אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

האופי נמצא בצלחת


קטגוריה: 

ספר חדש מאת אבירם אדמוני, נוגע באופי אומות העולם, וטוען שהדבר נובע מהמאכלים שלהם. זו אינה ביקורת ספר, אלא הצצה (מוגבלת) לתוכו.

לפני תקופה הפתיע ד"ר אבירם אדמוני בספרו המחקרי "לשבת על הראש" (הוצאת פרפר, 2002), בו סיפר שאופיים של בני-אדם נובע מצורת הישיבה שלהם במשך היום, החודשים והשנים. הוא טוען שם שזווית הישיבה, מיקום הגב, והרגליים, משנה כליל את אופי האדם, וזה בעיקר לנוכח הגילוי שלו שיש משמעות למיקום הלב ביחס למיקום המוח.

בספר הנ"ל ניתח המחבר כורסאות שהיו בבתים של אנשים במשך שנים, ובדק זאת יחד עם מעקב אחר היושבים ואופיים. כך גם בדק כיסאות משרד וכיסאות מנהלים ושיטות הישיבה שלהם מול המחשב ובפגישות. הוא גם בדק מושבים של כלי-רכב שונים והשווה את ממצאיו לאופיים העצבני של הנהגים. הוא נסע מסביב לעולם לבתי-ספר ובדק את המושבים, הספסלים והכיסאות המשמשים את הילדים ואשר מעצבים, לדבריו, את האישיות שלהם.

הספר העלה כמה דברים מעניינים, אבל עולם המדע מסרב לקבל אותם, ואף לועג לרעיונותיו של ד"ר אדמוני.

בספרו החדש "אופים את האופי" (הוצאת פרפר, 2005), יוצא ד"ר אדמוני בהנחות חדשות בנוגע לאופיין של אומות העולם. הוא מנתח את המזון של אותה מדינה, ומתאים אותו מול האופי, האומנות והתוצרת שלה. 46 ארצות נבדקות בין דפי הספר שכולל 437 עמודים, בליווי הוכחות רבות בצורת דוגמאות מההיסטוריה וסיפורים האישיים של דמויות שונות.

להלן שלושה קטעים באדיבות ההוצאה. ביקשתי לצטט גם קטע מתוך הפרק העוסק במדינת ישראל אך בקשתי נדחתה, אחרי הכל צריך להשאיר משהו מסקרן גם בתוך הספר. 

מתוך ההקדמה (עמ' 9):

האוכל המסורתי של כל אומה ואומה התגבש ונוצר מתוך הלך רוחם וחייהם של בני האומה. יש אוכל שנוצר מתוך כורח המציאות, או בעטיו של האקלים, ואחר התגבש לטעם מסוים בשל תאוותם של האוכלים דווקא לחריפות או מתיקות, או בליל של טעמים בעת ובעונה אחת. אם נתבונן בעין בוחנת, נגלה כי אופי האומה טבוע היטב בתפריט שלה.

לא תמיד יש אוכל לאומי, ולא תמיד מסכימות הבריות באשר למוצאו של תבשיל, שאומץ ללבו של עם כלשהו. יש את המפורסמים, כמו גולש הולנדי, שניצל אוסטרי, צלי אנגלי, דג נא יפני, רטבים צרפתיים וחביתיות רוסיות. ויש את אלו שנחבאים, נמצאים רק בבישול הביתי, האמיתי.

כולנו מבינים את השפעת המזון על הגוף. אכול קורטוב חרדל טרי או חזרת, מיד תרגיש את החום עולה בצווארך, ואודם יציף את פניך. לטווח קצר, שוקולד יעשה אותך ערני, קפה יגביר לך את הלחץ דם. לטווח ארוך אנו מודעים היטב לכוחו של המזון, תאכל הרבה חסה והדם שלך יתנקה, שתה מעט שמן זית והזיכרון שלך ישתפר פלאים, אבטיח עסיסי יטהר את לך את הכליות, תאכל גזר ואולי העיניים שלך יתחזקו, וכן הלאה. לטבעונים ולצמחונים יש רשימות ואמונות לגבי סוגים של מזון וצירופים של ירקות ותבשילים, והשפעתם על בריאות הגוף, על קלקולו, שיפורו וכן הלאה.

אם כן, ברגע שאומה מתמקדת באכילת מזונות כלשהם, מכל סיבה שהיא, הופכים מזונות אלו והתכונות שבהם, למנוע שמפעיל את האומה בדרכה הייחודית. 

מתוך הפרק 'אוסטריה' (עמ' 13):

מזונם של האוסטרים כולל סעודות בשר עתיר שומן ומזון משביע עד מחנק כמו כופתאות. האוסטרים אם כן, הנם אנשים כבדים, אפשר לומר קפדניים, בעת שייכנסו לעניין כלשהו הם ייקחו אותו ברצינות ולא ירפו ממנו, לעיתים אפילו עד לזרא.

אפשר לשלב עם זה את משיכתם הידועה לתבשילי איברים פנימיים כמו לב או ריאה, נקודה זו מבהירה לנו שוב כי הם אכן אוהבים להתעמק, לפשפש ולחקור ביסודיות, כדוגמה אפשר להביא את זיגמונד פרויד, מי שהביא לנו את הפסיכולוגיה והפסיכואנליזה וכמה ספרים מעמיקים בתורת הנפש ומסתרי המודע ותת-מודע. הרי זה מיזוג בין התעמקות - איברים פנימיים, לבין כבדוּת - בשר עתיר שומן וכופתאות.

וכמובן, אין לשכוח את השניצל הווינאי המפורסם. ממנו אפשר ללמוד על נימוסים ואגרסיביות המשמשים בערבוביה. הרי בהכנת השניצל יש צורך להפעיל כוח בהכאה חוזרת ונשנית של חזה העוף, ולמרות התוקפנות האלימה הכרוכה בעניין זה, יש גם את כיסוי השניצל בפירורים וביצה, ואת אכילתו המעודנת באמצעות סכין ומזלג.

מתוך הפרק 'אנגליה' (עמ' 27):

לאנגלים אוכל שאין בו ייחודיות יתֵּרה, מכאן אפשר לראות הרבה שעמום בבריטי הטיפוסי, יש מעין צרוּת אופקים והתמקדות בנושא כלשהו באופן אובססיבי. כפי שנראה להלן.

יש לנו מנות כבדות, לא כבדות כמו אלו של האוסטרים אבל עדיין כבדות. הן בעיקר מורכבות מבשר מורתח, מבושל, צלוי, קלוי, במגוון טכניקות. מזון שנועד להשביע ביעילות בלי תפאורות. הרי לנו כאן חשיבה מעמיקה וכבדה אשר בה-בעת גם משתרעת לעברים שונים בחיפוש אחר גילויים. על כך יעיד אייזיק ניוטון שניתח באופן שונה את הקוסמולוגיה ההליוצנטרית והביא לנו חידושים משמעותיים בפיסיקה, בעיני המדען שלו הוא גם מצא יסודות מתמטיים בפילוסופיית הטבע, ואם תרצו אתם מוזמנים לטעום. בדומה לטכניקות הבישול והאידוי, הרי זה אותו בשר שרק עובר סוג שונה של הכנה, בדומה לדוגמה של ניוטון.

אם נתמקד ברצונו של הבריטי לשבוע מבלי להתקשט בתפאורות שווא, נוכל להקיש ולראות שהבריטי הוא טיפוס יותר לוגי מאשר רגשני. שימו לב לעבודתו של אלן טיורינג, גאון בעבודה מול מכונות עם או בלי בינה מלאכותית. אנגליה גם מצטיינת באופן בולט דווקא באדריכלות וספרות שהן הצד ה'מתמטי' של האומנות, לעומת ציור ופיסול, שהם הצד הרגשני-אומנותי יותר, ואף הקישוטי יותר, ותחומים אלו הם אכן אפורים יותר באנגליה.

מזון כמו קוויאר או מינסטרונה הנאכלים במסעדות יוקרה בלונדון, אינם נחשבים כמובן מזון אנגלי ואין מקום להתמקד בהם כאן אלא במקומות המיועדים להם, ראה המשך הספר.

לאנגלים יש הברקות פה ושם בתחום קולינארי למחצה, כמו מלח אנגלי, גופרת מגנזיום, שיש בו שימושים טובים לאדמה ולגוף. כך גם בתחום ההברקות האומנותיות יש לנו את צ'ארלס דיקנס, ג'פרי צ'וסר, וההברקה הידועה מכולם: ויליאם שייקספיר.

הברקה נוספת בתחום הקולינארי למחצה היא הפלפל האנגלי, אשר בנוגע למקורו יש מקום להתווכח. והרי הפלפל הזה נקרא 'פלפל אנגלי', אם כן מה טעם יש לבדוק את מקורו, אלא שאין דבר זה ברור כל צורכו ונעמוד על כך בהמשך. אך זהו הנתיב אל הקו האנגלי מימים ימימה, לקחת דברים ולהתהדר בהם. בניגוד למה שאמרנו לעיל על אפרוריות בתחומי האומנות הרגשנית באנגליה, אפשר דווקא למצוא במדינה עולם אומנותי רחב היקף, אבל על מקור אומנות זו, שוב, יש מקום להתווכח. תרבות זו של העתקה, והיסטוריה של חמדנות וחמס, הפכו למאפיין, והבריטים (יחד עם הישראלים) מככבים כמעט תמיד בראש טבלאות מעלימי הפריטים מבתי-מלון. כך גם הפלפל האנגלי, שאינו פלפל וגם אינו אנגלי.

יש לנו את השילוב המפורסם והייחודי של תה עם חלב, מה שמצביע על ההומור האנגלי המפורסם שעליו אין צריך להרחיב את הדיבור. יש יאמרו מטופש, יש יאמרו מוזר, בדומה לגיחוך שמעורר השילוב של תה עם חלב בלב חלק מהבריות.

לסיום

גורלו של ספר זה יהיה כנראה דומה לגורל עבודותיו האחרות של ד"ר אדמוני. אנשים יקראו בו כעניין בידורי ולא משום עיון, וזה עומד ביחס הפוך לחלוטין לרצינות בה לוקח המחבר את עצמו. אולי יקומו יום אחד חוקרים אחרים ויבדקו אחר רעיונותיו של המחבר, מתוך תקווה למצוא רמזים שיאמתו באופן נרחב ומעמיק יותר את הסטריאוטיפים בהם מתמקד מחקר זה.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת