים, אנחנו יכולים לנצח אתכם!"חרושצ'וב הסיר את הכפפות לכן החלטתי שהגיע הזמן לקרוא תגר על הבלוף שלון "מבחינתי גם אתם חזקים וגם אנחנו חזקים" אמרתי וכיוונתי את האצבע שלי לכיוונו כדי להדגיש את המסר" אבל לעמוד כאן ולהתווכח מי משנינו יותר חזק ,זו אינה הנקודה. אם תפרוץ מלחמה שנינו נפסיד". ..חרושצ'וב הגיב בזעם.נראה היה שהוא עומד לאבד את השליטה העצמית.. הוא הזהיר אותי שלא לאיים עליו..הוא צעק "דבריך נשמעים לי כמו איום.גם אנחנו ענקים. אתה רוצה לאיים – אנחנו נאיים בחזרה".(מתוך מנהיגים ע' 240)

ניקסון היה משוכנע שלחרושצ'וב הייתה טינה אישית כלפיו כתוצאה מויכוחים אלו וכי פעל בצורות שונות כדי למנוע את נצחונו במאבק הצמוד כנגד קנדי. הוא מספר שלאחר נצחונו של קנדי חרושצ'וב השתחצן לפני העיתונאים שעשה כל שביכולתו לגרום לתבוסת ניקסון. כמה שנים לאחר מכן הוא מספר , חרושצ'וב אמר לקנדי "אנחנו עשינו אותך נשיא!". "האם האסטרטגיה של חרושצ'וב באמת עזרה לקנדי להיבחר ופגעה בי" תמה ניקסון בספרו. "זו שאלה שתישאר כספקולציה. אבל בבחירות כה צמודות כמו ב-1960, מספר קטן של מצביעים, יכול היה להוות גורם מכריע ,וכל המשקיפים הסכימו שפעולותיו של חרושצ'וב(שהציג את ניקסון בפומבי בכל הזדמנות כמחרחר מלחמה מסוכן א.א. ) לא עזרו לסיכויי להיבחר". ייתכן מאוד שניקסון במציאות אכן האשים את חרושצ'וב בכישלונו בבחירות כנגד קנדי ונטר כנגדו טינה אישית שכמוה לא הייתה לו לשום מנהיג זר אחר. ניקסון אולי היה פרנואיד אבל לא מן הנמנע שכאן הוא צדק בתחושותיו הפרנואידיות. .ואם זאת במפתיע יש בספר גם איזה שהוא שביב סימפטיה לגבי חרושצ'וב כאשר ניקסון מתאר את סילוקו מהשלטון לפנסיה כפויה "גורל שניקסון מתאר אותו כ"גרוע ממוות". וכ"עינוי". הוא מתאר ניסיון מפגש עם חרושצ'וב לאחר נפילתו במקום כליאתו, ניסיון שלא צלח. לקורא נדמה שניקסון שכתב את הפרק הזה לאחר נפילתו שלו וחשב על גורלו שלו והיה מסוגל לחוש כתוצאה סימפטיה לחרושצ'וב שאותה אולי לא חש כלל בזמן אמיתי.מעניין ששני המנהיגים האויבים האלה חוו סיום דומה לקריירה הפוליטית ,סילוק בבושת פנים מהדרגה העליונה ביותר ושנות פנסיה מדכאות שבמהלכם חוו התעלמות ולמעשה בוז ציבורי, שנים ארוכות של חוסר מעש שכל מה שנותר להם לעשות במהלכן היה לכתוב את זכרונותיהם. ניקסון מתאר גם את יורשו של חרושצ'וב ברז'נייב ,אולם זה היה דמות צבעונית ומעניינת הרבה פחות אם כי מבחינתו של ניקסון דבר לא השתנה במטרותיו לעומת אלו של חרושצ'וב השגת דומיננטיות סובייטית עולמית. מנהיגות על פי ניקסון לניקסון יש תובנות מעניינות מאוד על נושא המנהיגות. מנהיג גדול הוא קובע אינו צריך להיות אדם טוב או נחמד.מעל לכול עליו להיות בעל מטרה וחזון.מנהיגות גדולה קובע ניקסון דורשת חזון גדול ,חזון שיעורר את השראת המנהיג על מנת שהוא יוכל לעורר את השראת בני העם. יאהב או ישנא את המנהיג הגדול אך לא יוכל להישאר אדיש כלפיו. אין זה מספיק שמנהיג ידע מה הדבר הנכון לעשותו ,הוא צריך להיות מסוגל גם לבצע את הדבר הנכון הזה. ניקסון מייעץ למנהיגים צעירים שילמדו ויקראו ככל האפשר היסטוריה פילוסופיה וספרות על מנת להרחיב את אופקיהם.

ניקסון וקיסינג'ר בחוברת הקומיקס "הענק הירוק".

