אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מנהרת הזמן


התמונה של אלי אשד

האור שבקצה מנהרת הזמן

שני מדענים אמריקניים אבודים במבוך המרצד של עידני עבר ועתיד, במהלך הניסויים הראשונים של הפרויקט הגדול והסודי ביותר של ארה"ב: מנהרת הזמן! טוני ניומן ו-דאג פיליפס מוצאים את עצמם כעת נופלים חסרי ישע על הרפתקה פנטסטית חדשה. איפה שהוא במסדרונות האינסופיים של הזמן!!! (הפתיחה לכל פרק של סדרת "מנהרת הזמן",1966). בתשיעי לספטמבר 2006 מלאו 40 שנה בדיוק להקרנתה הראשונה בארה"ב של אחת מסדרות המדע הבדיוני המוכרות ביותר לציבור הישראלי: "מנהרת הזמן". סדרות וסרטי מדע בדיוני העוסקים במסע בזמן רחוקות מאוד מלהיות יוצאי דופן היום. ניתן למצוא אותו בסרטים חדשים כמו "אפקט הרעם" המבוסס על סיפור של המדע הבדיוני רי ברדבורי ועוסק בהשלכות של הריגה לא מתוכננת של פרפר בידי צוות ציידים הנוסעים בזמן והסרט "אפקט הפרפר 2" שעוסק בנושא דומה. רבים מאיתנו זוכרים היטב את סדרת "חזרה לעתיד" משנות ה-80 העוסקת בהרפתקאותיו של מרטי מקפלי בתקופות שונות בעבר ובעתיד היא אחת הסדרות המצליחות ביותר בתולדות הקולנוע העולמי.ויש גם את הסדרה הבריטית המפורסמת "דוקטור הו" שעוסקת מזה עשרות שנים בעלילות נוסע בזמן בתקופות ועולמות שונים וישנם עוד דוגמאות רבות מספור, במיוחד מהשנים האחרונות כאשר הנושא הפך לפופולארי במיוחד בספרים, סרטים וסדרות טלוויזיה.אבל איך שהוא בתודעה של הישראלי הממוצע כאשר הוא חושב על נושא המסע בזמן האימאג' הראשון שיעלה יהיה של "מנהרה המגיעה לאינסוף". מנהרת זמן. המנהרה מסדרת הטלביזיה בשם זה. סדרה זאת הוקרנה בישראל בראשית שנות השבעים פעם אחרי פעם. הייתה זאת אולי סדרת המדע הבדיוני הראשונה מסוגה שהוקרנה כאן.

מנהרת הזמן שודרה בישראל לראשונה בשחור לבן בטלוויזיה הכללית לפחות פעמים: פעם אחת ב- 1973 (ערב מלחמת יום הכיפורים), ופעם שנייה ב-1976-77. בלימודית היא הוקרנה לראשונה בצבע בחופשות החל מקיץ 1982 ובחופשי הקיץ של 1983-1985.

בטלוויזיה הלימודית "מנהרת הזמן" הוקרנה לראשונה במסגרת התוכנית "רואים 6-6" ששם מנהרת הזמן הייתה אחת המתמודדות בקטגוריה שנקראה 'כמעט שעה' שבמסגרתה שנים רבות לפני תוכניות כמו כוכב נולד שבה הצופים מעורבים בתהליך הבחירה, הצופים היו בוחרים מהבית להקרנה בתוכנית פרק מאחת מכמה סדרות מוצעות ובהן "מנהרת הזמן". "מנהרת הזמן" הייתה הזוכה הכמעט קבועה. לא הייתה זאת סדרה מאריכת ימים כמו סדרת "מסע בין כוכבים" המקורית שהוקרנה באותו הזמן, ובארה"ב מולדתה היא זכתה רק להצלחה מועטה והחזיקה מעמד עונה אחת ושלושים פרקים. אך מסיבות שונות ובהן עצם ראשוניותה ושידוריה החוזרים הבלתי פוסקים היא נחרטה בזיכרונו של דור שלם בישראל כפי שארע רק למעט סדרות אחרות מתקופתה. כיום הודות להתפתחויות הטכנולוגיות אפשר להשיג את כל 30 פרקי הסדרה פלוס תוספות שונות על קלטות די וי די.הנוסעים הראשונים בזמן סדרת מנהרת הזמן עלתה על המסכים בארה"ב בספטמבר 1966 כמעט בו זמנית עם סדרת "מסע בין כוכבים" המפורסמת. הסדרה עסקה בהרפתקאותיהם של שני מדענים: דוקטור טוני ניומן (שאותו גילם ג'מס דארן) הצעיר הרומנטי והאימפולסיבי ודוקטור דאג פיליפס (רוברט קולברט) המבוגר והאחראי. הסדרה תארה את מסעותיהם של השניים בעבר ובעתיד.

טוני

טוני ניומן (ג'מס דארן)

השניים עומדים בראש הפרוייקט הסודי ביותר של צבא ארה"ב, בניית מנהרה שתוכל לשלוח אנשים לתקופות שונות בזמן לפי בחירתם ובו בזמן תאפשר לצוות השיגור לצפות בכל הקורות עמם ואף לשלוח להם עזרה בעת הצורך. המטרה: השגת היכולת עבור ממשלת ארה"ב לשלוט ולכוון את ההיסטוריה כרצונה. מטרה שבדיעבד 40 שנה אחרי. כבר אינה נראית ראויה ופוליטיקאלי קורקטית כל כך כפי שהיא נראית לצוות הגיבורים, היא אפילו נראית מסוכנת מאוד. איתרע המזל וכתוצאה מקיצוצים בתקציב שהוטלו מגבוה, על פי הוראתו של סנטור חטטן, הפרויקט עומד להתבטל מאחר שכמו פרוייקט מודרני של השמדת טילים ורקטות בעזרת קרני ליזר, הוא סווג כפרויקט שאיננו מסוגל להוכיח את עצמו כלכלית.נחוש בדעתו שיש שלפרויקט אפשרות להוכיח את עצמו מבחינה כלכלית וצבאית, דוקטור טוני ניומן העקשן משגר את עצמו ונקלע לסכנה. דוקטור פיליפס יוצא בעקבותיו כדי להצילו והשניים מוצאים את עצמם בשנת 1912 על ספינה בשם הטיטאניק מספר שעות לפני שקיעתה. ובהמשך הצמד מנסים להציל את הטיטאניק ולמנוע את שקיעתה אך ללא הצלחה. בסיום העלילה כאשר צוות המנהרה מצליח להעביר את הצמד חזרה לבסיס היציאה הם מוצאים את עצמם כנוסעים לא קרואים ברקטה היוצאת לחלל בעתיד הרחוק של שנת 1978 למסע המאויש הראשון למאדים.מנהרת

בעלילותיהם של שני המדענים במסעותיהם בזמן צופה צוות מהמנהרה שיכול לצפות בעלילותיהם ואף לשגר אותם מזמן לזמן אבל אינו מסוגל ליצור עימם קשר ואינו יכול להתערב יותר מידי בקורה להם. עיקר יכולותיו של הצוות מסתכמות בשיגור בסוף כל פרק של הגיבורים לתקופה אחרת רק כדי שטוני ודאג יסתבכו שם בעוד הרפתקה מסוכנת בפרק הבא.מכאן ואילך במשך 30 פרקי הסדרה, שני הגיבורים מוצאים את עצמם בתקופות שונות ומשונות שאליהן הם מגיעים בראשית כל פרק ועוזבים בסופו. במהלך הסדרה מגיע הצמד לתקופת הדינוזאורים, לעיר הקדומה טרויה ועוזר ליוונים בכיבושה באמצעות סוס העץ? צמד המדענים ממשיך במסעותיהם בזמן ומגיע לתקופתו של המלך ארתור. הם פוגשים את הקוסם מרלין, המתגלה כבעל כוחות כישוף אמיתיים (ושאף חוזר בעקבותיהם להווה ונפגש עמם). המדענים מגיעים לתקופתו של רובין הוד, לתקופת שלטון הטרור של רובספייר בצרפת ולימי מלחמת האזרחים בארה"ב ומונעים התנקשות בחייו של הנשיא לינקולן. כשהם מגיעים במסעותיהם אל המערב הפרוע בארה"ב הם פוגשים בין השאר את גנרל קאסטר ואת הפושע בילי הנער. במסעם לאי השדים הם פוגשים את האסיר אלפרד דרייפוס (אם כי לא הייתה כאן שום התייחסות ליהדותו). בתקופת ההתקפה היפנית על פרל הרבור ניומן מצליח לחזור לתקופת ילדותו ופוגש את אביו. במסעו בזמן הוא חוזר לימי ראשית הפרויקט ופוגש את פיליפס בתקופה שזה עדיין לא הכיר אותו.

 

היריבים שבהם נאבק הצמד היו יכולים להיות מוזרים יותר מאשר סתם ברברים ורודנים היסטוריים. אלה כללו את רוחו הרצחנית של הקיסר המטורף נירון שבה הם נאבקים דווקא בזמן מלחמת העולם השנייה. בשלוש הזדמנויות שונות הם נאבקים במסעותיהם בזמן בחייזרים מכוכבים אחרים שמבקשים לכבוש את כדור הארץ. בשתי הזדמנויות שונות הם נאבקים באנשים מהעתיד באמצעים מתוחכמים ומתכננים להשתלט על תקופות העבר. הם עוקבים אחר פושע ומגיעים אל העתיד הרחוק שבו החברה האנושית בנויה בצורת כוורת (ככל הנראה פיתוח של החברה הקומוניסטית של הזמן). הם אף נאבקים במדען הונגרי מטעם המעצמה הסובייטית בת זמנם המתכנן ליצור עבורה מנהרת זמן.באחד הפרקים היותר מוזרים בשם "חומות יריחו" השניים מגיעים לארץ ישראל במאה ה12 לפני הספירה לעיר התנכית יריחו ושם משמשים שני המדענים כמרגליו של המצביא יהושע שתרמו את חלקם בלכידת העיר. פרק זה משום מה לא הוקרן בישראל בהקרנה הראשונה של פרקי הסדרה בשנות ה-70. האם היה כאן רצון למנוע פגיעה ברגשות הצופים הדתיים כאשר דמויות המרגלים התנכיים מתוארים כנוסעים בזמן? ארוין אלן יצר בסדרה זאת שלו כמה פעלולים מרשימים ביותר לזמנם ובראשם הדגם המרשים מאוד של מנהרת הזמן עצמה המתמתחת למעשה עד אין סוף לעבר ולעתיד כשהיא מלאה וגדושה בצבעים פסיכודליים. הפיילוט שהיה אז אחד מסרטי המד"ב הטלוויזיוניים היותר טובים היה כרוך בהוצאות עצומות יחסית לאותה התקופה: חמש מאות אלף דולר. היה זה הסכום הגבוה ביותר שאי פעם הושקע עד אז, בפיילוט של סדרת טלוויזיה.

המדענית

המדענית אן מקגרגור (לי מריווטר)

כנראה כדי להוזיל את העלות, קטעים רבים בכל פרק נלקחו מסרטים היסטוריים ישנים שעסקו בתקופות שבהן ביקרו הגיבורים. צופה חד עין יכול היה לקלוט מייד שמדובר בקטעים שנוצרו עבור סרטים שונים שבהם נראו על המסך אלפי ניצבים לעומת שלושה עד ארבעה ניצבים שהופיעו בכל פרק של "מנהרת הזמן". פרט לגיבורים ניומן ופיליפס התבלטה בצוות המדענית אן מקגרגור (לי מריווטר) שהייתה אז יוצאת דופן. זוהי אולי הדמות הנשית הראשונה של מדענית המשתתפת באופן קבוע בצוות סדרה בטלוויזיה האמריקנית שתפקידה הוא יותר מסתם לצרוח או להתעלף. מבחינה זו הייתה בהחלט פריצת דרך עבור הוליווד. אבל הפריצה הייתה מוגבלת מכיוון שלגברת מקגראגור הייתה בכל זאת ה נטייה להיכנס לפאניקה אחת לכמה פרקים, גם בשל סידרה של פיצוצים שונים ומשונים שעברו על המנהרה. אז נאלצו הקולגות הגבריים ובראשם המפקד הצבאי של הפרויקט הגנרל קירק (ויט ביסל) לתפוס את מקומה של המדענית וללחוץ על כל מיני כפתורים שמשמעותם ותפקידם היו ונשארו לא ברורים וכל זאת בניסיון נואש להציל את טוני ודאג.גם צמד הגיבורים טוני ודאג נראים כדמויות משעממות למדי פרט לעובדה שהם התגלו כבעלי אגרופי ברזל וכישורי לחימה מדהימים ממש עבור מדענים "חנונים" והיו מסוגלים להתגבר באמצעותם על מגוון של אויבים לאורך התקופות.אולם בשנים האחרונות הועלתה פרשנות מודרנית לגביהם שהפכה את הצמד המשעמם למעניין יותר: עובדה: הם לבושים תמיד בבגדים הדוקים ובחולצות פסים הדוקות עוד יותר.עובדה: בדרך כלל אין בחברתם אישה .הם אינם מגלים עניין מיוחד בנשים היפות הרבות שנקלעות בדרכם בכל פרק ופרק.עובדה: הידידות בינהם נראית הדוקה במיוחד: השניים תמיד דואגים זה לזה ומרגישים שלא בנוח אם אינם נמצאים זה בקרבת זה.מסקנה: המדובר בזוג הומוסקסואלים .אם נרצה אפשר גם לראות בעצם מנהרת הזמן המתקדמת אל האינסוף, סמל מיני ברור.מקורותיה של מנהרת הזמן

את "מנהרת הזמן" יצר אלן בהשראת שני מקורות שונים. אחד מהם היו ספריו של סופר מדע בדיוני ידוע בשםמורי ליינסטאר (מהאנשים הראשונים שחזו את האינטרנט בסיפור מדע בדיוני ) ב-1964 הוא כתב ספר על מסע בזמן בשם time tunnel וב-1966 חיבר ספר נוסף לילדים בשםtunnel through time . הוא כתב גם את העיבודים של הסדרה עצמה לספרים שאחד מהם נקרא (באופן מבלבל למדי)the time tunnel (1967) והפעם היא מבוסס על הסדרה ושונה לחלוטין מהספר הקודם. שני הספרים שכתב על פי הסדרה היו למעשה סיפורים חדשים לחלוטין עם הדמויות ובהם הגיבורים והצוות שמאחוריהם עובדים במפורש על שינוי העבר כדי להפוך את העולם למקום בטוח יותר לדמוקרטיה ובטוח הרבה פחות לקומוניזם, דבר שאותו נזהרו לעשות במפורש ובמכוון בפרקי הסדרה הטלוויזיונית עצמם.השאלה עד כמה יצירותיו של הסופר מורי לינסטאר שימשו כבסיס לסדרת ''מנהרת הזמן" משמשת כעת כשאלה מרכזית בדיון משפטי בין שתי החברות שנאבקות בינהן על הזכות להפיק גרסה חדשה של הסדרה.חברה אחת טוענת שיצירותיו הן ששימשו כבסיס ולה יש את הזכויות שלהן, ואילו השנייה טוענת שהקשר בין השניים היה רק צירוף מקרים. בהוליווד לך תדע ...מסיפוריו המרובים של לינסטאר תורגם מעט מאוד לעברית. רק חמישה סך הכל. בחוברות של מגזין מד''ב בשם ''קוסמוס'' שיצא בעברית בשנות החמישים תורגמו שני סיפורים שלו "הגזע האבוד" ב"קוסמוס מספר 1" ו"המשוואות המוסריות" ב"קוסמוס מספר 4 ". סיפורו הקלאסי "מגע ראשון" על המפגש הראשון בין בני אדם ווחייזרים הופיע בקובץ מבחר הסיפורת הבדיונית: כרך א' (בתרגום עמנואל לוטם, הוצאת עם עובד, 1981) ועוד סיפור שלו בשם "צוות סיור" שזכה בפרס הוגו הופיע בקובץ הסיפורים שזכו בפרס ההוגו הטוב שבטוב מס' 1 בעריכת אייזק אסימוב שיצא לאור בתרגום אילנה בינג בהוצאת לדורי, 1980 וסיפורו "נדנד" הופיע בקובץ "חדירת זמן" בעריכת ארתור סי קלארק בתרגום יורם רפרפורט, הוצאת מסדה,1981.מקור השראה נוסף לסדרה היה סרט מדע בדיוני נשכח היום בשם "the time travellers " (1964) שאותו ביים איב מלכיור. סרט זה נוצר במקורו בהשראת "מכונת הזמן " של ה. ג. וולס והסרט שנוצר בעקבותיו בראשית שנות השישים. עלילתו הייתה דומה מאוד לזו של הפורמט של מנהרת הזמן. הסרט עסק בקבוצת מדענים לבושי חלוקים לבנים (כמו צוות "מנהרת הזמן") שעוברים דרך מכשיר דמוי מנהרת זמן אל העתיד שלאחר שואה גרעינית ומגלים שם ששרידי המין האנושי מסתתרים מתחת לאדמה ביחד עם הרובוטים שלהם, נאבקים במוטנטים רצחניים ועסוקים בבניית חללית שתיקח אותם לאלפה קנטאורי בתקווה למצוא שם עולם טוב יותר לישוב. הסרט הסתיים בצורה מתוחכמת מאוד ופסימית למדי כאשר הגיבורים חוזרים ל-1964 בידיעה שאינם מסוגלים לשנות את העתיד. בנוסף לכך כמה מהם נלכדים במעין לולאת זמן שכופה על הדמויות לחזור על מעשיהם ועל העלילה אינסוף פעמים, נושא שאליו יחזרו סדרות מד"ב שונות רק בנשות ה-90. ב-1967 נוצרה גירסה חדשה של הסרט הנשכח הזה בשם journey to the centre of time (והפעם אולי גם בהשראת "מנהרת הזמן"?) שבו שוב נסעו הגיבורים בזמן והפעם לא רק לעתיד (כדי לחזות בכדור הארץ מושמד בידי חייזרים) אלא גם לעבר לתקופה הפרהיסטורית, ופגשו את עצמם בהווה. סדרת "מנהרת הזמן" עצמה אם כי השתמשה בקו העלילה הכללי של הסרט המקורי, מעולם לא השתמשה ברעיונות המתוחכמים יותר שלו כמו לולאת הזמן ולרוב העדיפה לעסוק במסעות לעבר ולא לעתיד וגם התפיסה שלה של המדע ושל אפשרויות המסע בזמן הייתה אופטימית יותר.יוצרה של מנהרת הזמן את הסדרה יצר והפיק אירווין אלן מפיק טלויזיה אמריקני מפורסם, שנודע בסרטי מדע בדיוני שלו בראשית שנות השישים. הוא התפרסם בעיבוד ספרים לסרטים כמו למשל ספרו של ז'ול וורן "חמישה שבועות בכדור פורח" וה"העולם האבוד" על פי ספרו של ארתור קונן דויל על עמק אבוד שורץ דינוזאורים. סרטו זה הקדים בשנים רבות את סרטו של סטיבן שפילברג בעל אותו השם. בעיקר התפרסם אירווין אלן בסדרות המדע הבדיוני שלו שבשנות השישים היו פופולאריות יותר מ"מסע בין כוכבים" שנוצרה באותו הזמן. דוגמה נוספת היא סרטו "מסע אל מעמקי הים" שעסק בעלילות צוות צוללת גרעינית שצוותה נלחם במפלצות, חייזרים, רוחות רפאים ובסוכנים זרים. סדרה אחרת: "אבודים בין כוכבים" היא ככל הנראה הסדרה הידועה ביותר שלו ועסקה במשפחה שמתנחלת בכוכב אחר ונלחמת יחד עם הרובוט שלה במפלצות, חייזרים וצמחים תוקפניים (סדרה שהפכה לאחרונה לסרט קולנוע עתיר פעלולים). סדרה נוספת בשם "ארץ הענקים" עסקה באנשים שמגיעים לעולם מקביל שבו כולם ענקים המבלים את זמנם בבריחה מפני אויבים- ענקים אחרים המבקשים ללכוד אותם.

אף אחת מהסדרות האלה לא התבלטה (בלשון המעטה) באיכותה הרעיונית אם כי הן נודעו בפעלוליהם המתוחכמים יחסית לזמנן. כיום הן נראות מגוחכות למדי."אבודים בחלל" נשארה סדרה ידועה וזכורה גם היום ובשנים האחרונות היא אף עובדה לגירסה קולנועית ולגירסה לטלביזיה אבל שתי הסדרות נכשלו כישלון חרוץ. כפי הנראה הזמנים שוב לא התאימו לנושא שעסק בילד ורובוט בכוכב אחר. במבט לאחור דומה שהסדרה הטובה ביותר שלו, לפחות ברעיון הבסיסי שלה, הייתה "מנהרת הזמן".זאת גם הייתה הסדרה החביבה ביותר על אלן מכל אלה שיצר ובדיעבד נראה שבצדק.מה קרה להם מאז? הסדרה לא האריכה ימים. מסיבה זאת או אחרת היא לא זכתה להצלחה וירדה בפתאומיות לאחר עונה אחת בלבד וזאת כאשר הצמד עדיין "תקוע בזמן". הרשת החליטה להחליף אותה בסדרה היסטורית אחרת על עלילות הגנראל מהמאה ה-19 קאסטר.בגרסאות מאוחרות יותר הוסיפו המפיקים קטע סיום מלאכותי שלא היה קיים במקור, שבו הקוסם מרלין מופיע מאי שם ומחזיר את צמד הנוסעים בזמן אל תקופתם. צוות המדענים כולו נותר קפוא על עמדתו כאילו הזמן עבורו נעצר מלכת בסיום אחר אנחנו רואים את הצמד חוזר בסיום הפרק האחרון אל הטיטאניק והרושם הוא שהם לכודים ב"לולאה" אינסופית שתחזור על עצמה לנצח. סיום מאוד מדכא אבל זה מה שיש. ארוין אלן המפיק המשיך בקריירה שלו והתפרסם בשנות השבעים הודות לז'אנר הקולנועי שאותו יצר שעסק בסרטי אסונות."הרפתקה בפוסידון" (לאחרונה עובד מחדש לקולנוע) "המגדל הלוהט" שהפך לשובר קופה ענקי ו"הנחיל" שעסק בצרעות רצחניות שמתקיפות עיירה, סרט שנחל כישלון נחרץ.

סרטים אלו תיארו את מאבקה של קבוצת אנשים קטנה באסון מאיים ולכאורה בלתי נמנע, שמביא למותם של אלפי ניצבים לפני שהכוכבים מצליחים בדרך כלל להינצל.ב-1976 אלן ניסה ארווין אלן ליצור את "מנהרת הזמן" מחדש ולשלב את רעיון המסע בזמן עם רעיון סרט האסון ויצר סרט טלוויזיה בשםthe time travellers (אין כאן בדיוק חדשנות בשמות) שבה נוסעים בזמן מגיעים אל סוף המאה ה-19 כאשר בעיר שיקאגו התחוללה שריפה גדולה. הרעיון היה ליצור סדרת מסע בזמן חדשה, שסרט זה ישמש כפילוט שלה. אך הזמנים השתנו העניין במסעות בזמן פחת גם כשאלה היו משולבים באסונות.רק בשנות ה-90 זכה שוב רעיון המסע בזמן לעבר להצלחה וזאת עם סדרת טלוויזיה אמריקנית: "קפיצת קואנטום".

מנהרת

השחקנים בסדרה זאת לא נשארו תקועים בעבר כמו הדמויות שאותן גילמו. לי מראיווטר התפרסמה מאוחר יותר הודות לתפקיד קבוע בסדר הבלש "ברנבי ג'ונס" שבו גילמה את דמות מזכירתו של בלש זקן. רוברט קולברט שיחק במשך שנים רבות באופרת הסבון הידועה "צעירים חסרי מנוח". ג'ימס דארן זכה להצלחה רבה בשנים האחרונות בסדרת מדע בדיוני אחרת "מסע בין כוכבים –חלל עמוק 9" בה גילם באופן קבוע דמות וירטואלית שנוצרת ב"הולודק": זמר ומנהל מועדון בלאס ווגאס של שנות החמישים, שהוא גם יועץ מומחה לדמויות הסדרה בענייני הרגש. הדמות הזאת הפכה לפופולארית מאוד בקרב הצופים.עם זאת מנהרת הזמן השאירה מאז את חותמה על סדרות שונות כמו הסדרה המצליחה מאוד (הנמצאת כעת בעונה העשירית שלה, יותר מכל סדרת מד"ב אמריקנית קודמת) "סטאר גאט". הסדרה עוסקת בבסיס צבאי הממוקם במדבר ותפקידו להביא אנשים לעולמות וזמנים רחוקים.מנהרת הזמן השאירה את חותמה גם על סדרת מסע בזמן אחרת: "זינוק לאתמול" שעוסקת גם היא בצמד אנשים הקופצים לתקופות שונות ומוצאים את עצמם בסיום כל פרק בעיצומו של משבר בדומה לב"מנהרת הזמן".במשך השנים היו ניסיונות לשחזר את מנהרת הזמן תקום בצורות שונות. כסרט קולנוע וכסרט טלוויזיה. לבסוף נוצר פילוט חדש על פי הסדרה ב-2002 שעסק בצוות ממשלתי החוזר לתקופת מלחמת העולם השנייה על מנת "לחלץ שם" כומר מימי הביניים שנתקע שם ב"סערת זמן". דאג פיליפס וטוני ניומן הופיעו גם בגילומם של שחקנים אחרים, והפעם דאג הופיע בתור אדם נשוי באושר עם ילדים וטוני כאישה סקסית, עם רמזים לאפשרות של רומן עתידי ביניהם. והפעם דובר מפורש על האפשרות הפרדוקסים שנוצרו כתוצאה משינויים בידי הנוסעים בזמן.אך מכיוון שהפיילוט נראה דומה מידי לסדרת הטלוויזיה המצליחה "סטאר גייט" ומשעמם וגרוע ביותר באופן כללי הוא ניפסל לשידור ונגנז אבל ניתן לצפייה בדי וי די של הסדרה.אבל לצופים הנאמנים של הסדרה אין מה לחשוש: מנהרת הזמן תופעל מחדש בעתיד הקרוב מאוד .ב-2006 מצולמת גרסה חדשה של הסדרה עבור ערוץ המדע הבדיוני בארה"ב. הסדרה מופקת בידי אלמנתו של אירוין אלן יחד עם שניים מהמפיקים של הפיילוט הלא מצליח מ-2002. על פי הדיווחים טוני ודאג הם הפעם מדענית וסוכן ממשלתי, הוכחה נוספת לחשיבות המתגברת של הנשים בעולם המודרני ששוב לא מושארות ברקע. אולי השילוב הבין מיני נבחר גם כדי לחסל שמועות מיותרות על העדפותיהם המיניות של הגיבורים.מנהרת הזמן בישראל

מנהרת

הייתה זאת סדרה קצרת ימים באופן יחסי אבל בישראל, שבה היו סדרות מד"ב כה נדירות על מסכי הטלוויזיה, הייתה לה הצלחה גדולה.בלימודית שודרו לא יותר מעשרים ומשהו פרקים (שתי עונות; האחרונה לא שודרה), ובסדר אקראי לגמרי. גם השפעה גדולה על ספרות הילדים המקורית, המסע בזמן הפך מאז בישראל מזוהה כמעט באופן בלעדי עם מנהרת זמן .הסופר עודד בצר כתב סדרה של שלושה ספרים על חבורת ילדים שנשלחת על ידי מדענים ל"מנהרת זמן" לתקופות שונות. (הספר השלישי בסדרה זאת לא פורסם מעולם) וכך עשו גם סופרים אחרים כמו משה יהלום ו-גלילה רון פדר שיצרה סדרה בעלת מספר ספרים רב בהרבה מפרקי הסדרה המקורית, סדרה שעדיין ממשיכה.סדרת מנהרת הזמן נשארה פופולארית עד היום בישראל. על שמה נקראו גם תוכניות רדיו המביאות להיטים נוסטלגיים ועל שמה נקרא דיסקוטק נתנייתי עכשווי בשם "דאג וטוני". קובי עוז כתב וביצע מערכון על מנהרת הזמן בצה"ל 2 ובה הודגש משפט המחץ האלמותי: "אל תדאג טוני אל תטוני דאג". על פי מנהרת הזמן נוצרו גם כמה פיזמוניםשל ברי סחרוף ושל צעירי באר שבע ושלשירי מימון, צביקה פיק הזכיר את מנהרת הזמן בשירו "אני רוצה לשכפל אותך" שכתבה מירית שם אור (מילים מירית שם אור) ואפילו נתן יונתן בשירו "מצדה" .במבט מהיום הסדרה הזאת נראית לנו כיום פרימיטיבית משום שאין בה כל התייחסות לפרדוקסים שיכולים היו להיווצר ממצבים דומים שתוארו בסרטים וסדרות מאוחרים יותר, שעסקו גם הם במסע בזמן כמו למשל בסדרה "בחזרה לעתיד" וב"אפקט הרעם" שהוקרן לאחרונה על מסכינו. אנשי הצוות נראו אדישים לחלוטין להשפעה שיכולה להיות לגיבורים על מהלך ההיסטוריה. הגיבורים לא היססו לספק "למקומיים" כמה פעמים שהם באו "מהעתיד". ואף הזדמנויות שונות עזרו להעם עם טכנולוגיה מתוחכמת מהעתיד, שוב ללא מחשבה על האפקט שיהיה לכך על העתיד שממנו באו. מאידך במהלך הסדרה יתברר לאנשי הצוות שוב ושוב ושוב שהם אינם יכולים לשנות את ההיסטוריה. ובכך התאמתה למעשה טענתו של הסנטור המקצץ שהפרויקט אינו ישים מבחינה צבאית והוא חסר כל ערך מבחינת הממשלה. ומבחינה זאת הרפתקאותיהם של הצמד טוני ודאג במנהרת הזמן רק הוכיחו את המטרה ההפוכה לזאת שהתכוונו אליה.אבל הרעיון של המנהרה שדרכה אפשר להגיע לתקופות שונות חדר למודעות הציבורית בצורה עמוקה ביותר כסמל המזוהה ביותר עם רעיון המסע בזמן וביקור בתקופות היסטוריות ועל הפופולאריות הבלתי נפסקת הזאת מראה ערוץ ההיסטוריה המוקרן ב"יס" ובכבלים שהסמל הראשי שלו הוא… מנהרת הזמן.תודה לאנשי צוות חנות האוזן השלישית ששם אפשר למצוא את קלטת פרקי מנהרת הזמן. על העזרה הרבה שסיפקו בהכנת הכתבה. תודה ל-לימור שריר על העזרה בהכנת הכתבה.

מאמר מפורט על מנהרת הזמן ועוד סקירה מפורטת מנהרת הזמן בויקיפדיה אתר חובבים מקיף פרויקיט טיק טוק אתר מרשת אירוין אלן על מנהרת הזמן בלוג מנהרת הזמן מנהרת הזמן באתר ימדב הדי וי די רשימת פרקים תקצירי פרקים עוד תקצירים רשימת הפרקים ביקורת על הפרקים עוד סקירה מחשבות על מנהרת הזמן לצפות במנהרת הזמן פורום מנהרת הזמן תסריט שלא הופק קליפים מהפרקים ביקורת על הספרים קישורים בתפוז מודלים של מנהרת הזמן סקירה בעברית באתר המדע הבדיוני ברק דיקמן על מנהרת הזמן באוזן השלישית בחזרה למנהרת הזמן אנשי מנהרת הזמן פוגשים את פרפר נחמדסיפור מקורי על מנהרת הזמן טוני ודאג בירושלים נעמה שפי על מנהרת הזמן הרהורים על טבע הזמן בפיסיקה

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד