אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מלחמה במדבר – חלק 6 – טוברוק – מלחמת הגבורה של האוסטרלים


רמי נוידרפר's picture

במאמר החמישי בסדרה על מלחמת המדבר בצפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה, הגענו , במרץ 1941 ביחד עם כוחותיו של "שועל המדבר", הגנרל הגרמני המהולל ארווין רומֶל אל גבול מצרים לוב. הכוחות הבריטיים ניגפו בפני רומל, שני המפקדים הבכירים נפלו בידי הגרמנים, אלפי שבויים נלקחו , והגרמנים הגיעו, בתחילת אפריל לברדיה וסולום, שם התבצרו, והכינו עצמם להמשך התנופה ומלחמת הבזק, ולכיבוש תעלת סואץ.

המתקפה הראשונה של רומל - מרץ אפריל 1941

רומל לא הניח לא לעצמו ולא לאנשיו לנוח לאחר ההצלחה המפתיעה, כולל קרב במשילי, בו נפלו ונשבו אלפי חיילים בריטיים.יחד עם זאת, הכתה שוב, הפעם ברומל ובצבאותיו אותה מכה שממנה סבלו כל הצדדים במערכת המדבר – הלוגיסטיקה – האספקה והתחזוקה.

הדיביזיה האוסטרלית התשיעית נסוגה לכיוון טוברוק, עיירת הנמל המבוצרת בצפון קירנאיקה, והגרמנים היו משוכנעים כי כוונתם היא לסגת משם, דרך הים בדומה לנסיגת הבריטים מדנקירק חודשים ספורים קודם לכן.

"מן הטנקים שנפרקו בטריפולי שבועות מספר קודם לכן במצב מכני מצוין כמעט לא נותר אף פנצר אחד ראוי לפעולה. מנועיהם לא היו מצוידים במסננים מתאימים ויותר מדי חול ואבק חדרו לתוכם, בוכנותיהם נשחקו...והחול שאין להימלט ממנו חדר אל תוך מנגנוני הצידוד של הצריחים...ומקצתם כבר נתקעו לחלוטין"

בניגוד לבקשת הגנרלים שלו הורה אין לנוח, אין לנקות, אין לחדול מן המרדף, על כל כלי הרכב לנוע לכיוון טוברוק בלי דיחוי.

"אנו מכינים קָנַה חדשה" כתב רומל ביומנו. רומל היה משוכנע כי יחזור בטוברוק על קרב הכיתור הקלאסי של חניבעל. קרב קנה, אחד הניצחונות הגדולים של חניבעל על הרומאים, היה הדוגמה הקלאסית לטקטיקה של כיתור באמצעות תנועת מלקחיים באמצעותה הביס חניבעל צבא בעל עליונות מספרית.

רומל היה משוכנע שהוא יודע מדוע זרמו האוסטרלים והבריטים אל טוברוק היושבת לה למרגלות שתי מדרגות הרים ענקיות. אין ספק שהם מבקשים להימלט דרך הים , כפי שעשו כבר בצרפת ובמזרח אפריקה. מדוע מפליגות ספינות כה רבות ממצרים לכיוון טוברוק? ודאי באות הן לאסוף את הצבא המוכה, והשאלה היחידה , כך חשב, האם תהיה כאן דנקירק שנייה.

לכאורה, סבר רומל, היה המצב דומה מאד למצב ששרר ערב נצחונו הגדול ביותר עד כה, פחות משנה קודם לכן, בסַן וָלֶרִי, נמל קטן על החוף האטלנטי בצרפת. שם הצליח רומל ביוני 1940 למנוע את נסיגתה של הדיביזיה הבריטית מספר 51. בניגוד לדנקירק, ממנה הצליח כוח בריטי גדול להימלט, מנע רומל באמצעות הארטילריה שלו את עלית הבריטים על הספינות בסן ולרי, ולכד 12,000 חיילים, בריטים וצרפתים וביניהם ארבעה גנרלים.

לרומל הייתה צפויה הפתעה מרה.

הספינות שהגיעו לנמל טוברוק לא באו לפנות משם חיילים, אלא לתגבר את חיל המצב. הגנרל ויוול החליט, בעצה אחת עם צ'רצ'יל וקבינט המלחמה, להגן על טוברוק בכל מחיר ולמנוע את כיבושה בידי הגרמנים.

לטוברוק היה בשלב זה ערך אסטרטגי גבוה עבור הבריטים: ללא אחיזה בנמל זה, יכולים הגרמנים לתגבר ולתספק את כוחותיהם רק ממרחק אלפי קילומטרים, בדרך היבשה, חשופים לתקיפה מן האוויר ולתקלות רבות.

בשביל לתקוף את מצרים, חישבו מאוחר יותר אנשי הלוגיסטיקה בגרמנים, יש צורך באספקה של 43,000 טונות מדי חודש מאיטליה לטריפולי , במשך שלושה חודשים. גם אם יתגברו את יכולת האספקה דרך הים, יהיה עדיין צורך בהעברת 11,000 טונות דרך היבשה, דבר המצריך 3,667 משאיות מדגם אופֶּל בליץ, משאית הצבא הטובה ביותר בגזרה. משאיות אלה יצטרכו לנוע הלוך ושוב, מטריפולי עד לטוברוק, בתוואי של 3,400 קילומטר! כאשר המסע היבשתי מטריפולי לטוברוק וחזרה נשך 14 יום. כמות הדלק הנדרשת לצי המשאיות הזה היא למעלה מ8 מיליון ליטרים לחודש.

כיבוש טוברוק היה מקצר לגרמנים את קווי האספקה שלהם, הוא היה מאפשר אספקה ישירה דרך הים, תגבור כוחות, פינוי ציוד לתחזוקה מאחור, והערכות מהירה לדהרה אל הנילוס. לכן לחץ רומל להכרעה מיידית, כבוש טוברוק , לכידת הגייסות המתפנים ממנה , והצטיידות מהירה לכיבוש תעלת סואץ.

רומל גם זלזל בכוחות הניצבים מולו, חיילים אוסטרליים, נטולי ניסיון קרבי, בעלי ציוד נחות ומוראל נמוך, לא יהוו יריב של ממש לכוחות הבריטיים של קורפוס אפריקה, למודי הקרבות, בעלי הטנקים הטובים בעולם, חיל אוויר בלתי מנוצח, נשק אנטי טנקי שאין טוב ממנו (תותחי ה88 מ"מ האימתניים) והעיקר, נחישות ומוראל גבוה וביטחון אדיר במנהיגם הצבאי – שועל המדבר רומל.

לזלי מורסהד

מצודת טוברוק, בה התבצרו חיילי בעלות הברית, אוסטרלים ברובם, החזיקה מעמד מול התקפותיו של רומל במשך שמונה חודשים תמימים, עד שנאלץ לסגת בנסיבות שעוד יסופרו כאן בהמשך.

מול רומל, המצביא היהיר והתוקפני, עמד אדם אחר, שונה ממנו בתכלית השינוי, שהצליח לעשות את מה שלא הצליחו הבריטים ובעלי בריתם לעשות לא בפולין ולא בצרפת, לא בנורבגיה ולא ביוון – לעמוד בפני מתקפת הבליץ הגרמני. היה זה הגנרל האוסטרלי לזלי מורסהד leslie morshead, שנודע בכינויו "מינג חסר הרחמים"

לזלי מורסהד, המתחרה בגיבור מלחמת העולם הראשונה ג'ון מונָש על כתר הגיבור האוסטרלי הגדול ביותר, כונה, בתערובת של חיבה ויראת כבוד בשם "מינג חסר הרחמים" על שמו של הנבל בסדרת הקומיקס "פלאש גורדון" . היה זה מפקד קשוח, אך נערץ על חייליו, מפקד שהכיר בחשיבותו של תכנון מדוקדק ופרטני, של תרגול אינסופי, של מגננה תוקפנית ונחושה, ושל הכנות מדוקדקות לכל מקרה שלא יבוא.

מורסהד היה גיבור מלחמת העולם הראשונה, בה הגיע לדרגת סגן אלוף. לאחר המלחמה חזר לחיים האזרחיים, והתגייס מחדש לצבא רק עם כניסת אוסטרליה למלחמה, לצד בריטניה. בהיותו הקצין בעל הניסיון הרב ביותר, מונה לפקד על הבריגאדה (חטיבה) ואח"כ על הדיביזיה האוסטרלית ה9) שבחלקה נפל הגורל להגן על טוברוק.

שמונה שבועות, כך העריך המפקד הבריטי ויוול יהיה פרק הזמן בו תצטרך טוברוק לעמוד בפני המצור הגרמני, עד שיחידות הצבא הבריטי יתארגנו להדוף את המצור של כוחות הציר.

לאוסטרלים לא היה צבא סדיר גדול, ובוודאי לא מסורת וניסיון לחימה, כמו לצבא הגרמני. למעשה היה הצבא האוסטרלי מורכב מחיילי מילואים וממגויסים טריים שהיו בעלי ניסיון ואימונים מוגבלים ביותר. יחד עם זאת, חיפו האוסטרלים על כך במוראל גבוה, בקשיחות ויכולת התמודדות עם תנאי שדה קשים, ובפיקוד של קצינים מוכשרים שידעו לנצל היטב את יתרונותיו ומגבלותיו של החייל האוסטרלי, הציוד והנשק שעמד לרשותו.

ביום הגיעו לטוברוק , אמר מורסהד לקציניו "כאן לא תהיה דנקירק. אם נצא מפה, נצא בנתיב שנפלס לנו בעצמנו בלחימה. אבל לא תהיה כניעה ולא נסיגה.

חיילים אוסטרליים בעמדה

הביצורים ומערכת ההגנה

האוסטרלים אכלסו את הביצורים אותם בנו האיטלקים, ונצלו כל רגע אפשרי כדי לחזק ולבצר אותם, להניח עוד מוקשים, להעמיק את המכשולים, ולהתכונן למתקפת הגרמניות הצפויות.