הוא ציין שכל המנהיגים הגדולים שפגש היו אנשים שקראו הרבה. לעומת זאת הוא היה משוכנע שהצעיר שרובץ מול הטלוויזיה בבית לא יהיה המנהיג של המחר מאחר שהצפייה היא פסיבית לעומת הקריאה האקטיבית. (מעניין מה היה ניקסון אומר על הגולשים באינטרנט. האם הם יהיו מסוגלים להיות מנהיגים בעתיד?). בדיוק במקביל לכתיבת הספר הנ"ל של ניקסון כתב מנהיג מדינה לשעבר אחר ספר מקביל במדויק. זה היה ראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק רבין שכתב אז ספר ראיונות עם מנהיגי עולם שונים בשם יצחק רבין משוחח עם מנהיגים וראשי מדינות (הוצאת רביבים , 1984) ובין מנהיגים אלו היה גם ניקסון שמצא את עצמו מרואיין בזמן שכתב ספר על שיחותיו עם מנהיגי עולם. וההשוואה בין שני הספרים היא מאלפת ביותר לגבי הדרך שבה ראו שני המנהיגים לשעבר (ובמקרה של רבין לעתיד) את מנהיגי העולם שאותם פגשו. רבין מתאר את מפגשו עם ניקסון (הוא נפגש גם עם קיסינג'ר שהיה שר החוץ של ניקסון) והוא נותן תיאור מעניין של ניקסון כמנהיג מובס ועייף. אבל יש להודות שהתיאור האישי שאותו נותן ניקסון של המנהיגים שבהם נפגש הוא מעניין ופרספקטיבי בהרבה מהתיאור שאותו נותן רבין של ראיונות פוליטיים ותו לא עם כמה תצפיות אישיות. הספר "מנהיגים" מלא בדעותיו של ניקסון לגבי היות הקומוניזם סכנה חמורה לשלום העולם דעות שהיום הן פשוט מיושנות ולא רלבנטיות ולא היה מזיק כלל אם היו נמחקות מהמהדורה העברית של הספר, אבל הפרופילים של האישים שהוא מציג לא איבדו מחיותם. אם זאת, הסיפור המעניין מכל זה שאינו מסופר בספר נשאר הסיפור של המחבר עצמו, סיפור שכמוהו אין לאף פוליטיקאי אחר במאה העשרים. מאת אלי אשד הופיע בצורה מקוצרת באתר nrg ספרים מאת ועל ניקסון בשפה העברית (רוב הספרים האלו הם מאת ועל קיסינג'ר שר החוץ של ניקסון שלפחות בישראל עורר עניין רב יותר משעורר ניקסון עצמו).: ריצ'רד ניקסון מנהיגים: אישים הגדולים של המאה ה-20 שעיצבו את פני העולם המודרני. תרגום, אריאל לופט, הוצאת ע. נרקיס, 2007.ספרים בעברית על ניקסון תאודור הרולד וייט הדרך לבית הלבן תרגום: שמשון אבידל, הוצאת עם הספר, 1962. תיאור המאבק בין קנדי וניקסון כולל העימות הטלוויזיוני המפורסם בינם שבסופו גבר קנדי. ניקסון והנרי קיסינג'ר הנרי קיסינג'ר מדיניות החוץ האמריקנית עברית אהרון אמיר (עם עובד ,1974). הנרי קיסינג'ר שנותי בבית הלבן תרגם אהרון אמיר (תל-אביב : עידנים , 1980) הנרי קיסינג'ר משבר: ניהול מדיניות החוץ במלחמת יום כיפור וביציאה מוויטנאם תרגום אהרון אמיר ,הוצאת מכון שלם ,2004. ג'ון ארליכמן הקלף הסיני עברית אליעזר כרמי" הוצאת מילכה 1988. מותחן מאת יועצו הבכיר של ניקסון שמציע גירסה חלופית לשאלה כיצד נוצרו היחסים עם סין. ניקסון וקיסינג'ר מופיעים כדמויות ראשיות. מארווין קאלב, ברנארד קאלב; קיסינג'ר עברית אהרון אמיר (עידנים , 1975(הרצוג ,חיים מלחמת יום הדין עידנים ,1975 )גיל אלרואי, אנטומיה של אחיזות עיניים - קיסינג'ר והמדיניות האמריקאית במזרח התיכון, תרגם מאנגלית: יוסף כרוסט, הדר, תשל"ו מתי גולן , השיחות הסודיות של הנרי קיסינג'ר, (שוקן, 1976) יצחק רבין (בהשתתפות איתן הבר) יצחק רבין משוחח עם מנהיגים וראשי מדינות (רביבים, 1984) כולל ראיונות חשובים עם ניקסון ועם קיסינג'ר. גד יעקבי כחוט השערה: איך הוחמץ הסדר בין ישראל למצרים ולא נמנעה מלחמת יום-הכיפורים (עידנים, 1989)קישוריםהספר "מנהיגים"מנהיגים באמזון ניקסון בוויקיפדיה באנגליתרותם דנון על ניקסון תומר ריבל על התפתחות ממשל ניקסון ויכוחי ניקסון חרושצ'וב ניקסון והיהודים ניקסון וטבח הספורטאים הישראלים במינכן ניקסון נגד ג'ון לנון החיים אחרי הבית הלבן סרט של אלטמן על ניקסון ניקסון של אוליבר סטון הגרסה המלאה ניקסון של אוליבר סטון בוויקיפדיה הסרט "ניקסון" ב imdb הסרט באמזון ספר על ניקסון של אוליבר סטון סקירה מפורט על הסרט "ניקסון" ביקורת על הסרט "ניקסון" באתר ברולינג סטון מאו צה טונג האיש שעימו פתח ניקסון שלב חדש ביחסי סין והמערב אתר הוצאת "ע.נרקיס"

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד