אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

השתלמות ושיפור איכות ההוראה


התמונה של צבי גלאון

עברנו את השביתה הארוכה ביותר במערכת החינוך שלנו. סיכום הנזקים עוד ייעשה וכן סקירת ההישגים, לכשיתפרסם ההסכם במלואו. אך דבר אחד ברור כבר היום משהו השתנה במעמד המורה. יש מודעות רבה יותר למורכבות העבודה שלו ויש גם הסכמה כי כחברה קיפחנו את המורים. אך באותה עת ובאותה מידה גדלה גם הצפייה לשינוי, ולא בכדי הכריז ראש הממשלה כי צודקים המורים בתביעתם ליותר שכר, אך צודקת גם הממשלה בתביעתה לרפורמה. -רפורמה-זו המילה בה ביקשו לשכנע את הציבור כי אנו צועדים לקראת שינוי משמעותי שיחולל את מה שאנו מייחלים לו, ולא בעוד זמן רב אלא בקרוב, וכך נזכה לראות תוצאות שיוכיחו עד כמה הייתה המערכת זקוקה ל"רפורמה.

"תלבש הרפורמה איזו צורה שתלבש,אם לא נבטיח כי תהיה העצמה של כישורי המורים הנמצאים היום במערכת, קשה יהיה לחולל שינוי מהותי. מבחן התוצאה עד כה מעיד כי טרם בחנו באומץ את המציאות על מנת להיות מוכנים להצביע על הצרכים והשינויים שאותה רפורמה צריכה להיות להם המענה.בחינת המציאות, כפי שניסחתי זאת , משמעה קודם כול לשאול את השאלות הנכונות. דבר זה מזכיר לי סיפור נושן על חתן פרס נובל אייזיק איזידור. כל פעם כשחזר איזידור הילד מבית הספר, לא שאלה אותו אימו אף פעם מה למדת היום בבית הספר אלא "האם שאלת היום בבית הספר שאלה טובה".והשאלות הטובות המתבקשות כאן מסתכמות למעשה בשאלה המורכבת הבאה:נוכח הישגי המערכת עד כה, מה בעשייה הנוכחית אין בו כדי לתת מענה הולם לדור הזה של התלמידים. מה אין המורים יודעים לעשות או מלכתחילה אינם יכולים לעשות, אילו תחומי ידע נדרשים לא נלמדו בתהליך ההכשרה של המורים, עם אילו בעיות מובנות במערכת וכאלה שהם פרי הסביבה המשתנה, אין המורים מסוגלים להתמודד בתנאים הנתונים. מה במבנה הארגוני של המערכת מונע השגת הישגים רצויה אך לא ממומשת. התשובות לשאלות אלה הן די פשוטות ואין צורך בוועדות חדשות נוסח דוברת, אך כל עוד לא נענה על שאלות אלה, בדיון עם אנשי מקצוע, ואף בדיון ציבורי, נחזור לעסוק בתרופות שאינן עונות על הבעיה שלא הוגדרה. ממה שידוע כרגע על הרפורמה, אנו יודעים כי אחד הביטויים שלה אמור להיות יותר שעות עבודה בביה"ס, וחלק מאותן שעות אמור להיות בעבודה עם תלמידים במסגרות קטנות מזו של כיתה רגילה. אם אומנם כך הוא, הרי שקיימת הנחה היא כי מה שחסר למערכת זו עבודה נוספת של אותם מורים, עם אותם כישורים, ובדרך כלל גם עם אותם תנאים סביבתיים.

זו הנחה חסרת תוקף וגם חסרת אומץ להצביע על התשובה, או התשובות, למה ששאלתי לעיל: אילו תחומי ידע נדרשים לא נלמדו במסגרות ההכשרה של המורים והם חיוניים לעבודתו כמו למשל, כלי העבודה של שאילת שאלות(וכאן משרד החינוך עצמו הוא סמן ימני שלילי עם בחינות הבגרות) לאחר מכן כיצד לתכנן שנת לימודים שלמה מול משאב נתון, וכלה בשיטות הערכה ומדידה, ולאחריהן בקרה ושינוי, ולבסוף מתן ציונים. ציונים זה הדבר שאותו נותן המורה היום בשפע, אך מעולם לא למד תחום זה כתורה.כתבתי לעיל כי יש לבדוק מה אין המורים יודעים לעשות, וזאת ודאי אמירה שעשויה להיות מקוממת, במיוחד את המורים עצמם, אך מה לעשות והתוצר(רק 50% עוברים את בחינות הבגרות) מעיד שקיים כאן כשל ברור ומובהק. אם ניקח למשל תחום חשוב וסמן מרכזי של יכולות חשיבה, שהוא גם נדבך של תרבות ומסד של למידה,-כישורי כתיבה והבעה- . הכול מסכימים כי בוגרי המערכת שלנו לוקים ביכולת ההבעה שלהם, וברמה כזו או אחרת גם בהבנת הנקרא. כמעט כול מורה באוניברסיטה מתלונן על כך, הנה למשל דבריו של פרופ' מנחם פרי מאוניברסיטת תל אביב: "רמת הניסוח של הסטודנט הישראלי פשוט ירודה. היא לא דומה לשום מקום אחר שאני מכיר בחו"ל, וזה הולך ומידרדר"... "אין להם אוזן לעברית טובה ובהירה. הם משתמשים במבנים מונוטוניים וזרים", וכך גם פרופ' ברקאי היסטוריון. "הבעיה של רובם היא שהם לא יודעים לכתוב, להרכיב משפט ולהציג טיעון משכנע, בישראל לא מלמדים לכתוב. בצרפת, למשל, מקדישים לזה תשומת לב עצומה ומי שמסיים תיכון יודע לכתוב חיבור, להביא את כל הטיעונים בעד ונגד. בישראל, הסטודנט מתחיל ללמוד באוניברסיטה את מה שהוא היה אמור ללמוד בתיכון" (הארץ-"כשקוראים מעט ביסודי כותבים רע באוניברסיטה" 28.12.07 )מתיאור אמיתי זה של בוגרי מערכת החינוך שלנו מתבקשת מסקנה אחת לפחות. אין מלמדים את נושא ההבעה כפי שצריך כדי לקבל את התוצר המבוקש.

יתר על כן מורי ההבעה הם בדרך כלל המורים לספרות שבתהליך הכשרתם תחום זה אינו נלמד כלל, ואף זו תורה שיש ללמוד אותה.מסקנה ברורה אחת כבר אפשר להסיק: אם לא נערך לקראת הקמתו של מנגנון השתלמויות קבוע עבור המורים הנמצאים היום במערכת החינוך לא נוכל להבטיח שום תוצאה שונה מזו שהושגה עד כה.מספר הנחות יסוד צריכות להילקח בחשבון בכול דיון מוקדם והם:1. התפלגות כוחות העבודה במשק לא תשתנה בעתיד הנראה לעין, ולכן לא יחול כל שינוי מהותי במאפייני הפונים להוראה. מלגות למספר סטודנטים עם פסיכומטרי של600 לא יביאו לשינוי המצב ב10 השנים הקרובות.2. כל שינוי ארגוני במערכת איננו תנאי מספיק להשגת המטרות של חינוך טוב יותר.3. שיפור איכות ההוראה הוא תנאי מוקדם והכרחי לכל שינוי וחידוש מערכתי בכל היקף שהוא, שכן התוצאות שקבלנו עד כה, אינן מספקות. מי שיקבל הנחות יסוד אלה, צריך יהיה לבדוק ראשית לכל עד כמה ערוכה המערכת לבצע מהלכים קבועים ומתמשכים, בתחום זה של שיפור איכות עבודת ההוראה בכל הרמות. הגורם שמטפל היום בתחום זה הוא אגף ההשתלמויות במשרד החינוך, ואגף זה נעדר כלים הכרחיים לביצוע משימתו זו. הכלי הראשון והחשוב הוא מנגנוני משוב והערכה בבתי הספר שעל פי ממצאיהם ניתן יהיה לבנות את ההשתלמות הנדרשת.לאחרונה נעשה צעד לקראת בניית תשתית שתענה על צורכי ההערכה והמדידה כאשר משרד החינוך פרסם כי הוא עומד להוסיף למערכת תפקיד חדש של מְרכז הערכה, ואף נקבע מה יהיה גמולו של מרכז זה לפי מפתח של מספר הכיתות שאת נושא ההערכה שלהן הוא אמור לרכז. מרכז כזה ייבחר מן הסתם מבין צוות המורים של כול ביה"ס. הבעיה היא שבבתי הספר שלנו אין היום מרכזי מקצוע שהוכשרו לתפקיד זה, ושרק מתוכם ראוי שייבחרו מרכזי ההערכה שמדובר בהם. יתר על כן מרכזי המקצוע היום , אינם חייבים בשום השתלמות על מנת לקבל את התפקיד שיש לו גם תגמול כספי לא גדול.

במילים אחרות אין בבתי הספר מנהיגות דידקטית שהוכשרה לתפקיד זה. כאן אנו מגיעים אל ליבת הבעיה. שיפור איכות ההוראה מחייב לקיים השתלמויות מתאימות שבאמצעותן תיבנה בכול ביה"ס מנהיגות מובילה של מורים שיבטיחו תהליכים של שיפור איכות ההוראה ולכן הרפורמה ,או אם תרצו המהפכה, צריכה להיות קודם כול בתחום זה, כתנאי מוקדם והכרחי לשינויים שאנו מייחלים להם.להלן כמה עובדות על נושא ההשתלמויות במערכת החינוך כיום.1. לא קיימת שום דרך להבטיח ,שמורים ישתלמו בנושאים רלוונטיים לתפקידם במערכת, כשם שלא קיימת הגדרת הנושאים שנושא תפקיד כל שהוא חייב להוכיח שלמד אותם ,או השתלם בהם.2. כל מורה שצבר 112 שעות השתלמות בכל נושא ,או בכמה נושאים על פי בחירתו בלבד, מקבל תוספת שכר של 1.2% לשכרו, עד לגבול העליון של 29.1%.3. עלות השכר המשולמת היום למורים שבמערכת עבור השתלמויות שעברו עברה כבר בהרבה את הסכום של מיליארד שקלים כול שנה.4. למשרד החינוך אין כל פיקוח על תכני ההשתלמות , שמלמדים גופים שונים שקיבלו את אישור המשרד לערוך השתלמויות המקנות גמול השתלמות.עובדות אלה הן עובדות מצערות מאד, בלשון המעטה, במיוחד אם לוקחים בחשבון שציבור המורים היה הראשון שהחל בצבירת גמולי השתלמות, ואחריו נהרו כל שאר העובדים במשק. אין ספק שבדרך שבה מתנהל כיום נושא ההשתלמויות של המורים אנו מחטיאים את המטרה שלמענה נהגה הרעיון והוקם המנגנון המפעיל את מערכת ההשתלמויות. הבדיחה הרווחת בין המורים היא על גמול ההשתלמות שמקבל המורה למתמטיקה לאחר שסיים את הקורס בסדור פרחים. לפני מספר שנים ערכתי סיור לימודי במדינת new south wells באוסטרליה. במסגרת סיור זה התארחתי אצל מנהל ביה"ס תיכון בעיירה ציורית בשם "נלסון ביי". ביום השני לביקור, שאל אותי המארח אם אהיה מוכן להצטרף אליו אחר הצהריים להשתלמות שהוא עובר בעיר סמוכה. הסכמתי בשמחה, שכן באתי כדי ללמוד ככל היותר .שאלתי את מארחי במה הוא משתלם עתה, והמנהל שהיה בעל ותק רב בניהול השיב לי, כי הוא עובר עתה השתלמות בהוראת המקצוע "הבעה". (כן, זאת אותה הבעה עליה כתבתי לעיל) כלום אתה עומד להתחיל עתה בהוראת מקצוע זה, שאלתי בתימהון, והתשובה הייתה מפתיעה עוד יותר ,ומעבר לכל מה שיכולתי להעלות על דעתי."בשנה הבאה", הסביר לי מארחי, "אני אמור לעבוד כסגן מנהל בבית הספר שאני מנהל כיום, וכסגן מנהל עלי לעסוק גם כמה שעות בהוראת הבעה".

התימהון שעל פני לא הפתיע כנראה את המנהל, והוא המשיך והסביר. "ראה, ביה"ס שלי עבר לאחרונה דרוג מחדש לאחר שתוך כמה שנים ספורות גדל ביה"ס ועתה לומדים בו מעל 800 תלמידים, ולבית ספר בסדר גודל כזה, צריך להיות מנהל שעבר השתלמות ארוכה בתחום מינהל וארגון, היות שאני לא עברתי השתלמות זו, לא אוכל להיות מנהל בית הספר בשנה הבאה. אמנם יכולתי להירשם להשתלמות הנדרשת אך היות שבעוד שלש שנים אני כבר פורש לגמלאות בחרתי בדרך זו, וכך אסיים את הקריירה שלי כאן ואף אשאר לגור בעיר היפה הזאת". כישראלי מצוי שאלתי מיד מתוך הזדהות ואמפתיה "ואין כל דרך להשיג לך אישור מיוחד לשלש השנים האחרונות?" מארחי חייך חיוך מבין ,ובסבר פנים רגוע השיב לי שהוא מרגיש נוח מאוד עם המצב ,שכן כל הכללים האלה היו ידועים לו מראש, והוא מקבל אותם ואת הגיונם, ומה גם, שכאשר החלה נהירת תושבים חדשים ל"נלסון ביי" הוא ציפה שזה מה שיתרחש, כך שאין לו כל בעיה עם המצב החדש. תשובות אלה היו גירוי אדיר עבורי לבדוק מהם אותם כללים שהיו ידועים מראש למנהל שארח אותי, מהו ההיגיון שעל פיו נקבעו, וכיצד עובדת שיטה זו. לאחר למידת הנושא בשיחה עם המנהל, הבנתי שיהא עלי לסור גם למשרד החינוך שבסידני, וכך עשיתי. שם למדתי שכמו במשרד החינוך שלנו, אף בסידני פועל אגף השתלמויות, אך שלא כמו בישראל הנחה אותם העיקרון שעובד הוראה חייב להשתלם בתחום שמבטיח כי בדרך זו הוא יהיה בעל מקצוע טוב יותר. כמה פשוט והגיוני. לכן נקבעו שם גם תחומי ההשתלמות שבהם חייב להשתלם כל עובד הוראה המבקש להתקדם באחד ממסלולי הקידום המוגדרים אף הם.מוסדות אקדמאיים ומסגרות ייעודיות אחרות פועלות על בסיס קבוע בהקניית הידע לנושאי התפקידים במערכת לאחר שסיימו את לימודיהם הבסיסיים כדי להיכנס לרשימת המורים. מסלולי קידום אלה מעניקים לעובד ההוראה גם תגמול כספי וגם מעמד גבוה יותר בחדר המורים שלו, והוא אף הופך להיות מועמד אפשרי למשרות ותפקידים מתפנים בכל מערכת החינוך של מדינה זו בפדרציה האוסטרלית. במערכת חינוך זו נקבעו ,אפוא ,לא רק תחומי ההשתלמות שבהם חייב כל עובד הוראה, אלא גם הכללים באשר לדרך ההפעלה והתגמול ,וכן דרכי הפרסום בשער בת רבים באיזה מעמד נמצא כל מורה ועובד הוראה. פרסום זה נעשה בחוברת ממשלתית המתפרסמת כל שנה מחדש עם כל העדכונים והיא נקראת list of promotions -"רשימות קידום".

מרכז מקצוע למשל (subject master) יכול להיות רק מי שסיים את ההשתלמות הרלוונטית , ושמו פורסם ברשימה המתאימה. זאת ועוד ,אם התפנתה משרת מרכז מקצוע בביה"ס כלשהו יתפרסם על כך מכרז ומי שיבקש להיות מועמד לתפקיד זה יוכל להגיש את מועמדותו אם ורק אם הוא מופיע ברשימה המתאימה ברשימות הקידום.הוא הדין לגבי תפקיד המנהל או כול תפקיד אחר ."רשימות קידום" יכולות היום להיות תקליטור אחד קטן, שיש בו גם אינדקסים שבלחיצת כפתור ניתן לשלוף מתוכו כול מידע מבוקש על כול מורה וההשתלמויות שעבר.אם נאמץ את העיקרון שהוצג כאן, נצא לדרך בהחלט ארוכה ,שעשויה להיות כרוכה בהרבה מאבקים ,בין ארגוני המורים לבין משרד החינוך והמעסיקים, אך אם לא ננסה לבנות מערך השתלמויות יעיל ותורם ומשנה לטובה, לא יהיו לנו מאבקים על מהות ותוכן, ורק שכר המורים יחזור מידי פעם לעמוד במוקד של ויכוח ציבורי ער ורדוד.אם כן נאמץ את העיקרון הכול כך מתבקש ,אזי ינחו אותנו, כך אני מאד מקווה, הכללים הבאים, שעל פיהם אני מציע לפעול:1. יערך צלום מצב, של מגוון התפקידים הנמצאים במערכת כיום. תפקידי אורך ותפקידי רוחב. כולל גם התפקידים שצמחו כפרי הצרכים בשדה, למרות שעד היום לא קיבלו את הכרת משרד החינוך, כמו; רכז מערכת העיתון הבית ספרי, רכז מחויבות אישית ועוד.2. כל המורים הנמצאים במערכת היום, יופיעו ברשימות שיפורסמו, על פי השכלתם, תפקידם במערכת, וסוג ביה"ס שהם עובדים בו, והמסלול החינוכי אליו הם שייכים עתה. פרסום זה יעשה כל שנה מחדש.3. רשימת תפקידי האורך תתחיל במורה רגיל העובד בהוראה בלבד, ותסתיים במנהל בית ספר, ואילו תפקידי הרוחב יהיו ברמת התפקיד של מרכז שכבה שבסולם תפקידי האורך. ( כלומר מעמד מקביל למרכז שכבה, מרכז מקצוע,למשל, הוא אחד מהם, ובדרך זו הוא גם מועמד להיות חבר הנהלה)4. כל מורה שסיים את מסלול הכשרתו להוראה וקיבל תעודת הוראה, ישובץ ברשימת הבסיס , ממנה יתחיל לעלות בסולם בהתאם להשתלמויות שיעבור בהצלחה, וכפוף להמלצות גורמי הפקוח והמנהל הישיר. 5 . יקבעו תחומי השתלמויות המינימום, שהם חובה כדי להתקדם מרשימה אחת לבאה אחריה ברשימות הקידום, וזאת בצד השתלמויות העדכון של כל עובד הוראה,שאותן מארגן משרד החינוך מעת לעת על פי צרכים המתעוררים במערכת.6 . עובד הוראה שלא יעמוד בהשתלמויות העדכון תיעצר התקדמותו בסולם הוותק, בניגוד למצב כיום כשהוותק ניתן באופן אוטומטי ללא כל תנאי.7. תימשך שיטת התגמול הקיימת, גם בגין השתלמויות בהיקף נדרש, וגם בגין קבלת תפקיד חדש בציר האורכי או בציר הרוחבי.8. מינוי של עובד הוראה לכל תפקיד מעבר לתפקיד של מורה, יתאפשר רק אם אותו מורה עמד בדרישות ההשתלמות המתאימות, ולפיכך הוא נמצא גם ברשימה המתאימה שברשימות הקידום.9. התפקידים המתפנים במערכת החינוך-מעבר למורה ומחנך כתה- יתפרסמו כל שנה, כך שכל מי שנמצא ברשימה המתאימה לתפקיד מבוקש, ורק הוא, יוכל לפנות על מנת להתקבל לאותה משרה או תפקיד בכול מקום בארץ.10. בהעדר מועמדים לתפקיד מוצע בפרסום השנתי, יפורסם מכרז פתוח לכל, ומי שיזכה בתפקיד יוקפץ לרשימה המתאימה ברשימות הקידום.11. השיבוץ ברשימה הגבוהה יותר יוגדר כ"העברה על תנאי" והתנאי הוא שתוך פרק זמן מוגדר מראש יהא על אותו עובד הוראה להשלים את ההשתלמות הנדרשת. אם תוך פרק הזמן המוגדר לא עמד העובד בתנאי הנדרש, יופיע התפקיד שנית ברשימת התפקידים המתפנה לקראת שנת הלימודים הבאה.סעיפים 10 וְ 11 מציגים כוון חדש לנושא התמריצים. התמריץ איננו עוד תוספת שכר בגין הנכונות ללמד במקום לא מבוקש, אלא בתוספת שכר ,לפני שעברת את ההשתלמות, שהייתה עשויה להיות תנאי לאותה תוספת. כך זוכה העובד לתגמול לפחות שנה או שנתיים לפני עמיתו שנשאר לעבוד במקום שבו יש עודף ביקוש.באוסטרליה נקרא מהלך כזה going to the bush , לאמור ,רחוק מהעיר הגדולה.כאמור, זהו אחד האתגרים של מקבלי ההחלטות ברמת המקרו,ויישומה יהיה לבטח מה שניתן יהיה לכנות רפורמה, ועוד כזאת שתביא לשיפור איכות ההוראה. עלינו להכיר בכך ששיפור איכות ההוראה בכל רמות הגיל הוא תנאי מוקדם והכרחי לכל שינוי אחר, ושיפור זה יכול להיעשות וצריך להתבצע רק עם המורים הנמצאים היום במערכת שכן התגמול הכספי לעבודת המורה גם היום לאחר השביתה אין בו כדי להתחרות עם מה שמציע השוק החופשי לציבור האקדמאים. אם לא נכיר בכך נימצא, חוזרים על כל טעויות העבר. יום חינוך ארוך במצב הנוכחי הוא אותו יום חינוך, על כל מגרעותיו, יותר שעות עבודה שאין כול שינוי מהותי בינן ובין שאר שעות ההוראה, ואין להן כול ערך מוסף. עלינו להיזהר משינויים ארגוניים שלא ישנו דבר מהותי אחד בטיבה של מערכת החינוך שלנו, ולא יניבו אף לא בוגר אחד, השונה במשהו מבוגרי מערכת החינוך שלנו כפי שהכרנום עד כה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת צבי גלאון