אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

צרלס לינדברג - ביום הזיכרון 11 בספטמבר נזכור לדראון


התמונה של בלפור חקק

ב-11 בספטמבר 1941, שישים שנה לפני אסון "התאומים", קרא לינדברג לבדלנות אמריקאית והאשים את היהודים ואת העיתונות בבעלות יהודים כזרזים לכניסת ארה"ב למלחמהצ'רלס

צ'רלס לינדברג

אסון מגדלי "התאומים" (11 בספטמבר 2001) יצר תיאוריות קונספירציה בארצות הברית, כמו על פי התנייה צפויה. על פי הקונספירציה האנטישמית הצפויה היהודים הם שגרמו לאסון "התאומים", הם אלו שתכננו כביכול וגרמו להרס, והם שארגו את חוטי העכביש שיובילו כלפי האיסלאם. גם הבוץ של המלחמה בעיראק ביוזמת הנשיא ג'ורג' וו. בוש יצר תיאוריית קונספירציה שהיהודים הם שהובילו למלחמה בעיראק, מתוך אינטרסים יהודיים- ישראלים, ובעטיים סובל הציבור האמריקאי היום ממלחמה מיותרת שהם גרמו לה.מתברר שהמכניזם הזה, שריד ימי ביניימי, להאשים את היהודים בכל אסון הוא פטנט ישן. לאורך ההיסטוריה של היהודים בגלות הם הואשמו בכל אשמה אפשרית: כמוצצי דם, כתאבי בצע, כמרעילי בארות, כמפיצי חיידקים של מגפות וכמי שאופים מצות לפסח בדם ילדים נוצרים.בדיקה של ספרות אנטישמית לאורך הדורות מלמדת שזו טכניקה אנטישמית ישנה. מי ששיכלל את זה לרמה של מצע פוליטי היה אדולף היטלר, בספרו "מלחמתי". הספר היה עם הזמן הזרז למסע פוליטי לכיבוש השלטון בגרמניה, וסיסמת הבחירות שלו הייתה "היהודים הם אסוננו".על רקע תזה אנטישמית זו מעניין לבחון את התנהגותו של צ'רלס לינדברג בימי מלחמת העולם השנייה. הוא זכה לתהילה בשל נועזותו עוד בצעירותו והיה סמל גבורה בעיני אזרחי ארצות הברית. בצעירותו בוודאי גם היהודים בארצות הברית ראו בו סמל לאומי אמריקאי והעריצו אותו. צריך לזכור שהוא היה בן של מהגרים שבדים לארה"ב ואביו היה בין המתנגדים לכניסת ארה"ב למלחמה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. ב-1924 שימש כטייס צבאי בחיל האוויר האמריקני, ואחר כך עבד כטייס דואר אוויר אזרחי בקו סט. לואיס בשנות העשרים.תחילת פרסומו היה במאי 1927 כשהטיס מטוס חד כנפי משדה התעופה רוזוולט בלונג איילנד לפאריז בשלושים ושלוש שעות ושלושים דקות, וזו הייתה טיסת סולו (טיסת יחיד) טרנס אטלנטית ראשונה ברצף אחד. המסע שלו עורר אז השתאות והערצה, והוא הפך לגיבור בן לילה. ב-1928 זכה בתואר "איש השנה" של העיתון "טיים". נשיא ארצות הברית דאז, קולידג', העניק לצ'רלס לינדברג את עיטור העוז ומינה אותו לקולונל בצבא ארצות הברית, והוא אז בן 25 בלבד. שני פרטים ביוגרפיים חשובים: הוא נשא לאישה שנתיים לאחר הטיסה הטרנס אטלנטית את הסופרת אן מורו, בתו של שגריר ארה"ב במקסיקו. שנה לאחר מכן, נולד לו בן, צ'רלס לינדברג ג'וניור. בהיות הילד בן שנתיים הוא נחטף מבית המשפחה בניו ג'רזי, וגופתו נמצאה בחורשה. הרוצח נתפס ולאחר משפט מתוקשר הוצא להורג בכיסא החשמלי ב-1936.הפעילות הציבורית של צ'רלס לינדברג הביאה לחשיפה הדרגתית של גישתו האנטישמית ליהודים. תקופה קצרה שהה הזוג לינדברג באנגליה, והם שבו לאחר שצ'רלס נקרא לדגל. על פי בקשת צבא ארצות הברית, הוא יצא כנציג אמריקאי לגרמניה ללמוד על כלי התעופה של גרמניה. ואסור לשכוח: בתקופה זו שלטו הנאצים בגרמניה, והשליט (הפיהרר) היה היטלר. החשיפה של לינדברג לקרינה הגרעינית של הצבא הנאצי עוררה בו, כנראה, את זרעי הפורענות האנטישמים. הוא נסע לשליחויות הללו לגרמניה בטיסות הלוך ושוב, ויצא גם לצפות באולימפיאדת ברלין ב-1936, שבה נכח גם היטלר. לינדברג כתב אז מכתב לחבר: "אין ספק שהיטלר הוא אדם גדול". אשתו אן מורו כתבה אז בנימה ביקורתית על העיתונות האמריקאית. היא הביעה תרעומת על "ראייתנו הקריקטורית את היטלר כליצן, בשילוב עם התעמולה היהודית החזקה מאוד (כמובן) בעיתונות שבבעלות יהודית."העמדה של לינדברג כלפי הנאצים לא נעלמה מנגד עיניהם: המשטר הנאצי תיגמל את לינדברג במדליון יפה. הוא עוטר במדליון המוענק לזרים ששרתו את הרייך השלישי: צלב השירות של הנשר הגרמני, מדליון הכולל ארבעה צלבי קרב קטנים. את העיטור העניק לו הרמן גרינג, בפקודת היטלר. למרות עמדתו זו ולמרות שהוא הביע אהדה לכיבוש הנאצי של צ'כוסלובקיה, לינדברג גויס כקולונל בצבא ארה"ב, עם ההיערכות של ארה"ב למאבק בהיטלר.לאחר פלישת היטלר לפולין ב-1 בספטמבר 1939 לינדברג היה מודאג מהשפעת היהודים על העיתונות התוקפת את היטלר: "אנחנו מודאגים מתוצאות ההשפעה היהודית בעיתונות, ברדיו ובקולנוע שלנו". באפריל 1940 נאם לינדברג ברדיו: "הסיבה היחידה לכך שאנחנו בסכנת הסתבכות במלחמה היא שיש באמריקה גורמים רבי השפעה המעוניינים שנשתתף בה. הם מייצגים מיעוט קטן בעם האמריקאי, אבל הם שולטים בחלק הארי של מכונת ההשפעה והתעמולה". הציבור שנושא בתוכו מלידה גנים של חשש מהיהודים הבין בדיוק למי מכוונים דבריו.המגמה הבדלנית האמריקאית שעולה כל פעם מחדש כשאמריקה מתערבת להציל את שלום העולם הייתה קיימת גם אז, ולינדברג היה אחד מראשיה. באוקטובר 1940 נוסד הוועד הבדלני שניסה למנוע מאמריקה להתערב בנעשה באירופה: "ועד אמריקה תחילה". הוועד התכנס אז באוניברסיטת ייל.ב-23 בינואר 1941 הופיע לינדברג בפני הקונגרס האמריקני וביקש לקיים משא ומתן עם גרמניה הנאצית על הסכם נייטרליות עבור ארצות הברית. הנאומים של לינדברג בפני עצרות המוניות בזכות עמדה זו של "אמריקה תחילה" עוררו עליו כעס בממשל, ולאחר שנוכח לדעת שגם הנשיא רוזוולט מפקפק בנאמנותו לצבא ארה"ב, לינדברג הודיע על פרישה מן הצבא. לבקשת נציגי הממשל, הוא סרב להחזיר את המדליה שקיבל מן הנאצים.והנה הגענו ל11 בספטמבר. הפעם מדובר ב-11 בספטמבר 1941, ממש שישים שנה לפני 11 בספטמבר 2001. נראה לי שהמאמר שלי הוא הראשון החושף את הצירוף המצמרר של שני אירועים קטסטרופליים שארעו בתאריך 11 בספטמבר בפער של 40 שנה. באסיפה מתוקשרת של לינדברג ששודרה גם ברדיו, הוא יצא בגלוי למען עמדתו זו של בדלנות אמריקנית. הפעם נקט לינדברג לשון גזענית ברורה והאשים ב-11 בספטמבר את "הגזע היהודי" כבעל השפעה על עמדת ארה"ב לצאת למלחמה בנאצים "ממניעים לא אמריקאיים". וכך אמר לינדברג: "איננו יכולים להאשים אותם על שהם דואגים לאינטרסים שלהם, אבל אנו חייבים לדאוג לאינטרסים שלנו. לא נוכל להרשות לתשוקות הטבעיות ולדעות הקדומות של עמים אחרים להוביל את ארצנו לחורבן". לאחר ההתקפה היפאנית על פרל הארבור והכרזת המלחמה של ארה"ב על גרמניה, איטליה ויפאן נפסקה פעילות הוועד של "אמריקה תחילה" וקולו של לינדברג לא נשמע עוד בנושא זה לאחר תבוסת הנאצים. לאחר מותו נקרא נמל התעופה הבינלאומי במינסוטה על שמו, וכן נמל התעופה בסן דייגו.מתברר שהשנים יש להן נטייה לעמעם את העבר ואת האמת. לנו כיהודים אסור לשכוח את עמדתו האנטישמית של לינדברג, ואת תרומתו השלילית למסע הסתה נגד יהודים בארצות הברית במלחמת העולם השנייה.

בדורנו תיעד הסופר היהודי האמריקאי פיליפ רות את דמותו של לינדברג. הוא כתב רומאן בדיוני המתאר את עלייתו לשלטון של לינדברג בארה"ב. הספר הוא חזות אפוקליפטית שחורה מה היה עלול לקרות לעולם החופשי עם צ'רלס לינדברג היה מכהן כנשיא ארצות הברית ומכונן באמריקה משטר פשיסטי ( "הקנוניה נגד אמריקה", הוצאת כינרת זמורה ביתן מודן, מתרגמת שרה ריפין, 2007). באחרית דבר לספר מוקיע רות את לינדברג ומביא את עיקרי התפיסה האנטישמית שלו.מדי שנה במועד הזיכרון של 11 בספטמבר, נזכור בצד אסון מגדלי "התאומים" את העמדה הפרו נאצית של לינדברג במהלך מלחמת העולם השנייה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת בלפור חקק