אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

קורדוויינר סמית: בורא העולמות


התמונה של אלי אשד

מארטאל כעס. הוא לא ניסה אפילו לשנות את דמו כדי לסלק את הכעס. (הסורקים חיים לשווא מאת קורדוויינר סמית מתוך "מבחר הסיפורת הבדיונית , כרך ב' " בתרגום עמנואל לוטם , הוצאת עם עובד 1981 )

בשנת 1954 הופיע בארה"ב ספרו של הפסיכולוג הידוע רוברט לינדנר (האיש שהמציא את הביטוי "מורדים ללא סיבה" כדי לתאר את בני העשרה הזועמים של שנות החמישים) "השעה בת חמישים הדקות"( שתורגם גם לעברית בידי בינה קפלן ב-1961 בהוצאת מצפן שפירסמה כמה וכמה ספרי מדע בדיוני מוקדמים) שתיאר מקרים שונים של מטופלים מעניינים שבהם טיפל. המקרה המעניין מכל תואר בפרק האחרון בספר "הספה הסילונית". המדובר היה במטופל שהשם שניתן לו בספר של לינדנר היה "קירק אלן". הנ"ל היה בתיאורו של לינדנר פיזיקאי שהאמין שיש לו חיים כפולים בכוכב אחר. מהשיחות הארוכות שהיו ל-לינדנר עם אותו "קירק אלן" התברר שהלה עבר בילדותו התעללות מינית בידי אומנת נימפומנית. בבגרותו הפך למדען ובין השאר נתקל בסדרת ספרי מד"ב שבה גילה עניין מיוחד. מהתיאור של לינדנר סדרה זאת נראית כשילוב של הסידרה של אדגר רייס בוראוז על ג'ון קרטר איש כדור הארץ שמגיע למאדים עם הסידרה של א.א. סמית על "איש העדשה " קימבל קיניסון .אותו קירק אלן התחיל להאמין מסיבות שונות שהיו קשורות לחייו הרומנטיים הלא מספקים (שלינדנר כפסיכולוג ראה בהם את שורש כל הרע) שגיבור הסדרה הנ"ל הוא הוא עצמו וכי המתואר שם הוא הביוגרפיה של חייו בעולם אחר. הוא הגיע למסקנה שהספרים משמשים להדרכתו ומילא את הרווחים בין הכרכים ב"זכרונות" דמיוניים משלו. חייו הפכו כעת למחולקים בין עבודתו כמדען ובין חייו הדמיוניים על אותו כוכב לכת מרוחק שהוא היה שליטו על פי הסדרה (אולי תחת השם "קפטין קירק "?). ועל חיים אלה כתב "קירק אלן" כמות עצומה של חומר.

לינדנר הגיע למסקנה שרק אם יעמיד פנים שהוא מתעניין בעולמו הדמיוני של הפציינט יוכל להתקדם בריפויו וביקש מאלן לקבל את החומר שהכין עד כה על הכוכב. חומר זה כלל את:רשימות של שמות ומונחים שהיו כתובים על 100 עמודים. 82 מפות צבעוניות משורטטות בקנה מידה, 23 גופים שמימיים בארבעה שרטוטים, 31 שירטוטים של גופים ארציים על הכוכבים האלו ....12 טבלאות גינאלוגיות, תיאור בן 18 עמודים על המערכת הבין כוכבית שאליה היה קשור כוכבו של קירק אלן בלווית 4 טבלאות אסטרונומיות כל טבלה לעונה אחרת ...כ-200 עמודים המתארים את תולדות האימפריה שקירק אלן משל בה וטבלת תאריכים ושמות של קרבות או של אירועים היסטוריים מיוחדים במינם .. סדרה של 44 תיקים המכילים מ-2 עד 20 עמודים כל אחד וכל אחד מהם מטפל בשטח אחר של הכוכב שעליו משל קירק אלן... כותרות טיפוסיות היו: סקירה על בעלי החיים שבסרום אולמה 1 "מערכת התחבורה של סראנב,...הפרה פסיכולוגיה של סרום נורברה x " "רישום של התיאוריה על אחידות השדה והמיכניות של דרך הכוכבים למסע אל החלל " ... התפתחות המוח המיוחדת של הקריסטופידים של סרום נורברה x".... ולבסוף 306 ציורים מהם בגיר ומהם בעיפרון ובהם אנשים צמחים רמשים כלי נשק , כלים ומכונות, צורכי לבוש, מכשירים ורהיטים" (מתוך השעה בת חמישים הדקות בתרגום בינה קפלן).לינדנר השקיע את עצמו בכל החומר העצום הזה הוא החליט לקחת חלק בפסיכוזה של המטופל בו וכך לבסוף להוציא אותו ממנה. אך לאט לאט "שקע" בה בעצמו יותר ויותר הוא מצא את עצמו מוקסם מהעולם הדמיוני של קירק אלן והתקשה יותר ויותר לצאת ממנו בעצמו. הוא מספר שהיה חובב מושבע של סיפורי מדע בדיוני והכיר סיפורים של ריי ברדבורי וואן וגט ושות' אם כי העדיף את ג'ורג' אורוול ו-הכסלי וכך היה קל לו להזדהות עם העולם של קירק אלן.יותר ויותר לינדנר חיפש אחרי שגיאות ואי התאמות בעולם הדמיוני של אלן מאחר שאלה נראו כפוגמים בתחושת האמינות שהייתה לו עצמו לגבי העולם זה ולא כדי להוציא את אלן מטירופו. ואז קרה דבר מדהים: קירק אלן החל להיות מודאג לשפיותו של המטפל בו והודה לפניו שהוא שיקר וכי לאמיתו של דבר התפכח מהעניין לפני שבועות רבים. הוא המשיך עם כל זה רק בדרישתו של לינדנר עצמו. "מה כוונתך ב"נתפכחתי " ?בדיוק מה שאמרתי. הגעתי למסקנה שהייתי מטורף . הגעתי למסקנה שדמיינתי דמיונות שוא במשך שנים שמימי לא ערכתי שום "מסעות". שכל זה היה פשוט –פשוט טירוף". ובכן מדוע העמדת פנים ?" שאלתיו "מדוע המשכת לומר לי..?" "משום שחשתי שאני חייב לעשות זאת" אמר "משום שחשתי שאתה רצית שאעשה זאת".לינדנר מסיים את סיפורו:חלפו שנים מאז שראיתי את קירק אלן אך אני הוגה בו תכופות ,בו ובימים שנדדנו יחדיו במערכות השמיים. ולעיתים כשאני נושא עיני למעלה אני מחייך אל עצמי ולוחש:"מה העניינים עם הקריסטופידים ?"מה נשמע בסראנב"?

סיפור זה של לינדנר זכה לפירסום רב בתחום המד"ב. הסופר בריאן אלדיס אף הכניס אותו לאנתולוגיה של סיפורי פנטסיה בעריכתו בראשית שנות השישים. הפרשיה הוסרטה לטלוויזיה ואף שימשה כבסיס לספר ולסרט הידועים "קיי פאקס" על חולה נפש שמאמין שהוא חייזר. יש הטוענים שיש לראות בפרשיה זאת כמקדימה לכל סיפורי המטופלים בימינו שטוענים בפרטי פרטים שנחטפו בידי חייזרים בעב"מים ומשכנעים בכך אף את הרופאים המטפלים בהם. אלא שלמטופלים אלה אין האומץ להודות לבסוף שהכל היה דימיון בניגוד לאותו קירק אלן.כתוצאה מהפרסום הרב התעוררה סקרנות עצומה בשטח המד"ב: מי היה אותו מטופל שדמיונו היה כה חזק ומשכנע עד שגרר בעקבותיו רופא מטפל אינטילגינטי כל כך כמו לינדנר? היו שמועות שהמדובר היה באדם בשם "ג'ון קרטר" כשם גיבור הסדרה של אדגר רייס בוראוז. אך היום ידוע שלינדנר שינה במעט את הפרטים. כיום נראה לאחר מחקר שנערך בנושא שהמטופל המוזר שלו לא היה פיזיקאי אלא איש מדע המדינה ואיש ביון. הוא היה אדם בשם פאול לינברגר שהפך לסופר מדע בדיוני תחת השם "קורורינר סמית". והוא הציג לפני לינדנר גירסה מוקדמת של היקום שסביבו כתב לאחר מכן סדרה של סיפורי מדע בדיוני שנחשבת היום לאחת הקלאסיקות הגדולות של הז'אנר.פאול לינברגר שכתב סיפורי מד"ב תחת השם קורדוינר סמית הוא אחד הסופרים ויוצאי הדופן ובעלי הדמיון העשיר ביות ב מד"ב של המאה העשרים. פרסומו רק הלך וגדל מאז מותו ב-1966 אם כי במהלך חייו חיבר רק מספר קטן ביחס של סיפורי מד"ב. ל-סמית היו חיים מעניינים ביותר גם עבור סופר מד"ב (ולינדנר הציג בספרו במכוון גירסה מעוותת של חיים אלה כדי למנוע את זיהויו) הוא היה מומחה לענייני סין (הוא גדל בסין וסנדקו היה המנהיג הסיני הלאומני סון יאט סאן שאביו היה יועץ בכיר ביותר שלו) איש ביון, שהיה אחד מהאמריקנים שסייעו למישטר צ'אנג קי שיק בסין לפני כיבושה בידי הקומוניסטים של מאו, ומאוחר יותר לאחר שעבר לטייואן, ומומחה לענייני מלחמה פסיכולוגית נושא שכעליו חיבר את אחד הטקסטים הידועים ביותר שהייתה לו השפעה בינלאומית. בו זמנית עבר את הטיפול הפסיכולוגי בידי לינדנר שכן הממונים שלו היו מודאגים מדמיונו העשיר שהתפרץ בזמנים הבלתי צפויים ביותר. ייתכן שהיה זה בעקבות הטיפול והשיחות עם לינדנר חובב המד"ב שלינברגר החליט לשלוח סיפורי מד"ב לפירסום במגזינים, זאת לאחר שכבר ניסה את כוחו בכתיבת ספרים ריאליסטיים ובמותחן על רקע המלחמה הקרה תחת שמות בדויים שונים וללא כל הצלחה. אך גם במד"ב חלפו שנים עד שהחל סמית להתפרסם שכן היה יותר מדי יוצא דופן. הסיפור הראשון שלו (וכיום גם המפורסם ביותר) "הסורקים חיים לשווא" לא התקבל לאף כתב עט מוביל של מד"ב שכן העורכים פשוט מצאו אותו מוזר מדי. רק שנים לאחר כתיבתו ב-1950 הוא הופיע במגזין נידח ממדרגה חמישית בשם "פנטאסי בוק", שסיפור זה היה הסיפור בעל הערך היחיד שהופיע שם לצד הסיפור הראשון של הסופר הידועה אנדרה נורטון.

ייתכן מאוד שסיפור זה היה הופך להיות גם האחרון של סמית, כתוצאה מחוסר העניין של העורכים אבל למזלם של חובבי המד"ב אז מספר סיפורי המד"ב עוד היה מצומצם למדי ושני אנתולוגיסטים שונים פרדריק פול ו-ג'ודית מריל שמו לב לסיפור ופרסמו אותו בקובץ סיפורים בעריכתם ובכך פירסמו את שמו של סמית בתחום ואיפשרו לו לפרסם סיפורים נוספים (זה לא היה יכול לקרות מן הסתם היום כשאשר יש שפע אדיר של סיפורי מד"ב ופנטסיה ובהחלט אפשר להעלות על הדעת שמופיעים סיפורים מופתיים שאיש לא שם לב אליהם בגלל שאינם מופיעים במקומות ידועים). כמה סיפוריו של סמית הם מיוחדים במינם גם מבחינת צורתם מה שלא הקל על קבלתם בשנות החמישים. הם לא רק מתארים עתיד מוזר וצבעוני במיוחד, אלא הם גם כתובים בצורה מיוחדת המושפעת מסיפורים סינים עתיקים שלינברגר הכיר ואהב. הם מביאים לקורא את הפואנטה של הסיפור יש מההתחלה ואחר כך הם מתארים כיצד הסיפור עוות ושונה במשך אלפי הנשים מאז שהתחולל והפך לאגדה. יש שרואים בסמית את הסופר האוריגנינלי והחדשני ביותר אי פעם במד"ב במיוחד בדרך שבה שילב מוטיבים סיניים ומערביים ביצירותיו ואת ההיסטוריה של העתיד שלו כעשירה ביותר מסוגה.כמעט כל סיפוריו של קורדוינר סמית התחוללו באותו יקום דמיוני אך במהלך היסטוריה ארוכה ועשירה במיוחד, ההיסטוריה של "האמצענות" נקראת על שמו של המוסד ששולט במין האנושי בעתיד הרחוק. סמית החל לכתוב סיפורי מדע בדיוני עוד כשהיה בגיל 15 וכל הקריירה שלו ככותב מד"ב בגיל מבוגר עסקה בפיתוח והרחבה של עתיד זה שסיפורים ששונים שלו ממלאים בו חורים שונים וכמובן ניתן למצוא את סימניו גם בסיפור-מאמר של לינדנר. אך בגלל מותו בגיל צעיר יחסית של לינברגר לעולם לא נדע כיצד התכוון לסיים את ההיסטוריה הזאת כפי שלעולם נדע כיצד התכוון אסימוב לסיים את ההיסטוריה של העתיד של המוסד.ההיסטוריה של העתיד של סמית מתחילה לקראת סיום העידן הראשון של חקר החלל כאשר התרבות האנושית מושמדת בשורה של מלחמות הרסניות. "בני האדם האמיתיים" מושמדים כמעט כולם והאחרונים שבהם מתבצרים בערים בזמן ש "הבלתי נסלחים" (כנראה תוצרים של הנדסה גנטית ואולי מוטציות כתוצאה קרינה גרעינית) מסתובבים סביב הערים החסומות בפניהם. למזלו של המין האנושי בני משפחה של מדען גרמני בשם וומכט מאמצע המאה העשרים (משפחה שלה היו קשרים אפלים עם הנאצים) נמצאת מוקפאת ומוקמת לתחיה.

בני משפחה זאת עם הויטאליות הקדומה שלהם מקימים למעשה לתחיה את המין האנושי, יוצרים עידן חלל חדש ומקימים מוסד חדש לשלוט במין האנושי, מעין אליטה ביורוקרטית –צבאית שהיא מטיבה ורודנית בו זמנית בשם "האמצענות" שעל שמה נקרא היקום של סמית אנשי האמצענות אינם רואים את עצמם רק כשליטים אלא רואים את תפקידם במשמעות דתית ממש כעצבי עתידו של המין האנושי, מה שיכול לעורר אי נוחות בקוראים לגביהם.סיפורו המפורסם של סמית "הסורקים חיים לשווא" מתרחש באחד השלבים המוקדמים בתולדות יקום זה כאשר ספינות חלל יכולות לנוע רק בעזרת בני אדם מיוחדים שעברו שינויים גנטיים שאיתם הם יכולים לסרוק את עצמם ולמנוע מעצמם את "אימת החלל" הקטלנית לכל אחד אחר וכך להעביר את הספינה ונוסעיה במסעם הארוך בביטחה. הסיפור שבהחלט היה יוצא דופן לגבי הזמן שבו נכתב עוסק בחייהם המוזרים, וממנו ברור שהרבה מאוד התרחש ביקום שבו מתרחש הסיפור לפני התרחשותו. אך רק לאט לאט החל סמית לחשוף את הנעשה ביקום המוזר שלו. בשלב מאוחר יותר מוחלפים הסורקים בסוג אחר של ספינות שמונעות בידי מפרשים פוטוניים מאסיביים (בסיפור בשם "הגבירה שהשיטה את הנשמה" שהופיע בעברית בפנטזיה 2000 מספר 19).לבסוף מתגלה סוג של מסע בחלל כמעט מיידי, אלא שלרוע המזל מתגלה שספינות שמשתמשות בסוג זה של מסע בחלל מותקפות בידי יצורים מפלצתיים "דרקונים" ויש להגן עליהם בידי טכנאים טלפטיים וחתוליהם הטלפטיים גם הם בסיפור "משחק החולדה והדרקון" סיפור שרומז בין השאר לאפשרות קיומם של רגשות רומנטיים בין אדם וחתולה במה שאנו היינו מכנים "בסטיאליות".לאורך אלפי השנים של שלטון האמצענות במין האנושי היא נהפכת לחזקה יותר ויותר ובסופו של דבר אף מסוגלת להציע סם שנותן כמעט אלמוות "הסטרון" מכוכב "נוסטרליה" כוכב שיושב בידי קולוניסטים מיבשת אוסטרליה הודות לסם זה לאמצענות יש כעת שלטון נצחי בזמן שתושבי הכוכב הופכים לעשירים ביותר בגלקסיה. המין האנושי מגיע תחת שלטונה של האמצענות לסוג של אוטופיה אך אוטופיה משעממת וסטטית שמביא לקפיאתו על השמרים ולשקיעתו של הגזע האנושי. הפושעים השונים כנגד הממשלה וכנגד אחיהם בני האדם נשלחים לכוכב הכלא "שאול" אולי כוכב הכלא המצמרר ביותר בספרות המד"ב כולה שהוא המיקום של אחד מסיפוריו החזקים ביותר של סמית "כוכב בשם שאול". הסיפורים האחרונים בסדרה עוסקים בהוצאתו של המין האנושי ממצב הדקדנטיות שלו והחזרתו למצבו הקודם של מאבק סבל ודמעות על מנת שיוכל להשיג יעוד דתי כלשהו בעתיד הרחוק ביותר. וזה קורה הודות לגזע בעלי חיים מאונשים ה"תת אנשים" (כלבים שוורים, ציפורים וכמובן גם חתולים , מין שדומה שסמית רחש לו חיבה אפילו יותר מאשר לבני אדם) שקיבלו אינטליגנציה הודות להנדסה גנטית . הם הופכים לעבדיהם של בני האדם , אבל בהם גם נשמרים כל אותם רגשות ותכונות שבני האדם איבדו. הודות לכמה בעלי חיים מאונשים הרואיים וכמה תומכים סימפטיים ב"אמצענות". שמבינים את הערך שיש לתת אנשים למין האנושי המנוון. בסופו של דבר לתת אנשים האלה כמו גם לרובוטים יש הרבה מה ללמד את המין האנושי לגבי "אנושיות" ודת.ספרו באורך מלא של סמית "נורסטראליה" מתאר את מסעו של אדם צעיר ועשיר לכדור הארץ שהוא בעליו שם הוא פוגש את ה"תת אנשים" ועד למאבקם נגד שיעבודם.

בסיפורים הקיימים מאבקם של "תת האנשים" לזכויות אזרח לא הושלם מעולם אם כי היה לו קשר לרנסאנס חדש של המין האנושי שנוצר בידי האמצענות, רנסאנס שהוא תוצאה של ביטול האלמוות, החייאת המחלות, החייאת הסכנה והרגשות ישנים של עצב, כעס, פחד כמו גם את הסכנה וחוסר הוודאות וכו' שבלעדיהם אין המין האנושי יכול להתפתח. סמית רומז שבעתיד הרחוק בעלי החיים יקבלו את אותה התגלות דתית שבני האדם יקבלו שתעלה אותם לדרגה גבוהה יותר של מודעות רוחנית וקוסמית בהתאם לתיאוריות של ההוגה הדתי הקאתולי טילארד דה שארדין שהשפיע מאוד על לינברגר שנעשה נוצרי דתי מאוד בשנות חייו האחרונות.לינברגר נפטר ב-1966. היו לו תוכניות מקיפות ביותר להמשך פיתוח היקום הדמיוני שלו אך אלא לא הגיעו לכלל מימוש ולמרבית הצער רוב פנקסיו שבהם תיאר את תוכניותיו נעלמו. אישתו שהייתה מעורבת מאוד בכתיבתו השלימה כמה מסיפוריו שהיו קיימים רק בתקצירים. כיום יותר מאי פעם הסיפורים שלו נחשבים לכמה מיצירות המופת של זמנו ובניגוד לרוב סיפורי המד"ב של אותה התקופה הם לא התיישנו כלל דווקא בגלל מוזרותם הכללית. לעברית תורגם מבחר מייצג של מיטב סיפוריו של סמית בשם "כוכב בשם שאול " בתירגום עמי שמיר, כולל הקדמה מעניינת על המחבר ויצירתו בהוצאת עם עובד ב-1981. ב-1986 פירסמה אותה הוצאה את הרומאן שלו נורסטריליה בתרגום מיכאל תמרי .אתר מקיף על סמית שנוצר בידי בתו

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד