אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

עם שתי הרגלים עמוק בעננים: פנטסיה בספרות העברית


התמונה של אלי אשד

"עם שתי הרגלים עמוק בעננים :פנטסיה בספרות העברית: מבחר מאמרים..". עורכת :הגר ינאי . עורכת אקדמאית :דניאלה גורביץ' . הוצאת גרף, 2009. 325 עמודים.

על כרעי תרנגולת עמוק בעננים 

אסופת מאמרים חדשה על הפנטזיה בספרות הישראלית מעלה בצורה מפורטת לכאורה ללא כל תקדים, נושא מרתק . אולם נשאלת השאלה: האם נכונה התזה המרכזית של האסופה, שיש רתיעה מפנטזיה בספרות הישראלית ? או שמה התזה הזאת כולה עומדת על כרעי תרנגולת ? סקירה על "עם שתי הרגלים עמוק בעננים :פנטסיה בספרות העברית: מבחר מאמרים..". עורכת :הגר ינאי . עורכת אקדמאית :דניאלה גורביץ'. הוצאת גרף, 2009. 325 עמודים. הופיע בטיים אאוט גליון מספר 380 בשם "כשבאתי לקחת אותך אל העננים". בימים אלו יצא לאור ספר יוצא דופן קובץ מאמרים על ספרות הפנטזיה העברית בעבר ובהווה. לפני שנכנסים לדיון על טיב הטענות שמוצגות בו כדאי לציין שעצם פרסומו של הספר הוא מבורך והוא יוצא לאור בהוצאה שמתמחה בספרי פנטזיה הוצאת "גרף" שהוציאה לאור בעבר כמה ספרים בולטים בסוגה זאת..הקובץ מראה לכאורה על ההתחזקות במעמדה של ספרות הפנטזיה בעברית שקובץ מאמרים שלם הוקדש לכבודה.חלק מהמאמרים הם מוצלחים בהחלט.במיוחד מצא חן בעיני מאמרו של איתן בר יוסף על המחזאי שמואל הספרי ותרומתו לדרמות הפנטסיה בעברית.

גם מאמרו של שמואל דובדבני על הקולנוע הישראלי חשף לפנינו שהפנטזיה היא נפוצה יותר בקולנוע הישראלי ממה שמישהו העלה על דעתו עד כה.

ראוי גם להזכיר את מאמרו של מנחם בן על הפנטסיה בשירה העברית המודרנית. עוד מאמר מעניין כשלעצמו היה מאמרה של דניאלה גורביץ שדנה בהשפעה של הסיפורים התנכיים על המלך דוד על האפוסים של המלך ארתור. אבל יש כאן בעיה אין זה ברור כל כך במה המאמר קשור לנושא הספר שהוא פנטזיה בספרות העברית. האם לא היה עדיף לתת עוד מאמר שעוסק בנושא של פנטזיה עברית כשלעצמה? מצד שני ... הספר מבוסס על כמה קביעות נמהרות שהן בלשון המעטה שנויות במחלוקת שלא לאמר שרירותיות וחסרות כל בסיס במציאות ונראות כמיועדות יותר למשוך תשומת לב תקשורתית ולא על מציאות כל שהיא בשטח. .

לדוגמה טענתה של העורכת הגר ינאי שאין ספרות פנטזיה בעברית בספרות העברית המודרנית כי יש דחייה בתרבות הישראלית מפניה (אני מקצין את דבריה אבל אלו הם רוחם) אינה רצינית. לכל היותר אפשר לאמר שבספרות העברית לא היו עד לאחרונה ספרים של ז'אנר "פנטזיה" שנוצר אכן רק בשנים האחרונות זאת מאחר שז'אנר נפרד כזה הוגדר רק בעשרות השנים האחרונות. .

הפאנטסיה

בעניין הזה אנחנו בחברה טובה. גם באנגליה ובארה"ב לא היה ז'אנר נפרד של ספרי פנטסיה לפני שנות השישים. וגם שם מספר ספרי הפנטזיה לא היה כל כך או בכלל מרובה בהשוואה לספרי הספרות הלא פנטסטית. אין לאמר שהדבר שיקף רתיעה מהפנטזיה אלא שהוא פשוט שיקף אופנה רווחת אז להעדיף ספרות ריאליסטית. אופנה שכשלעצמה קיימת רק מסוף המאה ה-18 עד אז רוב הספרות הייתה פנטסטית. . כמה מהמאמרים בקובץ יוצרים רושם שגוי על מה שמתרחש בספרות העברית ובתחום ספרות הפנטזיה הן בשנים האחרונות והן בעשורים הקודמים שבהחלט לא הייתה תחום זנוח ונשכח לחלוטין בניגוד לרושם השגוי שאותו יוצר הספר. חלק לא קטן מהסופרים העבריים הגדולים וגם מאלו שמהשורה השנייה והשלישית כתבו גם ספרות בעלת אלמנטים פנטסטיים חזקים וחלקם עסקו בנושאי מיסטיקה וקבלה ואיש שלא מצא בזה טעם לפגם . נהפוך הוא חיטוט בעיתונים וכתבי עת ספרותיים ישנים יכול למצוא מאמרים רבים שנכתבו בידי אישים ידועים בעולם הספרות כמו דוד פרישמן בראשית המאה, גבריאל מוקד, דן צלקה, ואחרים שמדברים בשבחה של ספרות הפנטזיה והמדע הבדיוני ודנים ביצירות פנטסיה זרות.

לעומת זאת ...לא ידוע לי שאיזה שהוא מבקר פרסם אי פעם איזה שהוא מאמר מניפסטי כנגד ספרות פנטזיה (או מדע בדיוני) בשפה העברית והזהיר מפני כתיבתה . נזכיר כמה מהשמות שיוצרים שכתבו ספרות בעלת אלמנטים פנטסטיים בלטים וזוהי רשימה חלקית בלבד של סופרים שאיש שמכיר את הספרות העברית לא יקרא להם "נידחים": ח"נ ביאליק, יעקב כהן, ש"י עגנון, חיים הזז, יעקב הורוביץ, עמוס עוז, א.ב. יהושע, דן צלקה, יהושע בר יוסף, עמוס קינן, דוד שחר, יצחק אורבוך אורפז, יצחק אורן, פנחס שדה, עמליה כהנה כרמון יורם קניוק, גבריאל מוקד .אור ציון ברתנה ( ביצירותיהם הספרותיות לא הביקורתיות ),ורבים אחרים ידועים פחות.

כל מי שמעוניין לקרור ולדעת עד כמה עמוק היה שימוש בפנטסטי בספרות הישראלית בעשורים האחרונים מוזמן לקרוא בספרו של הפרופסור אורציון ברתנא "הפאנטסיה בסיפורת דור המדינה "( 1989) והוא עוסק שם רק בכמה סופרים מרכזיים שעסקו בנושא ומתעלם לגמרי מהמוני סופרים ידועים פחות .

הלב

בשנים האחרונות ניתן להזכיר את אתגר קרת ואלכס אפשטיין וניר ברעם ושמעון אדף כל אלה סופרים שזכו לשבחי הביקורת והפכו למה שניתן לקרוא לו הזרם המרכזי של היצירה הספרותית הצעירה .. כל הסופרים האלו פירסמו יצירות שבהחלט ניתן לקורא להן יצירות פנטסיה בהחלט זכו לתשומת לב תקשורתית ולא דווקא לשלילה אבל הם כמעט שלא זכו לשום איזכור בקובץ המאמרים .

מדוע לא היה למשל ( כדוגמה אחת מני רבות" ) שום איזכור לרומן הפנטזיה הגדול של ניר ברעם "מחזיר החלומות" ( 2005) שזכה לתשומת לב ספרותית רבה לשבט ולחסד אבל זכה לתשומת לב ביקורתית ואף היה מועמד לפרס ספיר ? .מדוע לא הוזכרו ספרי הפנטזיה של שמעון אדף ואחרים שיצרו מעין זרם פנטזיה "חדש" כביכול בשנים האחרונות של פנטזיה המבוססת על מקורת יהודיים ובהחלט זכו לתשומת לב תקשורתית וביקרתית לא פחות מכל ספר "מהזרם המרכזי "?

האם לא מן הראוי היה להקדיש לפחות מאמר אחד בספר לאחד מסופרים אלה או יותר ולמה שהם מייצגים? אפשר להזכיר גם יוצרים נוספים ידועים פחות בספרות העברית המודרנית מחוגי המדע הבדיוני אולם גם אלו לא זכו כמעט לשום אזכור שהוא בספר. בהחלט היה מקום להכניס לצד המאמר של דניאלה גורביץ על סיפורי המלך ארתור וספר על ספר מסעות בדיוני ביידיש מאמרים על ספריהם של שמעון אדף וניר ברעם כמייצגי זרם חדש של פנטזיה בספרות הישראלית הצעירה. אבל העורכות מסיבותיהן השמורות עימן נמנעו מכך. אולי משום שמאמרים כאלו היו מחבלים קצת בתזה הסדורה של הספר שהספרות הישראלית כביכול נרתעת מפנטסיה ? ומראים שהיא עומדת על כרעי תרנגולת? אני יכול להזכיר עוד שמות נוספים של סופרים שאינם "קנוניים אבל כתבו ספרי פנטזיה מרובים ואלו נקראו בידי רבים, למשל שרגא גפני שבשם הבדוי "און שריג" יצר את סדרת דני דין על ילד בלתי נראה ואחרים.

אבל מן הסתם זה היה מתחת לכבודם של עורכי וכותבי הספר להתייחס לסופרים האלו למרות שהם מייצגים פנטזיה עברית-ישראלית "אותנטית" לא פחות מכל סופר אחר שכן הוזכר בספר. מוזרות במיוחד טענותיה של הסופרת גיל הראבן במאמרה "על דברים שלא יעלו על הדעת" שאיש בספרות העברית לא היה כותב סיפורים כאלו .

מאיפה יודעת הגברת גיל הראבן איזה דברים "סופר ישראלי" יכתוב ואיזה לא? היא קוראת את המחשבות של כולם? לכל היותר דבריה אולי מראים שהיא כסופרת ישראלית לא הייתה כותבת על דברים כאלו.

דבריה אלו רק מעוררים גיחוך ועדיף היה שמפאת כבודה של המחברת שנפגם מאוד שהעורכת הייתה מוחקת אותם.

קריאת הקרב

מחזיר

אמנם יש לראות את הספר כקריאת קרב הקוראת לשנות את פני הספרות העברית. וקריאות קרב כאלו הן תמיד שגויות בחלקן שכן מה שהקוראים בהם אינם מנסים לתאר את המצב האובייקטיבי בשטח אלא לתאר מצב רצוי. והתזה שמוצגת בן צריכה להתייחס לתמונה כוללת ולא לפרטי פרטים כדי שתהיה מנוסחת כהלכה. הצרה היא שהוא אינו עושה זאת בצורה יעילה . עריכה קפדנית יותר הייתה שמה הרבה יותר דגש על עולם הפנטזיה הישראלית המודרנית שאליו קשורה העורכת הגר ינאי בטבורה. במקום זאת שמו דגש יתר על המידה על מאמרים אקדמאיים שעם כל הכבוד לכותביהם המלומדים אינם מוסיפים דבר לתזה הבסיסית של הספר על הצורך להחיות את ספרות הפנטזיה בספרות העברית החדשה. אלו הם מאמרים מכאן ושם שיכלו להופיע בכל קובץ אחר על מחשבה יהודית בימי הביניים או ספרות אידיש וכו'. נראה שהספר היה יכול רק להרוויח מויתור על הארשת האקדמאית שאותו מספקת הד"ר דניאלה גורביץ 'ומהתמקדות עמוקה ונברנית יותר באלמנטים הפנטסטיים בספרות הישראלית בעשורים האחרונים. חבל זוהי החמצה בספר שיכול היה להיות חשוב מאוד ורלבנטי מאוד אילו היה מנסה לשמור פחות על אופי אקדמאי "רציני" שפוגע בו אנושות ועוסק יותר בדברים המתרחשים בהווה ושגם עורכת הספר קשורה אליהם אך ככל הנראה לא היה לה את האומץ הנדרש לעסוק בהם כנדרש. הספר יכול היה להיות "קריאת כיוון" למה יכול שיש ומה שצריך להיות ומה שיכול להיות בעולם הפנטזיה העברית .

כפי שזה עכשיו המודבר בספר שסובל מסוג של "פיצול אישיות" בין שני הכיוונים ששתי העורכות השונות משכו אליהן, ואולי עדיף היה שכל אחת מהן תפיק ספר נפרד משלה.הקורא מקבל לידיו קובץ מאמרים בעלי רמה שונה מאוד זה מזה חלקם טובים יותר חלקם הרבה פחות שכמכלול אינם מצליחים להבנות טענה מלאה מבוססת ומעשירה אלא קופצים מנושא לנושא בלי כל קשר והקשר אמיתי . שלא באמת מתחברים זה לזה ושאינם הולכים לשום מקום. קריאה מעמיקה יותר וקופצנית פחות של אלמנטים פנטסטיים בספרותה ישראלית הייתה יכולה לייצר אמירה חשובה מעין כמוה.

פסק הדין: החמצה כואבת.

קישורים על הספר תוכן הספר

מאמרים מתוך הספר

דמיינו ספרות אחרת :גייל הראבן מתלוננת על אי פנטזיה בעברית שהרה בלאו על האם האם הערפד הראשון היה יהודי מרית בן ישראל על הספר פנטזיה כפולה: אריק גלסנר על הספר צעד חשוב :אהוד מימון על הספר גלעד סרי לוי על הספר קני סוקר את מאמרי הספר אגנדה על הספר לחיי החדווה

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד