אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

חולית: עולם הג'יהד האינסופי


התמונה של אלי אשד

חולית
חולית: עולם הג'יהד האינסופי

לרגל חג הסוכות, שנחגג לזכר הסוכות שהקימו בני ישראל במדבר על מנת להתמודד עם התנאים טוב יותר כבדואים, להלן כתבה על ספר המדע הבדיוני הידוע ביותר שעוסק בהתמודדות עם תנאי מדבר קיצוניים - חולית.

בימים אלו של משבר חדש במחיר הנפט שמזכירים לכל עד כמה המצרך הזה הוא יקר ונדיר המציאות ובעת מאבק בין מערב ומזרח מוסלמי המכונה ג'יהאד ומסע צלב, יוצאים בהוצאת עם עובד ספרים חדשים בסדרה הלכאורה אינסופיתשל חולית אחת מסדרות המדע הבדיוני המפורסמות והמצליחות ביותר של כל הזמנים. ספרים אלו לא נכתבו בידי המחבר המקורי של הסדרה פרנק הרברט אלא, כמקובל היום לגבי סדרות מצליחות שונות מסוגים שונים שבעלי הזכויות רוצים שימשיכו להניב רווחים הספר, הוא פרי עט של בנו של הרברט - בריאן ושותפו סופר המדע הבדיוני קוין אנדרסון.

אלו הם ספרים קולחים ומרתקים אולם הם אינם יכולים להיחשב כיצירת מופת כמו הספר המקורי בסדרה משנות השישים, ספר שהוא אחת מהיצירות המעטות שאפיינו והשפיעו על תקופה שלמה.

חולית

זהו ספר המדע הבדיוני המפורסם המצליח והמשפיע ביותר של כל הזמנים. ספר שזכה בפרסים החשובים ביותר של המדע הבדיוני ה-הוגו וה-נבולה וזכהבתואר "ספר המדע הבדיוני האהוב ביותר" בהצבעה של חובבים ישראלים. זהו ספר שממנו נוצרו חמישה המשכים בידי המחבר המקורי וכעת נכתבים על פיו ספרים נוספים המתרחשים באותו יקום.

זהו ספר שעל פיו נעשה סרט ענקים של הבמאי דיויד לינץ' שזכה לחרפות וגידופים מצד רוב המבקרים, ולשבחים נלהבים מכמה מבקרים אחרים. וגם מיני סדרה טלוויזיונית של שש שעות עבור ערוץ המדע הבדיוני בטלוויזיה בכבלים האמריקנית שזכתה לביקורות טובות יותר ופחות, מיני סדרה שנעשתה לה סדרת המשך בשם "ילדי חולית" על פי שני ספרי ההמשך: משיח חולית ו-ילדי חולית. ובנוסף לסרטיםנעשה על פי ספר זה גם משחק מחשב מפורסם מאוד.

זהו ספר ששינה לחלוטין את המודעות של דור שלם ולראשונה שם על המפה מילה שלא הייתה ידועה עד אז - "אקולוגיה" (ויש אף חובב מדע בדיוני ישראלי שבחר במקצוע הקשור באקולוגיה בראש ובראשונה בהשראת ספר זה, והוא אינו היחיד). זהו ספר שלראשונה במדע הבדיוני תיאר תרבות עתידנית שאיננה מבוססת רק על יסודות נוצריים מערביים אלא גם ובעיקר על יסודות מוסלמיים מזרחיים.זהו ספר שהיום הוא נראה יותר רלבנטי מאשר אי פעם בעשרות השנים שחלפו מאז כתיבתו, זהו הספרחולית של פרנק הרברט.

היוצר

פרנק הרברט המחבר היה עיתונאי שהתעניין מאוד באקולוגיה, נושא שעוד לא היה ידוע כל כך בשנות השישים והוא היה בין הראשונים ש"שמו אותו על המפה".

הוא כתב ספרי מדע בדיוני רבים, שונים ומשונים, שלא היו קשורים לסדרת חולית שלו. מהם תורגמו לעברית עוד שמונה ספרים. אלה כללו את המוח הירוק (1966, תורגם בידי ישראלה דורי ב-1980 עבור הוצאת רמדור) שעוסק בניסיון השתלטות של אינטליגנציה חייזרית על העולם. עיניו של הייזנברג (1966 תורגם לעברית בידי עמנואל לוטם ב-1986), סיפור שעוסק בנושאי הנדסה גנטית (מן הראשונים שעסקו בתחום זה) והשגת חיי אלמוות. את כוכב המלקות (1969 שתורגם בידי שלומית קדם בהוצאת רמדור ב-1980) ואת ניסוי דוסאדי (1977, תרגום גבי פלג בהוצאת כתר -1987) שני ספרים שעוסקים בעלילותיו של אותו גיבור סוכן חשאי על עולמות מוזרים.

פרנק הרברט גם כתב לא מעט ספרים שונים שעוסקים ב"חוויה" של האלוהות שהם מעניינים במיוחד. למשל גזע אדונים (1968, תורגם בידי אתי תמרי בהוצאת כתר ב-1982) ספר שבו מגלה אדם כי המין האנושי הוא תוצר של גזע גמדים מעולם אחר, שמשתמשים בו ובמלחמותיו להפקת מופעי בידור בעולמם. תורגמו גם ספרים שכתב עם הסופר ביל רנסום חלליה (1979, תורגם בידי עמנואל לוטם בהוצאת כתר -1985) ו-תחיית המתים (1983, תורגם בידי לוטם בהוצאת כתר ב-1985). ששניהם חלק מטרילוגיה שעוסקת בהפיכתו של מחשב ספינת חלל לאלוהות על עולם אחר שלשם מגיעים מתיישבים מכדור הארץ ושעל קיומם אותו מחשב "מגן" ומנהל. תורגם גם ספר שכתב עם בנו בריאן הרברט איש של שני עולמות (1986, תרגם עמנואל לוטם, הוצאת עם עובד, 1989) ששוב עוסק בגילוי של ישויות חייזריות אלוהיות שכל קיומנו בכדור הארץ הוא תוצר ישיר של חלומותיהם. נראה ששני הנושאים האלה של אקולוגיה והרס העולם מצד אחד והניסיון להיהפך באמצעים טכנולוגיים לישויות כמו אלוהיות העסיקו את פרנק הרברט מאוד.

פרנק

לעברית תורגמו גם שני סיפורים קצרים של פרנק הרברט:צפרדעים ומדענים בגיליון מספר 23 של המגזין פנטזיה 2000. ו-בואו אל המסיבה (עם פ.מ. בזאני) שהופיע ב-מבחר סיפורי מדע בדיוני מספר 1 בעריכת דונלד וולהים בהוצאת אור עם, 1979.

אך כמו בחו"ל ספרים וסיפורים אחרים אלה מעולם לא עוררו בישראל אפילו חלק זעיר מהעניין שאותו עורר הספר חולית והמשכיו השונים. חולית הוא אחד מספרי המדע הבדיוני הפופולאריים ביותר שהופיעו אי פעם בעברית. הוא יוצא לאור שוב ושוב במהדורות חדשות וכל המשכיו תורגמו גם הם. ופופולאריות זאת בישראל היא ככל הנראה אינה מקרית כלל.

הספר

חולית יצא כספר ב-1965 לאחר שהופיע קודם לכן בהמשכים במגזין מד"ב ומיד הפך לסיפור הצלחה ו"פולחן" חסר תקדים אם כי היה זה רק ספר המד"ב השני של מחברו והוא פרסם רבים אחריו. הוא אולי רב המכר הגדול ביותר של ספרות המד"ב מאז ומעולם, למעט אולי הספרים שר הטבעות של טולקין ו-גר בארץ נוכריה של היינלין שכמוהו הפכו לספרי פולחן לדור שלם (מעניין שכמו ב-חולית גם ב-גר בארץ נכריה יש מסר אקולוגי מתרבות בעולם שבו יש מחסור גדול במים, מאדים).

הספר תורגם לעברית ב-1978 בהוצאת עם עובד בידי עמנואל לוטם, ותרגום זה נחשב ליצירת מופת של תרגומי מד"ב. המתרגם עמנואל לוטם (שהוא בכיר המתרגמים של ספרי מדע בדיוני בעברית) הצליח לתרגם מונחים ערביים ופרסיים שונים ולשלבם בעלילה טוב יותר משהצליח המחבר המקורי עצמו שלא היה מומחה גדול בשפות אלה.

העלילה של הספר היא מסובכת ביותר אך אפשר לסכמה בכמה משפטים: זהו סיפור עלילותיו של אציל צעיר פול אטריאדאס שמגיע עם משפחתו לכוכב המדברי אראקיס הלא הוא חולית כדי שיפקחו שם על העברת הסם המוצר החשוב ביותר בקיסרות, שמביא להארכת החיים ולכוחות נבואיים. משפחתו של פול נופלת קורבן לתככי הקיסר ואציל אויב, אך פול ואמו מצליחים להימלט ומתחברים עם הדררים, תושבי הכוכב שמסתבר שהם עוסקים בניסוי אקולוגי ארוך טווח שתוכנן בידי אקולוג קיסרי להפיכת העולם לירוק ושופע מים.

פול בעל הכוחות העל טבעיים השונים שהושתלו בו בידי תוכנית האאוגניקה של מסדר נשות בנות גשרית המסתוריות הופך למנהיג ולמשיח של הדררים - תוצר של אמונה שהושתלה בהם שנים רבות קודם לכן בידי "המסיון" של בנות גשרית ומוביל אותם למאבק כנגד בית הארקונן המרושע מאבק שבו הם מנצחים והפכים לאדוני הגלקסיה.

אחת הסיבות מההשפעה הגדולה שיש לספר חולית עד (ובמיוחד) היום היא בשימוש הראשוני שהוא עושה ברעיונות ובנושאים שהם רלבנטיים יותר מאשר אי פעם הן במדע באקולוגיה הפלניטרית והן בהיסטוריה ובתרבות של המזרח ובעיקר האיסלאם הסוני והשיעי.

האקולוגיה של חולית

הרעיון ליצור ספר מד"ב שיתבסס כול כולו על אקולוגיה ובראש ובראשונה אקולוגיה מדברית נוצר ב-פרנק הרברט בראשית שנות ה-60, בתקופה שהמילה "אקולוגיה" וכל הרעיונות הקשורים בה כלל לא היו ידועות לציבור הרחב או בחוגי השלטון. הוא נסע אז לאורגון שבארה"ב כדי לסקר סיקור עיתונאי את הפרויקטים של משרד החקלאות האמריקני הקשורות לדיונות (חוליות בעברית) המדבריות. שם השתתף בכנס של משרד החקלאות האמריקני שבו התאספו מומחים בנושא מכל העולם ובראשם מומחים ישראליים מאוניברסיטת באר שבע, כדי שיחליפו מידע כיצד להשתלט על התפשטות החוליות והמדבר בכלל.

הישראלים שנמצאו בחזית המחקר והמאבק בהתפשטות המדבריות, סיפקו ל-פרנק הרברט מידע מעניין במיוחד בנושא והוא החליט שספרו הבא יעסוק באקולוגיה ובמאבק במדבר בעולם מדברי לחלוטין ועוין מעין כמוהו, מעין מדבר הנגב או הסהרה אכזרי פי כמה עשרות אלפים. הספר עוסק בצורה מפורטת ביותר בניסיון לשמור ולחיות על פי "המאזן האקולוגי" ב-חולית ובניסיונות לשנות את אראקיס ולהפוך אותו לבסוף ל"גן עדן". נסיונות אלה מצליחים בהמשך הסדרה, ובו בזמן מביאים להתנוונותם של הדררים שהופכים לצל חיוור של הלוחמים הגאים שהיו פעם. אך בסופו של דבר אראקיס חוזר להיות מה שהיה עולם מדברי עוין לפני שהוא מושמד, מסר אכזרי על קוצר ידו של האדם להביא לשינויים אמיתיים ומרחיקי לכת בטבע.

במידה רבה היה זה חולית שהכניס את המילה והרעיון של "אקולוגיה" למודעות הציבורית ולתקשורת בשנות ה-60 ומאוחר יותר, דבר שאותו ניסו לעשות כמה ספרים מוקדמים יותר כמו הקיץ השקט של רחל קרסון לבצע ללא הצלחה. לראשונה נתקלו הקוראים בספר פופולארי שמראה בפירוט עד כמה כל המערכת האקולוגית חשובה להמשך קיומו של עולם, ואיזה נזקים לטווח הארוך יכולה לגרום פגיעה בה. מסר שאין לאמר שחלק גדול מהציבור ומהרשויות הפנימו באמת עד היום למרות שהזהרותיו של הרברט בנושא זה הולכות ומתגשמות לנגד עיננו מידי יום ביומו.

זהו עדיין אחד מספרי המד"ב הבודדים שמנסה לדון ברצינות ובפירוט בעולם שלם ובכלל המערכת האקולוגית שלו על כל השלכותיה, והסביבה הפלניטארית של אראקיס שמתוארת בפירוט כה רב היא אולי המשכנעת ביותר שהוצגה אי פעם ביצירה כל שהיא של מד"ב, רק ספרים מעטים מאוד התחילו להתקרב אפילו לדרגת השכנוע הזאת של פרנק הרברט, הטרילוגיה של קים סטנלי רובינסון על מאדים והפיכתו לעולם דמוי הארץ היא אולי הבולטת בהם. אמנם אם בודקים את הפרטים של התוכנית האקולוגית שאותה מציג הרברט בספרו של שינוי פני כוכב הלכת אראקיס בידי האקולוג קיינס נמצא שגיאות וסתירות רבות, אך מה שחשוב הוא הרושם הכללי שנוצר בעיני הקורא של אמינות גדולה מאוד. חלק מגדול מהעוצמה של היצירה נובע מהדרך שבה שילב פרנק הרברט את האקולוגיה של העולם של אראקיס עם הסוציולוגיה והתרבות של תושביו הדררים ועם הפוליטיקה שלהם ושל גזעים ועמים אחרים ושל הקיסרות הגלקטית, פוליטיקה שיש לה השפעה עצומה על האקולוגיה הפלניטרית של אראקיס, בדיוק כפי שיש לה על האקולוגיה של העולם שלנו. הוא היה הראשון שהציג לא רק "מסר" אקולוגי, כי אם חזון נבואי משיחי של ממש שהאקולוגיה עומדת במרכזו, תופעה שמופיעה יותר ויותר גם בעולם שלנו בקרב כתות וקבוצות שונות שמדברות על "גאיה" - כדור הארץ שנהרס בידי האדם ושיש להבריאו.

המשיח של חולית

נושא אחר שבו עוסק הספר, הוא ב"משיחיות". הנטייה האנושית האובססיבית ללכת בעקבות דמות כריזמטית במיוחד בעיניים עצומות. כמודל ספציפי לנטייה משיחית מעין זאת שימש ל-פרנק הרברט האיסלאם ובראש ובראשונה האיסלאם השיעי.

לטענת פרנק הרברט הוא עסק במשך שש שנים בחקר התרבות וההיסטוריה הערבית והמוסלמית כהכנה ל-חולית ובספר נמצאים מילים ערביות (וגם פרסיות) רבות. אך יש לציין שלא הכל מתרשמים כל כך מהמחקר של פרנק הרברט. המתרגם לעברית עמנואל לוטם (שהתרגום לקח לו שנים) קובע שידיעתו של פרנק הרברט בשפה ובתרבות הערבית הייתה לאמיתו של דבר מוגבלת ביותר. לוטם נאלץ להחליף הרבה מן המונחים הערביים השגויים לחלוטין שבהם השתמש פרנק הרברט במונחים מדויקים ו"מתאימים" יותר, ולא לשווא יש אנשים שטוענים שהתרגום שלו עלה לאמיתו של דבר על המקור.

בכל זאת אין ספק ש-פרנק הרברט ביצע מחקר מפורט עבור הספר כפי שמראה השימוש הרב שלו בתורות האיסלאם השיעי שמופיעות בו. למעשה מרבית מערכת המינוחים הזרים שמופיעה ב-חולית לקוחה מערבית (ובמקרים רבים מהשפה הדומיננטית האחרת של האיסלאם השיעי, מהפרסית). ובהם מונחים בעלי חשיבות מרכזית באיסלאם כמו "חאג'" שגם ב-חולית פירושו עלייה לרגל, "הג'רה" מסע שמטרתו היא התגלות דתית (רמז למסעו הידוע של מוחמד למדינה שממנו מתחילים המוסלמים את ספירתם), "עולימה" איש דת בקרב המוסלמים ובקרב הדררים של חולית ו"שאריעה" כללי החוק המוסלמי שב-חולית פירושן כללי הפולחן הדררי.

עלילת חולית היא על המשיח מואדדיב שכינויו הנסתר הוא "אוצול" (בסיס העמוד בערבית ובדררית) שמשתלט על "שר המדבר" התולעת הענקית "שיך' חולוד" ויוצא ל"ג'יהאד" בכופרים המושחתים והמנוונים של הקיסרות ביחד עם ברית של שבטים נודדים "הדררים", בתרגום של עמנואל לוטם נראים כמו שילוב של הבדואים הערביים של הנגב וסיני והטוארגים של מדבר הסהרה.

ההשראה כאן היא בברור השיעה, זאת למרות ש-פרנק הרברט ואנציקלופדית חולית (ספר מידע מפורט ביותר על ה"יקום" של אראקיס בעריכת ויליס מקנילי שהופיע ב-1984 וכולל מידע רב שאותו אין למצוא בספריו של פרנק הרברט) מציינים שהדררים הם פלג של "הזנסוני" שילוב של פילוסופיית הזן מהמזרח הרחוק והאיסלאם הסוני, אוייבה הגדול של השיעה, דווקא.

השיעה היא פלג באיסלאם שהתפלג מהסונה הפלג הדומיננטי. השיעים מאמינים כי עלי, בן דודו ובנו המאומץ של הנביא מוחמד, היה יורשו החוקי וכי ירושה זאת נגזלה ממנו בידי אויבייו. עלי ובניו נרצחו בידי אויביהם ומאז מחכים השיעים למשיח שלהם "האימם הנסתר" שיום אחד לאחר תקופה של הסתתרות יכריז על עצמו כ"מהדי" ויוביל את המאמינים השיעים ל"ג'יהאד"- מלחמת קודש בכופרים, ויקים אימפריה עולמית שתקום על דמם של הכופרים. אחד הספרים השיעיים המרכזיים נקרא "אל אוצול אל ארבעמה" (400 בסיסי העמוד).

למהדי בשיעה יש כמה תכונות מיוחדות ספציפיות שמייחדות אותו מכל אדם אחר (וגם ממשיח היהודי) הוא מסוגל לראות "אחורנית", שולט בכל השפות לרבות שפת החיות והצמחים, וניחן בת'פרה או בעברית "קפיצת הדרך" (מילה שבה משתמש פרנק הרברט בספרו במונח העברי דווקא, אם כי בתעתיק אנגלי מוזר), רעיון מוסלמי ששאוב מסיפור "מסע הלילה" של הנביא מוחמד שביקר בלילה אחד בירושלים בהר הבית וחזר בו בלילה. תכונה זאת מאפשרת לו לנוע מנקודה אחת לאחרת ללא צורך להזיז את גופו. כך מספרים על עלי שפעם הוא שמע על משטר עריצות בתימן ומיד דילג ברוחו על פני אגם מים רחב ומיגר את הרודן התימני (מה שמעלה את השאלה כיצד לא השתמש בתכונה שימושית זאת למיגור אויביו שלו). השיעה קובעת שחלק מהידע המוחלט שאצור אצל המהדי בו לו כתוצאה מלימוד וירושה מהוריו אך חלק נרחב אחר בא לו מחלומות, תוצאה של קו ישיר עם האלוהות.

הדררים (או "הפרמן" כפי שהם נקראים במקור האנגלי) ב-חולית הם כאמור פלג פורש של פלג פורש בשם הזנסוני שנוצר אי שם בעבר הרחוק כחלק מדת "מהומט" מוחמד השלישי אך שעברו לאמונה חדשה בהנהגותו של "עלי בן אוחשי" ואישתו ניסאי. הקשר כאן בין הזנסוני ובין השיעה המקורית שנוצרה בידי תומכיו של עלי בן מוחמד הוא ברור. עם זאת באופן מוזר כמקור הדת מתואר לא הקוראן המוסלמי אלא דווקה האפוס הפרסי המפורסם ה"שנאה נאמה" שאינו מוסלמי דווקא אלא שייך יותר לדת הזורואסטרית הדואליסטית. לפי האנציקלופדיה של חולית כאשר שהו הדררים בכדור הארץ הם הסתובבו כנוודים בעיקר באיזורים מדבריים כמו סהרה. עם זאת יש לציין ש-פרנק הרברט אינו מגדיר את מוצאם ערבי בדואי, או טוארגי כפי שניתן היה לצפות אלא כמצרים מ"עורובה" (ערב?) שבעמק הנילוס דווקא. אבל מכל בחינה יש להבין את הדררים כ"בדואים מוסלמיים שיעים" של העתיד שהכינוי שלהם בספר הוא "אחון בדוין" האחים הבדווים. ברור ש-פרנק הרברט יוצר כאן הקבלה לבדואים המוסלמיים, אבל הוא מקפיד במתכוון שההקבלה לא תהיה מדוייקת מדי.

פול מואדדיב גיבור חולית הוא ה"מהדי", האימאם הנסתר של האמונה הדררית השיעית, שלאחר שסיים את תקופת ההסתתרות שלו יצא להוביל את מאמיניו הדררים ובראשם ה"פידאיון" לוחמים קנאיים במיוחד המוכנים להקריב את חייהם בשמחה ביחד עם יריביהם, לג'יהאד המובטח. התמורה המובטחת להם ממנו היא "החולוד" הנצח שכולל את כל מה שמובטח למאמינים, ובמיוחד אלה שמקריבים את עצמם כמו "הפידאיון הדררים", - פירות, צל, נשים יפות וחושקות תמיד, יין. כל מה שחסר במדבר הערבי או של אראקיס. קריאת הקרב של מואדדיב למאמיניו היא "או הנרדמים הקיצו " קריאת הקרב של המהדי הסודאני בעת שנלחם בבריטים במאה ה-19. ניתן לראות את סיפור חייו של פול כמבוסס במידה חלקית (מאוד) על מיתוס חייו של הנביא מוחמד, כמו גם על חייהם של גיבורי דת אחרים ידועים פחות.

במדבר של חולית עם כל צחיחותו יש את החומר היקר ביותר בגלקסיה - "הסם" שיכול להאריך את חיי האדם ולגרום למשתמשים בו לראות את הנולד, בדיוק כמו שבמדבריות הערביים של כדור הארץ יש את סם החיים של התעשייה המערבית - הנפט, הסם שבלעדיו היא אינה יכולה להמשיך לתפקד. פרנק הרברט חזה בספרו זה בצורה אלגורית את משבר האנרגיה כאשר מי ששולט "בסם" (דהיינו הנפט) יכול להחזיק את ידיו לפחות תיאורטית על גרונן של מעצמות חזקות.

ה"פדאיון" של מואדדיב משתמשים בסם לחיזוק כושר הלחימה שלהם כפי שעשו השיעים החשישיים (שמהם לקוחה המילה חשיש) בלבנון בימי הביניים שהטילו את אימתם במעשי הרצח שלהם על העולם המוסלמי והנוצרי.

את האיסלאם הסוני הזרם הדומיננטי באיסלאם, ובאופן ספציפי את הזרם המיסטי של "הצופיות" שבתוכו ניתן למצוא אצל בני טלילס יוצרי המנטטים ה"מעוותים" שהן מעין מדענים "מטורפים" אך בו בזמן גם "כמו מוסלמים" אדוקים בדתם לא פחות מהדררים.

פרנק הרברט הסתמך עם כך באופן ספציפי למדי על התרבות והסיטואציה במזרח התיכון כשתיאר את העתיד הרחוק שלו. והדררים שלו אינם יכולים שלא לעורר בנו אסוציאציות של לוחמים מתאבדים שיעים וסוניים מודרניים שפועלים מאמונות דומות מאוד ובצורה דומה מאוד לזו של הדררים.

אם זאת ההקבלה אינה מדויקת לחלוטין וגם אינה מיועדת להיות כזאת. אחרי הכל יהיה זה מוזר עם במהלך אלפי שנים של התפתחות ומסעות בגלקסיה לא יחולו שינויים ברעיונות המוסלמיים המקוריים. מה גם ש-פרנק הרברט משלב גם רעיונות שונים מהמזרח הרחוק כמו ה"פרנה בינדו" והזן שהשתלב בסונה כדזי ליצור את הדת הדררית. מתוך ההנחה ההגיונית (שאנו רואים אותה במערב היום לנגד עינינו) שבעתיד יהיו צירופים ושילובים גם בין דתות שכיום נראות כרחוקות מאוד.

גם הקיסרות הגלקטיתשלו שבראשה עומד הקיסר "הפאדישאח" מבוססת על מודל מזרחי מוסלמי (בניגוד לקיסרות הגלקטית של אסימוב בסדרת המוסד שמבוססת על הקיסרות הרומאית המערבית). היא מעין שילוב של הקיסרות התורכית והפרסית (הקדם שיעית), עם אלמנטים חזקים מאוד של הקיסרות הביזנטית הנוצרית מזרחית שקדמה לתורכית. כל המונחים והדרגות הצבאיות הם בפרסית. הסרדוקארים לוחמי העילית של הקיסרות מבוססים על הממלוכים במצרים ועל "היניצ'ארים" כוחות העילית של האימפריה התורכית שהיו לרוב ילדים נוצרים שנשבו והתאסלמו והפכו ללוחמים אדוקים למען השולטן התורכי. החצר הקיסרית היא חצר של הרמונות נשים ותככים מסובכים ואין סופיים כפי שהיה בחצר השולטן התורכי ובאימפריה הביזנטית הנוצרית.

אך עם כל זאת ניתן למצוא ב-חולית לא רק רעיונות מוסלמיים אלא גם יהודיים. "קפיצת הדרך" הוא כאמור מונחי עברי דווקא אם כי יש לו מקביל ערבי ש-פרנק הרברט יכול היה להשתמש בו. המסדר המסתורי של "בנות גשרית" שמכוונות את ההיסטוריה האנושית ומביאות להולדתו של פול מואדדיב באמצעות אאוגניקה הוא בעל שם עברי עם אסוציאציות יהודיות שונות, למרות שהאמונות של המסדר עצמו הן יותר קרובות לפגאניות של "האם הגדולה".

וכפי שמסתבר לנו מאחד האינדקסים בספר חולית התורה ואגדות התלמוד שרדו מכל המקומות בצורתם המקורית פחות או יותר (ולא רק בצורה המעובדת של "התנ"ך הקתולי של אורנג'" ספר הקודש הראשי של עולמות הקיסרות שהוא שילוב של אמונות שונות, היהדות, הנצרות וה"בודהואיסלאם") דווקא בעולם היחיד בגלקסיה שמתחרה בצחיחותו עם חולית ב"סלוסה סקונדוס".

זהו עולם הבית של הקיסרים שממנו הם שואבים את כוחות העילית שלהם "הסרדוקארים" לאחר ההדרכה המתאימה בעולם הנורא. דווקא בעולם זה, שבו שהו גם הדררים, במהלך המסע הארוך שלהם בין כוכבי לכת שונים לפני שהגיעו לאראקיס, נשמרו מסורות יהודיות.

דומה של-פרנק הרברט הייתה מעין מחשבה ראשונית שהוא לא פיתח אותה ממש, להציג מאבק בין קיסרות שנשלטת בידי "כמו יהודים" מסלוסה סקונדוס ובעלי מסורות יהודיות בדומה לאלה של "בנות גשרית" כנגד "הכמו מוסלמים" שיעים של אראקיס. אולי כמעין גרסה עתידנית של המאבק בין ישראל והערבים במזרח התיכון הצחיח?

יהודים ממש מופיעים במפתיע בספר האחרון של חולית שכתב פרנק הרברט בית הלשכה חולית ששם אנו מגלים שגם בעתיד הרחוק מאוד של אלפי שנים לאחר מואדדיב היהודים קיימים כמיעוט מסתתר ששומר על מסורותיו התרבותיות עתיקות הימים כולל השימוש ברבנים ובשמות עבריים. ובנות גשרית (שבמידה מסוימת מתוארות בסיפורים כמושפעות מהיהדות) משתמשות בהם לצרכיהן, אך למעשה זהו מעין קשר סימביוטי, בין שני הצדדים שמנצלים אחד את השני. דומה ש-פרנק הרברט מרמז כאן שהעם והדת היהודית הם כמעט נצחיים ומסוגלים להשתמר כפי שהם גם בעוד אלפים רבים של שנים.

אין זה ברור מה הקשר בין היהודים האלה והכמו יהודים של סלוסה סקונדוס המדברית. אולי אלה הם צאצאי יהודי הגולה בעוד שבסלוסה סקונדוס התיישבו צאצאי הישראלים בעלי מסורות לוחמניות שהתרגלו כבר לתנאי המדבר מארצם המקורית? (יש לציין שבספרי "ההקדמות" של חולית שנכתבו בידי בריאן הרברט ושותפו קוין אנדרסון שעליהם ראו בהמשך ניתן מידע מפורט ושונה על כל הנושאים האלה, אולם אנו עוסקים כאן בספרים המקוריים של פרנק הרברט).

עוד נקודה מעניינת בספר ובסדרה היא שהאמונה במשיח של חולית היא למעשה אמונה "שקרית" שנוצרה בידי בנות גשרית למטרותיהן והושתלה בידי "המיסיון" שלהם בדררים. זוהי למעשה אמונה שמגשימה את עצמה. הדררים מגשימים לכאורה את אמונתם כשהם משתלטים על הקיסרות הגלקטית וממליכים עליה את משיחם . אך זוהי גם ההתחלה של חורבנם, שכן משיחם אינו מי ואינו מה שחשבו שיהיה ובנו הקיסר הבן האלמוות הוא אף רחוק יותר מכך. סדרת חולית מסתיימת בחורבנו של כוכב הלכת אראקיס ועם ניסיון "לייצר" אותו מחדש ועם מסר מקפיא דם על ההרס שאמונות פנאטיות יכולות לגרום למין האנושי ובראש ובראשונה למאמינים בהם.

הממשיכים והמקדימים של חולית

התקציר הזה אינו מתחיל לעשות צדק לתחכום ולרעיונות של הספר. והעלילה גם לא מסתיימת כאן וגם לא מתחילה. פרנק הרברט כתב לספר חמישה המשכים שכולם תורגמו. משיח חולית (1969, תורגם בידי תמר שטרן בהוצאת מסדה ב- 1981, ושנית ב-2002 בידי דורית לנדס בהוצאת עם עובד) שתיאר את תקופת שליטתו של פול בקיסרות תפקיד שאינו חביב עליו כלל ועיקר עד שהוא עוזב את הכל ונעלם.ילדי חולית (1976 שתורגם בידי דורית לנדס ב-2003) על ילדיו של פול שנאלצים להיאבק בתככים של דודתם ובמהלכו נהרג פול שמופיע שוב בדמות נביא מסתורי (שני הספרים האלה הוסרטו ביחד למיני סדרה טלוויזיונית שנקראה ילדי חולית). קיסר אל של חולית (1981, תורגם בידי דורית לנדס ב-2003) שמתרחש אלפי שנים מאוחר יותר ועוסק בבנו בן האלמוות של פול לטו שהופך את אראקיס לגן עדן אך הוא בעצמו לא אנושי בחלקו.כופרי חולית (1981, תורגם בידי עמנואל לוטם בהוצאת עם עובד, 1986) ו-בית הלשכה: חולית (1985, תורגם בידי עמנואל לוטם בהוצאת עם עובד ב-1989) שמתרחשים שוב אלפי שנים מאוחר יותר ומתארים את מאבקם של הגזעים ה"ישנים" ושל מסדר בנות גשרית בגזעים חדשים ובמסדר צעיר של נשים מרושעות וסקסיות "המטרונות הכבודות", הנחושות בדעתם לשלוט בחלק הזה של הגלקסיה. אראקיס מושמד בסוף הספר החמישי, אך בנות גשרית הופכות את עולם הבית שלהן למעין "אראקיס חדשה" עם מדבר ותולעי חול והכל. פרנק הרברט תכנן לכתוב גם חלק שביעי אך הספיק לכתוב ממנו רק תקציר.

מבחינות רבות הספרים המאוחרים נופלים במאוד מהספר המקורי. הספרים השלישי והרביעי כמעט שאינם קריאים (ומשום כך לא תורגמו במשך שנים לעברית) אם כי יש שיפור דרסטי בספר החמישי והשישי. אך אף לא אחד מהם יכול להיחשב ליצירת מופת אדירה כמו הספר המקורי.

בשנים האחרונות כותב בנו של הרברט, בריאן ביחד עם הסופר קוין אנדרסון שתי טרילוגיות נוספות של "קדימונים" שמתרחשות ביקום של חולית בתקופות מוקדמות יותר מאלו המתוארות בספריו של פרנק הרברט. אחת מהןטרילוגית הבתים (ששלושת הספרים שבה חולית בית אטריאידאס ו-חולית בית הארקונן והספר השלישי חולית – בית קורינו תורגמו לעברית בידי דורית לנדס בהוצאת עם עובד בשנים 2000- 2002 ) מתארת את המאורעות שאירעו לדמויות ב-חולית כמו אביו של פול והרוזן הארקונן בצעירותם.

הטרילוגיה הבאה אגדות חולית שיצאה לאור בשלמותה בעברית בתרגומו של ליאור בן דב גם היא מתארת את האירועים בעבר הרחוק של היקום של חולית שהתרחשו אלפי שנים לפני עלילת הספר המקורי של הרברט האב, בתקופה שבה נשלט המין האנושי בידי מכונות אינטיליגנטיות (מעין גלמים שקמו על יוצריהם) וכנגדם יוצא הג'יהאד הבאטלאריאני שבראשו עומדים האבות הרחוקים של גיבורי חולית, ג'יאהד שהשמיד את כל המחשבים והביא ליצירת האימפריה הגלקטית של סדרתחולית. הספר הראשון בטרילוגיה זאת חולית: הג'יהאד הבאטלריאני פורסם בהוצאת עם עובד ב-2003. הספר השני חולית –אדם נגד מכונה ( 2004) והשלישי חולית –קרב קורין (2005).

הטרילוגיה מתארת אירועים שכללו מלחמה ארוכת שנים בין בני האדם והמכונות שהשתלטו עליהם ושמושמדות לבסוף בג'יהאד הדתי קטלני שאותו מנהלים בני האדם. ג'יהאד שכפי שמראים הספרים הוא כל כולו המצאה מלאכותית של דת שנוצרה ממטרות ושיקולים פוליטיים ובמהלכו מחוסלת גם הקדושה הראשית של המין האנושי, על ידי אנשיה שלה על מנת להטיל את האשמה באויב, המחשב המרכזי ששלט עד כה במין האנושי, ונציגו רובוט רצחני. הטרילוגיה כוללת קטעים מרתקים בהחלט כמו התעוררות המרד בכדור הארץ, כמו פרשת "הטיטאנים" בני האדם שבאמצעות הרשת השתלטו על המין האנושי והפכו לבסוף ליצורים בגופים מלאכותיים "מכקים "רצחניים שהביאו למותם של מיליארדים לבני שמצאו את עצמם תחת השתלטות אינטליגנציה מלאכותית שהספרים מתארים את המאבק בה.עד לסוף טוב פחות או יותר שמניח את היסודות לספרים הבאים (בעצם הקודמים). האינטליגנציה המלאכותית אגב מצליחה להציל את עצמה מהשמדה מוחלטת ברגע האחרון ממש וזה משאיר את החשד הכמעט וודאי שהיא תחזור להטריד את המין האנושי בעתיד הרחוק.

אבל גם בכך הרברט הבן ואנדרסון לא היגיעו לסוף רחוק מכך. הצמד פרסם לאחרונה את הספרthe road to dune שכולל פרקים שאותם כתב פרנק הרברט על חולית עבור הספרים חולית ו-משיח חולית ולא פורסמו, לצד סיפורים קצרים משלהם המתרחשים בתקופות שונות של טרילוגיית הג'יהאד הבאטלריאני ועוד סיפור מקורי משלהם המתרחש ביקום "חלופי" של "חולית" המבוסס על תקציר שאותו הכין פרנק הרברט עבור הגרסה המקורית של הספר חולית, גרסה שהשתנתה באופן דרסטי בגרסה הסופית.

ולאחר שסיימו לתאר בפירוט את העבר הקרוב והרחוק והאלטרנטיבי של חולית מתכננים הרברט ואנדרסון לתאר גם את עתידה ולכתוב את הספרים המסיימים(?) של הסדרה המבוססים גם הם על התקציר לספר המסיים שאותו תכנן פרנק הרברט לכתוב ולא הספיק. אלו הםהציידים של חוליתשהופיע לאחרונה ו-תולעי החול של חולית שיצא לאור בשנת 2007. הם מתארים את המאבק המכריע על גורל היקום בין בנות גשרית ויריבותיהן "המטרונות הכבודות" עם אינטליגנציית המחשב ששלטה במין האנושי בעבר הרחוק של חולית והצליחה להימלט על נפשה בסיום טרילוגיית הגי'האד.

אבל גם זה לא באמת הסוף. שכן מעבר לכך הם מתכננים לכתוב בטרילוגיה נוספת "פול של חולית" על חייו המוקדמים של פול אטריידס גיבור חולית שתתרחש ככל הנראה בחלקה בין האירועים של הטרילוגיה הראשונה שלהם ובין אירועי הספר חולית ובחלקה בתקופת הג'יהאד הדררי שבין חולית וביןמשיח חולית שבמהלכו כובשים הדררים את הגלקסיה.

ומי יודע אולי ימשיכו גם מעבר לכך לתיאור של דורות עבר נוספים ודורות המשך ביקום של חולית שעדיין לא תועדו בספרים קודמים, אולי ביחד עם סופרים נוספים ויפרסמו אנתולוגיות של סיפורים שונים המתרחשים "ביקום" של חולית, וכך הלאה וכך הלאה במקובל בסדרות מצליחות רבות אחרות בשוק המד"ב והפנטסיה האמריקנית, שהרי למה להפסיק כל זמן שהכסף ימשיך לזרום מהמכירות? אם זאת ספק רב מאוד אם ספריהם של השניים יצליחו להשיג משהו מן האיכות וההשפעה שהייתה לספרו המקורי של הרברט.

חולית היום

לקרוא את חולית היום מעורר אי שקט. אי אפשר שלא לשים לב להקבלה בין הסיטואציה הפוליטית המתוארת בו של מאבק בין פאנטים מדבריים אחוזי אמונה משיחית רצחנית ובין מעצמה טכנולוגית מתוחכמת ובין סיטואציה אחרת המוכרת לנו היטב על בשרנו. ולא רק בישראל אלא גם ממקומות אחרים בעולם ויותר מכל מהזמן האחרון ממש ממקומות כמו אפגניסטן ועיראק וצ'צ'ניה וכמובן מהרשות הפלסטינאית ומנהיגי טרור כמו אוסמה בן לאדן ששואפים לג'יהאד כלל עולמי כנגד כל מי שאינו מוסלמי. ומעבר לכך גם הסיטואציה האקולוגית של עולם מדברי על סף הכליון והמאמצים הנואשים להחיותו, והמחסור התמידי והנואש במים והצורך בשימור של מה שיש מהם בכל דרך אפשרית שהוא האלמנט המרכזי בחייהם של הדררים, דומה שהיא הולכת ומתממשת בעולם שלנו. עם התחממותו המואצת של כדור הארץ ההתקדמות הבלתי פוסקת של המדבר במזרח התיכון ובארצות אחרות, והמחסור הגובר והולך במים שאותו אנו חשים יותר ויותר על בשרנו והצורך בשיטות מיחזור והתפלה של מים (תחום שבו ישראל מתמחה), אנו מבינים מידי שנה עם כל קריאה יותר ויותר טוב את מצבם ואת נקודת השקפתם של הדררים ב-חולית. גם אם פרנק הרברט עצמו לא התכוון לתת הקבלות מדוייקות, דומה שהוא קלע למטרה בתיאור המציאות ה"עתידנית" יותר ממה שאף התכוון.

חיים קנו על עטיפות חולית

עבור ספרי חולית נוצרו כמה עטיפות מעניינות בעברית. רובם בידי מיכאל אפלבוים. העטיפה הידועה ביותר היא כמובן העטיפה של הספר המקורי. אולם ייתכן שהעטיפה היפה והמעניינת ביותר בעברית היא של הספר האחרון בסדרה של פרנק הרברט, בית הלשכה חולית (שהופיע במהדורה עברית ב1989-). עטיפה שנוצרה בידי האמן והגרפיקאי הידוע, חיים קנו, עטיפה שמבוססת באופן ספציפי על אימאג'ים מהסרט חולית של דיויד לינץ'.

א.א: איך בדיוק יצרת את התמונה של חולית ?מה ההשפעות האמנותיות שלה?

חיים קנו: האיור לעטיפת הספר בית הלשכה חולית נוצר באמצעים "מסורתיים" של קולאז', צבעי גואש, עפרונות צבעוניים, טוש שחור וכו'... העבודה בעלת האפיונים הסוריאליסטיים שאבה את השראתה גם מסרטו של דיויד לינץ' חולית מ-1984. כללתי בעטיפה דמות מייצגת לבנות גישרית כפי שהופיעה בסרטו של לינץ', וכמובן העקלתון, בלעדיו אי אפשר... כמו כן רמזים שונים כלולים בעטיפה לסיפור העלילה המפותל והמורכב בכל סאגת חולית. דרך אגב, אפשר להשיג הדפס צבעוני של ציור העטיפה דרך האתר שלי. ההדפס הוא בגודל 30x40 ס"מ לערך, והוא חתום על ידי.באתר שלי המוקדש ברובו ללהקה החביבה עלי, פינק פלויד, מוצגות בחלק גלרית העבודות, תחריטים, רישומים, אילוסטרציות, עבודות אקריליק ושמן, וכן כ-30 עבודות גרפיות שנעשו בהשראת האלבומים של פינק פלויד.

א.א: מה מקורות ההשראה לעטיפה זאת?

חיים קנו: ההשראה לעבודה זו (כמו לעבודות אחרות שלי) שימשו האמנים הסוריאליסטיים מהזרם הקלאסי של אמצע המאה ה-20, כמו רנה מגריט, מקס ארנסט, דה צ'ריקו, פול דלבו, ואחרים, כמו הגרפיקה החביבה עלי משנות ה-30, 40, וה-50 בארצות הברית, איורים למגזינים של מדע בדיוני, פנטסיה, ובלש שיצאו לאור אז.

א.א: האם אתה חושב שזאת התמונה הטובה ביותר שלך או אחת הטובות?

חיים קנו: עבודה זו היא לדעתי בהחלט אחת הטובות שלי בכל מה שקשור לעטיפת ספר מד"ב, אולי הטובה ביותר. נהניתי בה מחופש אמנותי מוחלט, דבר שלא תמיד מתאפשר בעת עיצוב עטיפה לספר. כדאי לציין שהספר בית הלשכה חולית ראה אור לראשונה ב-1989 בהוצאת עם-עובד ומאז הודפס בכ-5 מהדורות. דבר לא שגרתי עבור ספר מד"ב בהוצאה זאת.

א.א: האם יש עטיפות אחרות של ספרי חולית בעברית שאתה חושב שהן יפות באופן מיוחד?

העטיפות המאוחרות לסדרת חולית כמו לסדרת ההמשך הן אמנם לטעמי סבירות, אבל הן נעשו בעזרת מחשב, ולכן אופיין וסגנונן שונה מאוד מהעטיפה שאני יצרתי, אני לא עובד בעזרת מחשב. הן יותר "אמריקאיות" בסגנונן לדעתי.

אבל מבין העטיפות האחרות של חולית דווקא העטיפה של המהדורה הראשונהשל משיח חולית בהוצאת מסדה (שעטיפתו שונה מאוד מהעטיפה של המהדורה בהוצאת עם עובד) היא לדעתי מעניינת במיוחד.

קישורים: עליזה בן מוחה מנתחת את סיפור "חולית" פרקים מ"ג'יהאד" הבאטלריאני" אייל הרשטיין על "חולית הג'יהאד הבאטלריאני" פרק מחולית אדם נגד מכונה פרק מחולית קרב קורין איתי שלומקוביץ על חולית קרב קורין איתי שלומקוביץ על טרילוגית הג'יהאד ביקורת בעברית על "חולית –בית אטראיידס" אבי סבג על בית אטראיידס איתי שלומקוביץ על בית הרקונן איתי שלומקוביץ על בית קורינו אייל הרשטיין על טרילוגית הבתים פרק מ"ילדי חולית" פרק מ"הקיסר האל של חולית" הסיפור הקצר "צפרדעים ומדענים " מאת פרנק הרברט

אתרים באנגלית על הספר חולית הם מרובים. כמה מהטובים מהם: פרנק הרברט מחבר "חולית" "חולית" האתר הרשמי חולמי חולית אתר מקיף על חולית עוד אתר מקיף "אראקיס" "חולית" הסרטים אופרת החול: ביקורת בעברית על המיני סדרה "חולית" משחק המחשב "חולית" משחקי המחשב בויקיפדיה תכשיטי חולית תליון חולית

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד