אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

שהרה בלאו / יצר לב האדמה - הגולם והאישה הרווקה


התמונה של אלי אשד

 שהרה בלאו / יצר לב האדמה
שהרה בלאו / יצר לב האדמה

שהרה בלאו / יצר לב האדמה. הוצאת זמורה ביתן

הסופרת שהרה בלאו פרסמה לאחרונה רומן ראשון על נושא הגולם. את "יצר לב האדמה", ספר שזכה לתשומת לב תקשורתית עצומה שבו היא מציגה את הגולם בצורה לא אורתודוכסית קיצונית ככלי מיני ואגב כך מעוררת כמה שאלות מעניינות לגבי יחסי נשים וגברים בעולם המודרני ומי הוא זה שצריך להחזיק בשוט. מורנו ורבנו זצ"ל המהר"ל אמר כי הגולם היה מוכרח להיברא בלי כוח המוליד. כי אם חס ושלום היה לו את הכוח של התחום הזה היינו סובלים ממנו צרות גדולות. כי לא הייתה כל אישה יכולה להינצל ממנו. כי כוחו היה גדול וחזק והיה קרוב לזה העניין שכתוב "ויראו בני האלוהים את בנות האדם ויקחו הם נשים מכל אשר בחרו". (אימרה המיוחסת למהר"ל בספרו של יודל רוזנברג "ניפלאות מהר"ל " סיפור הגולם הקלאסי.) הגולם, אותו יצור מלאכותי שנברא בידי רב לצרכי הגנת ישראל, ששכב נשכח מלב בעליית הגג של בית הכנסת בפראג, קם לתחייה והוא פעיל שוב כאילו לא חלפו מאות שנים מאז יצירתו. הוא מופיע בימים אלהבקומיקסים, בתערוכות, בסרטי אנימציה.

בימים אלו הוא מעורר שוב תשומת לב מיוחדת בגלל תפקידו החשוב ברומאן ראשון "יצר לב האדמה" של שהרה בלאו. רומן שזכה להצלחה תקשורתית שרק רומנים ראשונים מעטים זכו לה בשנים האחרונות. בספר זה נתנה בלאו ספין עכשווי מאוד לסיפור הקדום. השתתפתי בערב לכבוד ספר זה. הערב היה מעניין ביותר. היא כנראה האדם היחיד שמסוגל לזמן תחת גג אחד אנשים מקהילת התקשורת החילונית כמו לינוי בר גפן, מקהילת התקשורת הדתית כמו קובי אריאלי, אנשים מעולם הספרות כמו יחזקאל נפשי ואנשים ומעולם חובבי המדע הבדיוני כמו המו"ל רני גראף. ככל הנראה יש ליחס הצלחה זאת גם לאישיותה התקשורתית של המחברת, אשת תקשורת בולטת בשנים האחרונות, שיצרה נישות תקשורתיות חדשות הפכו למזוהות עימה כמעט בלעדית. בלאו שמסגרת עיסוקיה המרובים היא מדריכה בנושא השואה הפכה למייצגת "חלופית" של זיכרון השואה כמארגנת של טקסי שואה חלופיים שמבחינה תקשורתית הפכו בשנים האחרונות לדומיננטיים ואחר כך כנציגה תקשורתית של התקשורת הדתית הצומחת במהירות ובאופן ספציפי כמייצגת ראשית של אותו זן זהיר אך צומח במהירות - הדתייה השינקנאית שנמצאת באי שם בין שני העולמות הדתי -והשינקינאי החילוני, שלוקחת משניהם ואיננה שייכת באמת לאף אחד מהם במין שעטנז מוזר. וכך לאורך השנים בלאו יצרה לעצמה נוכחות תקשורתית שהולכת ומתעצמת בגלל הנישות המיוחדות במינן שאותן רשמה על שמה בטאבו. שהרה בלאו גם מקושרת לקבוצה מיוחדת של סופרים עיתונאים ואנשי תקשורת "חוזרים בשאלה" שהם מעניינים במיוחד בגלל העולם שממנו הם באים והדרך שבה הוא משפיע על יצירתם. אנשים כמו אריק גלסנר (בקישורים), דרור בורשטיין ו-משה אופיר. שמראים ביצירותיהם חיבור מעניין ביותר בין העולמות הדתי והחילוני שמוכרים להם היטב. וכעת נוכחות תרבותית זאת של בלאו התעצמה עוד יותר הודות ל-"יצר לב אדמה" שמיד הוכר כיצירה יוצאת דופן בנושאה- טיפול חסר רחמים ברווקה הדתיה ובמערכת היחסים שלה עם בני משפחתה ועל הגולם שאותו היא יוצרת. וכאן יש לבלאו זכות ראשונים בספרות העברית (אם כי לא בכללית ששם יש לה קודמים). היא הסופרת הראשונה שמתארת יצירה של גולם זכר בידי אישה ולמטרות סקסואליות –רומנטיות. אמנם עוד מאז ומראשית המאה צצו כל מיני סיפורים של פרישמו במחזות של לייויק ושל ואחרים שבהם לדמות הגולם יש השלכות מיניות ברורות, והגולם מוצג כמי שמתעניין באישה לרוב בבת הרב שיצר אותו. אולם בסיפורים אלה האישה בדרך כלל כדמות פאסיבית וא-סקסואלית שזקוקה לגברים סביבה שיעשו את את כל העבודה עבורה בהרחקת הגולם ממנה.שהרה בלאו בטיפול שלה בספר זה בדמות האישה בדומיננטית במערכת היחסים עם הגולם שברה סוג של "טאבו" - מסורת ספרותית ארוכה שמתארת יצירה של גלמים בידי גברים בלבד. למעשה היא לא רק שברה טאבו, היא הופכת את הקערה על פיה אצלה רק נשים מסוגלות ליצור גלמים.לא לשווא מכנה אותה העורכת שלה נועה מנהיים (שהחלק שלה ביצירת הספר הוא על פי עדותה של בלאו גדול מאוד) "מרי שלי הישראלית" כשמה של האישה שהכניסה לספרות הכללית את נשוא יצירת האדם המלאכותי. מהסטלגים ועד הגולם גילו נאות: יש לי יד כלשהי בהשראה ליצירה זאת הודות לסדרת מאמרים בשם 'גולם למניין' שפרסמתי ברשת. מאמרים אלו שמסתבר עוררו וממשיכים לעורר את עניינם של יוצרים אחרים שאחד מהם אף יצר תערוכה בהשראת הנושא, ובהם גם שהרה בלאו. שהרה בלאו אמנם מתעניינת בנושא מילדותה הודות לספר שקראה וחזרה וקראה של הסופר הדתי "מ.צ פרוש" שעיבד לילדים את סיפורי הגולם מפראג של יודל רוזנברג. אולם למחשבה על האפשרויות וההשלכות הסקסואליות הטמונות בנושא היא הגיעה באופן ישיר הודות לקטע ספציפי באחד המאמרים שלי ברשת בשם "גולם למניין" שעוסק בשאלות המיניות השונות הצצות מהעיסוק בשאלות הקשורות לגולם.אני רואה בכך סוג של הישג, אני שמח שיוצרים מוצאים השראה אמנותית בפרטים הקטנים הביזאריים שאותם אני מלקט. מובן שעם הפרטים האלו הם הולכים לכיוונים שלהם השונים לחלוטין וכך צריך להיות. גילוי נאות נוסף: את שהרה בלאו אני מכיר מזה שנים. עד כמה שאני זוכר הקשר בייננו נוצר לא דווקא בגלל הגולם אלא בגלל הנושא שעימו הייתה בלאו מזוהה יותר עד לאחרונה - נושא השואה. זאת הודות להתעניינות משותפת בספרי הסטלגים שבהם מתוארים נשים יפהפיות דומיננטיות סדיסטיות הכולאות גברים חסרי ישע במחנו שבויים נאציים.

מנושא זה עברה בלאו לנושא שהוא לכאורה מרוחק ולחלוטין לא קשור זה של אישה היוצרת גולם. למעשה כפי שנראה מיד בין שני הנושאים יש קשר הדוק יותר מהנראה לעין אולי הדוק הרבה יותר משהבינה הסופרת עצמה. הספר של בלאו משלב היטב את תחומי העניין השונים שלה השואה ומצב הרווקה הדתייה יחד. ברומן של בלאו מוצגת סביבה שבה נשים חזקות דומיננטיות הנאבקות זה בזו בזמן שהם רומסות לחלוטין את הזכרים המדוכאים שסביבם. לנשים אלו אגב יש אך שיש להן קשיים ללדת באופן נורמאלי ואולי זאת הסיבה שכמה מהן פונות ליצירת גלמים. לכאורה פמיניזם קיצוני למעשה המשך של המשפט היהודית הקדומה שבה שלטה האידישה מאמה ביד ברזל.

הגולם נגד הנאצים

במרכז הסיפור עומדת תלמה, רווקה דתייה מתוסכלת בגילאי השלושים ללא בן זוג ובעבודה שהיא שונאת. תלמה מעמידה את עצמה כל הזמן לעומת בת דודתה החזקה היפה והמוצלחת נילי שבין שאר החטאים כנגד תלמה גם השתלטה על ליבו של בן הדוד ששתיהן מאוהבות בו. לבסוף על מנת לצאת ממצבה המשפיל לוקחת תלמה את "ספר היצירה" - ספר מיסטי קדום שבו כבר השתמשה בעבר סבתה הנערצת, לוחמת נועזת במרד גטו ורשה. היא כמסתבר יצרה על פי ההוראות שבספר גולם שנאבק במרד אם כי אין זה ברור מה בדיוק שהוא עשה שם חוץ מזה ששום דבר טוב לא יצא מזה.

בלאו סותמת ואינה מפרטת את אותו הסיפור וחבל מאוד. אין זה ברור כלל לקורא מדוע אם אישה אחת עשתה זאת אז בימי גטו ורשה, לא יכלו אנשים נוספים ובהם לא רק נשים אלא גם גברים ליצור גולם גם הם לצרכי מאבק בנאצים, אין ספק שצבא שלם של גלמים כאלה היה יכול להתגלות כשימושי לצרכי המחתרת ולהוות איום משמעותי ביותר על הנאצים. מדוע לא העבירה הסבתא את האינפורמציה החשובה על יצירת הגולם לשותפיה במחתרת כדי שיוכלו לפעול בעניין גם הם? נראה שהסיפור הלא ברור בנקודות אלו רומז על כך שיצירת גלמים אפילו למאבק כנגד הנאצים העומדים להשמיד את הגטו על כל תושביו גברים נשים וילדים הייתה טעות גדולה... דבר שהוא כמובן שטות. אפשרות שאיש אינו דן בה בספר ואיש אינו מסוגל כנראה להעלות אותה על דעתו היא שאם לא רק אישה אחת הייתה יוצרת גולם במהלך המרד אלא הייתה טורחת לשתף פעולה בעניין עם עמיתיה מהמחתרת אולי הוא לא היה יוצא מכלל שליטה ואז אולי ניתן היה להשתמש בו בצורה אפקטיבית כנגד הנאצים. אולי הסיבה לכך שרק הסבתה יצרה גולם בזמן השואה היא שביקום הספרותי של שהרה בלאו רק נשים מסוגלות לבצע משהו כמו יצירת גולם בעוד שגברים מסוגלים רק לקשקש.

הגולם נגד היוצרת

בערב של שהרה בלאו מופיעה בחורה דתייה מחבקת את שהרה ומספרת לה בהתרגשות עד כמה התלהבה מהספר ומדמות הגיבורה. השתיים מתחבקות כמי שחוו חוויה משחררת משותפת בסדנת יצירת גלמים. בן זוגה של הבחורה עומד בצד ופניו חתומות. הוא לא אמר דבר על עד כמה, אם בכלל, נהנה מהספר אבל אני מנחש שאם קרא אותו הרי נהנה ממנו הרבה פחות מזוגתו הנלהבת. הנכדה תלמה לומדת מהסבתה ויוצרת גולם (ובספר נרמז שזהו אותו גולם עצמו שהסבתא הקימה כבר במרד גטו ורשה, איך ולמה זה אינו מוסבר האם כל כך קשה ליצור גלמים שונים? ואולי יש לראות כאן תפיסה גזענית הרואה בגלמים עבדים שכולם זהים זה לזה כמו שראו הלבנים את השחורים העבדים בדרום?) ברוח זמנינו האגואיסטיים תלמה אינה יוצרת את הגולם למטרה גדולה כל שהיא כמו מאבק בנאצים ובפורעים אלא למטרה ספציפית אישית: לשם שעשועיה המיניים. הגולם מסתובב בבית בעיקר כמעט ערום להוציא אזור חלציים שהרי נועד רק לשעשועיה המיניים של הגבירה.ומכאן הסיפור מתאר את יחסיה המתפתחים של תלמה עם הגולם שמתגלה כדמות אפרורית ועלובה למדי אם כי הוא מגלה לזעמה של היוצרת סימני רצון משלו ואף ערמומיות נכלולית בהמשך, הוא אף מעז - שומו שמיים! להילחם על חיו עד כדי נשיכת וקטיעת ידו של בן דודה של תלמה שמנסה לחסלו ועל ידי הוצאת הפתקה הנותנת לו חיים מגרונו. העורכת של הספר, נועה מנהיים חובבת מדע בדיוני ידועה, שבלאו מיחסת לה חשיבות רבה ביותר בכתיבת הספר באה מרקע זהה לזה של בלאו ממשפחה דתית. תמהני האם יש לראות בספר פעולת גרילה משותפת נגד הקהילה הדתית הלאומית? ובראש ובראשונה נגד גבריה שמוצגים כולם כעדת לא יוצלחים במיוחד כשמשווים אותם לעומת הנשים החזקות והמרשימות כמו הלוחמת מגטו ורשה? אביה של תלמה הוא אדם שמדבר גבוהה גבוהה על החזרת שטחים ששיכים למשפחה בפולין עד שהוא חוטף בפולין אבן שמונעת ממנו להמשיך בכיוון, הדוד מתבלט רק בכך שהוא אוהב להשמיע קטעי חזנות. ויש גם את הדודן, חנן דמות פסיבית לחלוטין (חוץ מסצנה אחת חשובה בספר) שמוצג כלא יותר ככלי למאבק בין שתי הדודניות תלמה ואויבתה נילי. אפילו הרב של הקהילה שטאובר שמגלה (איך? זה בכלל לא ברור) שתלמה מחזיקה בחדרה גולם לא עושה שום דבר בעניין חוץ מלקשקש הזהרות לא ברורות. אם הוא יודע שחברה בקהילה מחזיקה גולם בבית והיצור הוא פוטנציאלית מסוכן מדוע אינו אוסף כמה חברים בקהילה ויוצא להשמיד את הגולם? מדוע אינו קורא למשטרה? או למשמרות הצניעות החרדיים שמן הסתם ידעו מה לעשות בעניין גולם? מדוע הוא רק ממלמל כמה מילות אזהרה באוזניה של תלמה ותו לא? על כך אין בספר תשובה.התשובה האמיתית היא בעולם של שהרה בלאו רק הנשים הן אלו שמסוגלות לבצע פעולה כלשהי. הגברים הם רק כלים פסיביים במאבק האמיתי המתחולל בין הנשים לבין עצמן. דיכוי הגבר כאופציה המועדפת

עיתונאי: למה הגיבורה צריכה כזה גולם-גבר? שהרה בלאו: יש משהו מפתה ברעיון ליצור לעצמך גבר-על, שמיועד למטרה אחת: את תאהבי אותו, הוא יאהב אותך. גבר שאמור לציית לך, יחסים לא שוויוניים. משהו קסם לי בחוסר אנושיותו. הרבה פעמים אני מרגישה שמערך לא שוויוני יותר טבעי ונוח עבורי. (מתוךראיון עם אלון הדר).מי מכן בנות לא הייתה רוצה גבר אישי לשימושה? ובמיוחד אחד כזה שאינו יכול להוציא מילה מפיו. מפתה אולי לאישה אבל לא לגולם. נראה שבלאו הפנימה היטב את הדעות הפמיניסטיות האנטי גבריות בעולם השינקינאי וזה ניכר היטב בסצנת הסאדו מאזו בראשית הספר שבה בן הדוד האהוב חנן נקשר ערום בידי שתי דודניותיו שכל אחת מהן חושקת בו כסוג של משחק ילדים ויש להניח שבלאו מודעת היטב למשמעויות הסאדו מזוכיסטיות של הסצינה.ואחרי הכל מהו הגולם אם לא כלי לסיפוק רצונותיה המיניים של האישה שיצרה אותו? אם נרצה יש כאן המשך ברור של ספרי הסטלגים שבהם נשים חזקות שולטות מינית ומעשית בגברים הנשבים בידיהם. נכון שזה כתוב בצורה הרבה יותר מתוחכמת וספרותית ומנקודת המבט של הצד השני אבל הרעיון הוא זהה רק שעכשיו הוא מוצג בצורה כמעט סימפטית. הקורא מזדהה עם הגיבורה המשעבדת ולא עם העבד שלה. בלאו יודעת לכתוב, אין ספק, אבל הדמות של הגיבורה היא לא סימפטית באופן קיצוני. היא מאופיינת בעיקר בזה שהיא שונאת את כל מי שאפשר. את התלמידות שלה, את הדודנית החזקה והמצליחה שלה, את הוריה ואת שאר בני המשפחה שלה, את עצמה ובערך כל אחד אחר (חוץ אולי מהסבתה גיבורת מרד גטו ורשה הנערצת שהראתה מה אישה חזקה יכולה לעשות). מיזנטרופית מושלמת אבל אולי זאת בדיוק הייתה הכוונה של המחברת. בספר יש קטעים חזקים מאוד בתיאור של הדמויות הלא סימפטיות. כאן יש כנראה ריאליזם קיצוני. לסיכום התוצאה הסופית כתובה היטב אבל גם אחד הספרים המקוממים ביותר שקראתי בזמן האחרון. ואם ניתן לאמר שיכולתי לחוש הזדהות עם מישהו בספר שלה הרי זה רק עם הגולם ומאבקו כנגד היוצרת שלו. אבל אכזבה. גם זה מתגלה כיצור פסיבי שרק פה ושם מנסה להראות סימני מרדנות עלובים כנגד העבדות המינית המתועבת הנכפית עליו.הוא אמנם מגן על עצמו כשבן הדוד העלוב חנן מתנפל עליו וכורת את ידו. הוא גם חונק את אביה של תלמה כשזה מגלה אותם ביחד. אבל לקורא הקפדן יש חשד עמוק שזהו רק ניסיון הגנה על תלמה ולא איום עליה עצמה. לא מן הנמנע שהוא רק ממלא בכך אחרי רצונותיה הכמוסים כעבד מושלם ונאמן.לצערו של הקורא אפילו נסיון המרידה הקטנטן של הגולם ביוצרת האגוצנטרית הסדיסטית שלו מסתיים בלא כלום. הגולם מפנים היטב בידיו של מי הוא נמצא ומעביר ליוצרת המופרעת את השליטה המוחלטת בגורלו בסוף מצמרר אם כי אולי לא מהסיבות שהסופרת שהרה בלאו התכוונה אליהן. הגולם מתגלה כזהה לכל אחד מהגברים האחרים בעולמה הספרותי של שהרה בלאו, בסך הכל עוד אפס מאופס שנותן לנשים לשלוט בו כרצונן שליטה מוחלטת.

נספח: הגולם והיצר המיני.

דיון שלי לנושא דיון שלפי עדותה של בלאו עורר את בה את הרעיון לספר:שאלה נוספת בה דנו בהלכה הייתה שאלת קיום יחסי מין בין גלמים לבני אדם. השאלה תופסת מקום מרכזי בסיפורים ובסרטים מודרניים על גלמים שבהם הם מתוארים לא פעם כקשורים רומנטית לאישה. מן הראוי לציין כאן שרק לעיתים נדירות עוסקים ביהדות ביצירת גלמים נקבות אם כי מוסכם שבאופן תיאורטי לא יהיה בכך כל קושי. מקובל שעל מנת ליצור נקבה יש להשתמש בהיפוך של סדר צירופי האותיות שבאמצעותם ניתן ליצורזכר.בניגוד לסיפורים המרובים על גלמים זכרים, יש במקורות רק שני ספורים העוסקים בגלמים נקבות ובשניהם הם אובייקטים למטרות מין. הספור הראשון עוסק במשורר שלמה אבן גבירול שיוצר גולם נקבה לעבודות הבית וכפי שנרמז בסיפור גם למטרות מיניות. הדבר אינו מוצא חן בעיני השלטונות (הלא יהודיים) והם אוסרים אותו ועל מנת להשתחרר. אבן גבירול נאלץ להרוס את הגולם שלו ולהבטיח שלא יעסוק בכך יותר. בניגוד לשלטונות לא נראה שכותב הספור רואה במעשיו של אבן גבירול משהו רע.

דיון מפורט יותר בשאלת מין בין גולם נקבה ואדם ניתן בידי המקובל החשוב מהמאה ה-16 ישעיהו הורוביץ. בספרו "שבע לוחות הברית" הוא דן בשאלה מה היו המעשים שביצעו בני יעקב אבינו שאותם חשב אחיהם יוסף ללא מוסריים והלשין עליהם לפני אביו יעקב, הוא מסביר שיוסף ראה את אחיו מקיימים יחסים עם נשים להם לא היו נשואים. אולם הורוביץ ממשיך ומסביר (ואיננו יודעים על סמך מה) שלמעשה בניגוד למה שיוסף חשב אחיו לא ביצעו כאן כל עבירה, שכן הנשים לא היו נשים אמיתיות אלא גלמים נקבות אותם יצרו באמצעות ספר היצירה שירשו מאבי סבם אברהם. וכך לדעתו של הורוביץ אין כל חטא ואין כל רע בקיום יחסים עם גלמים נקבות גם אם האדם נשוי מכיוון שאין אינן אנושיות וממילא אין להם מעמד של "אישיות" לפי חוקי התורה וההלכה (וכאן יש לציין שבהלכה היהודית בניגוד למערכות חוקים אחרות אין כלל מעמד של "אישיות מלאכותית" שבמערכות חוקים זרות מסמלות חברות, קורפורציות וכו'). בתקופתנו התייחס הרב צבי הירש שפיה לדבריו אלה של הורוביץ בספרו "דרכי תשובה" מ1967, וקבע שהגלמים הנקבות האלה לא היו אינטליגנטיות וחסרו יכולת דבור אך לא חלק על עצם עמדתו של הורוביץ בנושא. למיטב ידיעתי עד כה איש לא סתר את טענותיו של הורוביץ בקשר להיתר לקיום יחסים עם גלמים נקבות, ועד שזה לא יעשה ניתן לאמר שמבחינת היהדות קיום יחסי מין בין גברים ונשים מלאכותיות הוא מותר. נשאלת השאלה: מה היה קורא אילו הגלמות היו אינטיליגנטיות ומסוגלות לדבר כפי שלינר חושב שאפשרי, במקרה כזה אם היו אחיו של יוסף מקימים איתן יחסי מין בכפיה האם ניתן היה להעמידם לדין באשמת אונס? דומה שההשלכות של פסיקתו של הורוביץ הם שאדם יכול לעשות כרצונו בגולם ללא חשש מאחר שהגולמית אינה בגדר "אישיות". ומה בקשר למקרה ההפוך של יחסים או קשר רומנטי בין גולם זכר ואישה?זהו נושא מרכזי בספורים ובסרטים המודרניים על הגולם, שבדרך כלל מתארים אותו כמי ששואף ל או מנהל ממש קשרים רומנטיים עם אישה (לרוב ביתו היפה של המהר"ל), אולם מבחינת ההלכה דבר זה לא יתכן. אם החכמים מגלים סובלנות בקשר ליחסים בין גברים וגלמות אין להם שום סובלנות למקרה ההפוך, הקונצנזוס בין כל אלה שמתייחסים לנושא הוא שבלתי אפשרי ליצור גולם זכר עם יכולת פריה ורביה ובהשלכה לקיים יחסי מין, בספרו המפורסם של יודל רוזנברג על הגולם של המהר"ל (ספר שהוא אחת מיצירות הזיוף המשפיעות בכל הזמנים לאחר ספר הזוהר) אנו מוצאים את הסיבה האמיתית לכך, באחד הפרקים המהר"ל מעיר שיש להיזהר ליצור גולם ללא יצר מיני אחרת שום אישה לא תהיה "בטוחה ממנו". לא נשאר לנו אלא להעיר בצער שגם פה כמו בכל כך הרבה מקרים אחרים קיים סטנדרט כפול, לגברים מותר סקס עם גולם אך לאישה אסור. נושא שאין עליו כרגע התייחסות במקורות ההלכתיים הוא נושא קיום יחסים הומוסקסואליים (או אם נרצה גם לסביים) בין יוצר וגולם. הומוסקסואליות כידוע נחשבת לחטא חמור ביותר בהלכה היהודית. אך נראה לי שאם ניישם את קביעתו של הורוביץ על אפשרות קיום יחסי מין בין אדם לגולם שהם במקרים אחרים חטא כי אז אפשר להתיר גם זאת אחרי הכול הגולם הוא מעין אדם אבל אינו חיה. יש לזכור ששלמה אבן גבירול יוצר הגולם הנקבה "נחשד" בידי חוקרים אחדים בנטיות הומוסקסואליות כתוצאה מקטעים מסויימים בשיריו, האם ניתן להעלות על הדעת שאבן גבירול היה בונה גם גולם זכר לשירות צרכיו המיניים דבר שהיה מאפשר יתר דיסקרטיות ואולי גם, מי יודע, יתר הנאה? אין שום התייחסות במקורות לאפשרות קיום יחסים בין גלמים וגלמות, אך דבר זה מן הראוי יהיה לתת עליו את הדעת בעתיד שכן אם יחסים כאלה יהיו מסוגלים להביא ליצירת ילדים זה עלול להביא ליצירת קבוצה חברתית חדשה של בני אדם על כוכב הלכת הזה. לקחה אם כך את האפשרות הקיצונית של יצירת גולם בידי אישה ולמטרות מיניות לכיוון שאני מודה ומתוודה שלא חשבתי עליו כלל אם כי בדיעבד אחרי שהיא חשבה עליו הוא אכן נראה ברור וכמעט מובן מאליו.

קישורים: הספר בבוקנט שהרה בלקסיקון הספרות הישראלית פרטים על שהרה פרשת חיי שהרה אלון הדר על שהרה מונולוג של שהרה שהרה מראיינת את עצמה חנה בית הלחמי על שהרה שהרה לא מכחישה הדבר שהרה בבננות השבוע של שהרה שהרה בלאו סופרים פולניים צעירים וזהות מינית חלופית שהרה מנחה תוכנית ילדים

יצר לב אדמה פרק מיצר לב אדמה ראי ראי שעל הקיר: עוד פרק שהרה בלאו על נילי מגיבורות יצר לב אדמה איך לעצב ביהודית :רוני פרצ'ק על עיצוב העטיפה של יצר לב האדמה

ביקורות לא רק כמיהה לאהבה ביקורת חשובה של פאר פרידמן על יצר לב אדמה הגר ינאי על יצר לב האדמה מיני שואה בסלון הפולני: יעל ישראל על יצר לב אדמה גרומיט על יצר לב האדמה רון יניב על יצר לב אדמה יצר.לב. אדמה. יוכי ברנדס על יצר לב אדמה ספר היצירה: מאיה סלע על יצר לב אדמה כי מה יותר אנושי מאהבה לגולם: קרן דותן על יצר לב אדמה ברית ,מילה: תמר נשר רטי: על יצר לב אדמה אדמה משגעת: אריאל לוינסון על יצר לב אדמה הגולם קם על יוצרו :דורון קורן על יצר לב אדמה סקנד לייף: שיר ליברמן על יצר לב האדמה שרה יצחק וטבע האדם מנעוריו: גלעד סרי לוי על יצר לב אדמה לבעלי לב: לילך וולך על יצר לב אדמה נוריתה על יצר לב האדמה בלוג הר הקסמים על יצר לב אדמה אריאל שנבל על יצר לב אדמה הגולם באופן כללי הגולם כשומר ישראל שיח תערוכה על הגולם גולם למניין א גולם למניין ב גלגולי הגולם

 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד