אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מלחמת האדם הזקן / ג´ון סקאלזי


התמונה של דן לחמן

הזמן אי שם בעתיד. ניו דלהי ו-מומבי נכחדו בפצצת אטום. ג'ון פרי בן השבעים וחמש עושה את הדבר הטוב ביותר שהוא יכול. הוא מתגייס לצה"מ, צבא הגנת המושבות. רק הצבא הזה מגייס את הזקנים, מבטיח להם המשך חיים טוב יותר ומרחיק אותם מסביבתם הישנה, זו שהיו בהם צעירים וששם קבורים בני משפחתם וזיכרונותיהם. מקום השרות הוא בחלל, באחת המושבות בכוכבים, אי שם בגלקסיה.

מאז תחילת ימי ספרות המדע הבדיוני, רוברט היינלין וחבריו הראשונים, סוג הספרות הזאת התחלק לשניים, המדע, והבדיוני. הבדיוני הוא הפנטסטי. אותם סיפורים בהם רובין הוד וידידיו ירו בחץ וקשת, או אותם לוחמי חרב מהוללם, שכעת נכדיהם הרחוקים מהם נלחמים בחרבות לייזר ועוברים מיני הרפתקאות שונות ומשונות שבמקום לדהור אליהן על גב סוסתם הם דוהרים לקראתם בחלליות.המדע שבבדיוני היה תמיד מסעיר יותר. סופרים ידעו לצפות את התקדמות ההמצאות המדעיות ולחזות את השפעתן על בני האדם. אחרים כתבו על שינויים חברתיים שחשו שהם מתקרבים ומשתנים. ד" ר ג'קיל ומיסטר הייד הוא על סף המדע הבדיוני לתקופה בה ההפרעות הפסיכולוגיות ופיצול האישיות עוד לא היו מוכרות בצורה מפורשת. ה. ג'. וולס ו-מלחמת העולמות הוא דוגמה לפנטסיה פרנואידית, ש-הוליווד היא ממשיכת הדרך שלה, עם כל אויבי החלל המגיעים להרוס את עולמנו. חרדת הרובוטיקה המוקדמת אצל אייזק אסימוב או היינלין והרוחניות החדשה ב "גר בארץ נוכריה".ואיך אפשר שלא להזכיר את שני הגדולים ארתור סי. קלארק והאודיסיאה בחלל שלו ו-הרברט עם חולית המופלא. שכל אחד מהם הבין חזה והמציא עולמות המבוססים על ראיית עולם חזון והבנה עמוקה. האדם הזקן מטייל בין שני ז'אנרים אלו. ספר זה מבטיח להיות על אודות השינויים בחיי כדור הארץ והאדם.העולם כבר מיושב במושבות רחוקות. את המסע לעולמות הרחוקים עושים בתוך "תרמיל אפונה". צינור הנמשך מכדור הארץ לתחנת חלל, ואיש על הכוכב שלנו אינו יכול להסביר איך התרמיל פועל. החשד המתעורר הוא שיושבי הכוכבים קיבלו מידע מתרבות שפיתחה מדע אחר. כי הרי לא ייתכן שמושבות עונשין שחיים בהם מיני הודים ותושבי ארצות נחשלות שלא הצליחו להמציא שום דבר חשוב על כוכבנו, הצליחו להמציא את ההמצאה המופלאה הזו. צינור הזרימה שמזה מאה שנים לא הייתה בו ולו תאונה אחת.

ביום הולדתו השבעים וחמישה הולך פרי להיפרד מאשתו האהובה. זו שעמדה במטבח לאפות עוגה, שאלה איפה לעזאזל שמתי את הווניל ונפלה מתפתלת בשבץ מוחי ממנו לא החלימה. "קל יותר להתגעגע אליה בבית הקברות, במקום שבו הייתה תמיד אך ורק מתה, מאשר בכל המקומות שבהם הייתה חיה". וכבר מהפתיחה הזו יש הבטחה לכתיבה טובה. בהמשך היום ילך ללשכת הגיוס של צה"מ, חדר אחד קטן לחתום על מסמכי הגיוס לשירות בכוכבים. שירות ממנו לא יחזור יותר לאדמה, כי זה כרטיס לדרך אחת בלבד. את ההחלטה לעקור לכוכבים קיבלו יחד, אלא שהיא מתה לפני הביצוע.בלשכת הגיוס מבהירה לו פקידה אחת יחידה את סעיפי החוזה בינו ובין צה"מ למרות שהחוזה הוא לשנתיים בלבד, לצה"מ הזכות להאריך את החוזה חד צדדית, ועובדה ידועה היא שאיש עוד לא חזר מהכוכבים. סעיף שני מצהיר שהוא מודע למלחמה שהוא יוצא אליה ומוכן לקבל על עצמו את השלכותיה. בסעיף הבא הוא מסכים לקבל כל טיפול רפואי שצה"מ ייתן לו, כזה שכנראה יצעיר אותו ויהפוך אותו להיות חייל. הטיפול בזקנה על כדור הארץ אמנם התקדם, יש ניתוחי השתלות ומיני תרופות לחוליים לא ידועים אך לא לזקנה עצמה. היא מתקיפה אותך, מנותח מושתל או לא. בסעיף הבא הוא מוותר על כל זכויותיו על כדור הארץ, אזרחותו, זיכיון מגורים, דבר המגדיר מראש את נעילת הדרך חזרה לעולמנו. והסעיף האחרון, מהרגע שיחתום ייהפך למת בעיני השלטונות. רכושו יחולק כירושה לפי שנקבע. זכויות הפנסיה מתבטלות וכל מה שקושר אותו לחיים יימחק. מכאן כבר ברור שמה שמתחיל בספר על חיים המציעים צורה אחרת להמשך חייהם של הזקנים תלך ותגיע בסופו של דבר גם למלחמה, זה נרמז בשם הספר, זה הולך ומקבל צביון ויותר מרמז מהרגע שהוא מחליט להתגייס והדברים נעשים כמעט ברורים. את העלייה לחלל מבצעים מניירובי, שם מתכנסים אלף המשולחים למסע הנוכחי. במעלית, שדרך עבודתה לא ממש ברורה לאנשי כוכבנו הנמשכת מניירובי אל המעבורת בחלל. מוכרחים הרי להכניס קצת ענייני בדיון טכני לסיפור.בספינת המושבות, זו שתעביר אותם מתחנת החלל אל הכוכב המיועד להם יעברו סדרת בדיקות, בדיקות מקיפות מאוד ומיידיות שמגלות את כל חולשות הגוף הזקן, עד לגידול סרטני תאי ראשוני. בהמשך יעברו תכנית שינוי והבראה. מבלי לגלות יותר מדי אגיד רק ש-חניף קורישי כתב סיפור בעניין דומה בספרו "הגוף", סיפור שלא נחשב לו כמדע בדיוני אלא משל חברתי בלבד.כך שכן, הזקנים עוברים המרה לגיל עשרים וחמש לערך. צעירים ומחודשים. הפרטים הטכניים המרתקים, בספר. בסופו של תהליך השינוי יש רק מחיר קטן לשלם, צבע העור משתנה לירוק כי לטובתו הוסף לו כלורופיל.אם לרגע, בתחילת הספר נדמה ש-סקאלזי הולך לפתור את בעיית חרדת המוות, כאילו בכוכבים לא מתים, וישנה הבטחת אלמוות, הרי שהתקווה הסמויה הזאת מתנפצת. מתים גם שם.

בתדרוך ראשוני לגבי תפקידם הצבאי מתחוור להם שאמנם הם התגייסו לצה"מ, צבא הגנת המושבות, אך למעשה האנושות שהתפזרה בחלל נמצאת בתחרות עם תושבים תבוניים אחרים על השתלטות. מלחמה קולוניאליסטית בהחלט. האדם נשאר אדם, גם כשהוא לומד להצעיר את גופו ולחזור מגיל שבעים לגיל עשרים.הרס"פ שנובח עליהם במפגש הראשון מוציא את הרוח מהכנפיים של כל המיעוטים, אין כאן מיעוטים, הוא אומר. כאן כולם ירוקים. מיעוטים יש שם, אצל החייזרים. ו-הומואים הם החיילים הכי טובים אם רק ידברו על מערכות היחסים שלהם לפני הקרב ולא בזמן שאיזה חייזר אוכל לזה שהם מאוהבים או נמשכים אליו את המעיים.החלק הבא עוסק באימוני האנשים. בצורך להרגיל אותם ליכולות של גופם החדש. בנוגע לשינוי כל העמדות המנטאליות הקודמות שלהם. בהפיכתם לחיילים מזן חדש. ואז הם יוצאים למלחמה. המלחמה על הנדל"ן בפלנטות. כמובן שישנו אחד ביניהם תבוסתן שמאלני החושב שבמגעים דיפלומטיים אפשר להסדיר בעיות נדלן במרחב עצום כזה. אך קל יותר להלחם.אין פשוט יותר מלייחס לאויב את התפישה המלחמתית שלנו. אומר הפוליטיקאי לשעבר. מרגע זה הספר הופך להיות "קרבי" הם פוגשים גזעים חדשים שלכל אחד מהם שיטת לחימה משלו, אך גם תרבות שהאדם אינו מנסה להבין. כמובן שמשא ומתן אינו חלק מהשליחות הצבאית. הספר הופך להיות תאור גזעים ומלחמות, כראוי לספר מד"ב.וכך, סקאלזי שעל פני הכדור שלנו הוא נגד מלחמת עירק כפי שהוא מצהיר באתר הבית שלו, בחלל הוא משחרר את כל המסורות העתיקות של כותבי חלל אחרים. האדם תמיד צודק במלחמת הכיבוש שלו. מוסר והשאלות מוסריות אינן מקדמות סיפורי מלחמה. ואולי הוא מתכוון לצחוק עלינו? כנראה שלא. העולם האמיתי תמיד מפריע לאידיאלים של השלום, אומר פרי ומגחך בויכוח על האפשרות האחרת. ואולי במרומז סקאלזי מנסה לרמוז לנו שאם וכאשר נגיע אל העולמות האחרים נביא אתנו את רשעות הלב והאלימות האנושית, כי אי אפשר לנו בלי, אי אפשר לנו להיות אחרים.עוברת שנה של מלחמות עד שחייל חדש מבין שהפך להיות מכונת הרג חסרת נשמה בלי מצפון ובלי מוסר, אך מעבר להכרה הצובטת הזו וללא יותר מרגע האנשים החדשים מתאזנים במהותם החדשה. ההכרה או ההבנה הזו אינה משפיעה על תפיסתם את עצמם בהמשך. הספר מכיל כמובן תיאורי קרב, כלי נשק חדשים ומיני הפתעות מהסוג הזה. וכשמישהו נפצע ומאבד איבר מגופו, הידע הרפואי מאפשר להצמיח לפצוע את האיבר במהירות. אין כמעט חרדה אנושית הנוגעת בגוף שהספר אינו מנסה להרגיע אותה. בספר לא עבה במיוחד מצליח הסופר להחליק מחלק לחלק בקלות שוטפת. תיאורי הקרבות השונים מעוטרים במחשבות על טקטיקות מלחמה שונות, לכל חובבי ז'אנר המלחמות. הספר נוגע במה שעשוי היה להיות שאלות קיום מהותיות וקשות, אך הוא עושה זאת בצורה קלילה, נוחה לקריאה, ובסופו של דבר מעבר לניסיון לדמיין עולם חדש אמיץ צריך ליהנות מהקריאה והספר הזה בהחלט גורם להנאה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר