החלטת בית הדין לעבודה להשיב את המורים לבית הספר התיכון היא בבחינת ריתוק וריסוק של המערכת החינוכית במדינה. המדינה לא מצליחה להגיע להסדר עם ארגון המורים העל יסודיים ומצליחה רק בכוח להכניע מאבק. הצווים הם בבחינת הפעלת כוח כנגד ציבור המורים.
יש כמה דברים לומר על השביתה הארוכה במערכת החינוך וגם על ההתנהלות של הממשלה ושל נציגי הארגון. אני הייתי בצד של השובתים. הייתי בצד של המקוצצים בצד של הנעשקים וכמו כל מורי ישראל חייתי בתקווה שזוהי שעתנו הגדולה. עוד מעט תבוא הגאולה ועוד מעט תציל המדינה את המערכת החינוכית.
ככל שחלפו ימי השביתה והתווספו לכדי מספר עצום של ימי שביתה, חשתי כיצד הנציגים של המדינה אוטמים ליבם ומקשיחים את עמדתם. תרגילים שונים ומשונים הבטחות מעל גבי העיתונות, אפילו ראש הממשלה בעצמו הצליח להתעלות ממרום הודו ושיגר לעיתון ידיעות אחרונות מכתב מלא הבטחות.
כיצד קרה שעם כל הרצון הטוב לא הגיעה המדינה לידי החלטה חד משמעית ולידי הכרעה בהושטת יד לציבור שלם המשווע לאוזן קשבת אמיתית.
אביא כמה דוגמאות שנתקלתי בהן מן הציבור הרחב. מדוע לא הצליחו המורים להשיג הישגים עד עתה, ומדוע המורים חוזרים לעבודה ביום חמישי הקרוב מושפלים אף יותר. יש לי כמה אבחנות . האחד מפי הרופא שלי.
הרופא שלי אמר לי "אתם לא יודעים לעשות שביתות והפגנות". הבטתי ברופא והבעתי פליאה. כיצד הוא מעז לומר זאת על ציבור המורים. שאלתי אותו "מדוע אתה אומר זאת?" מה את מדברת הוא אמר, אתם לא יודעים לצאת לרחובות בהמונים . עברתי בכיכר העצמאות כשהייתה ההפגנה היו כמה עשרות מורים מקומיים ולא יותר. כמה פעמים הצלחתם לארגן כמות של אלפים? של מאות אלפים? האמת, הרופא שלי הוא עולה חדש מצרפת ושם באמת, כשמתנהלות שביתות והפגנות הן מתקיימות במאסות ענקיות וגם בהתלהמויות הרבה יותר גדולות מאשר אצלנו. חוד החנית של שביתת המורים הגדולה היו וועדי העובדים של הציבור. רוב המורים הסתפקו בנציגים שלהם. מדי פעם הצטרפו המורים לחלק מן ההפגנות. מי שנשא בעול היו ראשי וועדי העובדים והמלווים היו מתחלפים. לא היה ציבור עצום שיצא למחאה וסחף אחריו תודעה ציבורית, מלבד ההפגנה הגדולה. גם בהפגנה מול חופי תל אביב שהייתה הפגנה גדולה היא הייתה הפגנה תרבותית בה המורים הילכו על חבל דק, מצד אחד מחנכים ומצד שני שובתים. הניסיון לשבור את הכלים של ציבור המורים הוא בעייתי, מטבעם הם "נוצרו" לחנך למשמעת למסגרת וכאן הם "שברו את הכלים ולא משחקים" בבחינת מעשה שאינו מסדר טבעם ולא מתוך התודעה שהם סיגלו לעצמם. וכאן, אני חייבת לומר לרופא שלי שכאן בדיוק הבעיה, מורה שובת מלכתחילה לא נתפס כאקט חינוכי. לכן, הנזיפה הזאת של ציבור מסוים בקריאה להשיב את המורים לכיתות נקלט באופן לגיטימי בעיניי חלק ניכר מן הציבור.
בעיה נוספת שהטרידה אותי במשך ימות השביתה, מדוע רוב הציבור שותק? מדוע רוב הציבור מצפה שהשביתה תסתיים בהצלחה וגם שותק? מדוע לא יוצאים איגודים מקצועיים נוספים כמו העובדים הסוציאליים למשל, או האחיות ותומכים בציבור המורים בגלוי ואף מצטרפים למאבקם. וכאשר הם מצטרפים הם עושים זאת בסתר . הם מפחדים. כנראה, זו התשובה היחידה הנכונה. היום שוחחתי עם חברה עובדת למחייתה בחנות. מועסקת על ידי חברה גדולה לטקסטיל, בעלה עובד שכיר בחברת דן, שניהם בקושי משתכרים למחייתם. והיא אומרת לי, אסור לי לשבות, מה קרה לך? אני מבינה את מאבק המורים. אני מייחלת לניצחונם, אך אסור לי לשבות. לו נשבות יזרקו אותנו ממקומות העבודה. כלומר גם תנאי עבדות ואסור להביע מחאה. זוהי המדיניות שבה קצו המורים.
המורים קצו בהנהגה מנותקת ומרוחקת. המורים קצו בהנהגה שאינה מקדישה תשומת לב לאנשים החלשים בחברה, וכאן קמו לזעוק את זעקתם. והם זועקים בשם כולם והם הופכים להיות לנציגי כל החברה כולה.
 |
|
יולי תמיר. כיצד קרה שחוקרת מן האקדמיה שהגיעה עם רקורד מדהים נכשלה ולא מצליחה להתקדם עם המערכת החינוכית |
כן, חשבתי כיצד קרה שפרופ' יולי תמיר שהייתה ההבטחה הכי גדולה של החינוך הפכה להיות לשרה הנלעגת ביותר בתולדות החינוך. כיצד קרה שחוקרת מן האקדמיה שהגיעה עם רקורד מדהים נכשלה ולא מצליחה להתקדם עם המערכת החינוכית. כיצד קרה שיולי תמיד במקום להצעיד את המערכת החינוכית למאה העשרים ואחת ולהותיר בה חותם חדשני של פעילות ועשייה, משאירה כאן אדמה חרוכה. כיצד גם קרה שיולי תמיר יורה בציבור שלה, כיצד קרה שמי שאמור היה להבין מהו מורה יותר מכל אדם אחר, ובמיוחד מהי מורה כאישה שחשה אמפטיה והזדהות לקהל הזה שרובו נשים . דווקא היא הצליחה לגרום למערכת ביזיון כל כך גדול. יולי תמיר אשמה או לא אשמה, העיוולת שעשו כנגדה כמו החתמת העצומה של חברי הכנסת מלמדת עד כמה רשעה המערכת של בית המחוקקים. יולי תמיר יכולה עדיין לעשות מעשה ולשנות את העתיד. היא יכולה ללחוץ על שר האוצר ועל פקידי האוצר לסיים את השביתה באופן מכובד. היא חייבת לדעת מורה הוא אדם שבחר להיות מורה. ברוב המקרים כדי לתקן עוות, או כדי לשמש דוגמה לאחרים. יולי את יכולה לתקן. הכול בידייך.
לאחר קריאתי במוסף הארץ לשבת את כתבתו של אריאל הירשפלד "הם לבדם" התברר לי סופית מדוע שביתת המורים אינה חשובה בעיניי מנהיגנו. לאחר שאריאל הירשפלד נזכר במורתו לספרות רבקה גורפיין, ומעלה קווים לדמותו של מורה "מנחיל" . עובר הירשפלד לימינו וזוהי האמת לאמיתה:
"
...לא דמות המורה היא שנהרסה בדור האחרון, אלא הלאום. הלאום וכל משפחת הערכים שאפפה אותו. המדובר הוא בהרס שחל במימדים רבים: האדם הישראלי נשבר. אין עוד ישראלי אחד אלא ישראלים רבים שמידת הזדהותם עם "ישראל" משתנה מהקשר להקשר ורצף ההזדהות נקרע או הועמד בסימן שאלה גם סימן השוויון , הבדוי ממילא ,בין האדם הישראלי לבין האדם במשמעותו ההומניסטית הישנה סולק מן החשבון, וברור לכל כי היושבים בציון היו ועדיין מסוגלים לכל מעשה נבלה בכל מישורי החיים, מן המדינה ויחסיה עם סביבתה ועד היחסים בין אדם לחברו. וברור גם כי היהודיות אינה סגולה למוסריות או אנושיות,וגם את כליל הקורבן היא בזבזה עד תום וגם ה"מסורת" או ה"דת" אינן אלא מסגרות של אמונה אבל לא מקורות של ערך סגולי. ו"גורל העם"? מיהו ה"עם" ? מה פירוש המילה הזאת? המילה שהייתה כלי קדוש בשיר ובדיבור יכולה להיות עכשיו עלה תאנה לשוד בצהריים של שליחי הציבור.
המורה עומד היום מול תלמידיו והדבר הוודאי היחיד בעמידתו הוא קהל הפנים היושב לפניו. ומאחוריו לבד הוא עומד, נציג אחרון של אחדות כלשהי, ובאין לו גיבוי ערכי תקף- עליו להמציאו לבדו....
"
ובאמת גם השביתה הוכיחה לציבור המורים עד כמה הם לבדם. גם ארגוני המורים התפצלו לכמה ארגונים שהיה קל למשול בהם. והשביתה שהם היו אמורים להשיב ברוח גבית לציבור המורים הוחנקה בצורה בוטה מצד חלק מהארגונים. גם ארגוני ההורים מפוצלים ומפולגים אין הסכמה בציבור לגבי נחיצותה של שביתת המורים, ערכי החיים השתנו, ואולי שביתת המורים הגיעה קצת מאוחר. אולי היו המורים צריכים לצאת לרחובות מזמן כשהיו קצת יותר ערכים.
ואחרונה חביבה פניתי לחברה גננת שגם היא קשובה למאבק. חברה בהסתדרות המורים אך הגננות לא כלולות בהסכם "אופק חדש" או "עוז לתמורה".
שאלתי אותה מנין הכוח לעמוד בגן לבדה :
ואלה דבריה:
"אני ח. כהן, בת אהרון ושפרה כהן מצהירה בזאת שאהבתי למדינת ישראל, לאדמתה, לכל גרגיר וגרגיר שבה, לשמיים שלה, לריח שלה, לאוויר שלה, איננה יודעת גבולות.
המשברים החברתיים והמחדלים במערכות המדינה אינם קשורים לעבודת הקודש שלנו שהיא החינוך לאהבת הארץ החברה והאדם. האמונה והרצון שלנו לחנך אינם תלויים הנהגה זו או אחרת. "
שושנה ויג
בקרו בבלוג בננות בו אני חברה שבוע
|
|
|
אייל ( 2007-12-09 19:40:28 ) בתגובה לemago |
|
|
האמירות האלה, שהמורים יצאו למאבק על "מדינת הרווחה",
מעוררות חוסר אמון רב.
התדמית ה "פרטיזנית", שיש שמנסים לשוות למאבק שלכם,
נראית בלתי אמינה, גם כן.
ואם לפני כחודשיים, הייתם זוכים לתוספת שכר יפה,
האם היינו שומעים מכם מילה אחת בנושאים האלה?
מתי, אי פעם, המורים/ות בישראל, התבטאו בנושא שאינו שכרם?
אם הייתם שובתים, אפילו לשעתיים, כהזדהות עם החולים, שדרשו להוסיף
תרופות מצילות חיים, לסל הבריאות, אז הייתי חושב אחרת...
כולם לעצמם - וכך גם אתם,
ורן ארז אינו צ´ה גווארה...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שושנה ויג ( 2007-12-09 20:29:54 ) בתגובה לאייל, ( 1 ) |
|
|
אייל בזמן האחרון החלטת "לשגע אותי". אתה הסרת את הכפפות ותוקף כל מאמר
שלי. אני לא חושבת כמוך ששביתת בזק הייתה מספיקה, אני חושבת שכולםעדיין
לא מבינים על מה נאבקים המורים או שמנסים להתעלם מן העובדה שאין לנו
במה להאמין ובמי להאמין.
נקווה שהיום בעקבות הפגישה בין רן ארז לבין ראש הממשלה אהוד אולמרט
יהיה נס חנוכה. צריךלהבין השביתה היא לא למען המורים המורים נאבקים
עבור כולם אבל יש להם בעייה כי הם בכל מקרה מחנכים!!!
חג שמח
שושנה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אייל ( 2007-12-09 20:38:02 ) בתגובה לשושנה ויג, ( 3 ) |
|
|
משהו, במאבק הזה, נראה לי קצת "מלאכותי",
וחלק מן הסיסמאות שנשמעות מכיוונו של רן ארז,
כנראה באות משולחנם של יחצ"נים...
נ.ב. למה אני "תוקף כל מאמר"?
הרי המאמרים האחרונים שלך הם בנושא הזה,
ולי, מה לעשות, יש קצת ספקות, בטוהר, ובמטרות המאבק הזה,
אז אני אומר את אשר על ליבי,
וכמובן, לוקח בחשבון, שאני טועה לחלוטין.
ואם, רבים כל כך, עדיין אינם מבינים על מה המאבק שלכם,
זה בגלל ריבוי/שינוי המסרים שמטעמכם, שקצת מעוררים חוסר אמון.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
לא רואים לא שומעים ולא פותחים את פה
|
5 |
|
שושנה ויג ( 2007-12-09 21:00:07 ) בתגובה לאייל, ( 4 ) |
|
|
אייל, הבעייה היא שהפכנו להיות "עופות" מוזרים באמת, חיים כאן וחולמים
על משהו אחר. חיים כאן וחושבים שהכל יפתר מעצמו בלי שנשקיע מאמצים.
קריאה לא תשתפר אם לא ישנו את המערכת. בלא שיפור הישגי הקריאה של ילדי
ישראל אין אפשרות להתקדם כאן באיזור. זה כוחנו ואין לנו משאבים אחרים
מלבד הכוח האנושי ואם לא נשפר את האיכות שלנו .אין לנו מה לעשות כאן.
שושנה ויג
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אייל ( 2007-12-09 21:26:02 ) בתגובה לשושנה ויג, ( 5 ) |
|
|
אם, השגי הקריאה, תלוייה בעוד שעתיים לימוד ביום,
או, בתוספות שכר, למורים,
אז אנחנו באמת אבודים...
לדעתי שושנה, הפסדנו את המערכה, לרדידות התקשורתית,
לאלוהי הממון, ולהוריהם של התלמידים, שהם, בעצם, רדודים גם כן...
אני מכיר הרבה אנשים, שלא סיימו בית ספר יסודי,
והשגי הקריאה שלהם אדירים.
מערכת חינוך, ולא משנה איזו,
אינה יכולה להתמודד, עם ההשפעות, שאותם ילדים הושפעו מהם, בבית.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מסכימה עם רוב הדברים שלך
|
8 |
|
שושנה ויג ( 2007-12-09 22:00:16 ) בתגובה לאייל, ( 7 ) |
|
|
הבסיס צריך להיות הרבה יותר יציב, וצריך למשוך כוח להוראה. אתה לא מבין
שהמקצוע הולך ונעלם? מי רוצה להיותהיום מורה.אנו נלחמים כעת למען דמות
המורה בעתיד. צריך להעלות את הרף וצריך למשוך כוחות צעירים.תאמין לי
שאני מרגישה על עצמי שאני כבר סוס גמור אני מדברת על העתיד.
אתה יודע שהמצב היה כזה כשעבדתי משרה מלאה והייתי מפרנסת שנייה היו
מקצצים לי במשרה כי אני אישה וגם לא מפרנסת ראשית ואני לא הכי חשובה.
זה קרה לי ממש על בשרי וכך זה ממשיך.!!!
שושנה ויג
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אומרים שאני זה אתה? אכן כך הדבר
|
10 |
|
יגאל כהן - שפתי הבל ( 2007-12-10 14:57:36 ) בתגובה לאייל, ( 4 ) |
|
|
אייל יקר,
כל-כך הרבה שמעתי עליך, כהן גדול בהיכול המשובטים שלנו - ברוך הבא בן-
דמותי היקר! את מסלול צואותיך מזהים על נקלה. והניחוח שלך ממש מהמם
כפריחה אביבית. מסדרנו מזמן חיכה להתגלות הכהן הגדול. ברוך הבא מייצר
ההבלים!
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אייל ( 2007-12-10 15:40:54 ) בתגובה ליגאל כהן - שפתי הבל, ( 10 ) |
|
|
אני מקבל מנחות ותשורות, בכל יום, בין השעות 16.00 ל 20.00,
נא להגיע לאחר טבילה במקווה,
ולא בנעלי עור...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Dan Albo ( 2007-12-09 19:42:20 ) בתגובה לemago |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שושנה ויג ( 2007-12-09 21:07:19 ) בתגובה לDan Albo, ( 2 ) |
|
|
דן, שלום לך
לא ידעתי מי כותב אליי באנגלית:)
מאוד מעודד לקבל ממך מחמאות !!
תודה לך
שושנה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אבי ( 2007-12-10 07:52:55 ) בתגובה לשושנה ויג, ( 6 ) |
|
|
אני מזדהה לחלוטין עם המאבק שלכם.
לא להאמין שבית המשפט נותן למדינה לשבור שביתה חוקית בטענה שיש פה סיכון
המדינה ולא להאמין שיולי תמיר משתפת פעולה עם האוצר והשתנתה לקפיטליסטית
חזירית. אני אגב מעריך מאוד את רן ארז וחושב שהוא הוכיח את עצמו כמנהיג
ראוי לארגון המורים.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אייל ( 2007-12-10 20:19:00 ) בתגובה לemago |
|
|
האם רק אני שם לב לכך,
שבשבועות האחרונים, כשמראיינים בטלוויזיה, מורים/ות שובתים/ות,
ששוטחים את טענותיהם,
אז, חלק מהם, מדברים עברית שגוייה וקלוקלת,
שצורמת את האוזן???
שזה ממש מביש...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שושנה ויג ( 2007-12-10 21:17:41 ) בתגובה לאייל, ( 12 ) |
|
|
תראה, אייל, המורים שוכבים על הגדר בעבור כל המגזרים. כולם מחכים
לתוצאות השביתה . האם תוכל לומר שאין זה המצב? בקשר לאיכות המורים, אני
מקווה מאוד שהשביתה הזאת יצא רק טוב. מקצוע ההוראה צריך להיות מקצוע
יורקתי ומקצוע מתוגמל בצורה הגיונית. לדרוש תנאי עבודה ושכר אינם בושה
במגזרים אחרים. מדוע בהיי טק עורכים תאום ציפיות פעם בשנה, מתגמלים
בהתאם להישגים, ויש תוצאות. צריך לשדרג את מערכת העבודה בהוראה למערכת
שתהיה מערכת מוערכת ומתוגמלת. המורים ששובתים כעת הם בבחינת השביתה
האחרונה או הצעקה האחרונה לפני שלא תהיה לנו מערכת חינוכית.
מה אתה אומר על מה שקורה באוניברסיטאות? מה אתה אומר על האדישות הזאת
מול המדינה שנשמטת לנו מתחת לידיים. מדוע לא יוצא כל הציבור לתמוך
בנאבקים כעת. זה לא מאבק של המורים למען עצמם בלבד.
בקשר לשפה ולשגיאות. אפשר לקחת בחשבון התרגשות וחוסר תשומת לב , אני
לא חושבת שהמורים נולדו עם מגאפון ביד או מיקרופון.
יש מורים רבים שכותבים בימים אלה וכדאי לך לקרוא כתבות נוספות.
קרא כאן כתבה של שושי פולטין קולגה מנתניה.
http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-26474-00.html?tag=21-18-06
אולי תבין או שלא, ואולי זה נוח להשאיר את המצב כך.
שושנה ויג
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מורה ( 2007-12-11 11:46:41 ) בתגובה לאייל, ( 12 ) |
|
|
העברית המזורגגת שלנו זה אחלה. כל הכוסיות הקטנות והזרגים הממושמקים
האלה שלומדים ממני מה זה עברית! ברכה מן אללה. אז איפה אתה בעשרים
השנים שעברו אדון אייל? איפה היית איפה? פתאום נפל עליך גילוי! יא ראב!
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
יוסי תמיר ( 2007-12-10 22:11:45 ) בתגובה לemago |
|
|
אחרי כל כך הרבה ישיבות של בית הדין לעבודה, הציבור רשאי היה לצפות
לתוצאה יותר יצירתית מאשר להוציא צווי ריתוק. חזקה עלינו, שבית דין
לעבודה למד היטב את הנושא והוא מצוי בו יותר מכל אחד אחר ולבטח, יש
להניח, שהוא יותר אובייקטיבי מכל אחד מהמעורבים בסכסוך, לכן, היינו
מצפים מבית הדין לעבודה , שהוא ייצר החלטה יותר חכמה מסתם צווי ריתוק.
ראוי היה שבית הדין לעבודה, אכן, יצווה על השובתים לחזור ללמד אולם, בו
בעת, לצוות על הממשלה לתגמל את המורים באותם התקבולים, שאין חולק
עליהם, שמגיע למורים. גם לא היה מזיק אם בית הדין לעבודה היה מצווה על
המורים לקיים את אותו חלק של רפורמה בחינוך, שאין חולקים עליו. כך, שני
הצדדים לא היו יוצאים משערי בין הדין לעבודה, במפח נפש, אבל עם הישגים,
שאפשר לחיות איתם וגם ללמד עם מוטיבציה ותקווה.
הפתרון המוצע אינם פותר את הצדדים מלהמשיך ולמצוא פתרון הולם, שיניח את
דעתם של שני הצדדים.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עודד רייכספלד ( 2007-12-10 23:32:05 ) בתגובה ליוסי תמיר, ( 14 ) |
|
|
תמיר שלום
למען הגילוי הנאות אני מורה.
קראתי בעיון חלק ניכר מפסק הדין של השופט אדלר.
אז ככה
ראשית, הסיבה העיקרית לכך שבית המשפט קיבל את בקשת הממשלה להפסיק את השביתה היא שבית
הדין קיבל את החלטת הממשלה שזה אינו מאבק שנושאו דיני עבודה בלבד (על שכר ותנאים בלבד) אלא
מאבק בעל יעדים חברתיים. בית המשפט טען שאינו יכול לצדד בשביתה שאינה חלק לגיטימי ממאבק על
תנאי עבודה. בית המשפט גם ציין שאם השביתה הייתה סביב ענייני שכר בלבד הוא לא היה מפסיק אותה.
שנית, בית המשפט חייב את הממשלה להציג התקדמות המשא ומתן עם המורים בתאריך 18/12/07
חמישה ימים אחרי הפעלת הצווים ואז יחליט האם להמשיך את הפעלת הצווים או לא.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עודד ( 2007-12-10 23:24:32 ) בתגובה לemago |
|
|
למען הגילוי הנאות אני מורה שובת....
בחודשיים האחרונים למדתי להכיר טוב יותר את המדינה בה אני חי. ראיתי את
גבהות הלב של שריה, ראיתי את האטימות, הטמטום והפחד של חלק מאזרחיה
וראיתי את אלו שחושבים שרק אלו שגרים בסיפונים הנמוכים של הטיטאניק
יטבעו ואילו הם המיוחסים ינצלו....
אני רוצה לומר לכל המלעיזים המטילים ספק בצדקת המאבק. העת הזו היא לא
עת לדיון פילוסופי נינוח על איכות המורים, מספר שגיאות הכתיב שלהם צדקת
המאבק או פרשנות זו אחרת לפסק הדין. זו העת בא אדם צריך לרדת מהגדר
ולהחליט האם הוא תומך בהפרטה חסרת רחמים, הגדלת פערים, שלטון הון ועוד
או שהוא תומך בהחזרת הגלגל למדינה בה ערכו של אדם אינו נקבע רק לפי
נכסיו.
דרך שלישית אין...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
פתאום כולם הפכו לסוציאליסטים...
|
18 |
|
אייל ( 2007-12-10 23:41:06 ) בתגובה לעודד, ( 15 ) |
|
|
לפני 20 שנה, כשדיברתי כנגד שילטון בעלי ההון,
אז, נכנסתי לרשימת אוייבי המדינה, לאגף "עוכרי ישראל".
דיברתי, הזהרתי, התווכחתי,
וכינו אותי "יא קומוניסט מנייאק", ו "יא בוגד"...
פתאום כולם הפכו לללוחמים בשילטון ההון,
מתנגדים להפרטה, וזועקים על הפערים...
אתם יודעים מה?
תאכלו אותה !!!
נ.ב. עודד, זה לא אישי כמובן, אבל הייתי חייב "לשחרר לחץ",
ולהביע גם את השמחה לאיד, שאני אכן חש, על כך, שכל אלה שפגעו בי, אז,
מבינים שצדקתי...
מה לעשות, אני ממש לא מלאך טהור...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עודד ( 2007-12-11 00:02:55 ) בתגובה לאייל, ( 18 ) |
|
|
אף אחד לא מלאך טהור.
גם מחנה המורים אינו טהור
בדוק את עצמך לגבי נושא השמחה לאיד... אני לא הייתי גאה בכך..
השאלה היא תמיד היכן נמצא האיזון. בשנות ה 80 ועסקת החבילה המופרסמת
אנשים לא הבינו לאן זה יכול לדרדר את המדינה.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אייל ( 2007-12-11 00:29:06 ) בתגובה לעודד, ( 20 ) |
|
|
אני בודק את עצמי יום יום,
ואתה יודע מה? זה לא שאני גאה בתחושת השמחה לאיד,
אלא, שאני בהחלט גאה, על כך, שאני מודה, בקיומה, של אותה תכונה, אצלי...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עודד ( 2007-12-10 23:41:02 ) בתגובה לemago |
|
|
במאבק הזה ש 70% מהציבור חושב שהוא צודק המורים נתנו את חלקם.
ראשית, הקרבנו שכר של חודשיים. כידוע מצבנו הכללי אינו איתן ולכן זו
הקרבה רצינית. בכך ]גענו בעתידנו הכלכלי ועם שכר כשלנו נידרש לחודשים
רבים כדי לחזור למצב בו היינו ערב השביתה.
שנית, סיכנו את עתיד תלמידינו ועזבנו את השליחות שלנו. כמורה בעל ותק
של עשרים שנה בהם נעדרתי אולי עשרה ימים בגין מחלה היות והגעתי לבית
הספר חולה כדי לא לפגוע בתלמידי - העדרות כל כך ממושכת קשה לי מאד
ומנוגדת לאופיי.
ידעתי שאנו יוצאים למאבק חברתי קשה להחזרת מדינת ישראל לאזרחיה. ידעתי
שנצטרך להקריב קורבנות כפי שהקרבנו ואני מוכן לקורבנות נוספים. אולם
אני מאוכזב מתגובת הציבור. מיליוני ההורים הסבים הסבתות הדודים והדודות
שנותנים לנו להישחק מול הממשלה.
אני את חלקי נתתי. מה איתכם?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אייל ( 2007-12-10 23:44:44 ) בתגובה לעודד, ( 17 ) |
|
|
את חלקי אני נתתי.
כי, בזמנים ההם, של שנות ה-80´, מי שהתבטא כמוני,(וכמוך היום),
הוכרז כ "סיכון בטחוני", שמנע ממנו קידום, והמשך קריירה,
ותפקידים אחרים.
כן כן, שילמתי על כך, בהחלט...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עודד ( 2007-12-11 22:22:26 ) בתגובה לאייל, ( 19 ) |
|
|
מבין ומזדהה ככל שאפשר עם דבריך.
האם לא הגיע הזמן להשקיע יותר בשיפור העתיד מאשר בהעלאת העבר, קודר ככל
שיהיה...
הבחירה היא שלך - בהצלחה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אייל ( 2007-12-11 23:11:49 ) בתגובה לעודד, ( 24 ) |
|
|
אני כבר "לא בעסק"...
עוד מעט אני כבר בן 51 שנה,
וכל האנרגיות שלי, כבר הוצאו בעבר...
בגילי, אני כבר עושה "סיכומים",
ולא מתכנן, או שואף, למשהו.
ואתה יודע מה?
יש בזה מן תחושת שיחרור, שלווה שכזו...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עודד ( 2007-12-12 07:44:51 ) בתגובה לאייל, ( 25 ) |
|
|
אייל אני עוד מעט בן 46
לא חושב שההבדל משמעותי (אולי אני טועה)
אני יודע שסטטיסטית עברתי יותר ממחצית חיי אבל אני יותר מרוכז בשאלה
כיצד תתנהל שארית חיי. אני רוצה להנות ממנה ולמצות אותה ולא להתחיל
לסכם את העבר..
כל אחד והבחירה שלו...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אייל ( 2007-12-12 17:17:46 ) בתגובה לעודד, ( 26 ) |
|
|
שלפחות אצלי, זה ככה.
הגשמתי, את כל שחלמתי עליו,
חוויתי, את כל שרציתי לחוות,
עצם העובדה, שאין עוד משהו, בעולם, שאני רוצה, או צריך,
גורמת לי לשלוות נפש אדירה.
ופתאום, אני נהנה מדברים, שפעם, היו חסרי כל משמעות מבחינתי.
אני מביט אחורנית בחיוך רחב,
ומביט קדימה בהשלמה רגועה,
דור הולך ודור בא,
ואני יודע שאני חלק מן המעגל הזה.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עודד ( 2007-12-12 20:59:03 ) בתגובה לאייל, ( 27 ) |
|
|
הגשמתה את כל מה שחלמת... אין לך חלומות נוספים?
איך אתה יודע שאין חוויות חדשות שמחכות לך?
האם לא חבל שאין עוד משהו (רוחני) שאתה רוצה...
גם אני רגוע. כי אני יודע שמאחרי כל הר יש רק עוד הר ולכן אפשר לעלות
לאט לאט ולהנות מכל מה שהדרך מזמנת
בהצלחה!!!!
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
כל הכבוד שושנה, כל מילה אמת
|
22 |
|
דן שמיר ( 2007-12-11 04:27:38 ) בתגובה לemago |
|
|
שלום לך שושנה וכל הכבוד על המאמר, כל מילה חקוקה בסלע.
אין ספק שלא המורה לבדו מהוה מכלול חינוכי שלם לחינוך ילדינו, אך אני
מאמין שאי אפשר להוריד מחשיבותו.
בעברי, כנער אלים ובלגניסט, זכורים לי לטובה מחנכי שהשפיעו וכיוונו
ופשוט היה אכפת להם.
לצערי, הציבור אדיש למאבקכם מפני שהוא פשוט אדיש להכל וממזמן איבד תקוה
כי יכול לחול איזשהוא שינוי.
שינוי יכול לקרות רק במקרה שהמורים לא יחזרו לעבודה כי הגיע הזמן "לשבור
את הכלים" למען עתיד אחר.
אני לא חושב שמורה ששובת מתנהג לכאורה בפרדוקסליות לאיזשהיא מערכת כללים
הקשורים באופן היותו מחנך, להיפך, חלק מהחינוך הוא עמידה על שלכם והרמת
ראשכם ודרישתכם לכבוד בסיסי כאשר במשך שנים רומסים ודורכים עליכם.
אנני מבין ומקבל את המדינה וחלקו של הציבור המשתמש בציניות באהבתו של
המורה לעבודתו, עובדה שאין עימה שום קשר לזכותו להיות מתוגמל.
לכל הספקנים למיניהם הנני מציע לחשוב האם הייתם מוכנים להשקיע שנים של
לימודים ולאחר מכן להסתפק במשכורת של מורה, כמובן שלא!.
ישר כוח
אחד שאכפת לו
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שושנה ויג ( 2007-12-12 23:05:33 ) בתגובה לדן שמיר, ( 22 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מר קג´טי נגהי ( 2007-12-13 05:41:48 ) בתגובה לשושנה ויג, ( 29 ) |
|
|
שלא יצא כלום מהשביתה. המורים חוזרים ללמד אחרי חנוכה בלי שום הישג משמעותי. אז למה השארתם
את כל התלמידים בבית. היה שווה כל המאמץ הזה?
מתי תלמדו שבמדינת ישראל כמעט בלתי אפשרי להוביל למהלך אמיתי של רפורמה.
גורם לי לחשוב, אולי המורים לא רוצים לנענע את הסירה יותר מידי כי הם יודעים שכל רפורמה אמיתית
תכלול שורה של פיטורין לאלפים מהם שאין בהם צורך והם לא תורמים (מורים לשל"ח) או שהרקורד
ההשכלתי שלהם מוטל בספק.
עדיף להישאר במערכת דפוקה ולצוף שם מאשר לחולל שינויים רדיקלים. אין יותר נוח מלהיות בבית אפילו
שקירותיו מתקלפים
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
כנראה שאתה לא בקיא בעובדות
|
31 |
|
עודד ( 2007-12-13 10:42:40 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 30 ) |
|
|
לשביתה הזו יש כמה הישגים מדהימים בעוצמתם:
החשוב מכ, הנושא החברתי כלכלי עלה לכותרות במקום הבטחוני כלכלי.
היו כמה הישגים ,קטנים"
האוצר התקפל וחזר בו מהניסיון להפריט את מערכת החינוך
מעמד המורה השתפר.
הממשלה הבינה את מגבלות כוחה כאשר ראתה שציבור גדול של אזרחים שומרי
חוק ממעמד הביניים עליו היא נשענת לא מאמין לה והולך להפר את צוויה.
לגבי החלק השני:
הרשה לי לשאול באיזו זכות אתה קובע שמורים לשל"ח לא תורמים?
על סמך מה אתה קובע שרפורמה אמיתית תביא לפיטורי מורים. הרי המכפלה של
מספר התלמידים במדינה כפול מספר השעות שכל אחד מהם צריך לקבל לא תשתנה
כך שהדרך היחידה לפטר מורים היא הנשרה מוקדמת (תוכנית האוצר בחוק
ההסדרים) או צמצום שעות כמו שעשתה לימור לבנת או הגדלת מספר התלמידים
בכיתה. זו לא רפורמה זה יריקה בפרצוף הציבור ובפרצוף המורים.
תבדוק מה גורם לך לחשוב. האם אלו רגשות או מחשבות? האם אלו תוצרים של
ספינים מדרשו של האוצר הרוצה להפריט את כל המדינה לדעת או תוצר של
תפיסת עולם שגיבשת במהלך חייך.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
 |
| | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | |
