אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

השקיפות כערך- והשקיפות כתרגיל


צבי גלאון's picture

ממערכות שלטון וניהול מצפים כי מערכות שיקול הדעת שיפעילו לצורך קבלת החלטות, יהיו נקיים מכול שיקול זר ולא ענייני. על מנת שכך יקרה קיימים מנגנוני הבקרה למיניהם, ושאר האמצעים הממוסדים והלא ממוסדים, כמו התקשורת למשל. אחת הדרכים להבטיח שקול דעת נקי, היא על ידי שקיפות. (transparency) ככול שניתן, חשופים הנתונים העומדים בבסיס ההחלטות, וכך יש לציבור היכולת להעריך עד כמה נעדרות ההחלטות שיקול זר, ועד כמה מקבלי ההחלטות עשו שימוש בהיגיון צרוף . כאשר מדובר בביטחון, השקיפות נחסמת באופן טבעי, ואז אנו בוחנים את ההחלטות על פי מבחן התוצאה בלבד, וזאת בהיעדר נתונים שיאפשרו הערכה מדודה אחרת.

הידיעה של מקבלי ההחלטות כי הם מחויבים לשקיפות, שהוגדרה גם בחוק, ידיעה זאת היא גורם המבטיח ריסון, נאמנות, יצירתיות, שימוש באמצעים ראויים וגם ציפייה למשובים מתאימים בעקבות הצלחות, והתחשבות של חסד במקרה של טעות, או חלילה כישלון. כישלונות בתחום הביטחוני, מקום בו לא הייתה שקיפות, מסתיימים לא אחת בוועדות חקירה, שהן מהלך של הסקת מסקנות, וגם בהן רב החלק החסוי. מכול מקום השקיפות מאפשרת לציבור להכיר גם את הנתונים המוקדמים, ואת המשתנים שלקחו חלק במערכות שיקול הדעת של מקבלי ההחלטות. השקיפות בדרך כלל ממריצה מוסדות ניהול ומנגנוני שליטה לעשות שימוש בכלים שאולי לא עשו בהם שימוש קודם לכן למרות זמינותם, כמו הגברת האימונים ביחידות השדה בצה"ל לאחר מלחמת לבנון השנייה, או כול כלי אחר שטרם נעשה בו שימוש באופן הזה או בתדירות הזאת, עתה מקבלי ההחלטות מורים לעובדים להשתמש בו.

מכול הסיבות האלה השקיפות היא ערך ניהולי ושלטוני, ועל פניו יש בה תמריץ לעבודה נקייה וטובה שיש בה גם טוהר מידות.

נצרכתי לכול ההקדמה הזאת עקב הודעת משרד החינוך כי יש בכוונתם בעתיד הקרוב, בשם השקיפות לפרסם את תוצאות מבחני הבגרות לפי בתי ספר. היות שאחוז הזכאים לתעודה בארץ עומד על כ 50% פחות או יותר, הרי ברור שבתי ספר רבים בפרסום זה יוצגו כלא מספקי הסחורה המבוקשת. בבתי ספר אלה אומרים לנו יושקעו משאבים שכרגע אינם ניתנים להם. היות שמוסדות חינוך אלה מוכרים למשרד החינוך, שכן הנתונים גלויים לפניהם תמיד, נשאלת השאלה למה לא להשקיע בהם מיד, ולחסוך את הפרסום המקדים. אבל זה כול העניין- כאן השקיפות היא לא ערך אלא חלק מתרגיל!

לו ידעו במשרד החינוך מה מקור הכשלים המביאים לתוצאות הנמוכות בזכאות לתעודת בגרות, היו מן הסתם מכוונים לעשייה המתאימה שיש בה משום מזור למצב עגום זה, אך לפי שאין למשרד כול תוכנית מובנית ארוכת טווח כדי להביא את אותו מזור, הם בוחרים בתרגיל הפרסום המדביק אות קין קטן לבתי הספר, ועתה הם מצפים כי בתי הספר ימצאו בעצמם פיתרון שבו המשרד עצמו ישתבח לאחר מכן עם פרסום התוצאות. מהו בכלל פיתרון אפשרי כזה למדנו לאחרונה דווקא מבית ספר תיכון המגזר הערבי ביישוב פארדיס.

ההפתעה לגבי התוצאות ביישוב זה הייתה כל כך גדולה, עד כי התבקשה מיד העתקה של אותן שיטות עבודה כדי להעתיק את ההצלחה , אך אומר לנו מנכ"ל משרד החינוך כי אין לו הסבר לתופעה ועליו ללמוד את הנושא. ראש הרשות לעומתו יודע גם יודע ומשתבח ואומר כי החינוך חשוב לו יותר מכול (איך לא?) ולכן הייתה בבית הספר הזה השקעה רבה של המורים.

כאשר אומרים "השקעה" זהו ניסוח אחר לשיטת – יותר מאותו דבר- (more of the same ) או למה שקרוי בבתי הספר "תגבורים" כלומר לוקחים את התלמידים המתקשים ומלמדים אותם שעות נוספות באותן שיטות המכוונות לטכניקה של מתן תשובות, או לטכניקה של פיתרונות במתמטיקה. הבדיחה מספרת כי המורים חוזרים וחוזרים על החומר באותן שיטות עד שהם עצמם כבר מבינים את מה שהם מלמדים. הבנה מעמיקה כמו שבקשה להקנות המזכירות הפדגוגית במה שהוגדר "אופק פדגוגי" (להבדיל מההסכם עם הסתדרות המורים "אופק חדש") אין כאן!

הציפייה אם כן של משרד החינוך כי עם הפרסום של התוצאות על פי בתי ספר, כדי להסיר את האות המבייש, המצהיר על רכיב אחד בלבד בעשייה החינוכית, ללא סווג האוכלוסייה ומקור מעכבי הלמידה שלה, או שלל המשתנים התורמים את תרומתם השלילית לכשל היחסי בבחינות, הרי אז יתגייסו הכול להשקיע יותר, לתגבר יותר, ואולי גם חלילה, להקפיד פחות על טוהר הבחינות כדי להסיר את אות הקין הקטן שהודבק למוסד.

לאחרונה נתבשרנו גם כי מנכ"ל המשרד ד"ר שמשון שושני, והשר מבקשים לחקות את הרפורמה של במדינת מסצ'וסטס, שבה מעניקים אוטונומיה ניהולית לבתי הספר הציבוריים.אוטונומיה זו אמורה להתבטא ביתר גמישות בהעסקת מורים, ובפיטורי מורים, וכן בתחום תוכניות הלימודים(ארה"ב אינה ריכוזית בחינוך כול מדינה קובעת לעצמה)

ואף בחלוקת בונוסים למורים. סווג המורים הוא אחד הדברים הבעייתיים ביותר, אם לא הבלתי ניתנים למימוש כלל. התפיסה כי תוצרי הלמידה הם אמת המידה העיקרית לאיכות המורה הביאה את המחקר לבדוק את הקשר בין מאפייני המורה להישגי התלמידים.

ממצאי המחקרים סותרים פעמים ואינם נותנים תשובה ברורה כלל. מכול מקום ממצא אחד ברור ועקבי ראוי שנזכיר אותו כאן. מורים אפקטיביים לפי מחקרים אלה הם אנשים אינטליגנטים ובעלי השכלה המיטיבים להתנסח והם בעלי יכולות וורבאליות מעל לממוצע.

למסקנה דומה היגיע גם דוח מקנזי.בין כך ובין כך מוסכם היום על הכול כי לא ניתן למדוד

את איכות ההוראה של המורה באשר המשתנים הקובעים את איכות העבודה שלו הם רבים כל כך ולא ניתנים לכימות.

יש אם כן לחזור ולומר לשר החינוך, לא פרסום התוצאות ברבים לפי בתי ספר, ולא הענקת אוטונומיה ניהולית כזאת או אחרת ולא מתן בונוסים למורים ולבתי ספר אנחנו זקוקים, אלא להוראה איכותית יותר וזאת תושג רק כאשר משרד החינוך יבנה את תוכנית השתלמויות החובה להנהגה הדידקטית של בתי הספר, שאף אותה יש לבנות מן המסד כי היום היא אינה קיימת!

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת צבי גלאון