אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

קח ותן


חלק נכבד וחשוב בחיינו, מושתת על "קח ותן". עוד בימים הקדומים, כאשר החקלאי רצה בשר הוא הלך לצייד ונתן לו מתנובת הארץ וכשהרועה רצה כלי עבודה הוא נתן צמר בתמורה. ה"קח והתן" מתחלפים, בשביל האחד זה "קח ותן" ובשביל השני זה "תן וקח". המכשיר של "קח ותן" התפתח למימדים עצומים וכיום קשה להעלות על הדעת קשר ללא "קח ותן". נעזרים בכלי הזה ביחסים וקשרים בין אישיים, משתמשים בו במשפחה ובין עמים.נדמה כאילו, שהמכשיר הזה טוב אך ורק בחיי המסחר והעסקים, מה שלא כן.

ראוי להביא מספר דוגמאות לשימוש במכשיר זה בחיי המסחר ולהסביר אפוא ה"קח" ואפוא ה"תן". כל הקניות שלנו בחנויות מבוססות על ה"קח ותן". אנו נכנסים לחנויות ובוחרים את ה"קח", שזה יכול להיות סל מלא מצרכים וכשאנו יוצאים מהחנות אנו משלמים בכסף עבור סל המצרכים, וזהו ה"תן". לא תמיד ה"קח והתן" פשוטים כל-כך. בהרבה מאוד מקרים ה"קח" מורכב וכך גם ה"תן". כשאנחנו עורכים חוזה עם הקבלן לקניית דירה, למשל, ה"קח" הוא עתידי ומורכב. וצריך עו"ד, שיגדיר אותו וכך גם ה"תן". במקרה זה ה"תן" בתשלומים, מותנה, צמוד וכד'.כאמור, חוקי ה"קח ותן" קיימים לא רק בחיי המסחר, הם גם חדרו לחיי המשפחה. כשילד מביא ציונים טובים הביתה, זה מסב אושר להורים והם מתגמלים אותו על כך. זה יכול להיות משחק, שהילד כל הזמן רצה וזה יכול להיות אופניים או טיול מסביב לעולם. תלוי ביכולתם של ההורים. הציונים הטובים זה ה"קח" והמתנה, שהילד מקבל זהו ה"תן".אם פעם לא שמענו על הסכמי ממון בין בני זוג, היום הסכמי ממון כאלה נפוצים ביותר. מומחים, יותר ויותר, ממליצים עליהם. מבלי לפרט, בהסכמי הממון יש הרבה "קח ותן". בכך נפרץ טאבו חשוב. לרבים קשה לקבל ולהפנים, שקשר מקודש ("הרי את מקודשת לי...") בין בני זוג "יזדהם" בענייני ממון. והנה, מסתבר, שלא רק שלקשר המקודש יש פן כספי, זה אפילו בריא לחיי הנשואים.מסתבר, שחוקי ה"קח ותן" כבשו גם את ענייני הלב. גבר או אישה, נותנים כסף לבין המין האחר ( או לאותו בן מין) ומקבלים אהבה. גם זה קשר של "קח ותן".נעיז ונעשה צעד נוסף. גם בחיי האהבה המקודשים והטהורים יש "קח ותן". אולי לא אוהבים להודות בכך. לעיתים קרובות, קונה הבעל מתנה יקרה לאשתו האהובה, אחרי ליל אהבה סוער, במיוחד כשהבעל האוהב חווה חוויה מיוחדת במינה אותו לילה. קשה להסכים לכך. לא רוצים להודות, שזה כך ובסופו של דבר חייבים להסכים, שגם בחיי אהבה ללא תנאי, יש "קח ותן".

אם מנתחים לעומק את יחסי הגומלין ב"קח ותן", מגלים, שכל עסקי ה"קח ותן", בסופו של דבר, מתמצים במסחר ברגשות, הרגשות ותחושות. כל הדברים החומריים, כסף, רכוש, סחורות, טיולים, מכוניות ועוד מיליונים רבים של דברים חומריים, בסופו של תהליך, מתורגמים לתחושות. תחושות רבות עצמה, או, תחושות רפות. תחושות מתמשכות לאורך זמן רב ותחושות קצרות טווח. אתה תיתן לי הרגשה טובה ואני אחזיר לך בהרגשה טובה. הדוגמה הפשוטה ביותר, שפוגשים בה יומיום: את/ה מקבלת מחמאה וזה נעים ומיד את/ה מחזיר/ה במחמאה. עשית לי טוב ואני מחזיר/ה לך בטוב. כאמור, זוהי הצורה הפשוטה ביותר ומאוד בנאלית. בחיי היום-יום, "המסחר" הזה בהרגשות ובתחושות הוא מרכב, מסובך, פתלתל וקשור בתחושות עתידיות והימורים, האם אזכה בעתיד בתחושה הטובה לה אני מצפה?, רבים משתדלים להסתיר את העובדה הפשוטה והמזעזעת בעיניהם,, שלמעשה אנו עוסקים ב"ברטר" של תחושות ורגשות. צריך להביא מספר מקרים פשוטים לפני, שמטפלים במקרים המורכבים ואלה, שמרחיקים לכת. ראשית צריך להסכים, שאם אנו משלמים למישהו ממון, אנו גורמים לו תחושות טובות, כאשר המשלם גורע מבנק התחושות שלו. כשאנו קונים כרטיס לסרט, אנו משלמים עבור הכרטיס וגורמים בכך לבעל הקולנוע שביעות רצון ובתמורה, אנו עתידים לראות סרט, שיגרום לנו להתרגש. אנו רוכשים חבילת טיול תמורת תשלום, שגורם למארגן הטיולים סיפוק ושביעות רצון ובתמורה אנו עתידים לחוות שרשרת של הנאות, ריגושים והנאות.העסקאות רבות ומגוונות. חלקן קצרות וחלקן ארוכות ומתמשכות ולכל עסקה יש את "המחיר". "גודל" העסקה נמדד בעצמת ההנאות, שאנו מפיקים מהעסקה או, עתידים להפיק ובאורכן. אם אנו רוכשים דירה אנו משלמים בממון רב ובתמורה אנו מצפים להפיק שביעות רצון, נוחות ואושר, שנים רבות. אם אדם קונה מכונית הוא משלם עבורה מבנק התחושות שלך ובתמורה המכונית תסב לו שמחה והנאה זמן רב.

אין לנו אמות מידה מדויקות למדוד את עצמת האושר או ההנאה, שנפיק מהעסקה. לכן, אנו חייבים להתבסס על הערכות, ציפיות והימורים. בהרבה מקרים הערכות שלנו מוטעות ואנו מרגישים את עצמנו מרומים. שילמנו יותר מדי מבנק התחושות הטובות שלנו ולא קיבלנו מספיק תחושות טובות בתמורה.במקביל למערכות היחסים והקשרים המבוססים על "קח ותן" של הנאות, אושר. שביעות רצון, סיפוק ותחושות טובות, קיימות מערכות יחסים וקשרים של "קח ותן" או "סחר חליפין" של רגשות ותחושות רעות, של שנאה, קינאה, נקמה, כאב, סבל ותחושות רעות אחרות. בקליפת אגוז "הסחר" הזה מתמצה באמירה מתוך התנ"ך "עין תחת עין". אתה גרמת לי תחושות של סבל, כאב וצער בכך, שהוצאת לי עין, לכן, אני חייב לגרום לך לאותן התחושות. אם פגעת בי אני חייב לפגוע בך. בעולם המוסלמי אם אחד מבני משפחה אחת הורג בן משפחה אחרת, כל אחד מבני המשפחה האחרת מחויב, בנדר, להרוג אחד מבני המשפחה של הרוצח. בעולם הנוצרי, מטיפים להתרוממות רוח, כשמגישים את הלחי השנייה.מוציאים להורג רוצחים, בין היתר, גם כנקמה, כדי "להשקיט ולכבות את הבערה, שבוערת בנו". זוהי השנאה והנקמה, שלא נותנת לנו מנוח עד שהרוצח יבוא על עונשו. הוצאתו להורג של הרוצח לא תחזיר לחיים את הנרצח ובכל זאת, נרדוף את הרוצחים עד קצווי תבל, בלבד, שנמצא מרגוע לנפשנו. תחושות חזקות אלה פועלות לא רק במקרים החמורים של רצח. אותן הרגשות פועלות גם במקרים של גנבה, שוד ואונס.מערכות אלה של סחר בתחושות רעות, לא פחות מורכבות ממערכות ה"קח ותן" של התחושות הטובות.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת יוסי תמיר