אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

על הגנאולוגיה הטראגית של היהודים


 אנטישמיות היא תופעה היסטורית-תרבותית-התנהגותית, המלווה את העברים משחר זיכרונם הלאומי ועד ימינו.

מן המפורסמות הוא שאנטישמיות היא תופעה היסטורית-תרבותית-התנהגותית, המלווה את העברים משחר זיכרונם הלאומי ועד ימינו, וככזאת היא אחד המאפיינים היסודיים של העם היהודי. השואה היא תוצאה התנהגותית מועצמת של התופעה הזאת, מכל שהיה לפניה. הצבר מדעי ותרבותי אינטנסיבי של אירועים אנטישמיים ושל התרחשויות מתקופת השואה לאורך זמן ממושך, וחשיפתו בפומבי, אינו תורם להבנת התופעה. הגודש לבדו מרבה ערפול ומבוכה, וגורם לתגובות-נגד של התעלמות והכחשה.הגודש השטחי הזה, הנגרם, בין היתר, על ידי שפע של קרנות ופיתויי מחקר, מעשיר גם את המיתולוגיה של הנושא והופך אותו ממציאות מרובת ממדים לאגדה חד ממדית בבחינת "דברה תורת בלשון בני אדם". זאת תרבות הרייטינג שהגיע לשיאה האנטי-תרבותי ההרסני בתחילת המאה ה-21 במערב. לפיכך, המאמץ האדיר של הממסדים היהודים בעולם ("יד ושם", אוניברסיטאות, מכוני מחקר), ושל ההיסטוריונים, לתעד את השואה, והמאמץ של הסופרים ואנשי הקולנוע לתארה באופן דוקומנטארי ואומנותי, תורם בעיקר לשרידותם של הממסדים ושל ההיסטוריונים, של הסופרים ואנשי הקולנוע, ומפאר את שמם והופך את השואה למקצוע ולעסק. מסחור השואה הוא תוצאה כמעט בלתי נמנעת מן האמצעים הכספיים העצומים העומדים לרשות הנושא, מן העיסוק בבלתי מובן, ומן המיתולוגיזציה של התופעה. אין ספק שהסוחרים המכובדים מאוד האלה יפגעו עד עומק נשמתם מן ההבחנה הזאת כפי שכל אינטלקטואל מקורנף נפגע מחשיפתו. הרצון לאכול את העוגה בהנאה ולשמור אותה שלמה בגלל קדושתה הוא סימן היכר לנמושות תרבותיים העומדים בראש הממסדים מאז ומעולם.מסחור איננו פשע, שהרי בני אדם חיים בעזרתו אם גם אינו כבוד גדול כשאין הוא נוגע לסחורה בעולם העסקים עצמו. אך יומרה להציג מסחור כהתרחשות אינטלקטואלית, מעוותת את רוח האדם ואת תרבותו ומקרבת את קריסת המערכת, במעגל המצומצם (העם, המדינה) ובמעגלים רחבים יותר (החיים עלי אדמות). במאמץ לשים סכר למסחור הזה, המאפיין את העולם האקדמאי כולו, והמטריף את תפיסת עולמנו, אנסה לפרוש במאמר זה מן המתודה הפרימיטיבית והמשתלמת של ההיסטוריונים, ושל המתעדים והמתארים, ולבקש את פשרה של האנטישמיות ואת פשר השואה, במחוזותיה של הפילוסופיה האוטנטית, הלוחמת ושאינה מבקשת פרסים. אנסה לחשוף את אבני היסוד של תופעות אלה, שאינן נגלות לשכל הישר בתופעות עצמן, כפי שחלקיקי החומר והאנרגיה היסודיים ביותר - הקוונטים - אינם מאובחנים ללא סיועה של תיאוריה הפיסיקלית שפיתחו מקס פלנק (1900) אלברט איינשטיין וממשיכיהם. השאיפה להבין את אבני היסוד היא שאיפתה של הפילוסופיה האוטנטית שראשיתה באברהם אבינו כפי שאסביר להלן.התיאוריה שבעזרתה אנסה להסביר את האנטישמיות ואת השואה פותחה בספרי "קץ החיים" (הוצאת שרידות 1994), שהוא גרסה שלישית, מורחבת, לספרי התיאורטי היסודי, "תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות" (שרידות, 1991, מהדורה שלישית מורחבת, 1999). פיתוחים נוספים של התיאוריה עם דגש על המושג "ניטרול איומים" כללתי בפרק שמונה בספרי המשותף עם גדעון אריאל: "על מה חלמנו – אגדת הדסים" (2006). ב"קץ החיים" הבחנתי בין אינטלקטואליות לאינטליגנציה, וטענתי כי בעוד שאינטלקטואליות היא ביקורת אינטליגנטית ויצירתית של המציאות, הנעזרת בכלים מופשטים, ושאינה נרתעת מפני איומים וסכנה, אינטליגנציה היא יכולת השימוש בכישוריו השכליים של האדם כדי להשיג את מטרותיו, הבלתי אינטליגנטיות המשמידות, בדרך, כלל שנועדות לחזק את שרידותו הפיסית והמיידית ולנטרל איומים. אינטלקטואליות היא החכמה התיאורטית-מופשטת המתאמצת להגיע לאבני היסוד, ואינטליגנציה היא חכמת המעשה, שההבדל בינה לבין חכמת בעלי החיים היא בדרגה ולא באיכות. לפיכך, יסוד מותר האדם מן הבהמה נעוץ באינטלקטואליות וכל בני האדם (האינטליגנטים) מושפעים ממנה. לכן, הבחנה זאת כשלעצמה היא תיאורטית. במציאות אין קיום לאחת בלי השנייה.

גולגולת ניאדרטל. לפני כארבעים עד מאה אלף שנים, גבר ההומו ספיינס גם על האדם הניאדרטלי וגם על ההומו אינטלקטואליס והשמידם.

במאמץ להסביר את תהליכי ההרס העצמי המתחולל ללא הרף במערכות אנושיות - משפחה, מפעל יצרני, צבא, מדינה וכו' - ולחפש דרכים לעצור או להאט תהליכים אנטרופיים אלה, טענתי כי אדם ההווה, אינו "מין נבון" (הומו ספיינס) שתכליתו לנטרל איומים במגוון דרכים כפי שמקובל לחשוב, אלא "מין משמיד": "הומו דיסטרקטיס", והוא מבצע תכלית זאת באופן אינטליגנטי: הכול מאיים עליו ואת הכול הוא מבקש להשמיד.הכישורים האינטליגנטיים העכשוויים של האדם המשמיד התפתחו כתוצאה מהכלאה טבעית בין האדם הניאדרטאלי, שהושמד בתקופה הקמאית, לבני ענף (ואולי רק מוטציה) אינטלקטואלי (הומו אינטלקטואליס), שהושמד גם כן על ידי צאצאיו הנבונים, בטרם צבר די אנרגיה אבולוציונית להתפתח למין עצמאי. כך אירע הפרדוקס הגדול בתולדות האדם: לפני שהושמד הענף האינטלקטואלי, כישות אנושית-ביולוגית עצמאית ונפרדת המסוגלת לשרוד על ידי ניטרול איומים, הוא העשיר את המאגר הגנטי של האדם הניאדרטלי והפך אותו להומו ספייאנס. התרחשות דרמטית זאת התחוללה, לפי הממצאים המדעיים, לפני כארבעים עד מאה אלף שנים. בתקופה זאת, גבר ההומו ספיינס גם על האדם הניאדרטלי וגם על ההומו אינטלקטואליס והשמידם.לפני עשרת אלפים שנה הצליח האדם הנבון, המשמיד, לביית את הדגנים, הקייטניות ובעלי החיים, ולהתחיל את הציוויליזציה הנוכחית: האינטליגנטית (לא אינטלקטואלית) והמשמידה. על פי תורת הביטחון הכללית שפיתחתי, האיום העיקרי על שרידותו של ההומו ספייאנס בא מן ההומו אינטלקטואליס, כי הפוטנציאל האינטלקטואלי חזק לאין שיעור מן הפוטנציאל האינטליגנטי. במאבק בין השניים הושמד, כאמור, ההומו אינטלקטואליס וחדל להתקיים כענף עצמאי ומתפתח. אלא ש"הפתרון הסופי" הקמאי לא היה סופי באמת, כפי ש"הפתרון הסופי" במאה העשרים לא חיסל את כל היהודים. השאיפה לפתרונות סופיים תתגשם רק בקץ החיים כשהמשמיד יחסל את עצמו ואת האורגניזם על פני כדור הארץ. אולי גם פתרון זה לא יהיה סופי כי אולי תהיה אפשרות להישנות התהליך או כי האדם יפתח מושבות בחלל.הציוויליזציה הנוכחית התחילה בעמקי הנהרות הפרת והחידקל, במזרח התיכון. אך טבעי הדבר שבאותו חבל ארץ, שהזיכרון הלאומי זיהה אותו עם גן העדן, נולד אדם בעל ריכוז גבוה יחסית של תכונות אינטלקטואליות וריכוז נמוך יחסית של תכונות משמידות,אך לא עד כדי אי נטרול איומים: אברהם העברי. זה "איש הציוויליזציה" שלנו, למרות שהוא מסמל אנטי-תזה למגמה העיקרית באותה ציוויליזציה.

אברהם צופה בכוכבים

אברהם השתייך למשפחה של ראשי שבט שמיים, שהתגוררה באור-כשדים שבמספוטומיה, כמאתיים וחמישים קילומטר מדרום-מזרח לעיר בבל. הוא היה התגלות נדירה של הענף האינטלקטואלי שהוכחד, והיתה בו מזיגה של מנהיג טבעי, מהפכן אינטלקטואלי, דתי וחברתי, בעל תבונה אסטרטגית מזהירה ויכולת טקטית נדירה, שעמד באומץ-לב מפליא, עם בני שבטו המעטים, מול אצילי המרכבות (החיקסוסים) שהשתלטו אז על המזרח התיכון, וגבר עליהם גם בשדה הקרב (בראשית פרק י"ד) וגם במאבק הפוליטי-אסטרטגי, החברתי והתרבותי. היה באברהם שילוב נדיר של אופי אבירי, שנורמת ההתנהגות שלו היא אחריות, ואופי אינטלקטואלי שנורמת ההתנהגות שלו היא ביקורתיות. מתוך כך הוא ידע להפעיל בחוכמה ובמידה הדרושה את הדבק החברתי-אידיאולוגי, שימנע את התפרקותה הפנימית של החברה, מחד גיסא, אך לא ינוון אותה, מאידך גיסא כפי שהוא ניוון את רוב החברות בהיסטוריה.אברהם היה האדם הראשון, ואחד היחידים בציוויליזציה הנוכחית, שהבין כי "בראשית ברא אלוהים את" התיאוריה, את ההבנה ואת יכולת הארגון והסידור של המציאות, שהיתה תוהו ובוהו, כאוס. הבנה זאת היא אבן היסוד של המפעל המדעי ולפיכך ראוי לראות באברהם אישיות מטה-מדעית שבלעדיה לא היה מתפתח המדע כפי שמכירים אותו היום. החטא הקדמון של האדם הראשון, חטא פרי עץ הדעת היה - בשימוש בלתי-מאוזן בתיאוריה לצרכי פיתוח טכנולוגי והשלטת תרבות חומרית. אברהם הבין שהחטא (הליקוי הפנימי) הזה יוביל בהכרח לכיליון החיים עלי-אדמות ולהשתלטות מחודשת של התוהו ובוהו, פשוטו כמשמעו. סימנים ברורים לכך מצויים בהווה (1). לפי תפיסת אברהם, רק אדם שנברא "בצלם אלוהים" מסוגל לגשר בין העולם המופשט, המושגי, התבוני, לבין עולם החומר הכאוטי. אך בבריאה לא די, כדי להיות צלם אלוהים על האדם להכשיר עצמו במשך תקופה ארוכה במסגרת מתאימה. לצורך זה הניח אברהם את היסוד לדת ישראל. בהתפתחות לא מאוזנת של התבונה האנושית ורתימתה למשימות ההשמדה הגנטיות של אדם ההווה, ישנם גורמי הרס פנימיים. אברהם, שמרד בנמרוד ובתרבותו הטכנולוגית, קרא תיגר על הדומיננטיות של אצילי המרכבות. הוא הציע פרדיגמה חדשה.התגלות האלוהים לאברהם - כך כינתה התרבות שלפני ארבעת אלפים שנה את מה שמכנים היום, הבנה עמוקה ורב-ממדית של המציאות, ושל עקרונות ההבנה עצמה. אברהם היה בן הענף האינטלקטואלי, ולפי המסורת "בן שלוש הכיר אברהם את בוראו" (נדרים ל"ב). חז"ל עמדו על ייחודו האינטלקטואלי של אברהם ואמרו "אברהם הכיר עצמו להקדוש ברוך הוא, ולא היה אדם שלימד אותו להכיר את המקום אלא הוא מעצמו" (במדבר רבה, י"ד, ב').התיאוריה של אברהם מורכבת משלושה מושגים יסודיים: אקסיומה ואוניברסאליות – שני מושגים הכלולים במונותיאיזם, וסמליות - שהתבטאה באלוהים הבלתי-חומרי. אלה מושגים מופשטים, שגם אחרי ארבעת אלפים שנים של לימוד, פלפול ובקיאות, רק מעטים מבינים אותם שהרי החשיבה מכוונת לנטרל איומים בתחום המעשה. גם היום זקוקים רוב בני האדם, בני המין המשמיד, שהינם נבונים אך לא אינטלקטואלים, לתרגום מוחשי-מיתולוגי, כדי להבינם. הבנתם, על ידי אדם שחי במאה הי"ח לפני הספירה, כמוה כהתגלות אלוהית, שאלמלא כן מי היה מאמין אז לדברי אברהם, ומי יאמין להם היום? אומה שמבקשת להבין מושגים אלה עוברת תהליכים של אינטלקטואליזציה. זה המפתח להבנת "הגניוס היהודי" המפורסם. על כך עמד הפילוסוף היווני אריסטו ששוחח עם יהודי באסיה הקטנה וממנו הוברר לו שכל היהודים סבורים שאלוהים אינו גשמי, ואילו בקרב היוונים סבורים כך רק הפילוסופים. אריסטו הסיק מכך שהיהודים הם אומה של הפילוסופים.בעוד העוצמה האינטלקטואלית לצידו, לא היה אברהם זקוק לשלטון על עמים רבים ועל צבאות גדולים, כדי להשיג את מטרותיו, ולכונן אומה אינטלקטואלית על-פי המודל של הענף הקמאי שהוכחד, שדגלו אינו ענף מעץ הדעת-הטכנולוגית, אלא מעץ החיים (2) שנחסם בפני האדם לאחר אכילת פרי עץ הדעת. נהפוך הוא: שלטון על עמים רבים ועל שטחים עצומים לא היה מאפשר לו ליישם את עקרונותיו. החלופה האיכותית מעדיפה את המזעור. די היה לו בשבט עברי קטן כדי לשמר לאנושות את גחלת התקווה: יש חלופה לדיאלקטיקה הדטרמיניסטית של ההשמדה העצמית; למרות הכול, ניתן לשלב במציאות האנושית את פרי עץ החיים ואת פרי עץ הדעת. התקווה והאמונה בחיים הם גרעינים מעץ החיים, שהעניק אלוהים לאברהם, כשגילה לו את התיאוריה של הבנת הכאוס.כאשר העוצמה הזאת לצידו, מרד אברהם בנמרוד ועבר עם שבטו לארץ כנען, ומן הבסיס הזה הוא ביצע מהלך הכרעה ציוויליזציוני נגד מלכי הצפון (שלפי המסורת אחד מהם היה נמרוד), המתואר בפרק י"ד בספר בראשית. התוצאה לא אחרה לבוא: בפרק ט"ו נחתמה ברית בין-הבתרים בין אברהם לקדוש ברוך הוא וקם העם העברי בגבולות ההבטחה (באותו שלב – בכוח). התהליך הזה הושלם במהלך הכרעה נוסף: צליחת ים סוף והשמדת צבא פרעה בשדה הקרב, ומעמד ים סוף ומתן תורה כ"ברית פומבית בין הבתרים".העם העברי, שראשיתו באברהם וגיבושו במשה, הוא התממשות גבולית של הענף האינטלקטואלי, שהוכחד בציוויליזציה הנוכחית, הנשלטת, כאמור, על ידי האדם הנבון המשמיד. זה ההסבר העמוק לנצחיותו של העם היהודי ולכושר שרידותו המפליא מחד גיסא, ולהיסטוריה הטרגית שלו, רצופת האסונות, מאידך גיסא. המימדים הקטנים של העם, ודת ישראל, על מאפייניה התוכניים וההתנהגותיים, נועדו לשמר את אופיו האינטלקטואלי, כך שבבוא היום הוא יביא גאולה לעולם ובאו ימות המשיח. אלא שלעם הקטן הזה ולדתו קמו אויבים כבירים, שראו בו איום על שרידותם וביקשו להשמידו. לכאורה לא היה לעברים סיכוי לשרוד והם שרדו. רבים פרשו זאת כנס, לדידנו זה אימות נוסף לאופיו האינטלקטואלי של עמנו המחובר לעץ החיים ולתובנות החיים.העברים עצמם ביקשו תמיד, עוד מימי משה לנטוש את דתם ולהיות ככל העמים. על זה היה נטוש מאבקם של הנביאים האחרונים - שימור אופיו האינטלקטואלי של העם ומניעה מבניו להצטרף למין המשמיד בתבונה. זה מקור השנאה העצמית, האנטישמיות העצמית, שהיתה ביהודים מאז ומעולם ומשגשגת היום במדינת ישראל. זה אבן היסוד הפרשנית לשסע בין ימין ושמאל בישראל כאשר גם אלה וגם אלה מתיימרים לייצג את חזון הנביאים.

בגרמניה הנאצית הגיע המין המשמיד בתבונה לשיא התפתחותו, וביקש להתנתק סופית מבני הענף האינטלקטואלי, שבאמצעותם הוא צבר את עוצמתו והוא אינו זקוק לו יותר. ציור שרלוטה סלומון

המין המשמיד, השואף להשמיד את הכל, מבקש, קודם כל להשמיד את הגורמים המאיימים עליו. אין איום גדול יותר על שרידותו של ההומו ספיינס מאשר ההומו אינטלקטואליס. מצד שני היסוד הנבון שבאדם המשמיד, מבקש לנצל את הגאונות שבאדם האינטלקטואלי כדי לחזק את שרידותו (3). כך נוצרה בהיסטוריה דיאלקטיקה של איבה-השמדה-הגנה בין היהודים לבין הגויים ובין היהודים לבין עצמם.בגרמניה הנאצית הגיע המין המשמיד בתבונה לשיא התפתחותו, וביקש להתנתק סופית מבני הענף האינטלקטואלי, שבאמצעותם הוא צבר את עוצמתו והוא אינו זקוק לו יותר. על התפתחות צפויה זו עמד כבר פרידריך ניטשה, במאה התשעה-עשרה, כשניסה להסביר את מקורה של האנטישמיות. באחת מהשיחות שלו עם מקורביו, אמר אדולף היטלר, שכל עוד יוותר יהודי אחד בעולם לא ניתן יהיה להשמיד את המוסר. בהשמדת המוסר ראה מנהיג המין המשמיד בתבונה את גולת הכותרת של הישגיו. היטלר ניגש לביצוע הפתרון הסופי בדם קר, בשיטה מדעית-תעשייתית, שהרי היהודים לא איימו על כוחם הפיסי של הגרמנים. להיפך. הם העצימו אותו. היהודים איימו על הרוח הגרמנית. בזה הגיעה לשיאה ההתפתחות, שהתחילה בחטא הקדמון של אכילת פרי עץ הדעת, ופיתוח ציוויליזציה טכנולוגית המייצרת אמצעי לחימה והשמדה. מה שהתרחש לפני כעשרת אלפים שנה התרחש שוב לפני שישים שנה: השנאה לאינטלקטואל והמאמץ להשמידו.לא היהודים לבדם חשו בשנאה הזאת המכונה אנטישמיות, אינטלקטואלים מכל העמים ובכל הדורות חשו בה, ואפילו יהודים בקרב בני עמם: נביאי ישראל בעת העתיקה וברוך שפינוזה בעת החדשה, סוקרטס היווני בעת העתיקה וג'ורדנו ברונו האיטלקי בעת החדשה. אלא שהמינון האינטלקטואלי אצל היהודים גבוה יותר בגלל מאמץ בן ארבעת אלפים שנה להבין את דת אברהם, והוא היה להם לסימן היכר לאומי. לפיכך, שנאת האינטלקטואל היחיד התגלגלה ביחס ליהודים לשנאת העם, אפילו שרוב בניו הינם ככל העמים, והם שואפים להיות ככל העמים ומשתייכים למין המשמיד בתבונה כפי שרבים בעולם כולו מאשימים היום את ישראל. מטעם זה לא הסתפקו היטלר ומרעיו בהשמדת האינטלקטואלים היהודים, וביקשו להשמיד את כל היהודים.אפילו היו הנאצים משמידים את כל היהודים, לא היו משיגים את משימתם, כי במאגר הגנטי שלהם מצוי ההומו אינטלקטואליס, והוא יתקיים כל זמן שיתקיימו בני אדם. השאלה הגורלית היא האם יתאפשר לשרידי הענף האינטלקטואלי להציל את החיים עלי אדמות, או האם תנוצל גאוניותו כדי להביא לקץ החיים.הערות:[1]. חשבו לדוגמא על האופן הכאוטי שבו כלכלה מערכת הביטחון של ישראל את מהלכיה במלחמת לבנון השנייה ביולי-אוגוסט 2006.[2]. מנקודת מבט זאת עץ הדעת הוא עץ חכמת המעשה הטכנולוגית מספק תובנות להשמיד איומים במלחמה, בעוד שעץ החיים הוא עץ החכמה המופשטת מספק תובנות לנטרל איומים ולהגיע לשלום. חסימת הגישה לעץ הדעת מסמלת את חוסר האפשרות להימנע ממלחמות השמדה במציאות האנושית.[3]. בעת כתיבת שורות אלה מבקר בישראל וורן באפט האיש השני בעושרו בעולם. לשאלה איך הגיע לעושרו השיב: בעזרת הכושר לאתר גאונים ולא הפריע להם לפתח את רעיונותיהם.

לפני שש שנים באתר ארץ הצבי ולפני שלוש שנים באתר מחלקה ראשונה.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אורי מילשטיין