אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הורדוס – מלך רודף ורדוף?


על הספר "הורדוס – מלך רודף ורדוף"   - אריה כשר ואליעזר ויצטום, הוצאת כתר ואוניברסיטת חיפה, 2007, 610 עמ´, 99 ₪  

הורדוס – מלך רודף ורדוף / אריה כשר ואליעזר ויצטום, הוצאת כתר ואוניברסיטת חיפה, 2007, 610 עמ´, 99 ₪

 

הצלחתו המיידית של ספר חדש זה מראה כי הורדוס מלך ישראל עדיין מעניין אותנו. כבונה הגדול של המקדש ושל ארץ ישראל מחד וכמחסל של בית חשמונאי מאידך הוא עדיין מדגדג אצלנו אי אלו עצבים חשופים בישראליות וביהודיות. 

למרות העניין והסקרנות הרי שמאז צאת ספר המופת המונומנטאלי של אברהם שליט "הורדוס המלך – האיש ופעלו" בשנת 1962 לא יצא בעברית שום ספר חדש בנושא המכוון אל כלל הציבור (למעט ספרון תמוה של בועז אפלבאום   "הורדוס נגד פלאביוס" שיצא לאור לפני מספר שנים).
 
מחברי הספר, הפרופסורים מאוניברסיטת הנגב – ההיסטוריון אריה כשר והפסיכיאטר אליעזר ויצטום העמידו בפני עצמם שתי מטרות האחת – לזרוע אור על אישיותו ומצבו הנפשי של הורדוס על פי קריטריונים מודרניים לסיווג פסיכיאטרי. [1] (DSM-IV)  ועל פי הממצאים לנסות ולהבין טוב יותר את מעשיו ופעלו, והשנייה להציע עמדה מאוזנת בין המגמות ההיסטוריוגראפיות בעניינו של הורדוס, האם היה עריץ מרושע כפי שטוענת המסורת היהודית והנוצרית או שמא הוא ראוי להערכה מאוזנת יותר ולתאר "הורדוס מלך ישראל" כדברי אברהם שליט או אף "הורדוס הגדול" כדברי מלומדים אחרים בעולם.  

להבדיל מהצורך בפענוח ובירור העובדות במחלות גופניות, שאלת הרלוונטיות של בחינה בכלים פסיכיאטריים של אישים מעידנים קדומים אינה חד משמעית כלל ועיקר. המרחק התרבותי והפיזי מאותן תקופות מעמיד בספק את תקפותם של ממצאים מסוג זה שהרי על פי קריטריונים מודרניים רוב האנשים המוכרים לנו מן העת העתיקה היו ראויים לאשפוז דחוף. החל מאברהם אבינו שהשחית את אברו שלו ושל כל בני ביתו ולאחר מכן גם ניסה לשחוט את בנו בהשפעת קולות מן השמיים, ועד שליטים רומיים דגולים כיוליוס קיסר או אף הקיסר הפילוסוף מרקוס אורליוס שהשמידו והכריתו עמים שלמים, הקיסר אוגוסטוס שנהג כלפי בני ביתו ומשפחתו בצורה שאינה שונה מהותית מהתנהגותו של הורדוס, והרשימה ארוכה.
 
נכון כי העיון במצב והנפשי של הורדוס הוא מחויב המציאות לנוכח העובדה כי גם בני דורו ראו בו איש חולה ואף "משוגע", אין מחלוקת על כך שהורדוס היה פרנואיד שבאחרית ימיו פגע בכל סביבותיו בשל מחלתו זו ועם זאת יש להדגיש כי למרות מחלתו המשיך למשול ביעילות ובתושייה שאפיינה אותו כל ימי חייו. אולם, מה שחסר בספר, והוא הדבר המעניין אשר אינו מסתבר מאליו, זו התעמקות וחקירה של השקפות בני דורו על מחלתו, על השיגעון, על תכונות המנהיג והמלך והשפעתן על מפעלו ההיסטורי. הספר הזה אינו עוסק בכך כלל למעט אי אלו ציטוטים ונשאר במסגרת הפיקנטריה של התאמת סימפטומים התנהגותיים לסעיפים במדריך האבחנות האמריקאי. החידוש אליו טוענים החוקרים הוא בכך כי הוכיחו שמחלתו הנפשית של הורדוס אינה דבר שהופיע רק באחרית ימיו וכי יש לה שרשים מאז צעירותו, אולם,הייתה כאן הזדמנות טובה למחקר היסטורי אמיתי וחשוב והקורא נשאר עם טעם של החמצה גדולה.  

 

טבח התמימים - רצח תינוקות בית לחם בפקודת הורדוס

החלק ההיסטורי של הספר אינו עומד בפני עצמו ומשמש כרקע למחקר הפסיכוהיסטורי. זהו מעין סיפור מלווה העולה לקדמת הבמה במקומות מסוימים ומתפוגג ללא הסבר במקומות אחרים ולעתים ברגעים המעניינים ביותר (כגון פרשת הניאוף המיוחסת למרים החשמונאית אשת הורדוס, המלחמה השנייה בנבטים או פרשת מכתבי הקשר של בניו אלכסנדר ואריסטובלוס). פעמים רבות נדמה כי המחברים מניחים שהקורא יודע את הסיפור המשועבד על ידם כמצע לאבחון האישיות ולפיכך הם אינם טורחים לפרט ומאידך יש לעתים פירוט תמוה של נושאים שוליים (כגון פרקטיקות של הוצאה להורג בעריפת ראש או תיאור ארכיטקטוני ארכני של מסדרונות בית המקדש).  

הניסיון להתמודד עם עמדתו של אברהם שליט הרואה בהורדוס מלך חשוב הראוי להוקרה על מפעלותיו הגדולים מקבל ביטוי ממשי רק בעמודי הספר האחרונים וחבל. במבוא לספר אנו עדים להתנצחות ילדותית עם שליט, תוך כדי סילוף חמור של כוונתו כאשר הוא מביא את דבריו הידועים של טאקיטוס   sine ira et studio   ("ללא מורא וללא משוא פנים"), נראה לי כי  המחברים היו מיטיבים לעשות לו למדו מעט דרך ארץ משליט עצמו אשר חלק כבוד גדול למורו פרופ´ קלויזנר וזאת למרות חילוקי הדעות העמוקים ביניהם. כמו כן מוזר לראות כי בכל הספר כולו, במהלך מאות רבות של אזכורים, מקפידים המחברים לכנות את יוסף בן מתתיהו בשם "פלאביוס" [2]. נכון כי זה אחד משמותיו והוא השם הנהוג בידי מלומדים שאינם כותבים בעברית, ועדיין יוסף בן מתתיהו היה היסטוריון יהודי חשוב, מפקד הגליל בעת המרד הגדול, וההתעלמות משמו היהודי המכובד צורמת את העין לא פחות מאשר ההשוואות התכופות בין הורדוס להיטלר.

אפשר להגיד דברים רבים בגנותו של הורדוס, רובם יהיו מוצדקים ונכונים, אבל צריך לזכור כי אותן תכונות בגינן הוא נראה רע ומוטרף הן אותן תכונות שהקימו את ממלכתו – אנרגיות עצומות, תוקפנות, מהירות, אכזריות, תככנות, חשדנות, אמביציה, יכולת מניפולטיבית, כשרון ליחסי ציבור וכיוצא באלו מרכיבים שמבלעדיהם אין אדם יכול לקום ולהפוך להיות למלך ושליט במשך עשרות שנים. כמו כן אין התייחסות להשכלתו של הורדוס ולעניין הרב שגילה בלימודי פילוסופיה והיסטוריה. כאשר מתארים את אישיותו של אדם מן הראוי לכתוב על כך.

 

לא נעים לציין אבל הספר הזה היה זקוק ליד תקיפה וחזקה של עורך מקצועי. ניכר כי המחברים מסתמכים לא מעט על עבודות של סטודנטים ולעתים נדמה כי הפרקים השונים נכתבו בנפרד ונכרכו יחד רק לשם הוצאתם בספר. יש בו חזרות רבות ומייגעות עד לזרא ויש מקרים בהם עמודים שלמים וציטוטים ארכניים מופיעים בפעם נוספת (כגון חנוכת קיסריה בעמ´ 187 ובעמ´ 241, בניין המקדשים בעמ´ 186 ו- 243, ושיא השיאים בתיאור אישיותו של הורדוס בידי יוסף בן מתתיהו בו נכללים עמודים שלמים 306 ואילך לעומת 355 ואילך עם שנוי קל בטכסט ואמירת דבר והיפוכו בנשימה אחת). כמו כן, בהיות הספר מוכוון גם לקהל קוראים רחב עדיף היה להשתמש באותיות לטיניות גם כאשר מצטטים מילים ביוונית, למרות שיש כאן בעיה, יש בכך בכדי לקרב את הדברים אל הקורא הסביר

למרות חסרונותיו, הספר מעניין ומרתק, ראוי מאד לקריאה ועיון. יש בו למעלה ממאתיים עמודי נספחים ומקורות מצוינים. הוא מאיר מחדש תקופה חדשה ומרתקת, מעניק לה מימד של רלוונטיות ועשוי לקרב רבים אל לימוד התקופה החשובה הזו בדברי ימי ישראל.  

 --------------------------

[1] DSM (באנגלית: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders ) הוא ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקני, בו מרוכזים כל ההפרעות הנפשיות, תסמיניהן ואופן הטיפול בהן. הספר יוצא לאור על-ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית.

[2] יוסף בן מתתיהו מכנה עצמו בכל כתביו אך ורק בשם "יוספוס" , אולם כשהפך לאזרח רומי נטל את השם הפרטי טיטוס, ואת שם המשפחה פלאביוס, כשם הקיסר, שהיה הפטרון שלו, כמקובל באותם ימים.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אשר שחם