אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מיהו מנהל טוב- האם זאת השאלה?


התמונה של צבי גלאון

במשחק הגאוני הקרוי גם "משחק המלכים" יש חשיבות מכרעת למהלכי הפתיחה, ואמנם ספרות העזר של משחק זה עוסקת לא מעט במהלכים אלה, באשר הם קובעים את כוון ההתפתחות הצפוי של המשחק. יכול מנהל המשחק לפתוח ב"גמביט המלך" או ב"גמביט המלכה" וכול פתיחה שיבחר בה תיצור את מסד הנתונים הראשון שממנו יתפתח המשחק כולו. בין כך ובין כך מנהל המשחק בוחר לעצמו את הפתיחה שלאחריה הוא מנווט את ההמשך.

מנהל ביה"ס (לשון זכר כמקובל אך יש לקרא גם מנהלת) לעומתו מגיע ליום העבודה שלו ולמשמרתו, כאשר כול נתוני הפתיחה כבר נקבעו, והוא נאלץ לקבלם כנתוני כורח במערכות שיקול הדעת שיפעיל במהלך עבודתו. לכול המערכת הסובבת אותו יש ציפיות שעליו לספק ברמה זו או אחרת ובכול המערכת הסובבת אותו יש נתונים קשיחים שאין לו עליהם שליטה ושאין סיכוי שישתנו בעתיד הקרוב.

הציפיות: התלמידים מבקשים שיהיה זה יום של כיף, (כי בביה"ס אי אפשר להחליף ערוץ) ההורים מצפים שהילדים יחזרו הביתה בשלום, המורים מייחלים שאיש לא יגדיר אותם כ"מורה לחיים" שמחוץ לכותלי ביה"ס, אותם חיים שמעקרים את יכולתם להיות סוכני שינוי, הקהילה והרשויות דורשים שמספר הזכאים לתעודת בגרות יעלה באחוז ניכר כי הבחירות בפתח, וגם מערכת הפיקוח האנמית משתתפת בהצבת נתוני הפתיחה שלה למנהל. עומד המנהל בין כול אלה ומבקש רק, שהיום יהיה אותו יום בשנה שבו כול המורים מגיעים לביה"ס ואין צורך לערוך שינויי מערכת, והוא מביט אל האופק ומחפש בו משהו חדש, ונושא תפילה " תן לי אֵלי את היכולת לשנות את הניתן לשינוי ואת הכוח לחיות עם מה שאינו בר שינוי, ואת התבונה להבחין בין השניים".

באותה עת מעל מדף הספרים שבמשרדו ניבטים אליו כול המחקרים בהן מוצגים ומנוסחים בקפידה תפקידיו הרבים ובהם היגדים ברורים עליו כמנהיג ומנהל. נאמר שם בין השאר כי ניתוחים אמפיריים מבהירים כי ניהול הממוקד בתהליכי למידה ובתנאים למימושם משפיעים בעיקר על הישגי התלמידים יותר מעיסוק בתפקידים ניהוליים אחרים, כמו כן הוא קרא את דוח הוועדה הציבורית(1) שקבע כי הוא אחראי להנהגת תהליכי חינוך הוראה ולמידה ולערוך בירור של הזהות הפדגוגית החינוכית שלו שכן מחקרים עדכניים מציינים שהנהגה פדגוגית היא משימת הליבה של מנהל ביה"ס .גם לעומס הלא אנושי שמוטל על מנהל ביה"ס מתייחסים אותם מאמרים של חוקרי חינוך בארץ ובעולם

כמו murphy 2006 ( 2) הטוען כי" המאמץ המוטל על מנהלים אינו ראלי ואינו יכול להיות מותאם לתִפקוד של אדם אחד בארגון" והמנהל שלנו נאנח עמוקות. גם בדוח מקנזי (3) הוא קורא על פרסומי dfes (4) לפיהם המנהלים צריכים להתמקד במנהיגות פדגוגית ולא באדמיניסטרציה אך באותו הדוח הוא גם קורא כי " איכותה של מערכת החינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה".