קו ההגנה החיצוני שהשתרע מסביב לטוברוק היה באורך של כ45 קילומטרים ברוחב של כ27 ק"מ (ליד הים) ובמרחק ממוצע מנמל טוברוק של כ15 ק"מ. שתי מדרגות הרים השתרעו לכיוון מערב. חוץ מאשר בצד המזרחי ומערבי בהם חצו קווי ההגנה את מדרגות ההרים, היו קווי ההגנה מישוריים בגובה של 120 עד 150 מ' מעל פני הים. מצפון לדרך החוף – שהובילה ממצרים ללוב, היו פני הקרקע מכשול אנטי טנקי ראוי לשמו, אך מדרום לא היה כל מכשול טבעי שמנע הסתערות חזיתית ולא שום מחסה טבעי למגנים, אך גם לא לצבא תוקף.

קווי המגננה של טוברוק - ביצורים איטלקיים מאוישים ע"י חיילים אוסטרליים

רוב המערכת ההיקפית שבנו האיטלקים הייתה מוגנת בגדרות תיל וחלקה גם במכשול אנטי טנקי – חלקו בעומק של 12 רגל (כ3.6 מטר) שאינו מאפשר מעבר טנקים, וחלקו רדוד בעומק שישים ס"מ בלבד. המכשול האנטי טנקי היה מוסווה כך שגם ממרחק קרוב מאד לא יכלו התוקפים להבחין בו. שדה מוקשים צר מאד הונח על ידי האיטלקים לפני הגדר , שכלל מוקשים אנטי-טנקיים ומוקשים נגד אדם.

בקו ההגנה ההיקפי נבנו 150 מצדיות, שנבנו בקו זיגזגי כך שיצר בעצם שני קווי מצדיות , אחורי וקדמי, כך שכל קו יכול לחפות באש על הקו השני.

כל עמדה מבוצרת , מבטון מזוין כזו הייתה באורך 80 מטר, וכללה שלוש עמדות לנשק , מקושרות ביניהן בתעלת קישור מבטון בעומק שניים וחצי מטר, העמדות היו מוקפות בתעלה אנטי טנקית עמוקה, וממולכדת, בגדרות תיל, בשדות מוקשים שונים, ואפשרו למגנים שדה ראיה מצוין, יכולת לכוון אש לכל כיוון, ומגוון אמצעי לחימה נגד טנקים ונגד חי"ר.

מאחורי הקו הקדמי , הקו האדום במפה, היו שדות מוקשים נגד טנקים שנועדו לבלום חדירה לעומק, ושלושה קילומטרים מאחוריו היה קו ביצורים נוסף , הקו הכחול, בו שוכנו שלושת גדודי העתודה. אם נפרץ הקו האדום היה על המגנים במצדיות להגן עליהן בכל מחיר בזמן שהקו הכחול היה צריך לספוג ולהדוף את ההתקפה, בסיועו של כוח עתודה נייד. אם יכלו כל הקיצים, תכנן מורסהד , תתרחש המגננה הסופית על הקו הירוק בסמוך לעיר.

הכוח המגן

הדיביזיה האוסטרלית ה9 הוקמה ב23 לספטמבר 1940. הגנרל מורסהד קיבל את

אחד ממגיני טוברוק - העכברושים

הפיקוד עליה ב5 בפברואר 1941, והוא לא תאר לעצמו שתוך חודשיים יקלע לקרב מכריע כל כך. חטיבות הדיביזיה נשלחו לארץ ישראל, שם הספיקו להתאמן בין שלושה חודשים לחודש אחד בלבד. ליחידות לא הוקצה כל הנשק התקני, ולמרות שהחיילים עברו אימוני פרט אינטנסיביים, לא התקיימו תרגילים ברמת הגדוד או החטיבה. החיילים אומנו להילחם, אך הקצינים לא עברו אימונים בניהול קרב משולב מודרני נגד כוח אויב הכולל שריון, ארטילריה, חי"ר ומטוסים.

בכל חטיבה היו שלושה גדודים, בכל גדוד ארבע פלוגות רובאים ובכל אחת שלוש מחלקות בנות 30 איש. בכל גדוד היו אפוא כ770 חיילים ו32 קצינים, ובדיביזיה כ14,000 איש כולל אגד ארטילרי, אגד אנטי טנקי, הנדסה, וקשר.

בסך הכל התבצרו בטוברוק 14,200 אוסטרלים, 9,000 בריטים, 5,700 חיילים ממוצאים שונים ואלפי עובדים לוביים. בכל עמדה התבצרו בין 10 ל15 לוחמי חי"ר כאשר כוחות רבים נשמרו כתודה במרחק של כמה מאות מטרים מאחור.

בין העמדות נצבו ארבע מצודות שנבנו ע"י האיטלקים: parrone, arienti, solaro, pilastrino. מאחור היו 3 קבוצות של קני ארטילריה – שכל אחת הוקצתה לגזרה מסוימת, והיו ברובן מאוישות על ידי חיילים בריטיים.

