אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אל שאינו מגיב?


התמונה של צביאל רופא

אל שאינו מגיב?
אל שאינו מגיב?

בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת למדתי פילוסופיה כללית. אחד המרצים, שהיה דוקטורנט צעיר, ערני ונמרץ, פתח את הרצאתו הראשונה במשל "שלוש הקופסאות".במוחותינו, כך טען, קיימות שלוש קופסאות. הראשונה - קופסת האמונות, השנייה - קופסת ההשערות, והשלישית - קופסת הוודאויות.

בהתאם, כל חילוקי הדעות, הסכסוכים, המריבות והמלחמות הם תוצאה ישירה של חלוקה שונה של המציאות בין שלוש הקופסאות. לדוגמה, אם מישהו מאמין בכל לבו בעניין מסוים, ואילו עבור רעהו העניין הוא בגדר השערה חסרת חשיבות, קרוב לוודאי שהשניים יהיו חלוקים במוקדם או במאוחר כאשר נושא זה יעלה לדיון.

האמונה היא עניין חופשי ובלתי מוגבל מעצם היותה תוצר פנימי באדם, אשר איש לא יוכל לדעת את תוכנה וכיוונה אם בעל האמונה לא יהיה מעוניין לחשוף אותה בפניו. לעומת זאת, המציאות נתונה פחות בהרבה מהאמונה לפירושים ולהשערות.

לפיכך, אמונה המבקשת להתבסס על ההיגיון תשאב כוחה מהמציאות השוררת בעולמינו, וסביר שבייחוד האדם המודרני יתקשה לאמץ תפיסה שאינה רציונאלית בקשר לאלוהות ובייחוד כזו הנוגדת מכל וכל את המציאות. דאיזם היא שמה של השיטה שמשמעותה אמונה באל או בגורם ראשוני כלשהו בהתבסס רק על היגיון ולא על האמונה הצרופה.

ועתה, נניח לרגע שקיים באיזשהו מקום בעולמנו אדם שאינו מזדהה עם שום דת קיימת אך מכיר את ההיסטוריה האנושית באופן יסודי. ונניח גם שמחפש הוא בכל מאודו להבין את המתרחש בעולם ולהסיק מסקנות לגבי קיומו של האל הגדול המוגדר היטב בכל המילונים שברשותו. כלום לא יהיה חייב להתבונן במציאות האופפת מכל עבר ובמיוחד להתמקד באלמנטים אשר יוכלו לספק לו רמזים שיסייעו בידיו לאחוז, ולו במעט, בשאלות שברצונו לנסות ולרדת לחקרן?

עוד בהיותי ילד הקשבתי לדיונים וויכוחים בין אנשים בסביבתי בהקשר לסוגיית האל ולהתנהלות האנושות. נחשפתי בעיקר לשני ארגומנטים שנויים במחלוקת שחזרו ונשנו, שהיו נעוצים עמוק במציאות אך בעלי השלכות על סוגיית האל:1. בקוטב באחד - מול עינינו היקום והיצורים המפותחים והמורכבים ביותר החיים בו אשר קשה מאוד להניח שנוצרו בלי יד מכוונת - דעה המכוונת לקיומו של אל שברא עולם.2. בקוטב השני - העדר סימנים ברורים וחותכים לקיומו של האל כבר אלפי שנים ואפילו רמזים עבים שאולי אינו קיים אם אינו מתערב כאשר המצוקה והסבל על הכדור שלנו כה איומים ומזעזעים - דעה שמכוונת לדעה שכלל אין אלוהבנקודה זו אנסה לחדד מדוע תמיד הרגשתי לכוד בין הפטיש לסדן בין שני הארגומנטים דלעיל:אם נגיד 'אין אלוהים' אזי ישאלונו: האם באמת סביר בעיניך שאותן שלוליות קדמוניות שהכילו חומצות אמיניות אכן הביאו להיווצרות הצומח החי ובייחוד להתפתחות המדבר, שבמוחו בלבד קיימים למעלה מעשרות מיליארדי תאים המקושרים זה לזה בסדר מופתי – מורכבות בלתי נתפסת שלא קיימת כדוגמתה בכל היקום?ואם אגיד 'יש אלוהים' אזי ישאלוני: היכן היה האל הרחמן למשל בשואה? ובאינקוויזיציה? וברצח עם שכמעט כל דור מתרחש בפינה כלשהי של הגלובוס? וגם היכן הוא האל הגדול ורב היכולת כאשר רגע רגע ושעה שעה מיליוני חולי איידס ברחבי תבל גוססים וזועקים אליו שיושיעם?לכאורה ניגודים חריפים שלכאורה יקשה לגשר עליהם. ובכל זאת, אני שואל על רקע ניגודים אלה:

האם יתכן מצב בו ימצא פיתרון תיאורטי לתהיות אלה, בין שני קטבים כה מנוגדים, כך שידורו בכפיפה אחת ללא סתירה ביניהן?

ולאמיתו של דבר: מה אנו בני האדם יודעים על האל? האם נוכל לנקוב בתכונה אחת שבביטחון מוחלט ניתן לשייך אותה לאל? הן אפילו על הגדרתו לא נמצאה הסכמה מעולם בין בני האנוש... וגם אם נמצא קונצנזוס על הגדרה זו או אחרת, כלל לא בטוח שהיא אכן קולעת כהוא זה כיוון שאינה מבוססת על ידיעה מוצקה אלא רק על אמונות עתיקות או השערות.

ואכן העובדות היחידות שאולי ידועות לנו בבירור הן שתיים: מצד אחד - שכל העיסוק האובססיבי של בני האדם לאורך ההיסטוריה בנושא האל אינו מעוגן בעובדות כלשהן אלא רק חג סביב פירושים וספקולציות שבני האדם מספקים לעצמם על רקע חוסר העובדות המוצקות בנושא זה. אך מצד שני - אל לנו לזלזל בפירושים השונים שבני האדם אימצו במהלך ההיסטוריה האנושית. יש לזכור היטב שהפירושים האלה לאורך כל תולדות האנושות השפיעו ושינו, שינויים דרסטיים את מהלך ההיסטוריה, כמו גם את אורח חייהם והתנהגותם היומיומית של מיליארדי בני תמותה בכל התקופות.לפיכך להלן הקונפליקט העצום שלמיטב ידיעתי רווח (בייחוד מאז תום מלחמת העולם השנייה) המגלם את תמצית העניין:

איך אפשר לפרש את מה שאירע בשואה בד בבד עם קיומו של כוח עליון?ולאור שני קוטבי המציאות ששרטטתי לעיל, נראה לי שאמנם נוצרנו על פי 'טכנולוגיה אלוהית' והאל אכן קיים וצופה בנו ללא הפסקה, אך אינו מתערב כלל במציאות חיינו, למרות שביכולתו לעשות כן בכל רגע נתון בהיותו "כל יכול".

כלומר, האל נתן לבני האדם גם את התבונה הנחוצה וגם את היכולת לבחור בין טוב ובין רע. ולא דבר של מה בכך הוא וגם אין מדובר רק בבחירות שעושה כל אחד מאיתנו השכם והערב. אלא נראה שגורלה של תבל כולה מצוי בבחירה שבני האדם יעשו בכל דור ודור. כלומר, הדיון בשאלה זו ביחס לקיום אלוהות זו או אחרת קשור קשר הדוק לשאלת עתיד האנושות אשר לדעתי טומן בחובו רק שלושה תסריטים ראשיים לעתיד:1. המשך התמודדות של בני האדם עם גורלם הכולל ריטואל מתמשך בין אלימות לבין יצירה.2. כיליון האנושות מידי האדם אם יבחר באלימות ובהרס הטוטאלי.3. ישועה על ידי פיתוח יכולת לחיות יחד ולהתרכז בעשייה וביצירה.אני טוען שלבני האדם בכל תקופה אפשרות לבחור ולמצוא את דרכם בין שלושת התסריטים שלעיל.אני טוען שהמציאות מורה, שבשלב מסוים בעבר (או אולי מאז ומתמיד) האל הפסיק דה-פקטו להתערב בנעשה על פני כדור הארץ.

אם אכן כך, נשאלת שאלה גדולה: מדוע בכלל יצר את בני האדם אם אינו מתערב כלל כאשר יציריו נאנקים תחת סבלם?

ופה ברור לי שאני מתחיל לצעוד על קרקע ספקולטיבית לחלוטין. אך נראה לי (ואשמח לדון בכך עם מי שיחלקו עלי) שרצון האל וכוונותיו הם שהאנושות תמצא את דרכה בכוחות עצמה לעבר אחד מבין שלושת התסריטים דלעיל.וכיוון שהאל (בניגוד מוחלט ליציריו בני האדם) מעצם הגדרתו חזק במידה בלתי נתפסת, הוא מסוגל 'לעמוד מנגד', לצפות בסבל ברואיו ולא להתערב בשום מצב כדי לאפשר לברואיו להשתמש בתכונה המייחדת אותם: הבחירה החופשית!

יתירה מכך, סביר בעיניי שהתערבות כוח עליון בתהליכים הטבעיים עלי אדמות עלולה להפר את האיזונים האנושיים הנחוצים ולחבל קשות ביכולת הבחירה החופשית של הברואים בדרך לפיתרון המיוחל של בעיותיהם, שכן היא תחייב התערבות אלוהית מתמדת.

ואולי דומה הדבר ליחסי הורים-ילדים אשר למידה התנסותית בלתי מופרעת, בדרך כלל היא זו שתוביל את צאצאיהם להתפתחות נפשית וחברתית תקינה. אך באופן מעט פרדוכסלי, דווקא זו תובעת אי מעורבות הורית בסכסוכיהם של הילדים אפילו אם אלה קשים ואלימים במידת מה. עם זאת, בניגוד לאלוהים, הורה אחראי יתערב בכל זאת אם יחצה הסכסוך את "הקווים האדומים".

האל הטוב האציל עלינו את זכות הבחירה וההשפעה על התפתחות הגזע האנושי ושאר היצורים החיים, לטוב ולרע ומן הסתם הוא מצפה מכל אחד מאיתנו שלא יאכזבו. עם זאת, נראה שראיה זו מכתיבה לכאורה הכרה ששיטת השכר והעונש פסה מן הארץ. למעשה, בעולם שבו האל לא מתערב ומגיב, גם היחיד יכול לתרום בדרך הטבע לישועת האנושות במעשיו האישיים המקדמים שלום ואהבה. שהרי גורל האנושות תלוי למעשה בסכום כל המעשים האישיים של כל בני האדם ברגע נתון המצטרפים להיסטוריה האנושית כולה.ואכן אלוהים הוא מטפל חזק! גם בשעות משבר קשות ברור לחלוטין 'שאינו נשבר' ואינו מתערב - נותן לאדם ללכת עד הסוף... מאפשר למין האנושי לבחור בלי הפרעה... מעניק לו את הזכות הגדולה מכל: לסלול לעצמו את הדרך לישועתו הטוטאלית או חלילה לחורבנו הסופי. כמה זה קשה... לראות את בני האדם משחתים ולשתוק... לאהוב כל כך חזק את ברואיך ולא להתערב...וגם אני הקטון בוכה בליבי על אבא שבשמיים, האל הגדול שכבר אלפי שנים חייב לראות את ילדיו מתאכזרים אחד לשני... ולא מגיב, לא מגיב, לא מגיב, לא מגיב, לא מגיב...

תגובות

שואה

האל כבר "נשבר" בעבר לא פעם ולא פעמיים - הסתר פנים הוא לא דרכו ללמידה התנסותית בלתי מופרעת.

אשמח לדבר
elior77@gmail.com

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת צביאל רופא