אם כן המצב די ברור יש כנראה הסכמה בין חוקרי חינוך כי תפקיד המנהל כפי שהוא מעוצב כרגע, ללא הבניה מערכתית התומכת בשיטתיות בהנהגה פדגוגית עם הסמכויות והמשאבים העומדים לרשותו, הוא כמעט בלתי אפשרי. אף על פי כן מצפים ממנו כי יהיה רב מג ויקדיש את עיקר זמנו לניהול הפדגוגי עם צוותי המורים שיש לו. פינוי זמן מנהל על מנת להתמסר לעיסוק בתחום כלשהו בביה"ס, משמעו כי יש למנות נושאי תפקיד מִנהליים לצידו של המנהל, שיכסו את אותם נושאים שמאפשרים לארגון להמשיך ולתפקד. תגמול של נושאי תפקידים אלה הוא באמצעות מה שמוגדר כשעות מנהליות שהן למעשה חלק ממאגר השעות העומד לרשות המנהל.לכן ההכרעה היא למעשה בין תגבור, למשל, במתמטיקה לבין עוד נושא תפקיד בתחום פעילות חברתית שמצמצמת מתחים ומורידה אלימות . במצבים אלה לרב יבחר המנהל להקצות שעות למקצוע הלימוד ובמיוחד אם הוא מקצוע לבחינות הבגרות.

פיתרון דילמה מצויה זו, הוא פשוט , בניית סדר עדיפויות ממשלתי חדש. עלינו להביא את ממשלת ישראל לכלל הכרה כי אם לא יעמידו את מערכת החינוך שלנו במקום הרבה יותר גבוה בסולם העדיפויות הלאומיות שלנו, ויקצו לביה"ס ולמנהל את המשאבים שישחררו אותו מאדמיניסטרציה ועוד אלף נושאים חשובים להבטחת הזרימה המשמרת של ביה"ס, ויאפשרו למנהל להתמקד בהנהגה פדגוגית וללמוד נושאים רלוונטיים עם צוות המורים שלו לא נוכל להתרומם, לא במבחנים הבין לאומיים ולא בתחום שאר המשימות הלאומיות ערכיות שלנו.

משהתבססה המוסכמה כי ראשית גאולתה של מערכת החינוך תלוי קודם כל במנהל ביה"ס, עלתה מיד השאלה מיהו מנהל טוב, וכיצד ניתן להכשיר מנהל כזה. תשובה נאותה עשויה לספק כול מיני נוסחאות ותובנות בהן היה אפשר, מן הסתם, לעשות שימוש בארץ אוטופיה שבה הכול תלוי רק במימוש התיאוריות התקפות ביותר. ומשום שבארץ אוטופיה מדובר הרי ששום משתנה נוסף לא יפריע למנהל העונה על הנוסחה הנכונה להיות סיפור של הצלחה שהכול יבקשו לחקות אותה. אך אנו הרי חיים כאן בתוך עמנו שלנו.

לפיכך השאלה איננה מיהו מנהל טוב וכיצד מכשירים אותו, אלא מיהו מנהל טוב במערכת נתונה שנעשתה בה האבחנה בין הניתן לשינוי לבין כורח המציאות, איתו צריך להמשיך ולחיות, לפחות בינתיים.

כנגד גישה זו ניתן תמיד לטעון כי לקטני האמונה לא תהיה תקומה אלא בביאת המשיח, ואילו אלה שמנסים לחולל שינוי למרות קשיי המציאות הם המקרבים את ביאתו.

בין כך ובין כך טוב להצביע על אותן פרדיגמות שלפחות בראשית הדרך הן מכתיבות את שלא ניתן לשינוי בטווח הנראה לעין,או מה שקראתי לעיל נתונים קשיחים המכתיבים למנהל את נתוני הפתיחה, שעימן הוא מתמודד בעבודתו בשדה החינוך.

הנה אחד הנתונים הקשיחים האלה:את העבודה בפועל יעשו תמיד המורים הנמצאים בבתי הספר. ומורים אלה מגיעים אל שדה ההוראה ממאגר נתון של מי שכבר בחר במקצוע ועובד בביה"ס, ומאלה המצטרפים למוסדות להכשרת מורים באוניברסיטאות, במכללות ובסמינרים והם עתידים להצטרף לאותן שורות.לפיכך טוב להזכיר לעצמנו כמה נתונים. בתשס"ו בדקה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה האם ישנם מקצועות שהמורים המלמדים אותם לא הוכשרו ללמד את המקצוע שבכורח המציאות הם מורים אותו. ואלה הנתונים.

נתון אחר מציג את תוצאות התפלגות כוחות העבודה במשק, ומאפיין את הפונים להוראה על פי הישגיהם בבחינה הפסיכומטרית,ועל פי ממצא זה הציון הממוצע של קבוצה זו הוא קצת פחות מ 500 נקודות.

במצב דברים זה, כמעט אי אפשר להאמין כי במערכת החינוך שלנו אין אף לא מוסד ממשלתי אחד שמטרתו להציע השתלמויות חובה פונקציונאליות המזכות בגמול השתלמות,

[(5) למשל דוגמת ה ncsl באנגליה] ואילו מה שהתפתח אצלנו הוא מערך השתלמויות רשות בכול תחום שהמורה בוחר בו על פי שיקולי נוחות ועניין, ושבגינם משלם משרד החינוך למורים תוספות שכר שכבר עברו את הסכום של מיליארד שקלים בכול שנה.

עתה אפשר להוסיף ולמנות מכשלות מובנות שאנו חיים איתן עשרות שנים, כמו למשל, שיטת התעסוקה של המורה לפיה משרתו נקבעת על פי שעות ההוראה בכיתה ואין הוא חייב לעמוד לרשות הארגון המעסיק אותו במשך יום עבודה מוגדר, וכך גם את דרכי ההכשרה וההסמכה שאין בהן תקופת אימון ( סטאז') שרק לאחריה יקבל או לא יקבל המורה את הסמכתו. גם היעדר מערכת סינון אפקטיבית של הפונים ללימודי הוראה, תורמת את חלקה, ומעל לכול מערכת פיקוח אנמית וחסרת אמצעים .אם נוסיף לכול אלה את העובדה כי במקצועות שמוסכם כי הם מקצועות הליבה כמו אנגלית ותנ"ך, יש מחסור חמור במורים , ובמקצוע אזרחות שבהחלטה נכונה של משרד החינוך נוספו לו שעות, אך אין מכשירים באוניברסיטאות מורים למקצוע זה, וכך גם לא למקצוע ההבעה,ואילו מספר המורים למדעים הולך ומצטמצם עם השנים באחוזים ניכרים, וליד כול אלה האלימות הגואה בבתי הספר שמטבע הדברים תמיד זורמת אל שולחן המנהל בקול רעש גדול וטורפת את כול סדר היום המתוכנן שהיה לו. כול אלה הם רק רשימה חלקית של מה שמהווה נתוני פתיחה של כול מנהל , ורוב המנהלים במערכת החינוך שלנו הם מורים שצמחו בתוך המערכת והשתלמו במעט מאוד תחומי מינהל אם בכלל, שלא לדבר כבר על ההכשרה להיות מנהיג פדגוגי שירכז את צוות מרכזי המקצוע ויוביל וינהיג אותם לקראת הוראה איכותית יותר, שכן הקביעה כי זה תפקידו החשוב ביותר של מנהל ביה"ס היא אמנם אמת מוצקה.

מאפיין בולט נוסף של המערכת שלנו הוא היעדר מנגנוני משוב בבתי הספר המאפשרים מדידה בקרה והערכה ( measurements assessment and evaluation ) שהם תנאי מוקדם לכול תהליך של שינוי ושיפור, וזאת על פי הכלל שלא ניתן לשפר את מה שאין מודדים אותו תחילה. אכן התיאור שלעיל הוא קודר, לכן יש לומר מיד כי אף על פי כן המורים הם אלה שמביאים את תלמידיהם לכלל בגרות ומעל 50% עומדים בה בתנאים שתוארו,ולכן אין נתון זה צריך להיות מפתיע או מעציב אלא לראותו כפרי נתוני פתיחה שלאורם 50% זכאות לבגרות הם הצלחה. אסור בכלל לצפות לתוצאה אחרת לאור הזנחה ארוכת שנים (על ידי כול ממשלות ישראל) של המשאב היחיד שאינו מתת אל אלא תוצר של מעשה ידנו שיבטיח את עתיד החברה שאנו מבקשים לחיות בה.

נחזור עתה לשאלה שבכותרת וננסח אותה מחדש כך: במה צריך המנהל להשקיע את מירב כושר הניהול שלו וזמנו, כתנאי להתאמה להגדרה "מנהל טוב"?ככול שהלכה וגברה ההכרה כי העשייה החינוכית והקניית הידע (שאינו זהה למידע) נעשית קודם כול בתוך חדר הכיתה במפגש מורה/תלמיד, כך גם גברה ההכרה כי כל מאמצי המערכת הארגונית צריכים להיות מכוונים כדי להבטיח שמפגש זה יהיה אפקטיבי במידה הרבה ביותר האפשרית, ובראש הצוות המוביל בנושא זה צריך לעמוד המנהל שמבקשים ממנו עכשיו שיהיה מנהיג פדגוגי.מנהיג כזה בשעה זו ובמערכת הנתונה ככול שיצליח יותר יוכר כמנהל טוב.

נפנה עתה למושג "מנהיג פדגוגי". בפועל אנו מתכוונים להנהגת הצוות בתחום הדידקטי. במושגים הלקוחים משדה ההוראה שלנו, מדובר בהנהגה וניהול של רכזי המקצוע בביה"ס. רכזי המקצוע היום, הם בדרך כלל מורים שנבחרו לתפקיד זה עקב ניסיון וותק במקצוע, אך הם נעדרי הכשרה ייעודית לתפקידם שכן מסגרות הכנה והכשרה לתפקיד זה אינן קיימות אצלנו. נמצא, אם כן, כי כל הטוענים שעל המנהל להיות מנהיג פדגוגי מבקשים למעשה שהמנהל שלא הוכשר למימד זה בתפקידו ינהיג את צוות המורים שאף הוא אינו מביא עימו ידע נרכש מתאים אלא ניסיון בלבד.

כיצד יוצאים ממעגל הקסם הזה. ראשית חוכמה, למרות כול האמור לעיל היא להתחיל ולבנות את מסגרות ההשתלמות המתאימות שבהן יִלְמד מנהל ביה"ס תחום זה של הנהגה פדגוגית, ובמקביל יוכשרו גם רכזי המקצוע, עימם הוא אמור יהיה לעבוד.

כך בהדרגה ובמשך כמה שנים תקום בבתי הספר ההנהגה הדידקטית אותה אנו חסרים כל כך עתה. הנהגה זו תקנה למורים כלי עבודה שכרגע אינם נמצאים בארגז הכלים שלהם, כמו:א . איך לנסח שאלה תקפה ומהימנה.

ב .איך לנסח שאלה ממוקדת שתבחן את מה שהמורה רוצה לבדוק.

ג .שיטות משוב שיכול המורה להפעיל בתם השיעור שלו, ולהשתמש במשוב זה כאמצעי להערכה ושינוי של דרכי ההוראה שלו.

ואלה הם רק כמה נושאים מתוך מכלול רחב יותר שמייצג את החסר בתחום הידע המקצועי של המורה שיש לנו היום במערכת. הנה כמה נושאים נוספים שעל מנהל ביה"ס ללמוד, להכיר ולהפעיל.

א .בניית מנגנוני משוב , הפעלתם ותפעולם השוטף.

ב .בניית צוותים לביצוע מדידה בקרה והערכה לקראת החלטות על שינוי שיפור ושימור.

ג .לימוד נושא התכנון השנתי של הוראת המקצוע, הגדרת מטרות עד לרמת השיעור

הבודד, וחיבור השאלה הבוחנת האם הושגה המטרה.

ד .מה בין סטנדרטים ומטרות ההוראה השוטפת.

ה . איך מגדירים סטנדרט הנגזר ממטרת העל.

כאמור זו רק רשימה חלקית ובמוסד הממשלתי שבו ילמדו בעתיד נושאים אלה ועוד נושאים נוספים ונצרכים שייקבעו על ידי סמכות אקדמית מתאימה, ילמדו מנהלים ורכזי מקצוע שיחזרו לשדה ההוראה, למספר שנים נוספות וכך נתחיל לבנות את המסד שיחולל את השינוי שמהפכות דוברת ואופק חדש ועוד חידושים רבים אחרים שירדו אלינו ממשרד החינוך , לא הביאו עד כה.

בשעת כתיבת שורות אלה התפרסמו שוב תוצאות המבחנים הבין לאומיים ובהם אנו קוראים גם על הישגי התלמידים שלנו בכיתות ח', ושוב ישראל דורגה במקום נמוך יחסית למבחנים קודמים. צפוי ולא מפתיע לאור כול מה שכבר תואר לעיל, באותה שעה נזכרתי בסיפור מההיסטוריה הרומית על הקיסר אדריאנוס (76-138) שבישיבת הסנט לאחר מרד בר כוכבא (132-135) שבו סבלו הרומאים אבדות כבדות, נמנע הקיסר מלהשתמש בנוסחה המקובלת "אם שלום לכם ולבניכם טוב הדבר שכן גם לקיסר ולצבאו שלום" ורק שתק, העובדות דיברו בעד עצמן. העובדות שאנו דנים בהן ניתנות לשינוי על ידי החלטות נצרכות וביצוע עקבי, שבו ייבנה מעמד המורה והמנהל, ובסדר הזה, כדי שיהיה שלום חינוכי לנו ולבנינו וגם לצבאנו הניזון מאותה מערכת חינוך ציונית.

--------------(1) קשורית לדוח:

2)ראה המצגת של ד"ר דליה עמנואל –נוי , ד"ר אבי גולן ורוני ויינברג באתר "אבני ראשה" 

3 )דוח מקנזי על הגורמים להצלחתן של מערכות החינוך הטובות בעולם, פורסם בדצמבר 2005 . חברת מקנזי היא חברה בין לאומית לייעוץ ניהולי שנוסדה ב 1926 ולה היום 43 משרדים ברחבי העולם.

dfes ,independent study into school leadership 2006 (4

5( ncsl:the national college for school leadership works to make a difference to children's lives through excellent school leadership – growing and supporting current and future school leaders so that they can have a positive impact within and beyond their schools.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת צבי גלאון