אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

היחס שבין אלוהים למדע: תגובה למאמרו של דוקינס


 ריצ'רד דוקינס, מחבר "הגן האנוכי".

בכל פעם שאיש מדע מנסה להפריך את קיומו של האל באופן מדעי, זה מצחיק אותי בדיוק כמו כשאיש דת מנסה להוכיחו בעזרת המדע. מדוע זה מצחיק? ובכן, דומה הדבר לאדם שמנסה להוכיח את איכותו המוזיקלית של בטהובן בעזרת ציוריו של פיקאסו. מדובר בשני תחומים נפרדים לחלוטין ושאינם יכולים להתערבב. מאמרו של ריצ'רד דוקינס, שהוביל אותי לכתיבת מאמרי זה, סובל מבעייה שכיחה במקומותינו: יהירות יתרה. מבלי ידיעתו או שמא מבלי הבנתו, דוקינס פותח נושא כה רחב יריעה, נושא שחורג מגבולות כל המדעים באשר הם - ועל אחת כמה וכמה מדע הביולוגיה - ומנסה לבסס טיעון על נקודה חלשה למדי. לפני שאמשיך ואסביר את עצמי, כמה מילות הבהרה: אני עצמי חסיד גדול של המדע. אנשים שלא "מאמינים" באבולוציה הם בעיני עיוורים במקרה הטוב ובורים במקרה הרע. גם בתאורית "הגן האנוכי" של דוקינס, מוצא אני (הקטן והלא ביולוג) עניין רב. כשקבוצת בורים בארצות הברית ניסתה להכניס לחומר הלימוד בבתי הספר את התאוריה של "ההתערבות החיצונית" לצד לימודי האבולוציה, ודוקינס היה בין המתרעמים על כך, ליבי היה לגמרי איתו. כשזה מגיע למדע, ליבי בדרך כלל עם המדענים השמרנים והמחמירים ביותר. אם כך, מדוע אינני מוצא בטיעוניו של דוקינס (ושל אחרים) עדות מספקת להפרכת האל? התשובה לכך פשוטה למראית עין אך מורכבת למדי כשנכנסים לעומקה: "אלוהים" זהו כלל לא מושג מדעי. התייחסות מדעית למושג זה יוצרת בח"ם. הרשו לי להבהיר נקודה זו:אם נשאל את השאלה "מדוע קיימים אנשים?", והתשובה שתינתן תהיה "כי אלוהים ברא אותם", הרי שלתשובה זו אין דבר וחצי דבר עם המדע בכל אופן המתקבל על הדעת. היא איננה אמפירית, אינני מסוגל לבצע ניסוי כלשהו כדי לנסות לאששה או להפריכה, ואם להשתמש בעיקרון ההפרכיות של קארל פופר (פילוסוף חשוב של המדע), הרי שהפסוק היחיד שהייתי מסוגל לעלות כנגדה יהיה "אלוהים לא ברא", וזהו כמובן פסוק קשקושי לחלוטין שסובל בדיוק מאותן הבעיות של קודמו. אם תשובתי לפסוק המקורי תהיה "בגלל חוקי האבולוציה", הרי שהתחלתי נושא אחר לגמרי - תזה אחרת - ולא באמת הגבתי לפסוק המקורי. למושג "אלוהים" אין מובן מדעי, אין לו הגדרה. באותה מידה יכולתי לומר את המילה "פריידולשץ" שכרגע בדיתי בעצמי, ועבור המדען יהיה זה בדיוק אותו הדבר. אפילו הגדרתו התיאולוגית של המושג "אלוהים" נטולה תחת מחלוקות תמידיות, אף על פי שזהו מקורו האמיתי. מדובר במושג תיאולוגי לחלוטין, ושוב רק כדי להדגיש את הנקודה - נטול כל מובן מדעי. "אבולוציה", לעומת זאת, זהו מושג בעל מובן מדעי ברור, נהיר וידוע לכל. במצב בו יש בידי הטכנולוגיה המתאימה, אני מסוגל לבחון מבנים גנטיים של יצורים חיים ומתים כאחד, אני מסוגל לבחון מאובנים מתקופות שונות, לחפור בקרקע ולחשוף את סודותיה, ובאופן זה לאושש או להפריך תורות אבולוציוניות כאלה ואחרות. במושג "אלוהים" אין לי כל דבר לגעת בכלים מדעיים, ללא שום קשר לרמת הטכנולוגיה שבידי.

עמנואל

עמנואל קאנט. אלוהים זהו מושג ששוכן מחוץ לגבולות ההכרה האנושית

הפילוסוף עמנואל קאנט כבר עלה על נקודה זו בדרכו שלו, ואמר שאלוהים זהו מושג ששוכן מחוץ לגבולות ההכרה האנושית (על פי הגדרותיו והטרמינולוגיה שלו), ועל כן לא ניתן באמת לומר עליו דבר לחיוב או לשלילה. פה למעשה קבור הכלב. ההבדל בין מדע לאמונה. "אלוהים" זהו מושג ששייך לתחום האמונה. זהו עצם הדבר שמעניק לו ערכיות מוסרית כזו או אחרת. עבודת האל היא ערכית רק בגלל שהיא לא כפויה על האדם. כך למשל אינני יכול לומר ברצינות כי אני "מאמין" שכוח המשיכה קיים. זוהי עובדה אמפירית שכפויה עלי. אני חש בו כל הזמן, רואה את השפעותיו מסביבי ללא הפסקה, ואדם חולה בנפשו שיחליט שלא להאמין בכוח זה ויקפוץ מבניין גבוה, יווכח במהרה בטעותו המרה. זוהי מציאות עובדתית - המציאות בה עוסק המדע. קיומו או העדר קיומו של האל לא כפוי עלי, וכך יהיה לעד - כך אמור להיות. במצב בו קיומו של האל היה ידוע בודאות, לעבודת האל לא היה שום ערך מוסרי לכאן או לכאן. היה זה פשוט הבדלה בין מי שעיניו פקוחות למציאות לבין מי שעיניו עצומות. דבר נוסף שיש לציין הוא לא רק אי יכולתו של המדע להוכיח או להפריך את קיומו של האל, אלא גם אי יכולתו של המדע להפריך את אפשרות קיומו של האל. דוקינס עצמו מודע לכך ואף מציין זאת במאמרו בדרכו שלו. על הסרקסטיות המעט ילדותית שלו של "האל העצל" הייתי יכול להגיב ולהתפלמס ארוכות, אך זה היה דורש ממני לוותר על דיון זה ולהיכנס לדיון תיאולוגי-פילוסופי מרתק מאין כמוהו, אך ארוך מאין כמוהו גם כן, וכאן לא הזמן או המקום. כאן אסתפק רק בציון מספר דברים: ראשית, כמו שדוקינס עצמו מציין, המדע לבדו לא יכול לענות על כל השאלות. אין בעובדה זו די בכדי להוכיח את קיומו של האל (חס וחלילה), אבל יש בה די כדי לייצב את אפשרות קיומו של האל. כך למשל המפץ הגדול לא מסביר כיצד הגיע החומר ליקום, הוא יוצא מנקודת הנחה בה החומר כבר ישנו. מצב זה שובר את הסיבתיות המדעית (מן הראוי לציין שגם הצבתו של אל בורא כל לא פותרת בעיה זו, אלא רק מעבירה אותה אל האל עצמו). כלומר, פרדוקס ההתחלה המוחלטת לא יכול להיפתר על ידי המדע, וכנראה שלעולם לא יוכל. מה שמוביל לפרדוקס עתיק וידוע של המדע, פרדוקס שהוא גם כוחו וגם חולשתו כאחד ואני מכנה אותו "פרדוקס הככה". מובנו הוא שכל מדען מכל תחום שתשאלו אותו מספיק פעמים את השאלה "למה?", יגיע בהכרח בסופו של דבר למצב בו הוא יאלץ לענות "ככה". למשל, "למה דברים נמשכים לקרקע?" התשובה תהיה "כי יש כוח משיכה". "למה יש כוח משיכה?" התשובה תהיה "כי איינשטיין לימד אותנו שהמרחב מתעקם כתוצאה ממסתם של גופים גדולים, ואלו יוצרים שקעים במרחב אליהם הכל נופל". ואז אם תשאלו "למה המרחב מתעקם תחת מסתם של גופים גדולים?" התשובה תהיה - "ככה!". זהו טבעו של המרחב.

דוגמא אחרת מתחום הכימיה, ניתן לשאול "ממה עשויים מים?" והתשובה תהיה "כשמולקולות של מימן וחמצן נפגשות, אנו מקבלים מים". ואז אם נשאל "למה כשמולקולות של מימן וחמצן נפגשות מתקבלים מים?" התשובה תהיה - "ככה!" זהו טבע העולם. יכול להיות שיש מדענים כבר בימנו שדווקא כן מסוגלים לענות על השאלות הללו. אך גם אם כן, הרי שעל ה"למה?" הבאה או זו שאחריה או זו שאחריה - הם לא יוכלו לענות. זאת מפני שהמדע מבסס עצמו על כמה אקסיומות ראשוניות ומוחלטות, אותן אין הוא מסוגל ולעולם לא יהיה מסוגל להסביר. האקסיומות הללו קרואות בפינו - "המציאות". לסיכום: המדע והתיאולוגיה עונים שניהם על שאלות "למה?", אך מדובר בשני סוגים שונים. המדע עונה על "למה" הסברי. כלומר, כיצד דברים קורים, כיצד המציאות מורכבת ומהן הדינמיקות שבה. ה"למה" התאולוגית, לעומת זאת, זו שאלה של משמעות, זוהי שאלה ערכית-פילוסופית. אין מקום לערבב את השניים, והניסיון יוצר מצבים מגוחכים. דמיינו לעצמכם את פיקאסו מעיר לבטהובן על אחת הסימפונות שלו ומייעץ למוזיקאי לנגן איזשהו קטע בצורה יותר "אדומה"... עכשיו דמיינו את בטהובן מטיח ראשו בפסנתרו... התקשורת לקויה כי התחומים שונים ועל כן המושגים של האחד חסרי מובן עבור האחר. כל אדם שמנסה לערבב בין המדע והאלוהים הוא או מדען רע מאוד - או איש דת רע מאוד.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רז קולר