אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

למידה אינטר- אקטיבית


קטגוריה: 

 מבוא

הדור של היום, הנו דור שבו ההשכלה מהווה מרכיב חשוב מאוד. רכישת ההשכלה מתחילה מבתי הספר, ממשיכה במכללות ובאוניברסיטאות וכן במקומות העבודה. ישנה הכרה בחשיבות הגדולה של ההשכלה והלימודים לצורך התקדמות בקריירה.

לצד החשיבות הגדולה שבה נתפסת ההשכלה, ישנה גם התקדמות טכנולוגית גבוהה אשר משפיעה מאוד גם על תחום החינוך. הטכנולוגיה הזו מאפשרת ליותר אנשים ליהנות מהשכלה, ביותר תחומים[1].

במרכז ההתפתחות הזו, נמצא תחום ה- e-learning (למידה אינטר - אקטיבית). מוסדות לימוד רבים מציעים כיום הזדמנויות ללמוד ולהשכיל לתלמידים שלהם גם באמצעות כיתות הלימוד הקיימות וגם באמצעות חיבור לאינטרנט בכל מקום אחר.

המושג e-learning הנו לימודים באמצעות/דרך מדיה אלקטרונית. בעבר, הכוונה הייתה ל- cbt (computer based training), ובד"כ חומר הלימוד והשיעורים היו מועברים על

cd-rom. כיום, e-learning מכיל מגוון רחב יותר של טכנולוגיות ואפשרויות כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית גדולה, הזמינות והנגישות לאינטרנט, וכלי פיתוח רבים מאוד לאינטרנט.

האפשרות להביא את ההשכלה להמונים מתרחבת כאשר הצורך בהשכלה גם גובר. ב-2 העשורים האחרונים, עולם התוכנה והמחשבים הביא ל- e-learning. השכלה מודרנית הכוללת שיעורים מקוונים (on-line), קהילות מקוונות, video conferencing, חדרי צ'ט, לוחות מודעות, טכנולוגיית cdrom.

התועלת העיקרית של e-learning הנה טכנולוגית ונמצאת באפשרויות אחסון מידע רב, והעברתו לתלמיד בעת הצורך, התאמת חומר הלימוד לכל תלמיד (customization).

בנוסף, e-learning מאפשר להגיע למספר רב של תלמידים אשר מפוזרים גיאוגרפית.

הטכנולוגיה ב- e-learning יכולה להיות מגוונת, מהפשוט ביותר – לימוד מקוון מבוסס html אשר נעשה על ידי כניסה לעמודי html סטטיים דרך הדפדפן של התלמיד, עד למורכב ומתקדם יותר – סביבת למידה מקוונת ואינטראקטיבית המאפשרת למידה סינכרונית וא-סינכרונית, התאמת חומרי הלימוד לכל תלמיד ותקשורת יעילה בין המורים לתלמידים.

כיתות וירטואליות מעתיקות למעשה את האינטראקציה הכיתתית בין המורה לתלמיד. בד"כ הן משלבות פורומים, צ'טים, הודעות מיידיות (instant massaging).

ישנם 2 מערכות המרכיבות את ה- e-learning:

lcms – מערכות לניהול תוכן הלימודים – מאכסן ושולף חומר לימוד. learning content management systems. lms - מערכות לניהול הלימודים – אחראי על האדמיניסטרציה, כגון הרשמה לקורסים, נוכחות בשיעורים, ציונים ודו"חות.learning management system .

e-learning נפוץ ביותר גם במקומות עבודה אשר מעוניינים לאפשר לעובדיהם לרכוש השכלה. כ- 80% מהחברות בעלות 1000 או יותר עובדים מספקים תכני e-learning לעובדיהם לפי idc (חברת ייעוץ מהגדולות בעולם בתחום של מערכות מידע) באמצעות e-learning חברות אלו מפחיתות את הוצאות הנסיעה, ואת הזמן אשר מתבזבז מחוץ לעבודה.

lundy מדגיש נקודות חשובות לאינטראקטיביות של ה- e-learning:

תשומת הלב של התלמידים, הנה לעיתים קצרה ולכן יש צורך לשמור על תשומת הלב של התלמידים באמצעות פעילויות ותרגילים אשר יינתנו להם במהלך הלמידה[2]. "you have to make it entertaining and captivating – make people want to pay attention to it".

"reusability is one of the benefits of lcms". ישנו צורך לאפשר שימוש נוסף בתכני הלימוד מכיתה אחת לשנייה. סטנדרטיזציה של התהליכים הקיימים ב- e-learning לטכנולוגיה הקיימת הנה דרך טובה להשגת reusability.

"collaboration is critical" – כדי לא לאבד את האינטראקציה בין מורה לתלמיד ובין תלמיד לתלמיד במעבר מכיתות הלימוד ל- e-learning יש צורך בכלים של שיתוף פעולה כגון צ'ט, אפליקציה המאפשרת הודעות מיידיות (instant messaging), פורומים, סקרים וכד'.

נטען כי e-learning מציע השכלה גמישה "any time any place". אולם, טענה זו לא נכונה תמיד במלואה. e-learning, אכן נכון לגבי המושג "any place". התלמידים יכולים ליהנות מהלימוד, והוא זמין להם מכל מקום בעולם, כל מה שנחוץ להם הוא חיבור לאינטרנט.

אולם, כאמור, הטענה ש- e-learning זמין לתלמידים בכל זמן אינה תמיד נכונה.

ככל ש- e-learning הנו יותר אינטראקטיבי ומפותח, כן הזמינות שלו נמוכה יותר שכן ישנם מרכיבים מסוימים ב- e-learning אשר מצריכים את כל המשתתפים בו להיות זמינים ובאותו זמן כגון (צ'ט, instant messaging, web cast – העברה של מצגות, תמונות, וידיאו עם צ'ט). לכן ככל ש- e-learning הנו יותר אינטראקטיבי ומפותח, כך הוא פחות גמיש[3]. ישנו trade-off בין איכות ואינטראקטיביות של e-learning לבין זמינות של e-learning.

מחקר נוסף של hindes משנת 1999, הראה שלימוד מבוסס אינטרנט (wbt – web base training) מספק סביבת לימוד יותר חיובית לסטודנטים. הסטודנטים מצאו את המידע יותר בקלות ובמהירות במדיה האלקטרונית, וגם יכלו ליהנות מתמיכה נוספת בלוחות המודעות, בצ'טים ובפורומים.

swigger & al במחקרם משנת 1999, טוענים כי כדי לספק למורים ולתלמידים e-learning אשר תומך בהדרכה מקוונת, ואפקטיבית. התוכנה צריכה לתמוך ב "the same time different place" פעילויות חינוכיות באמצעות האינטרנט.

במחקרם hsu & al משנת 1999, מציגים את השיקולים העיקריים בעיצוב של כיתה וירטואלית:

התוכנית צריכה תחילה לאמוד את הצרכים של המורים והתלמידים ולשקול את התנאים לסיפוקם. יש צורך לאמוד את העלויות של הפיתוח והיישום של הכיתות הוירטואליות. תכנון קפדני ומקיף של הכיתות הוירטואליות. הכנת תכני הלימוד יש לוודא קיומם של ערוצי תקשורת ברורים בין המורים לתלמידים וכן בין התלמידים עצמם. תוכן הקורס צריך להיות מיושם גם מבחינה פדגוגית וגם מבחינה תיאורטית. הקורס צריך לספק כלים של ניהול הכיתה הוירטואלית.

נקודות נוספות חשובות שהמחברת christine canning-wilson מדגישה במאמרה:

יש צורך בהתאמה תרבותית של התוכן הנלמד ב- e-learning בשל הגלובליות של הקורס, כדי שיפנה לכל התלמידים בקורס. התוכן של הקורס צריך להיות מעניין ורלוונטי לכל המשתתפים בו, וכן ניטרלי בדעותיו ומקצועי.

בנוסף, כיוון שהרבה קורסים וירטואליים (e-courses) אינם משתמשים בספרי לימוד, יש חשיבות גדולה מאוד לכך שלתלמידים תהיה האפשרות להוריד ממערכת ה- e-learning

חומר לימודי לתרגול והרחבת הידע.

תוכן הלימודים צריך להיות מוצג לתלמידים לפי סדר, כך שיהיה מובן לתלמידים ויהיה מבוסס תוכנית פדגוגית, וכן יש צורך בהצגת סילבוס הקורס.

אינטראקטיביות ב- e-learning

אינטראקטיביות של ה- e-learning הנו מושג רחב ובעל השפעה גדולה מאוד על האפקטיביות של הלימוד.

תחום ה- e-learning הושפע רבות מההתקדמות הטכנולוגית. לפני הכניסה לעידן האינטרנט, בשנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 ה- cbt (computer based training) היה offline, כאשר חומר הלימוד היה מועבר באמצעות דיסק נייד אל מחשבי התלמידים. האפשרות של מדיה אינטראקטיבית הייתה מוגבלת לטקסט פשוט ותמונות בודדות עקב טכנולוגיה לא מתקדמת, יכולות דחיסה דלות של הגרפיקה, סביבת ה- dos אשר אינה מאפשרת עיצוב גרפי ויכולות אחסון דלות של הדיסק הנייד (floppy disc).

בשנות ה- 90 חלה התקדמות טכנולוגית משמעותית גם בתחום הגרפיקה עם פיתוחו של ממשק משתמש גרפי של מיקרוסופט, וגם בתחום יכולות הדחיסה ופיתוחו של

ה- cd-rom. מערכות e-learning פותחו והועברו לתלמידים באמצעות cd-rom. בגלל יכולת האחסון הגדולה יחסית של ה- cd-rom התוכן שניתן לתלמידים היה עשיר יותר במדיה ובתמונות. בנקודת זמן זו, אנשי הפיתוח של cbt רכשו לעצמם את המיומנות לשלב בין טקסט, גרפיקה, אנימציות, סימולציות, אודיו ווידאו על גבי מערכת של e-learning.

עם הכניסה לעידן האינטרנט, התחיל מעבר של e-learning שהתבצע offline, באמצעות חומר הלימוד שהועבר ב- cd-rom לתלמידים, ל- e-learning שמבוצע online.

השימוש באינטראקטיביות ב- e-learning יכול לקדם את המטרות הבאות:

אספקת גישה מלאה למערכת לכל הסטודנטים והמורים בכיתות ובבתים. כל המורים ישתמשו בטכנולוגיה ביעילות ויסייעו לסטודנטים להשיג סטנדרטים אקדמיים גבוהים. כל הסטודנטים ירכשו מיומנות בתחום אורינות מחשב. מחקר ופיתוח ישפר את הדור הבא של אפליקציות טכנולוגיות של e-learning. תוכן דיגיטאלי ואפליקציות אינטרנט ישנו את פני ההוראה והלימוד.

הטכנולוגיה כיום הנה בהתקדמות מתמדת, והאפשרויות בתחום רוחב הפס גדלות מאוד. כתוצאה מכך, יש אפשרויות גדולות יותר להצגת מדיה דיגיטאלית באינטרנט במערכות e-learning. באמצעות טכנולוגיות הצגת מדיה דיגיטאלית באינטרנט (video streaming technology) המרצים יוכלו לספק לסטודנטים גישה ליותר אינפורמציה ומקורות מידע, וכך לפגוש את צרכיהם האישיים של התלמידים בצורה יותר טובה[4].

מאפיין חשוב של תחום ה- e-learning הנו טיפוח מיומנויות שונות אצל התלמיד שתסייענה להפוך אותו לאדם עצמאי ויצירתי במחשבתו, בעל חוש ביקורת ויכולת אלתור וגמישות מחשבתית המאפשרים לו יכולת להתאים עצמו למגוון השינויים הסובבים אותו.

סיכום

ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשור האחרון נתנו תנופה גדולה מאוד לתחום של e-learning. יותר מוסדות חינוך החלו לספק אפשרויות נוספות ללימוד לתלמידים שלהם בנוסף לפגישות הפרונטאליות בכיתה. ההתפתחות בתחום ה- e-learning הייתה ועדיין הדרגתית ובהתאם לידע הטכנולוגי הקיים. בתחילה, מערכות e-learning פותחו והועברו לתלמידים באמצעות cd-rom. בגלל יכולת האחסון הגדולה יחסית של ה- cd-rom התוכן שניתן לתלמידים היה עשיר יותר במדיה ובתמונות.

עם הכניסה לעידן האינטרנט, התחיל מעבר ל- e-learning שמבוצע online.

המעבר נתן אפשרות להכנס למערכת מכל מקום ובכל זמן (any place any time). האינטראקטיביות ואפשרויות ניהול תכני הלימודים של מערכות e-learning גדלו ככל שהטכנולוגיות השתפרו.

מובהר כי, השירות הניתן לתלמידים באמצעות מערכות השתפר באופן משמעותי.

יותר ויותר מוסדות לימוד החלו לספק מערכות e-learning לתלמידים שלהם.

עם זאת, ישנו צורך להתגבר על מחסומים ומגבלות טכנולוגיים כדי שהמערכות יהיו יעילות יותר ויפנו לקהל יעד רב יותר. המגבלות העיקריות הנן, רוחב פס, זכויות יוצרים לתכני הלימוד, הכשרת מורים לשימוש במערכת, אבטחת מידע ומימון של המערכת.

ההתפתחות הטכנולוגית המהירה צפויה להמשיך את ההתקדמות בתחום ה- e-learning.

המערכות צפויות להיות מתקדמות יותר ואינטראקטיביות יותר, ולפיכך, יותר מוסדות חינוך צפויים להתחיל להשתמש ב- e-learning. החינוך המסורתי, כפי שאנו מכירים, ישתנה וישתלב יחד עם מערכות הלימוד המתוקשבות.

כתב: נריעד חקק ביבליוגרפיה

1. angeli, c., valandies, n., bonk, c.j. communication in a web-based conferencing system: the quality of computer-mediated interactions, british journal of eduacational technology: jan2003, vol. 34 issue 1. 2. faria. saulo; barretto, almeida; piazzalunga, renata. combining interactivity and improved layout while creating educational software for the web, computer & education v. 40 no. 3 (april 2003). 3. liaw, shu-sheng. enhancing interactivity into web-based learning environments, 1999. 4. reed, ron (united learning president). streaming technology improves student achievement, journal online, february 2003. 5. snook, adrian (director of corporate development, the training foundation). e-learning development and moving image, the training foundation, 27 september 2002. 6. canning-wilson, christine. e-learning with the e-teacher: considerations for on-line course design, the weekly column, article 42, december 2000. 7. pallatto, john. e-learning makes the grade, internet world, september 2002. 8. dr. gundry, john. how flexible is e-learning?, knowledge ability ltd malmesbury uk, september 2003. 9. stock, j. timothy; dreddolino, paul p. enhancing computer-mediated teaching through interactivity: the second iteration of a world wide web graduate social work course, research of social work practice; jul2000, vol. 10 issue 4. 10. fong, joseph; kwan, irene. effective e-learning by using hci and interactivity on data modeling, international journal of computer processing of oriental languages, dec2003, vol. 16 issue 4. 11. teo, hock-hai; oh, lih-bin; liu, chunhui; wei, kwok-kee. an empirical study of the effects of interactivity on web user attitude, international journal of human-computer studies, mar2003, vol. 58 issue 3. 12. evans, chris; sabry, khaled. evaluation of the interactivity of web-based learning systems: principles and process, innovations in eduacation & teaching international, feb2003, vol. 40 issue 1. 13. tremayne, mark; dunwoody, sharon. interactivity, information processing, and learning on the world wide web, science communication, dec2001, vol. 23 issue 2 14. wilson, eric. how to make e-learning interesting, smh.com.au, sep2002. 15. serman, chris. eight essential strategies for repurposing content for the web, econtent, apr2001, vol. 24 issue 2. 16. lunt crosman, penny. e-learning for short attention spans, transform, taking control of content and business processes, jul2004. 17. klass, brian. streaming media in higher education: possibilities and pitfalls, syllabus, technology for higher education.

-----------

[1] ed at a distance, volume 13, issue 7, july 1999 [2] e-learning for short attention spans, by penny lunt crosman, transform – taking control of content and business process, july 2004 [3] how flexible is e-learning?, dr.john gundry, knowledge ability ltd malmesbury uk, september 2003 [4] streaming technology improves student achievement, ron reed, president, united learning, journal online, february 2003

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת