אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

לשקוע בספר טוב / גספר פורד


התמונה של דן לחמן

ג'ספר פורד / לשקוע בספר טוב. הוצאת מודן.
ג'ספר פורד / לשקוע בספר טוב. הוצאת מודן.

בעמודים הראשונים של הספר לא הבנתי מה אני קורא. זה נראה מצחיק במקצת. ביקורתי במידה מסוימת ובעיקר מוזר, עד שהבנתי שהיה לספר חלק ראשון. או למעשה כמה חלקים כנראה. ג'ספר פורד כתב ספרים שהגיבורה הקבועה שלו - תרזדיי ( יום חמישי) נקסט עוברת מספר לספר. תרזדי נקסט (יום חמישי הבא) היא בלשית ספרים. יש לה יכולת להיכנס לתוך ספר ולשנות אותו. בספר הקודם נכנסה לתוך 'ג'ין אייר' והביאה אותו לסיום המוכר לנוהיום, כאילו היה לו סיום אחר. בספר קודם היא ביקרה במלחמת קרים שנמשכה מאה שנים. אם כך זה סוג של מדע בדיוני. ייתכן. הכל ייתכן בספר הזה. תרזדיי היא בלשית הפועלת במחלקה לבילוש ספרותי עבודתה מתקיימת ביקום אחר, מקביל. השנה היא 1985 בעולם שלנו. המקום אנגליה. שהיא מדינת משטרה. תאגיד גולית שולט בכל.

בתחילת הספר לא הבנתי אם אני קורא סוג של פרודיה על 1984. על ספר פנטזיה. בכל אופן קל להתחבר אל הספר אחרי כמה עמודים. בהם תרזדיי מוזמנת לראיון טלוויזיה בשל הצלחתה בהרפתקת ג'ין אייר. ולמרות שמובטח לה שתוכל להגיד כל מה שתרצה היא מגלה שצוות שלם של משגיחים בודק כל מלה הנאמרת. המנחה כועס כשהיא מתבדחת, כי רק לו מותר להתבדח. זאת אומרת מותר גם לה, אבל הוא צריך להיות מצחיק יותר ואז הוא יצטרך לשלם לכותב בדיחות. הראיון המשודר לכאורה בשידור חי מצולם מראש וצוות המפקחים מפסיק אותו ושוקל כל מלה העלולה לחבל בתאגידים השונים שהם מייצגים הכפופים בסופו של דבר לתאגיד גולית."יש להימנע מכל התייחסות להדס. הוא מופיע ברשומות כנעדר.אסור להתייחס למלחמת קרים ולרובה הפלסמה. אחרת שיחות השלום בבודפסט תקלענה למשבר והרוסים יקומו מהשולחן.התאחדות ברונטה לא מתלהבת מההערה על כך שהסיום החדש (של ג'ין אייר) משופר. הערה היכולה לגרום לצופים התקף של מחלת קספלקולקיסיה.

ראוי לציין לצופים שהראיון איננו מצונזר "אלו ההערות המעטות שיורים לעבר המנחה צוות המשגיחים. נשמע מסובך, אני יודע. אך בעוד שני עמודים כבר נסחפים לתוך הספר בלי בעיה. בעיקר מפני שהוא גם מצחיק וגם מהנה במפגשים השונים במהותם עם גיבורי ספרים מוכרים המתנהגים קצת אחרת מהמצופה. תרזדיי שזה עתה התחתנה קוראת עם בעלה את מכתבי המעריצים שהיא מקבלת :"גברת נקסט חשבתי שעלייך לדעת שדייויד קופרפילד לא רק שאיננו צדיק תמים, אלא שהוא גם רצח את אשתו. אני מציע להוציא את שרידיה ולחפש עקבות ארסן... האם אי פעם תהית מדוע הומרוס שינה את דעתו על כלבים בין האיליאדה לאודיסיאה, האם יתכן שקיבל גור כלבים בין שתי היצירות? האם גם בעינייך יוליסס משעמם ובלתי קריא? מדוע אין בספרים של המינגווי שום ריחות?"לטרזדי יש כמה יכולות שאחת מהן היא לראות לפני. במקום דז'ה וו היא רואה דברים לפני שקרו. אביה לעומת זאת נודד בזמן. הוא הספיק לפגוש את השחקן הזה, שייקספיר. התיידד עם אמה המילטון. הוא מסביר לטרזדיי שהחשיבה המדעית הפילוסופית או הדתית היא עניין של אופנה. אלא שהיא משתנה לאט יותר. זה מזכיר את אופנית להקות הבנים. תקליטים, תמונות, פוסטרים, עד שתגיע הלהקה הבאה. אריסטו היה להקת בנים, להקה מצוינת אך לא הראשונה. הוא היה באופנה עד שהגיעה אייזק ניוטון שהפך להיות הלהקה הבאה ואחר כך באותן תנועות ואותן תסרוקות הלהקה הבאה, אלברט איינשטיין. איך יראה העולם בעוד שלושים להקות כאלה שאחרי איינשטיין. אבל מה יהיה סוף הסופים, הסוף האמיתי הוא לא מגלה לה, רק שזו תהיה להקת בנים נהדרת. מופלאה. בשנת 2054, מגלה אביה תוכר ההתחמקות הגברית מאשמה כמחלה. על פניו נראה כי מבחינה בלשית אין בספר עלילה אחת שאחריה צריך לעקוב ואותה צריך הבלש לפתור. כאן בכל כמה פרקים עולה שאלה המצריכה תשובה. האם מחזה חדש של שייקספיר שהתגלה פתאום הוא מקורי או זיוף. מה עושים להשקיט אנדרואידים ששובטו מהdna הישן שלהם והיום הם עובדי שירותים, וכמה מהם מנסים להתמרד. לחשוב להרגיש.תרזדי עומדת בפני חידות כמו איך התרמוס יודע לשמור משקאות חמים בחורף וקרים בקיץ. איך התרמוס יודע מהי עונת השנה. שאלה קשה באמת.

את הנסיעות שלה בעולם היא עורכת בקפסולת הצניחה. הצונחת במערה החוצה את כדור הארץ ומאפשרת לה להגיע מלונדון לסידני או טוקיו בארבעים דקות. אך יש לה גם אפשרות להגיע למקומות כשהיא קוראת ספר, אם היא קוראת את רובינזון קרוזו למשל, היא תגיע לאי שלו.צירופי מקרים מוזרים מגלים לתרזדיי שרודפים אחריה. בפיקניק עם בעלה נופלת עליה מכונית מהשמים בניסיון לחסל אותה. הכל עניין של צירופי מקרים והסתברויות.ואז נחטף בעלה, לנדון. לא סתם נחטף. הוא נמחק לכולם מהזיכרון ורק תרזדיי זוכרת אותו וכעת תצטרך לצאת להציל אותו. וכל זה כדי שתעזור למצוא את אביה שברח אל תוך הזמן עם המצאה שלו ותאגיד גולית מחפש אחריו.כעת היא במרדף שנועד להשמיש מחדש את בעלה. אך בינתיים עוד עומד נגדה משפט על התערבותה ב'ג'ין אייר' כשהשופט שלה הוא השופט מספרו של קפקא ואחת העדות נגדה היא גברת פיירפקס מג'ין אייר.במרדף שלה אחרי שהיא נכנסת ויוצאת מספרים היא מגיעה לתובנה שהספרים אינם מציגים מציאות אלא הם המציאות. הספרים הם החיים. אך את השאלה להיכן הולך חתוך הצ'שייר אחרי שהוא נעלם לא הצליחה לגלות. הוא מתלונן שעכשיו ששינו את גבולות המחוז הוא כבר לא מצ'שייר וזה מבלבל מאוד את זהותו. וממילא הוא מודיע לנקסט את עיוורת חתולים. כמו שאת עיוורת צבאים. עיוורת צבעים היא מתקנת, לא עיוורת צבאים. כמה צבאים את רואה באולם? ולמה את חושבת שאין כאן כמה. כן הנונסנס האהוב מ'אליס'. מי שיעזור לה תהייה מיס האווישם מ'תקוות גדולות' של דיקנס. ולפני שהוא נעלם החתול אומר לה "אחרי שמיס האווישם תטפל בך לא תהיה לך בעיה לבקר בטיוטות מוקדמות, לפגוש דמויות שנמחקו או פרקים שהושלכו.

מי יודע אולי תזכי במבט חטוף בליבת הספר, גרעין האנרגיה שמאגד את כל הספר כיחידה אחת.... הרעיון, הניצוץ. אחרי שתראי פעם אחת את התובנה החשופה שבבסיסו של ספר, כל דבר שראית עד כה ייראה לך מעניין כמו שטיח לניגוב רגליים"אם בהתחלה היה נראה כאילו כל הרפתקה היא נפרדת הרי שבהמשך נטווה איזה חוט המקשר בין תרזדיי להרפתקאות שהיא עוברת. צעירים חובבי הרפתקאות פנטסטיות ייהנו מכל המצאה. כל הסיפורים וההרפתקאות מתקשרות בסופו של דבר לסיפור אחד אלא שהפרגמנטים שלו מפוררים למרדפים שונים המתאחדים בסופו של דבר.באחד המרוצים שלה היא מגיעה אל אחוזת נורלנד מתוך בינה ורחשי לב של ג'יין אוסטין. בפארק היא פוגשת את מריאן המסבירה לה שטוב יותר להיות גיבור מספר המסופר בגוף שלישי, כי אז אמנם הן עושות את מה שמצווה הסופר, אך המחשבות נשארות פרטיות שלהן, בעוד שספר בגוף ראשון משאיר את הגיבורה חשופה לחלוטין:"יש לי בקשה, היא אומרת לה. " אם תצאי ותחזרי אלינו שוב אנא הביאי לי קצת סוכריות שוקולד, בטריות aa וגרבי משי" כשתרזדי נכנסת לבית האחוזה ילד מתולתל מבקש ממנה לצייר לו כבשה " עשי מה שהוא מבקש אחרת לא יפסיק לנדנד לך" אומרת לה מי הווישאם שונאת הגברים המופיעה שם פתאום. היא מואשמת על ידי המלכה האדומה המופיעה שם גם היא שהוישם גררה לכאן את כולם כי אין בספר שום דמות גבר חזקה.היא תציל את בעלה ותציל את העולם וכמו בכל ספרי הבלשים, ולא חשוב הז'אנר ההפי אנד הוא החזרת הסדר הטוב לעולם שלו.ייתכן שאינני הקורא האידיאלי לספרות פנטזיה אך ספרות על ספרות היא חגיגה קטנה בעיני. גם אם הספר לעתים מתחכם יותר מחכם הרי שכל ההפניות הספרותיות שהוא עוסק בהן מרנינות. שלב מסוים המרדפים והתעלולים נראו לי סתמיים עד מכבידים וכל מה שחיכיתי לו הוא עוד מפגש עם דמות ספרותית. נחמד שפורד מצייר לנו אנגלייה שמחזה אבוד של שייקספיר המתגלה מחדש יכול לשות את גורלה של מפלגה, שאנגליה הפכה למדינת ספר. אך הוא איננו מפתח פיתוח של ממש אף רעיון. רעיונות נזרקים לרגע כדי להעלם שוב ועל הקורא מוטלת חובת ההתייחסות ההבנה והאצלת החשיבות.הספר הוא בעיקר מרוץ אחרי תיאורי החיים בעולם של אנגליה פנטסטית ב1985. וכשאומרים היום פנטזיה עולה מיד הזיכרון של 'הארי פוטר'. ובכן ספר הפנטזיה הזה רחוק מ'הארי פוטר'. שונה ממנו ורוצה להיות בעל משמעות הרבה יותר רחבה מסיפורי ילדים קוסמים. אך בסך הכל אחרי כל השניוניות ואחרי כל ההתייחסות לספרים אחרים שהיו אמורים להוות גירוי לאוהבי ספר יש משהו מיגע בריצה המהירה אחרי כלום. ברגע מסוים מצטרף אליה סנל, בלש המציג את עצמו" אני בדיוני. אחת משתי הדמויות הראשיות בסדרת ספרי הפשע פרקינס את סנל... קיבלנו ביקורות טובות תיארו אותי כדמות שלמה ומשעשעת עם כמה וכמה שורות מוצלחות" כמה חבל שמר פורד שיכול היה לכתוב את ההבחנה הזו הסתפק רק בכמה שורות טובות ולא השקיע קצת יותר בדמותה של תרזדיי. דמותה איננה מעניינת, כמעט לא קיימת אלא בפעולותיה, ואין לה שום נופך לא של בלש ולא של אדם.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דן לחמן