סופרמן: הקרב האין סופי


התמונה של אלי אשד
78 צפיות

בימים אלו מלאו 70 שנה בדיוק מאז ההופעה ביולי 1938 של החוברת הראשונה על גיבור העל האולטימטיבי סופרמן אולי הדמות המפורסמת והמצליחה ביותר של המאה העשרים, והדמות שהודות לה נוצרה תעשיית הקומיקס האמריקנית כפי שאנו מכירים אותה היום וז'אנר סיפורי גיבורי העל ששולט בתעשייה זאת. אבל מאחורי גיבור הקומיקס הנצחי שנשבע להילחם עבור "האמת והצדק והאורח החיים האמריקני" עומד סיפור אפל למדי שגם מימנו אפשר ללמוד משהו על השיטה האמריקנית. במרכזו עומדים שני יוצריו של סופרמן נערים יהודיים צעירים שהיו חובבים אדוקים של סיפורי מדע בדיוני. ג'רי סיגל שכתב את סיפורי סופרמן וגו' שוסטר שצייר אותם. הם האנשים שחשבו ראשונים על הרעיון החדשני אז של גיבור בעל כוחות על כדמות מרכזית בסיפורי קומיקס, בחוברות קומיקס שעשו אז את צעדיהם הראשונים והלא בטוחים כמדיום חדש. סיגל ושוסטר יצרו את הדמות לראשונה ב-1933 ואז במשך חמש שנים שלמות ניסו ללא הצלחה למצוא מוציא לאור שיתעניין. אך איש לא האמין שדמות של חייזר בעל כוחות על תוכל לעניין מישהו. והצעירים נתקלו בדחיות בכל מקום.הדמות של סופרמן התפרסמה לראשונה בידי חברה קטנה רק ב-1938 והפכה ל"מכונת כסף" עבור המוציא לאור חברת "נשיונל". חברה זאת הפכה הודות לסופרמן (ודמות נוספת אחריו "באטמן") לחברת הענק של עולם הקומיקס הצעיר. סופרמן הופיע בסרטים מצוירים בתוכנית רדיו, בסדרות קולנוע בהמשכים. הוא היה בכל מקום. סיגל ושוסטר ככותב וכצייר של סופרמן הפכו לאנשים ידועים, אך קיבלו שכר רגיל כמועסקים בחברה. השניים כמעט לא ראו פרוטה מהרווחים העצומים שהביא סופרמן לבעלי החברה. זאת בגלל חוזה דרקוני שהשניים חתמו עליו בלי דעת שמסר את כל הזכויות על הדמות לידי המוציא לאור ולמעשה נישל אותם מהדמות. כמובן בעת החתימה איש לא העלה על דעתו לאיזו הצלחה עצומה וגלובאלית יזכה סופרמן.

לאחר עשר שנים של עבודה הם העזו לדרוש חלק נכבד יותר מהרווחים העצומים שהרוויחה הדמות שיצרו. הם תבעו את החברה. חלק מהתביעה היה גם בעד הזכויות של הדמות של סופרמן בילדותו "סופר בוי" שסיגל טען והראה הוכחות שהוא שיצר אותו בסיפור שהעביר לידי החברה אך שלא העביר את הזכויות עליו לידי החברה.

ג'רי

ג'רי סיגל

משום מה באופן מאוד לא רגיל החברה דחתה את הסיפור המקורי שיצר על דמות בשם זה ולא פרסמה אותו.אך כמה שנים מאוחר יותר כאשר סיגל היה מחוץ לחברה בשירות צבאי הופיע פתאום סיפור על דמות בשם "סופר בוי" שלא הוא כתב והיה התחלה של סדרה מצליחה. החברה בכל אופן טענה שאין שום קשר בין "הסופר בוי" שאותו יצר סיגל ובין ה"סופר בוי" שלהם (חוץ כמובן מהנקודה "חסרת החשיבות" ששניהם היו סופרמן בילדותו). סיגל ושוסטר שלא יכלו להתמודד עם עורכי הדין של חברת נשיונאל העשירה הפסידו במשפט. השופט קבע שהם יצרו את סופרמן באופן מיוחד עבור חברת "נשיונאל" במסגרת חוזה כשכירים.זאת הייתה החלטה שגויה לחלוטין שכן השניים יכלו להראות שהם יצרו אתה דמות כבר ב-1933 חמש שנים לפני הפרסום של החוברת הראשונה. הם ערערו וזכו בערעור. אבל זה לא עזר להם.הם פוטרו, מייד לאחר ההפסד במשפט, מהחברה ולמעשה סולקו מכל קשר עם הדמות שאותה יצרו. ולאחר מכן כתוצאה מחוזה שעליו חתמו בבלי דעת עם החברה המוציאה לאור נושלו מהדמות ובילו את כל חייהם במשפטים ארוכים שהרסו את חייהם, שוסטר התעוור, והשניים הפכו לאנשים עניים כמעט קבצנים בזמן שאחרים ראו מיליונים מהדמות של סופרמן.ב-1959 סיגל שהתקשה למצוא פרנסה מכניסה הוחזר לעבודה בחברת די סי ככותב סופרמן. אך רק לאחר שהתחייב חגיגית לראשי החברה שהוא יכחיש מעתה ואילך שהוא היה אחד היוצרים של סופרמן. חוץ מזה שסיגל יצר את סופרמן (ודמות קומיקס ידועה אחרת "ספקטר") הוא היה אחד מסופרי הקומיקס המוכשרים ביותר של תקופתו וכתב כמה סיפורים שנחשבים כיום כקלאסיים על הדמות כמו "מותו של סופרמן" ו"שובו של סופרמן לקריפטון" אבל כל הסיפורים שכתב על סופרמן הופיעו כעת ללא קרדיט שמו ככותב, חברת הקומיקס די סי הקפידה מאוד שלא לציין בשום חוברת סופרמן מי הוא האחראי ליצירתו של מקור הרווחים העיקרי שלה בשנות קיומה. ב-1965 הסתיים על פי חוק הקופי רייט של הדמות של סופרמן ואפשר היה לדרוש את חידושו או את העברתו לידי היוצרים המקוריים. סיגל העז לפעול משפטית בכיוון זה כנגד החברה שבה הועסק. בתגובה הוא סולק מיידית וסופית מסופרמן ומחברת די סי ויותר לא כתב סיפורים על הדמות שאותה יצר.

ג'רי סיגל הפך לאדם ממורמר ושבור שנאלץ לראות כיצד הדמות שיצר הפך לידועה בכל העולם ומקור לרווחים של מיליארדי דולארים שהוא לא ראה מהם סנט, אפילו שמו נמחק לחלוטין מהתודעה של כל אותם מיליונים שהכירו ואהבו את הדמות שיצר. המשפטים נגד החברה נמשכו אך ההוצאות המשפטיות רק קברו את סיגל מבחינה כלכלית. רבים רואים בכל הפרשה את אחת ה"גניבות התרבותיות" הגדולות של המאה ה-20 וכתם שחור משחור על תעשיית הקומיקס האמריקנית. זמן קצר לאחר גירושו הסופי מחברת "די סי" ומסופרמן סיגל נתקל בדרך שתישאר מסתורית בחוברות קומיקס בריטיות ובסיפוריהם שבשחור לבן בין אלפי חוברות הקומיקס האמריקניות הצבעוניות, שבהן הופיעה סדרה על עבריין העל "העכביש". ומשהו בסיפורים הסטנדרטיים של העכביש העבריין השחצני הנאבק בחברה האמריקנית בניסיון נואש ממש לזכות בתשומת לב דיבר אליו. סיגל שלח מכתב לבריטניה להוצאת פליטווי המוציאים לאור בבריטניה של "ליון" מכתב שבו התחנן ממש לכתוב את סיפורי העכביש והודיע שהוא יהיה מוכן לעשות זאת אפילו כשעיניו וידיו קשורים!

העכביש

העכביש

הבריטים הסכימו, סך הכל זה היה כבוד שיוצרו של סופרמן (שהיה פופולארי בבריטניה כמו בכל מקום אחר ) מוכן לכתוב, ובשכר נמוך, את סיפורי דמות מישנית כל כך כמו העכביש. היוצר קוואן סולק מיידית מהדמות שיצר וסיגל החל לכתוב את הספורים במקומו. קוואן לא היה מאושר על כך אבל איש לא שאל לדעתו, הזכויות על הדמות שיצר היו שייכות לחברה כמו במקרה של סופרמן בארה"ב. סיגל שהחל לכתוב את הסדרה מהסיפור השלישי ואילך שינה את הדמות ועולמה באופן מדהים העכביש הפך מפושע על סטנדרטי לחלוטין למשהו עוצר נשימה ממש לתושב של עולם הזוי מלא בפושעי על ביזאריים ומדענים מטורפים שבהם נאבק העכביש במכשירים מדהימים ומה שחשוב יותר בכוח ערמתו, אבל החידוש הגדול ביותר היה בהקצנה של הדמות. העכביש של סיגל היה ההפך הגמור מסופרמן של סיגל האלטרואיסט האולטימטיבי שפעל למען האמת והצדק ו"הדרך האמריקנית". העכביש פעל אך ורק רק למען עצמו גם כשלכאורה עזר לאחרים וזאת בראש ובראשונה ואך ורק על מנת שכולם ידעו מיהו ומהו. ניתן לתמוה אם הוא שיקף את רגשותיו של סיגל שראה כיצד הדמות הנצחית שיצר נלקחת ממנו ואחרים מרוויחים ממנה מליונים בעוד שהוא נשאר חסר פרוטה ושכוח לחלוטין. נראה שסיפורי העכביש של סיגל הם הסיפורים הטובים ביותר שכתב אי פעם טובים יותר גם מסיפורי סופרמן המעולים ביותר שלו.ביאושו הטיל סיגל לבסוף קללה פומבית על הדמות של סופרמן. זה היה ב-1975 כאשר נודע לראשונה על ההכנות לסרט ענק על הדמות של המפיק אלכסנדר סלקינד שאותו יכתוב הסיפור המפורסם מחבר "הסנדק" מריו פוזו. הידיעה הפכה את סופרמן שוב לדמות חדשותית מהמעלה הראשונה ונתנה לסיגל את האפשרות להבין שוב עד כמה הפסיד בויתור ללא ידיעה על הזכויות על הדמות. הוא פרסם מכתב בכלי תקשורת שונים שבו תקף בארסיות את המוציאים לאור של סופרמן שכפי שכתב הרסו את חייו במודע. הוא כתב "המול"ים של סופרמן רצחו את ימי הרגו את לילותי חנקו את אושרי והרסו את הקריירה שלי"."סופרמן אמור לסמל את הצדק ואת האמת" ,כתב סיגל, "אבל הוא הפך לכלי בידי כוחות הרשע של התאגידים ."הוא קרא לקוראים לנטוש את הדמות שאינה מייצגת את הצדק את האמת ואת "אורח החיים האמריקני " ומשמשת רק ככלי לעשיית כסף. הוא כינה את מנהלי די סי "מפלצות מטורפות לכסף". סיגל סיים את המכתב בהטלת קללה פשוטו כמשמעו על הדמות של סופרמן ועל החברה שמאחוריה ועל הסרט המתוכנן.זהו מן הסתם המקור לסיפורי "קללת סופרמן" שהם נפוצים כיום בעקבות אסונות שונים שקראו לשחקנים שהיו קשורים עם הדמות ג'ורג' ריבס שגילם את סופרמן בסדרת טלביזיה בשנות החמישים שמת ואולי נרצח (אמנם לפני שסיגל הטיל את הקללה שלו), כריסטופר ריב שחקן סופרמן בסרטי הקולנוע שהפך כתוצאה מתאונת רכיבה לנכה ומת בגיל צעיר, ומרגוט קידר שגילמה בסרטים את לואיס ליין וגם עליה עברו אירועי חיים קשים ביותר. האם הם היו הנפגעים מקללתו של סיגל?

כריסטופר

כריסטופר ריב שחקן סופרמן בסרטי הקולנוע שהפך כתוצאה מתאונת רכיבה לנכה ומת בגיל צעיר

בכל אופן עד כמה שידוע למנהלים ולמול"ים של סופרמן שאליהם כוונה הקללה ישירות לא אירע שום דבר מיוחד. הקללה היא לא פגעה בהם. סיגל הבין שכבר אין לו מה לפנות אל בתי המשפט האמריקניים שרק יפסקו לטובת חברת די סי. הוא הבין שיש רק מקום אחד שנותר לו לפנות אליו, הוא פנה אל כלי התקשורת אל הציבור בתקווה לגרום לנזק כה רב לתדמיתה של חברת די סי ולמותג שלה עד שהיא תסכים להתדיין עימו.אל המאבק שלו הצטרפו יוצרי קומיקס מודרניים ידועים כמו ניל אדמס שאף צייר תמונה מיוחדת של סופרמן עף באוויר כשהוא נושא בזרועותיו את יוצריו הזקנים והחולים סיגל ושוסטר ברמז ברור מאוד.

המאבק גרם נזק עצום לתדמיתה של חברת הקומיקס שהתפרנסה מדמותו של סופרמן כמגן הטוב והצדק והחלשים. והנזק היה אף עלול היה להיות גדול יותר שכן אז תוכנן סרט סופרמן בכיכובו של כריסטופר ריב שהכל קיוו (וצדקו) שיהפך להצלחה גדולה. מאבקו של סיגל עלול היה להרוס לגמרי את תדמיתם של חברת די סי ושל סופרמן ולחסל את כל אמינות הסרט ואת סיכוייו בקופות.לבסוף חברת די סי (וליתר דיוק חברת האם שלה "-וורנר") הסכימה בהחלטה תקדימית לשלם לסיגל ושוסטר פנסיה קטנה לכל ימי חייהם של 20 אלף דולר לשנה לשארית חייהם (וגם לשלם להם את הוצאותיהם הרפואיות והמשפטיות) ולהחזיר להם את הקרדיט כיוצרי הדמות של סופרמן. וכעת הם יכלו לעסוק בשקט בהשלמת סרט הקולנוע. הסרט בכיכובו של ריב הפך כידוע להצלחה ענקית. בכך השתתקה חזית המאבק על סופרמן עד למותם של שוסטר ב-1992 וסיגל ב-1996. אבל המאבק לא הסתיים לנצח.ב-1999, כמה שנים לאחר מות סיגל הצליחו בני משפחתו ובראשם אישתו (ששנים רבות מאוד קודם לכן שימשה כמודל לדמותה של העיתונאית החקרנית ורודפת הצדק לואיס ליין) להשיג לבסוף חלק מהשליטה על הדמות של סופרמן והדמות של סופר בוי הודות לשינויים שונים בחוק הקופי רייט בארה"ב שקבעו בין השאר שזכויות על דמות ספרותית יחזרו ליוצריה וליורשיהם לאחר 61 שנים. השינויים האלו אגב הוכנסו באופן ספציפי כתוצאה מהפרשה של סיגל ושוסטר שזכתה לפירסום עצום בארה"ב. וכעת תיאורטית לפחות הם אמורים לקבל באופן קבוע מחצית מכלל מהרווחים על כל גילגוליה השונים של הדמות שנוצרה בידי סיגל ושוסטר ובכל תחום מדיה.אבל כמובן שהדברים אינם פשוטים כל כך. חברת די סי ותאגיד וורנר שמאחוריה אינם מוכנים לוותר על כמות עצומה כל כך של רווחים בשקט והמשפטים בנושא של "למי שייכות הזכויות על סופרמן" נמשכים במלוא עוזם.הסכסוך רק צבר תאוצה בשנה האחרונה. באפריל 2006 קבע שופט שכל הזכויות על הדמות של סופר בוי הלא הוא סופרמן כנער אכן שייכים לבני משפחת סיגל ולא לחברת די סי .וזה אומר שהם זכאים כעת לקבל את הרווחים על סדרת "סמולוויל" שעוסקת בסופרמן כנער (אם כי השם סופר בוי" לא מוזכר שם כלל. כנראה בגלל המודעות של המפיקים על המאבק המשפטי המתנהל סביב הדמות והשם).

סדרת

סדרת "סמולוויל" שעוסקת בסופרמן כנער

וב26 במארס 2008 קבגע שופט של בית המשפט הפדראלי שיורשיו של סיגל אכן מגיע חלק בקופי רייט על סופרמן מה שהוא ללא ספק ניצחון גדול עבור היורשים.חברת טיים-וורנר מתכוונת (כמובן) לערער ונשאלת השאלה האם מאבק האין סופי על הצדק סביב סופרמן ימשך? אולי עוד שנים רבות? לפחות כל זמן שהדמות של סופרמן תישאר מצליחה.בינתיים בסדרת הקומיקס של די סי infinite crisis כל מיני גרסאות של "סופר בוי "מצאו את מותם בידי כוחות רשע שונים, אולי בגלל תוצאות המשפט. ללמדך שיש שקשר ישיר בין מה שקורה בעולם הדמיוני של הקומיקס והתוצאות של משפט המתנהל בעולם האמיתי. סופרמן מן הסתם ימשיך לעוף בשחקים ולסמל תמיד את הטוב והצודק למרות שנסיבות יצירתו והיחס ליוצריו הראו לרוב על ההפך הגמור. המאבק המשפטי 1מכתב מאלמנתו של סיגלובתגובת ג'ונסבנו של סיגלהקרב המשפטי על סופרמןהמאבק על סופר בויוגםהמאבק ממשיךתולדות המאבקהקרב האין סופיוגםמיכאל סיגלהדת של סופרמןהצד המשפטי של די סיסופרמן 4רשימת סרטי גולןביקורתיורשי סופרמן וסופר בויסיגל וסופר בויהמאבק על סופרמן בקומיקס ג'ורנאל

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA
משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים
ענה לשאלה / השלם את החסר