אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

יהודים אפגניים מוצאים מקלט בביתו של הרב קוק בימי המנדט


התמונה של בן ציון יהושע

הרב אברהם יצחק הכהן קוק (לטביה 1865- ירושלים 1935), הרב הראשי האשכנזי הראשון (1921). נטל על עצמו סיכון שיכול היה לפגוע במעמדו וביחס השלטונות הבריטיים אליו, כשנתן בביתו מקלט לשוהים יהודיים לא חוקיים שעמדו להיות מגורשים חזרה לארצות המוצא שלהם. מראשית דרכו הרב קוק [הראי"ה] התייחד בכוח האמונה ובאהבה עזה לאדם, לישראל ולארץ ישראל. מידות אלו, יחד עם שליטתו הפנומנלית בכל תחומי הידע התורני ויכולת הביטוי שניחן בה, עשו אותו לדמות מרכזית גדולה בעם ישראל. פתיחת שערי ביתו לשוהים בלתי חוקיים, תוך סיכון רב לפגיעה בו, בבני ביתו ובמקורביו, רק מוכיחה בעליל על היותו אוהב ישראל ללא הבדל עדה או מוצא. בכל הזדמנות הוא התריע נגד הגזירות על העלייה וההתיישבות, קרא לעלייה לארץ ישראל ועודד את רוח היישוב בתקופות קשות ביותר.מעשה שהיה כך היה:אבי, מולא רפאל יהושע-רז, היה מעולי אפגניסטן הראשונים, שהגיע כילד מאפגניסטן לארץ ישראל בשנת 1898. הוא נשא גם את שמו של אביו מולא יהושע רז, שהיה רוכל נודד בכפרים המוסלמים שסבבו את העיר הראת. חורף אחד, בהותירו את רעייתו בהיריון, יצא סבי מולא יהושע רז רכוב על חמורו אל הכפרים המושלגים. שודדי דרכים בזזו את כל רכושו וגם את בגדיו החמים נטלו ממנו. רוצחיו קשרו אותו ערום לעץ והוא קפא למוות תחת מעטה השלג הכבד. רפאל יהושע רז נולד יתום. אמו התפרנסה מכביסת בגדי עשירים על גדת הארי רוּד, הנהר הזורם ליד העיר הראת.

בהיותו כבן שלוש-עשרה, מבלי להודיע לאיש, הצטרף יום אחד לשיירת גמלים ובמסע שארך חודשים, שכלל הליכה רגלית לאורך מאות קילומטרים ברגל, הוא הגיע לירושלים ממש באותה שנה שבה ביקר הקיסר וילהלם השני ובעקבותיו בנימין זאב הרצל. הוא נמנה על הצופים שמחאו כפיים לקיסר. כל אותה עת, סבתי חנה הייתה בטוחה שהילד היתום מאב מצא את מותו. אבי נקלט היטב בירושלים ובגיל צעיר יחסית הוא היה ממורי הדרך הראשונים בארץ שהובילו שיירות של סוסים ופרידות אל טבריה ומירון ושאר ערי קודש. בשאר ימות השנה ניהל את חנותו בשכונת הבוכרים בירושלים. מהר מאוד הוא התאזרח בירושלים ונשא לאישה את בכורה-יוכבד, בתו של מולא מתתיה חנוכה, יליד מרב שבטורקמניה, ואימה הספרדייה בת למשפחת אלקלעי, מהמשפחות הספרדיות הוותיקות בירושלים. מולא רפאל נודע בירושלים הן כמורה דרך והן כמספר הסיפורים של השכונה.בראשית שנות השלושים של המאה העשרים נודע למשפחתו באפגניסטן כי הבן האובד רפאל יהושע חי וקיים. הוא קיבל הודעה כי משפחתו רוצה לעלות לארץ. ברור היה לאבי כי אין סיכוי לאמו חנה לאחיותיו יוכבד ורחל ולאחיו נוריאל רז ומשפחותיהם לקבל סרטיפיקט ועל כן הסדיר להם אבי אשרת תייר, שאפשרה להם לשהות בארץ שישה חודשים בלבד תמורת פיקדון והתחייבותו של אבי שבתום שישה חודשים יחזרו ה'תיירים' לארץ המוצא. אבי שילם דמי פיקדון בסכום נכבד לשלטונות וחתם על התחייבות והמשפחה קיבלה אשרת תייר, יצאה מאפגניסטן, עברה מערבה את כל איראן ומבגדד נסעה באוטובוס שהגיע לירושלים עד לרחוב הרב קוק בימינו, שם הייתה תחנת ההסעה לבגדד. במעלה הרחוב, לא הרחק מבית חולים של דוקטור טיכו התגורר הרב אי"ה קוק, רבה הראשי האשכנזי של ארץ ישראל. דמות נערצת שזכתה לכבוד גם מצד הבריטים.ששת החודשים שבהם שהיו ה'תיירים' בירושלים היו חודשים מלאי שמחה ודאגה כאחד. היה ברור שבתום שישה חודשים על אבי להביא את משפחתו לרחוב הרב קוק, להפקיד את יקיריו בידי המשטרה המנדטורית ולקבל אישור שהנוסעים עד אחרון שבהם עלו לאוטובוס בדרכם חזרה לבגדאד. מלכתחילה לא התכוון אבי להפקיד את משפחתו בידי הבריטים כדי לסלקם מן הארץ. הוא הקדים ובא בדברים עם אנשי ההגנה בירושלים, שאמרו לו חד וחלק כי עליו להביא את המשפחה ביום המיועד ולהפקידם בידי הבריטים כדי שיעלו לאוטובוס הנוסע חזרה לבגדאד ולא לשכוח לקבל שובר אישור שהמשפחה בשלמותה עלתה על האוטובוס.. רק נס יכול היה להציל את המשפחה האומללה שלא הפסיקה לבכות. כל כוונתם הייתה לחיות בארץ והגזירה שנחתה על ראשם הייתה כואבת במיוחד. ביום המיועד הם הועלו לאוטובוס ברחוב הרב קוק ואבי קיבל אישור על הפקדת המשפחה בידי השלטונות והוא הסתלק מיד מן המקום..לפתע הגיחה חבורת אנשי 'הגנה' עמוסים בדברי מתיקה ומשקאות אלכוהוליים. הם ביקשו מן השומרים לחגוג כביכול את הפרידה מה'תיירים'. הם השקו את השוטרים הבריטיים בבקבוקי ויסקי והציעו להם כיבוד חגיגי. כטוב ליבם של הבריטים במשקה, כשלא יכלו להבחין בין תכלת ללבן, קבוצה אחרת משכה את המשפחה מן הדלת האחורית ובמהירות הבזק נעלמו מן האוטובוס.

התיירים לא ידעו על התוכנית דבר וחצי דבר ולאן פניהם מועדות. רק כעבור זמן הבינו כי מצאו מקלט בביתו של הרב קוק. המארחים הנדיבים, הלא הם חברי ההגנה בירושלים, נעלמו לפתע מן העין והשוטרים גילו את מעשה המרמה ופתחו במסע חיפושים נמרץ. משפחת הרב שהתגוררה סמוך לבית חולים לחולי עיניים של דוקטור טיכו, כיום אחד מן המסעדות היוקרתיות של ירושלים, נטלה על עצמה סיכון שיכול היה לפגוע ברב ובמעמדו. הם זכו לקורת גג ולמזון ולמילות עידוד ונחמה. המשטרה הבריטית לא העלתה על דעתה כי ממש מעל ראשיהם של השוטרים מסתתרת המשפחה. אף איש משטרה לא העלה על דעתו לפגוע בפרטיותו של הרב קוק שמעמדו ביישוב היה מורם. משטרת ירושלים פתחה במסע חיפושים נמרץ בכל רחבי ירושלים. הם הגיעו קודם כל אל אבי ואסרו אותו ב'קישלה' בעיר העתיקה. כל טענותיו שהוא קיבל אישור הפקדה כדת וכדין היו לשווא. העיתון 'דואר היום' יצא בכותרת שבה קבל על העוול שנגרם לאבי, שהרי הוא כאזרח נאמן הפקיד את משפחתו כחוק ומדוע נשלח למעצר. הלחץ הציבורי נשא פרי ואבי שוחרר כעבור זמן לא רב.החיפושים של הבריטים נכשלו. משפחת הרב קוק אירחה את ה'תיירים' כמה ימים עד שנרגעו הרוחות.באחד הלילות הגיעו אנשי ההגנה והעבירו את ה'תיירים' לאם המושבות פתח תקווה, שם הקימו את ביתם והקימו דורות חדשים על אדמת ארץ ישראל.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת בן ציון יהושע