כוחות ניכרים של תותחי נ"מ, חטיבת שריון שאורגנה בחופזה ובה רק 60 טנקים כשירים, ומספר זעום של תותחי נ"ט נחותים בביצועיהם מול השריון הגרמני, השלימו את מערך הכוחות.

חיל האוויר הבריטי שהוקצה למשימה המריא ברובו משדות במצרים, אך בשעות היום שהו מטוסי הוריקן בטוברוק והמפציצים יכלו להתחמש בשדה התעופה המקומי

תוכנית ההגנה

תוכנית ההגנה של מורסהד, אותה ביצע בהצלחה יוצאת מהכלל התבססה על העקרונות הבאים:

- אין לסגת מאף שעל

- שליטה על שטח ההפקר על ידי פטרולים ליליים, עמוק בתוף שטח האויב

- מאמץ בלתי פוסק, יום ולילה, להצטייד, לשפר את הביצורים והמכשולים

- מגננה לעומק, עם כוחות עתודה ניידים רבים

הכוח התוקף

מול כוחות המגנים בטוברוק ניצבה בתחילה הדיביזיה הגרמנית הקלה מספר 5, חלק מקורפוס אפריקה שנשלח כדי להציל את האיטלקים מתבוסה.

הדיביזיה הקלה מספר 5 לא הייתה דיביזיית שריון תקנית. היות והגרמנים היו שקועים באותה עת בהכנותיהם האחרונות לפלישה לברה"מ, לא הקצו את מלוא המשאבים לכוחות שנשלחו לאפריקה. לדיביזיה היו חסרים אפוא 50 טנקים לתקן המקובל של דיביזיה גרמנית.בדיביזיה היו, מלבד מפקדת היחידה:

- יחידת הסיור המשוריינת חלקית ובה 25 מכוניות משוריינות - חטיבת (רגימנט) השריון מס' 5 ובה 70פנצרים (טנקים)קלים מדגם סימן ii ושמונים פנצרים בינוניים סימן iii (עם תותח בקוטר 50 מ"מ) וסימן iv בעל התותח בקוטר 75 מ"מ. יצוין כי טנקים כאלה יכלו לירות באין מפריע על טנקי הבריטים מטווח 1000 ו3000 יארד בהתאמה (900 ו2700 מטר) ועל הנשק האנטי טנקי שלהם בעוד פגזיהם של המגינים מתנפצים על השריון הגרמני העדיף ללא גרימת נזק.

- החטיבה הממונעת ה24 ובה שני גדודי רכבים מצוידים במקלעים- הרגימנט אנטיטנקי מספר 605- רגימנט הארטילריה מס' 75

לרשות רומל עמד קורפוס האוויר ה x ובו 450 מטוסים מסוגים שונים, מהם כ250 שמישים בכל עת. כמו כן עמדו לרשותו כוחות משלוש דיביזיות איטלקיות:

- דיביזיית החי"ר 27 – ברשיה

- הדיביזיה הממונעת מס' 102 – ארנטו

- הדיביזיה המשוריינת מס' 132 – אריאטה.

על מגרעותיהם בחימוש ובמורל של הכוחות האיטלקיים כבר עמדנו, אולם תחת פיקודו של רומל קיבלו האיטלקים מוטיבציה חדשה לזכות במה שאיבדו בחודשים הקודמים בתבוסתם לכוחות הברית

לכוחות המשולבים שעמדו לרשות רומל היו אפוא כ25,000 חיילים – לוחמים, תומכי לחימה וכוחות סיוע.

מתקפת הפסחא

רומל מחליט לנצל הצלחה ולחסל את "כיס" טוברוק בטרם יספיקו המגינים לסגת. הוא מארגן את כוחותיו בשלושה צוותי קרב – צוות שטרייך, צוות שוורין (לשעבר בראשות הגנרל פריטוויץ שנהרג בידי האוסטרלים יומיים קודם לכן) ודיביזיית ברשיה האיטלקית. הוא פוקד על כוחותיו לתקוף משלושה כיוונים בו-זמנית – מזרח , דרום ומערב

יום השישי הטוב – 11 באפריל 1941

בצהרי היום פותחים הגרמנים, משוכנעים בניצחון מהיר, במתקפתם. חטיבת השריון מספר 5 מנסה להתקדם לעבר עמדות המגינים , וכוחות חי"ר מתקדמים אף הם. בשעה 1615 תוקפים 70 טנקים את עמדות ההגנה הבריטיות ומחפים על מתקפה של 700 אנשי חי"ר. לבריטים נחיתות בנשק , שדות המוקשים אינם מוכנים, אולם הבריטים מצליחים לגרום לאויב אבדות והא נסוג. במקביל במערב הודף כוח שריון בריטי התקפת טנקים איטלקית, גורם להם אבדות ואלה נסוגים.

בלילה שולחים הגרמנים כוחות הנדסה מצוידים בטורפדות בונגלור כדי להבקיע את התיל האיטלקי אולם הם מתגלים ולא מצליחים לבצע את משימתם.

