אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

המורה תחילה ורק אחר כך המנהל


התמונה של צבי גלאון

הפרסום על מקומה של ישראל במבחני "פיזה" 2006 הזין כותרות של יום או יומיים, ודרמות אחרות פִרנסו מיד את אמצעי התקשורת. הפעם משום מה צוין גם הפער העצום בין משכורות המורים בארץ לבין אלה של עמיתיהם בכמה מארצות אירופה. פרט זה אִפשר כמובן לשרת החינוך לציין כי בתחום זה יש כבר שינוי בגין רפורמת "אופק חדש". עד כאן החדשות, ואילו הישנות הן אלה המוכרות לנו, לאמור: היעדר תכנון מקיף רב שנתי לקראת מערכת חינוך שעם הספר ראוי לה. כמו כן לא שמענו אף לא אחד שיעז לומר היכן המכשלה שיש לטפל בה, למרות שהדברים כבר ברורים כל כך. אך לפני שאציג אותם כאן אני רוצה להוריד מן השולחן את כול הצעות הסרק שמונחות שם כבר ימים רבים.

1 .משכורות המורים: טענה מקובלת היא כי כול עוד לא יעלה שכר המורים, לא תהיה התפלגות כוחות העבודה במשק שונה ממה שהיא היום, ולכן הפונים להוראה ימשיכו להתאפיין בכך שלא הטובים ביותר פונים להוראה. יחד עם זאת תהליכי הנישוי (שליטת הנשים בשדה ההוראה) ימשיכו לאפיין את מערכת החינוך שלנו. במדינות ה oecd המשכורות ההתחלתיות משתוות לממוצע המשכורות לאקדמאים והן בתחום שבין 95% לְ 99% מן התמ"ג לנפש.*

אכן, אם יועלה מאוד שכר המורים, מבלי לגרור את כול המשק אחריו, יהיה שינוי גם בכמות ואיכות הפונים להוראה.רק שינוי כזה יהיה זכאי לשם התואר "מהפכה" .

אך עד שנגיע למצב זה, (מי שמאמין שכך יקרה בקרוב- שיקום) לפחות בעשר השנים הקרובות כוחות ההוראה הנמצאים היום במערכת הם אלה שיובילו כמה וכמה דורות של תלמידים למבחני הפיזה הבאים, למבחני הבגרות הבאים, ואחריותנו לדורות אלה אינה נופלת מכול משימה קיומית אחרת של החברה בישראל. לכן השאלה שלפנינו אינה האם משכורות המורים ראויות אם לאו אלא מה ניתן וצריך לעשות עד שהמורים יקבלו את התגמול הראוי לעבודתם.

2 .גודל הכיתה: הטענה היא, כי ככל שיקטן מספר התלמידים בכיתה, תינתן לכול תלמיד תשומת לב רבה יותר, ובהתאמה יהיו גם הישגיו טובים יותר. מדיניות זו של צמצום מספר התלמידים בכיתות אומצה לאורך השנים במדינות רבות, ובהתאמה גם נערכו מחקרים שבדקו את הטענה שלעיל. בדוח מקנזי** נכתב כי מתוך 112 מחקרים על נושא זה רק בְּ 9 מחקרים נמצא קשר חיובי בין גודל הכיתה להישגים, ובחלק אחר נתגלה גם קשר שלילי.הבדל משמעותי התגלה רק בשכבות הגיל הנמוכות. אך לענייננו מה שראוי לציין הם המחקרים שהצביעו על כך כי השונות באיכות המורים, הייתה משתנה חשוב הרבה יותר מגודל בכיתה, באשר לבחינת התוצאות. במציאות שלנו צמצום מספר התלמידים בכיתה יוליך מיידית גם לצמצום המשאבים הזמינים למערכת וכך גם לגודל ההשקעה בכול תלמיד.נוסף לכך הצורך בכוחות הוראה נוספים יזרים למערכת עוד מורים, שלגביהם נהיה בהכרח פחות בררנים, וכך נחזור ונעצים את אותן בעיות שאנו מתמודדים עימן היום.

3. שינוים מבניים: באשר לשינוי המבני אנו מכירים כבר שנים כמה מנטרות כמו: א. חיסכון במשרד החינוך, למשל: על ידי ביטול הפיקוח, על ידי סגירת אגף החינוך ההתיישבותי ועוד מיני הצעות דומות והעברת המשאבים לשדה החינוך. ב.הקמת מח"א (מנהל חינוך אזורי-בדוח דוברת) שיוציא מן המשחק גם את משרד החינוך וגם את הרשויות המקומיות. ג. יוחא"י (יום חינוך ארוך) וְ יול"א (יום לימודים ארוך) בשיטת יותר מאותו דבר, והקמת גופי מדידה ובקרה כמו ראמ"ה (ראשות ארצית למדידה והערכה) וזאת לפני שהשדה הכין את עצמו כדי להיות גוף נמדד. אלה הם רק חלק ממנטרות שנכשלו או היו רעיונות של שעה אחת בטרם נגנזו. שום שינוי במבנה לא ישנה מהותית אף לא דבר אחד במרחב שרק בו מתרחשת העשייה החינוכית, בחדר הכיתה מקום בו מתקיים המפגש מורה- תלמיד.

האמת שיש לומר אותה ועל פיה לתכנן את ההמשך מופיעה גם היא בדוח מקנזי הנזכר:

1 ."כול מערכות החינוך בעולם מכירות בעובדה שאינן יכולות לשפר את מה שאינן מודדות"

2 ."איכותה של מערכת החינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה"

כדי להיות מערכת נמדדת, יש לקבוע סטנדרטים ולהגדיר את מבחן ההצלחה, ולנו אין סטנדרטים, וראשית לכול במטרות ההוראה של תחומי הדעת הנלמדים בבתי הספר.

המדידה תגלה את התחומים שהם טעוני שיפור, ואת היכולות והידע שיתברר כי הם נעדרים, ואותם צריך יהיה להקנות למורים הנמצאים במערכת. זאת אינה מלאכה קצרה אך היא אפשרית ואף פשוטה בהינתן המשאבים הנדרשים. ניתן יהיה לעשות זאת בעזרת מכוני הוראה למורים שיקמו למען מטרה זו, כמו למשל ה the national college for school leadership (ncsl)באנגליה, שכך מוגדרת מטרתו: "הקולג' הלאומי למנהיגות בית ספרית, פועל על מנת לגרום לשינוי הנצרך לחיי הילדים/ תלמידים באמצעות מנהיגות מצטיינת בבתי הספר, צמיחה ותמיכה במנהיגות הקיימת ובזו העתידה לקום מתוך צוותי מורים, כך שתהיה להם השפעה חיובית על התלמידים בימי ביה"ס ומעבר להם."

המנהיגות שאנו נערים אותה היא בתחום הדידקטי וזאת הרבה לפני מנהלי בתי הספר, שעתה הכול פועלים להעצים אותם ואת סמכויותיהם. אך כול עוד מנהלים אלה ינהלו מערכת חינוך עם אותם המורים הנמצאים היום במערכת, לא נחולל את השיפור הנצרך כול כך בתחום איכות ההוראה. המשימה היום באשר לאיכות ההוראה מוטלת על מה שמכונה מרכזי מקצוע, שאני הייתי רוצה לראותם כ"מנהלי תחום דעת" שכן עליהם גם לנהל צוות מורים. אבל מרכזי מקצוע אלה אינם מי שעברו הכשרה לקראת מילוי תפקיד זה והם נבחרים מבין המורים הנמצאים בחדר המורים לרוב בזכות וותק או ניסיון עודף.

משימות אלה אינן לקדנציה אחת של שר חינוך, גם אם יזכה לקדנציה מלאה, אלא לממשלה כולה ולמשך עשור לפחות.אם אומנם נגיע לבחירות במועד קרוב אזי בהתחייבות לעשייה ארוכת טווח כזו ייבחנו רצינות כוונותיו של כול מי שיבקש את אמון הציבור שעה שידבר על עשייה עתידית בתחום החינוך.

*שכרם ההתחלתי של המורים בחינוך היסודי בדרום קוריאה שווה ל 141% מן התמ"ג לנפש במדינה, והוא עולה עם השנים עד ל 389% מן התמ"ג לנפש.

**דוח מקנזי פורסם על ידי חברת " מקנזי" שהיא חברה בין לאומית לייעוץ ניהולי שנוסדה בשנת 1926.

ב2007 פורסם הדוח שעסק בשאלה: מהם הגורמים להצלחתן של מערכות החינוך הטובות בעולם? נבדקו ונחקרו 25 מערכות חינוך בעולם.אחת המסקנות החד משמעית מחברי הדוח הם מייקל ברבֵּר ומונה מורשֶד.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת צבי גלאון