אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

המוניות שהכריעו את הקרב על המארן


התמונה של עודד רוט

"התקופה היפה"של האחים רנו

בין אמצע המאה השמונה עשרה לשנת 1914 עברה צרפת תקופה של שלום, שגשוג,יצירתיות וחדשנות, שזכתה לכינוי "התקופה היפה" - la belle epoch"". באותהתקופה פריז הפכה למרכז תרבות עולמי - התפתחו בה סגנונות ציור חדשים, ובהםהאימפרסיוניזם וה-"אר נובו", נבנה מגדל אייפל, המטבח הצרפתי זכה לחידושורענון, וכך גם תעשיות האופנה והתמרוקים. גם התחבורה הצרפתית קיבלה תנופה- נפרסו מסילות רכבת רבות, המטרו של פריז נחפר ונסלל, פותחו דגמים חדשיםשל מכוניות והאופניים שוכללו והפכו לכלי תחבורה שימושי. תעשיית הרכב הייתהבחיתוליה ומכוניות נבנו על ידי מספר יצרנים קטנים ונבחנו במגרשי מרוצימכוניות שהפכו לסוג חדש של ספורט. בין אלו שנדבקו בקדחת הרכב המנועי היו שלושת האחים לבית רנו - לואי, מרסלופרננד. בבית מלאכה סמוך לפריז לואי רנו עיצב ובנה בשנת 1889 אבטיפוס שלרכב שנקרא מאוחר יותר "רנו דגם a", ועד שנת 1898 לואי רנו הספיק לעצבכתריסר דגמי מכוניות. ב - 25.6.1899 האחים רנו הקימו עסק משפחתי לבנייתמכוניות בשם - "האחים רנו". כוכבו של מפעל הרכב "רנו" זרח ועד שנת 1913עבדו בעסק מעל 3,000 אנשים. בשנת 1905 עיצב לואי רנו דגם חדש של רכב שכונה"רנו דגם ag". הדגם "רנו ag", ומודל מתקדם יותר שכונה "רנו דגם ag-1"יוצרו במהלך השנים 1905 - 1910. זה היה דגם שכלל תא נוסעים סגור בן ששהמושבים ותא נהג פתוח. נפח המנוע של "רנו דגם ag" היה 1,060 סמ"ק ושל "רנודגם ag-1" היה 1,250 סמ"ק. בדגמים הורכב מנוע בן שני צילינדרים שהפיק 8כוחות סוס. בהשוואה למכוניות בנות זמננו כוחם של המנועים היה חלש ביותר,ולשם השוואה יצוין כי "רנו מגאן" עדכנית בעלת נפח מנוע של כ - 2,000 סמ"קהיא בעלת הספק של 136 כוחות סוס. באותה תקופה הדגם היה קונספט חדש והואהפך להיט בייעודו כמונית. בשנת 1904 פעלו ברחבי פריז כ - 30 מוניות בלבד,וכניסת הדגם "רנו ag" שינתה את התמונה. בפריז החלו לפעול מאות מוניות,רובם "רנו דגם ag", ובשנת 1909 כבר נבנו 1,500 כלי רכב מדגם זה. המוניותשל רנו כבשו מעמד ברחבי העולם ואפילו על כבישי אנגליה השמרנית התגלגלולמעלה מ - 1,000 מוניות תוצרת "האחים רנו". המנועים החלשים והפשוטיםהצליחו להניע את המוניות במהירות של 46 קמ"ש על שטחים מישוריים. המוניותהצליחו לספק שירות הסעות יעיל במישורים הסמוכים לנהר הסיין, אך כאשר הגיעולגבעות מונמרטר שבפריז הנוסעים נאלצו להשתמש ברגליהם.

מלחמת העולם הראשונה והנסיגה לקו "מארן"

האידיליאה של "התקופה היפה" הסתיימה בקיץ 1914 עם פרוץ מלחמת העולםהראשונה. הצבא הגרמני, בפיקודו של הרמטכ"ל הלמוט פון מולטקה, פתח במערכותיזומות במערב ובמזרח עם תוכנית סדורה שנערכה על ידי מי שכיהן קודם לכןכראש המטה הכללי הגרמני - שלייפן ונקראה על שמו. "תוכנית שלייפן" הייתהלבצע התקפת מחץ מהירה בחזית המערבית ולאחר הכנעת צרפת להעביר כוחות לוחמיםלחזית המזרחית, שנחשבה קשה הרבה יותר. כוחות צבא צרפתים ואנגלים נערכובחזית המערבית לבלימת הצבא הגרמני בעקבות ברית שנכרתה בין המדינות. קרבותהבלימה נכשלו וכוחות הברית הצרפתים והאנגלים נאלצו לסגת לאחור כשהם סופגיםאבידות כבדות. בתוך כחמישה שבועות הצבא הגרמני התקרב עד כשלושים קילומטריםמפריז ובסוף אוגוסט 1914 כוחות הברית הצרפתית-אנגלית התייצבו מאחורי נהרהמארן שהיה מכשול טבעי, ונערכו מחדש להגנה. התבוסה הייתה עילה להאשמותהדדיות בין מפקדי המערכה הצרפתים לאנגלים ויצרה טריז בין בעלות הברית.מפקד חיל המשלוח האנגלי, פילדמרשל סיר גו´ן פרנץ´, האשים את הצבא הצרפתיבמורך רוח ואיים כי יסיג את חייליו חזרה לאנגליה מעבר לתעלה. הרמטכ"להצרפתי, ג´וזף ג´ופר נאלץ לערב את לורד קירשנר במלחמות הגנרלים והאחרוןנפגש עם פילדמרשל פרנץ´ והגיע עמו לסיכום כי הכוחות האנגלים יישארו בקוהחזית כל זמן שהצרפתים לא נסוגים וחושפים את האגפים של הכוחות.מנגד הצבא הגרמני התקדם לתוך צרפת עם שני כוחות שהחלו לתמרן לכיוון פריז -האחד בפיקודו של הגנרל פון קלוק, מפקד הכוח הראשון, והשני בפיקודו שלהגנרל פון בולאו. תוך כדי תנועה נוצר פער ברוחב של כ - 50 קילומטרים ביןשני הכוחות הגרמניים המתקדמים שחשף את האגפים של הכוחות. הפירצה התגלתה עלידי בנות הברית באמצעות טכנולוגיה חדשה באותה עת - מטוסי סיור, ודווחהלמפקדה הצרפתית. בתחילת ספטמבר הרמטכ"ל ג´ופר תכנן בזריזות מתקפת נגדשמטרתה תקיעת טריז בחלון שנפתח בין שני הכוחות הגרמניים והתקפתם מהאגפים.משימות ההתקפה העיקריות הוטלו על הכוח החמישי הצרפתי. ג´ופר הספיק להחליףאת המפקד הזהיר של הכוח החמישי הצרפתי ומינה במקומו מפקד בעל רוח לחימהגבוהה יותר, ערך ביקור במפקדה האנגלית של פילדמרשל פרנץ´, וערב באופן אישילמאמץ לחימה צרפתי. ההתקפה הצרפתית החלה במלוא עוזה, אך הכוחות הגרמנייםהשיבו אש והיו קרובים להשיג פריצת דרך בלחימה נגד הכוחות הצרפתיים, שנזקקולתגבורת.

מוניות פריז מגוייסות למאמץ המלחמתי

במפקדההצרפתית בפריז נערכה הערכת מצב והוחלט לשלוח תגבורת מיידית של 10,000לוחמים רגליים שהמתינו בפריז. גנרל גלייני, שהיה המפקד הצבאי האחראי עלהגנת פריז, הוציא צו חרום ובו נקראו כל מוניות פריז להתגייס למאמץ המלחמתיולהתייצב בככר "אינבליד". תוך מספר שעות נקבצו כ - 600 מוניות מרחבי פריז,רובם "רנו דגם ag". באמצעות המוניות הוסעו כ - 6,000 חיילים מפריז לחזית"מארן". המוניות נסעו כאשר על כל אחת מהן 5 לוחמים וציוד לחימה, הן נעובלילה בחסות החשיכה ללא אורות, ובמהלך של שני סבבים הלוך-חזור הניעו אתהלוחמים לחזית.מבצע הסעת החיילים על ידי מוניות פריז היה המבצע הראשון בהיסטוריה הצבאיתשל הנעת גייסות ממונעים בהיקף רחב. בואם של מוניות התגבורת תואר באופןרשמי כנקודת מפנה קריטית שמנעה את הפריצה הגרמנית נגד כוח ההתקפה הצרפתי.היסטוריונים צבאיים חלוקים בדעה אם כח התגבורת היה בעל תפקיד משמעותיבהכרעת המערכה, אך אין מחלוקת כי השילוב של המאמץ העורפי והאזרחי היהזריקת עידוד מוראלית בעלת משמעות מכרעת על הלוחמים בחזית.עד ה 13 בספטמבר נפגעו שני הכוחות הגרמניים באופן משמעותי וההתקפה של בנותהברית הצליחה. הפער בין הכוחות הגרמניים התרחב והם היו מוקפים מהאגפים עלידי הלוחמים הצרפתים והאנגלים, הם אבדו את הארגון ואת רוח הלחימה והחלולסגת. הרמטכ"ל הגרמני, גנרל פון מולטקה סבל מהתמוטטות עצבים והפיקודהגרמני הורה על נסיגה כללית. הצבא הגרמני נסוג לאחור בקצב של 19 קילומטריםביום וחדל לסגת אחרי 65 קילומטרים, שם נעצר, התחפר והתייצב בקו הגנהמאחורי נהר אייסן. בקו ההגנה החדש נוצר מבוי סתום ושני הצדדים התחפרולאורך הקו החדש במערכה שנמשכה כארבע שנים עד קיץ 1918, בו הצבא הגרמניהתקדם והתקיים קרב נוסף על גדות המארן.בקרב מארן שהתרחש בספטמבר 1914 עמדו כ - 1,071,000 חיילים צרפתיים ובריטיםמצד אחד מול כ - 1,485,000 חיילים גרמניים מצד שני. לבנות הברית נפגעובערך 263,000 חיילים ובצד הגרמני כ - 250,000 חיילים. הקרב היה היתקלותהכוחות המשמעותית הראשונה בחזית המערבית של גרמניה במלחמת העולם הראשונה,ואחד הקרבות המשמעותיים במערכה. ברמה האסטרטגית, הקרב הציל את פריז והיהנקודת מפנה מערכתית שסימנה את הכשלון של "תוכנית שלייפן" לכיבוש מהירומוחץ של צרפת. קרב מארן היה אחד הקרבות הראשונים בהם מטוסיסיור שיחקו תפקיד מכריע בזיהוי נקודות תורפה של האויב והקרב הראשון בונוצל הרכב המנועי להעברה מהירה של כוחות רבים לשדה המערכה. הקרב זכהלכינוי "הנס של מארן", ומוניות פריז כונו בגאווה "המוניות של מארן", והפכולסמל של אחווה בין העורף לחזית. כמזכרת סימלית מונית "רנו דגם ag" מוצגתעד היום במוזיאון הצבאי בבניין "אינבליד" בפריז. המוניות יצרו מוניטיןובסיס כלכלי יציב לחברת המכוניות "רנו", וגרמו ללואי רנו לתכנן וליצר סוגחדש של נשק - טנק מלחמה קל.

באדיבות אתר תחבורה וחברההמחבר הוא מנהל האתר transportationet.comומחבר הספר "פרשת דרכים, משפט, תנועה ותחבורה"

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עודד רוט