מורסהד פוקד על ביצוע פטרולים ופשיטות ליליות על התוקפים. האוסטרלים מגיעים למסקנה כי המתקפה העיקרית תתחיל למחרת עם שחר באזור התפר שבין שתי חטיבות, ולכן הם מביאים את חטיבת העתודה מס' 18 לאזור ההבקעה הצפוי.

12 באפריל 1941

הגרמנים ממשיכים בגישוש אך כוחות הraf והארטילריה מונעים מהם להתקדם. מכיוון שציפו שמצודת טוברוק תיפול ללא קרב מופתעים הגרמנים מעצמת הלחימה של האוסטרלים, מהאש הארטילרית המדויקת , וממתקפות הכידונים של החיילים האוסטרליים.

באותו יום מתרחש בטוברוק אירוע חשוב בהיסטוריה של המלחמה – בפעם הראשונה בהיסטוריה של המלחמות מונחתים טנקים מן הים ליבשה באמצעות נחתות – יצורים מכוערים שחרטומם נפתח ויוצר משטח נחיתה עליו יכולים הטנקים לנוע בזה אחר זה אל הקרקע בכוח מנועיהם. הספינות הללו יוצרו בהוראתו של וינסטון צ'רצ'יל , שהורה על יצורן בקיץ 1940, כשנדמה היה שבריטניה עומדת בפני תבוסה ניצחת. כבר אז הורה צ'רצ'יל להתחיל להיערך לזמן בו תוכל בריטניה לחזור ולתקוף את האויב, ובעת שהחלה מתקפתו של רומל עגנו כבר 18 ספינות כאלה בנמל פורט תאופיק שבמצרים.

הגרמנים מבחינים בספינות רק כאשר הן עוזבות את נמל טוברוק, משה שמחזק את אבחנתו של רומל כי הם נסוגים.

יום ראשון של פסחא - 13 באפריל 1941

התוקפים מוכנים לפעול. התוכנית הגרמנית מדברת על הבקעה של הדיביזיה מס' מדרום 5 וחדירה לעומק של שמונה ק"מ בעוד דיביזיית ברשיה האיטלקית מבצעת מתקפת הסחה ממערב. את המתקפה הייתה אמורה להוביל חטיבת הפנצר מס' 5 , ובעקבותיה דיביזיית הטנקים האיטלקית שיכבשו למחרת את העיר טוברוק.

הערנות האוסטרלית והמגננה האגרסיבית מונעות מהגרמנים מידע מודיעיני מדויק. המפות שבידיהן אינן עדכניות והם טועים בארבעה ק"מ בנקודת ההבקעה , מה שגורם בהמשך לבלבול בשורותיהם. הם מנסים להבקיע דווקא בנקודה בה החפירה האנטי טנקית היא העמוקה ביותר , בעוד שבנקודה המתוכננת היא כמעט ואינה קיימת.

אחר הצהרים תוקף הכוח הגרמני. מטוסים מפזרים כרוזים מעל למגנים במטרה לערער את המוראל. הגרמנים תוקפים אולם נהדפים, ולא מגלים נחישות במתקפה. בלילה מכינים הגרמנים את התעלה האנטי טנקית להבקעה ומנסים להשתלט על אחת העמדות האוסטרליות. האוסטרלים נלחמים בגבורה והגרמנים נסוגים שוב

14 לאפריל 1941

ביום זה כותב רומל לאשתו "הקרב על טוברוק עתיד להסתיים היום, הבריטים נלחמו בעקשנות ויש להם ארטילריה רבה ואף על פי כן ננצח..."

הגרמנים תוקפים מעט לאחר חצות. כוח חי"ר גרמני מבקיע את התיל האוסטרלי ויוצר ראש גשר להמשך המתקפה, אולם ראש גשר זה צר ואינו מספיק. הגרמנים לא נסוגים למרות הפגזה ארטילרית יעילה עליהם. לפנות בוקר תוקף השריון הגרמני. האבק, הערפל, החשכה ודממת הרדיו גורמים להם לאיבוד התמצאות. דממת הרדיו נשברת והאוסטרלים מאתרים את המתקפה וגורמים אבדות כבדות לטנקים התוקפים בלחימה מטווח קצר ובאש ארטילרית מדויקת. כוחות של מקלענים גרמניים הרוכבים על הטנקים סובלים אבדות כבדות ביותר. הטנקים הגרמניים סופגים אש כבדה אך ממשיכים להתקדם. בטווח של 500 מטר מהעמדות האוסטרליות פותחים תותח הנ"ט של המגנים , שבטווח זה כבר יעילים נגד השריון הגרמני העדיף, באש מדויקת וגורמים לשריון הגרמני אבדות כבדות. עמדות האוסטרלים הקדמיות יורות בשלב זה אש כבדה על אזור הפרצה ומונעות מתגבורות גרמניות להתקדם בעקבות הטנקים. הגרמנים מביאים צוותי נ"ט אולם אלה נפגעים. המפקד האוסטרלי מורסהד מזהה את מקום ההתקפה ומבחין כי הגרמנים נכנסים לתוך מלכודת מושלמת. עם שחר תוקף השריון הבריטי בהתקפת נגד מטווח קצר, בעוד כוחות נ"ט מאגפים את התוקפים והארטילריה הבריטית גורמת לתוקפים אבדות כבדות. ב0700 מנסים הפנצרים הגרמניים לתקוף שוב. לפתע הם נתקלים באש כבדה מכל כיוון, סופגים אבדות כבדות, מאבדים את מיקומם בענני האבק והעשן , מתפזרים ונסוגים.

חיילים בריטיים תופסים מחסה מאחורי פנצר גרמני שלכדו

בהעדר חיפוי שריון, מנסה החי"ר הגרמני שהבקיע את התיל האוסטרלי לסגת אולם נתקלים באש כבדה. רבים נהרגים . גדוד המקלעים מספר 8 סופג אבדות כבדות במיוחד ומפקדו נהרג. הקצין הבכיר ביותר שנותר בחיים מורה לאנשיו להפסיק את האש , מאותת לצד השני כי ברצונו להיכנע ושרידי הגדוד נופלים בשבי. בתוך שבועיים מאבד גדול המקלעים מספר 8 כ 90% מאנשיו. חטיבת הפנצרים נסוגה כשאנשיה ממררים בבכי. זו להם הפעם הראשונה בה הם נוכחים שגם טנקי פנצר גרמניים אפשר לעצור.

ב0730 מופיעים מפציצי צלילה ותוקפים את העיר טוברוק במה שהייתה אמורה להיות מתקפה מתואמת עם כניסת השריון הגרמני לעיר. בשעה זו נמצאים כל הכוחות הגרמניים בנסיגה. המתקפה הגרמנית נכשלת. רומל מצווה על מתקפה נוספת ב1800 אולם אין לו כוחות מספיקים לבצע את ההתקפה.

סיכום מתקפת הפסחא

ניסיונו הראשון של רומל לחסל את הכוח המגן נכשל – שילוב של מגננה אגרסיבית ונחושה, תנאי קרקע שהגרמנים אינם מורגלים בהם, מודיעין לקוי ויהירות יתר של הגרמנים גורמים לכוח המיומן והמאומן ביותר בעולם לסגת מפני מגנים אוסטרליים נחותים במספרם ובחימושם. גם חיילי התותחנים הבריטיים הצטיינו במיומנות רבה ואומץ לב בקרבות ישירים מול הפנצרים הגרמניים.

ברור גם כי רומל כמפקד נכשל, הוא תקף כשלרשותו לא עמד מודיעין מספיק, הסתכסך עם בעלי בריתו האיטלקים, עם מפקדי הכוח התוקף ועם הממונים עליו. שיטת הפיקוד שלו בה נע ללא הרף ממקום למקום כדי להיות קרוב למקום ההתרחשות, גרמה לו לאבד את קשר הרדיו פעמים רבות, כך שלא שלט בהתפתחויות בשדה הקרב. למעשה , לא היה רומל ראוי, כבר בשלב זה, למוניטין של המפקד הבלתי מנוצח שדבק בו.

כתב שטרייך, סגנו של רומל "לו יצאו האוסטרלים בעקבותינו היו יכולים להכות את קורפוס אפריקה כולו ולהרוס את שמו הטוב של הצבא הגרמני באפריקה"

המתקפה השנייה

רומל כעס. הוא ידע שעמידתה האיתנה של מצודת טוברוק ניצבת בינו ובין שאיפתו לכיבוש הנילוס. ראש המטה הכללי הגרמני, הגנרל הלדר, סירב לבקשותיו לתגבר את קורפוס אפריקה , היות וכל משאבי הצבא הגרמני הוקדשו בשלב זה רק למטרה אחת – מבצע ברברוסה – ההתקפה הממשמשת ובאה על ברית המועצות. הלדר שלח את הגנרל הגרמני פרידריך פאולוס [1] לקרוא את רומל לסדר ולעצור את מתקפותיו המסוכנות. פאולוס נשבה תחילה בקסמו של רומל ומאשר מתקפה נוספת בטוברוק.

הפעם יש למתקפה סיכויים גדולים, סבור פאולוס. דיביזיית פנצר נוספת, מספר 15, מגיעה ברובה לטוברוק. 35 סוללות ארטילריה מרוכזות מול מקום הפריצה בראס אל מדוור מטוסי קרב ומפציצי צלילה רבים מוצבים בשדות תעופה שהוכשרו בסמוך.

בין ה30 לאפריל ל4 למאי תוקפים הגרמנים והאיטלקים שוב. התוקפים מצליחים להבקיע הפעם ולהחזיק פרצה במערך ההגנה, בראס אל מדוור, ואף לוקחים שבויים רבים, אולם האוסטרלים אינם נסוגים או נכנעים. השריון הגרמני עומד שוב בפני מגננה עזה של האוסטרלים והתוקפים סופגים שוב אבדות כבדות. 740 חיילים איטלקים ו658 גרמנים נהרגים. אלפים נפצעים, ולמרות, התקפתם נכשלת, ופאולוס מורה על עצירתה ואוסר על מתקפות נוספות.

קווי האספקה של רומל משתרעים על פני למעלה מ1000 ק"מ, ונתונים לתקיפות מן האוויר והים. רומל שולח ללא הרף קריאות לסיוע באנשים ובציוד אך לא נענה. קריאותיו המוצפנות מפוענחות על ידי הבריטים, וצ'רצ'יל מחכך כפותיו בהנאה.

רומל נאלץ לוותר אפוא על התקפות נוספות ומנסה להכניע את מצודת טוברוק על ידי מצור ממושך. רומל כותב לאשתו כי תחמושתם של המגנים "אוזלת והולכת, ומלבד זאת אינך יכול לחבוש בה את פצועיך ואינך יכול להכות בה ולהפכה למים. הגנרל וייוול אינו משה ואין לו מטה קסם, אף על פי שהוא נלחם למען היהודים..."

הבוגד הבריטי הנודע בכינוי "לורד האו האו" [2] מנסה בשידוריו להוריד את מורל הלוחמים ומכנה אותם "עכברושים" עקב מצבם הרע. האוסטרלים מקבלים זאת בגאווה ומתחילים לכנות את עצמם "עכברושי טוברוק".

מבצע "נמר"

הבריטים לא שוקטים על שמריהם ומתגברים את כוחותיהם במצרים. במבצע אספקה נועז מועברים יותר מ300 טנקים לכוחות הבריטיים במצרים. צ'רצ'יל עצמו מכנה את המבצע בשם "מבצע נמר" והטנקים החדשים זוכים עד מהרה לכינוי "גורי נמרים" . צ'רצ'יל מפעיל לחץ כבד על הגנרל ויוול [3] , לשחרר את מגיני טוברוק, להסיר את המצור ולהדוף את הצבא הגרמני מלוב.

מבצע "ברוויטי"

הבריטים, בלחצו הכבד של צ'רצ'יל , תוקפים ב15 למאי. דיביזיית השריון השביעית והדיביזיה ההודית ה27, תחת פיקודו של הגנרל נואל ברספורד פֶּריז , ולהן 220 טנקים, מתכננות לתקוף ולכבוש את מעברי חלפייה וסולום, לכבוש שוב את פורט קפּוּצוֹ ואז לשחרר את טוברוק. החיילים האיטלקים , שרומל מזלזל בהם כל כך, נלחמים בגבורה והמתקפה, למרות הצלחות ראשוניות, נבלמת. רומל תוקף במתקפת נגד, הודף את הבריטים שוב לשטח המצרי ומבצר את המעברים בכוחות חדשים, בתותחי 88 מ"מ האימתניים ובמוקשים רבים. במאמצים רבים חופרים הגרמנים עמדות הגנה לתותחי ה88 כשהן מוסוות ואינן מתנות לצפייה על ידי התוקף אפילו ממרחקים קצרים ביותר. כאשר יתקפו הבריטים שוב, באותו הרכב כוחות ותחת אותו מפקד, תצפה להם הפתעה מרה.

מבצע "גרזן קרב"

ויוול נמצא שוב תחת לחץ כבד של צ'רצ'יל. הכוחות התוקפים, בפיקודו של אותו גנרל פליז, כוללים הפעם בנוסף לדיביזיה המשוריינת השביעית החבוטה, המצוידת אמנם במאות טנקים חדישים, חלקים מהדיביזיה ההודית ה4, וחטיבה אחת של משמר המלך.

תוכנית המתקפה ששם הקוד שלה battleaxe - "גרזן קרב"זהה פחות או יותר לזו של "ברוויטי" אולם הפעם מתוכנן תיאום עם הכוח האוסטרלי, המתוכנן לפרוץ את טבעת הכיתור , לחבור לכוח התוקף ולחסל את הכוח הגרמני הנחות לכאורה.

ב15 ליוני תוקף הכוח הבריטי. הדיביזיה ההודית נוחלת תחילה הישגים וכובשת את פורט קפוצו, אולם כוח השריון הבריטי נופל למארב מתוכנן מראש. תותחי ה88 מ"מ, התותחים האיטלקיים וטנקי הפנצר הגרמניים המתבצרים בעמדות סטטיות, גורמים אבדות כבדות לשריון הבריטי. עד למחרת בצהרים מושמדים 75% מהטנקים הבריטיים המשתתפים במבצע.

ב17 ליוני מורה ויוול על נסיגה. רומל פוקד על דיביזיית השריון ה15 לאגף את הכוח הבריטי הנסוג , וללכוד את טנקי הקרוזיידר החדישים, אולם ויוול מצליח לחלץ את הכוח הבריטי לאחור, ולהציל חלק מהטנקים הפגועים שניתן לתקנם. גם כך אבדו למעלה ממחצית הטנקים התוקפים, בעוד אבדות הגרמנים היו קלות ורוב הטנקים הפגועים שלהם ניתנו להיות מתוקנים.

בקרב שריון, זאת יש לדעת, יש יתרון רב למי שאוחז בשדה הקרב עם סיומו. שריוני האויב הפגועים נופלים לו שלל בעוד הכלים שלו ניתנים במקרים רבים להשמשה מחדש. מבצע "גרזן קרב" הסתיים אפוא בתבוסה בריטית.

וייוול נעשה שעיר לעזאזל

"צר לי להודיע לך ש"גרזן מלחמה" נכשל" מודיע וייוול לצ'רצ'יל. למרות שלא היה אשם בכישלון, למרות שעמדו לרשותו אמצעי לחימה נחותים, הגיעה שעתו ללכת. וייוול ושני מפקדי מבצע גרזן קרב מפוטרים מתפקידם ורומל הופך לדמות אגדית בקרב הבריטים וזוכה בדימוי עליון כמפקד אפריקאי.

חום הקיץ

חום הקיץ הנורא, טמפרטורות של 50 מעלות, יורד על זירת הקרב ושני הצדדים המותשים נמנעים מפעולה התקפית. חול בכל מקום, זבובוני חול עוקצניים, התקפי דיזנטריה, עקרבים, מחסור במים ובמזון הם נחלתם של הצרים והנצורים.

בנקודות מסוימות בחזית , בגבול מצרים לוב, מתפתחת מעין אחוות לוחמים בין הגרמנים והאוסטרלים והם לא ממש נלחמים אלו באלו, ואף עוצרים פה ושם לשיחת רעים. לא כן הדבר בגזרת טוברוק. שם נמשכת האימה. במקום בו נפרץ קו הביצורים האוסטרלי בראס אל מדוור, מציבים שני הצדדים כוחות חזקים של יחידות עילית.

הגרמנים תוקפים ללא הרף מן האוויר את מגני טוברוק במשך כל הקיץ, אך אלה נאחזים בגבורה במקומם. האוסטרלים בונים מגדלי תצפית, המאפשרים להם לטווח ארטילריה לעורף הגרמני, והגרמנים מביים תותחי מצור עצומים – הוביצרים של 210 מ"מ, המפגיזים ללא הרף את הנמל ומקשים על תגבור המגנים.

יושרו של וייוול, סר קלוד אוקינלק, שצבר את עיקר ניסיונו בהודו והיה אהוד על החיילים, מתחיל אף הוא לעמוד בלחצים כבדים של צ'רצ'יל, לתקוף ולשחרר את טוברוק.

גם צ'רצ'יל עצמו ניצב בפני לחצים כבדים מצד בני בריתו האוסטרליים – הפרלמנט ודעת הקהל האוסטרליים תובעים ממנו לחלץ את הכוח האוסטרלי הנצור בכל מחיר, ולהחזירו הביתה. במצב הסבוך הזה נשאירכם במתח, קוראיי היקרים, עד לפרק הבא, שגם אם יתמהמה, בוא יבוא.

בתי הקברות של טוברוק

מקורות

ספרים

desert war by alan moorehead (author), john keegan (author ( (formerly – an african trilogy) - penguin books

alamein – jon latimer –harvard

operation compass - 1940 wavell's whirlwind offensive – osprey publishing 2000tobruk 1941: rommel's opening move - jon latimer, osprey publishing, 2001

david irving - the trail of the fox - focal point publications, 1977 (דייויד אירווינג הוא מנוול, מכחיש שואה ומורשע היושב בכלא, ויש להתייחס בזהירות רבה לספר. זאת משום שאירווינג,מעריצו של היטלר , מנסה "לזכות" את רומל מן ה"אשמה" של חבירה לקשר נגד היטלר ב1944, אולם הביוגרפיה של רומל בשנים מוקדמות יותר היא אמינה מאד)

וולף הקמן –רומל באפריקה, הוצאת מערכות, 1987

אתרי אינטרנט ומאמרים מקוונים

wikipedia

north african campaign

erwin rommel

siege of tobruk

operation brevity

operation battleaxe

others

the 9th australian division versus the africa corpsמחקר מפורט של היסטוריון צבאי אמריקני

achtung panzer – erwin rommel –אתר זה, למרות מה שעלולים לחושב לפי שמו, עוסק באופן אובייקטיבי בשריון הגרמני במלחמת העולם השנייה

tobruk – אתר פולני המתאר במפורט את מהלך הקרב

operation brevity – מאתר המוקדש ללוחמת שריון - תיאור גרפי מעולה של הקרב

operation battleaxe – מאתר המוקדש ללוחמת שריון - תיאור גרפי מעולה של הקרב

leslie morsehead – australian war memorial

[1] לימים מפקד הארמיה שנשבה בסטלינגרד[2] וילאם ג'ויס ("לורד האו האו") (24 באפריל 1906 - 3 בינואר 1946), בוגד בריטי בשירות התעמולה של גרמניה הנאצית בעת מלחמת העולם השנייה. הוצא להורג כבוגד בתום המלחמה. [3] ארצ'יבלד ויוול – מפקד הכוחות הבריטיים באפריקה ראה פרקים קודמים

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רמי נוידרפר