אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

רפורמה בשיטת פאל קל


התמונה של צבי גלאון

תמצית הויכוח היום בין ארגון המורים לממשלה הוא על עניין אחד בלבד: רפורמה של יותר שעות עבודה לפני תוספות שכר (עמדת הממשלה) או קודם תוספות שכר והתחייבות לצמצום מספר התלמידים והחזר שעות ההוראה. (עמדת ארגון המורים) איש אינו דן או מתווכח היום עם הטענה כי הרפורמה המוצעת היא חיזוק זמני למבנה הבנוי בשיטת פאל קל, שהכול יודעים כי סופו לקרוס, כי אין בו אף שינוי מהותי אחד לבעיות הליבה של המערכת ואותן אתאר בהמשך.בעת כתיבת שורות אלה, עוד לא ברור מה יחליט בית הדין הארצי לעבודה.

אך כבר עתה ברור כי המלכוד הוא כמעט בעל אופי טרגי. אם יוחזרו המורים לכיתות בצו בית משפט, הרי אז נחזה בעובדים מושפלים שאמורים להעניק מעצמם ולחנך, ואין לך אבסורד גדול מזה. ואם בית הדין לא יורה על חזרה לכיתות בצו בית דין, אזי הממשלה עשויה לעמוד בפני הדילמה של ויתור על מה שהיא מגדירה רפורמה עם המורים העל יסודיים ותשלום בלתי מותנה של תוספות שכר, וכך יופעל הסעיף בהסכם עם הסתדרות המורים, לפיו כול מה שיקבלו חברי הארגון יקבלו אף הם, ושר האוצר יאלץ חלילה,לשיטתו, לפרוץ את מסגרת התקציב.לו התערב ראש הממשלה והיה מורה לשר האוצר לחתוך ברזרבות ולפתור את הבעיה, כמו שמציע כלכלן בעל שם עולמי, הלא הוא חבר הכנסת אבישי ברוורמן, הרי אז לא ייסלח לראש הממשלה שלא עשה זאת לפני 44 ימים, ושוב ירד מדד הפופולאריות שלו. הטרגדיה היא אם כן בכך שנקלענו למצב "המלטי" כזה שבו את המחיר משלמים מיטב הנוער שלנו, שבחלקו אמור בעוד כמה חודשים לצאת ולהגן על החברה שאינה מסוגלת להגן עליו.ההצדקה היחידה שיש היום למקבלי ההחלטות באשר לניהול הכושל זה של המשא ומתן עם המורים, היא הטענה שבעקבות השבר תבוא רפורמה שהיא ראשית צמיחת גאולתו של החינוך במדינת ישראל, חינוך מתדרדר בכול המבחנים, הלאומיים (המיצ"ב) והבין לאומיים לסוגיהם.מטבע הדברים במהלך השביתה לא ניתן לציבור ללמוד מהי אותה רפורמה, שכן הכול עסוקים בשאלות שמעוררת שביתה, כמו מה טיבה של עבודת המורה שהוא מבקש עליה תגמול גבוה יותר, והאם הצעות הממשלה הוגנות לאחר כול שנות הקיפוח שהכול מסכימים כי אומנם היה, וכן הלאה. אך דבר אחד למדנו מהפרסומים הרבים, על פי הרפורמה יגדלו מספר השעות בהם יתקיים מפגש מורה תלמיד, בין באחד על אחד ובין במסגרות גדולות יותר אך קטנות יותר מגודל הכיתה הממוצעת בארץ.רפורמה כזאת על פניו היא קודם כול בעלת אופי ארגוני, לאמור המערכת תתארגן כך שהמורה יימצא יותר שעות בביה"ס.

באשר לתכנים של אותן שעות נוספות לא נאמר לנו דבר, האם יש, או יוקם המנגנון שיבטיח כי המורה יגיע לשעות אלה כשהוא מוכן להוראה אלטרנטיבית לאחר שזו שנקט בה בשיעור הפרונטאלי בכיתה נכשלה ,לגבי סוג מסוים של תלמידים, גם על כך לא נאמר דבר. ניתוח הסיבות למצב הנוכחי הוא מורכב מאוד אך מספיק אם אציין מאפיין אחד של מערכת החינוך שלנו: בתי הספר בישראל הם בתי ספר שאין בהם מנגנוני משוב המאפשרים לבצע מדידה והערכה תקפה באשר לתוצר, הרבה לפני בחינות הבגרות, וממילא גם אין כול היערכות להשתלמויות ייעודיות שילמדו את המורה את מה שאינו יודע עדיין או מה שנכשל בו על פי ניתוח התוצאות, וגם לא נלמד במסגרת הכשרתו. מה שלא נלמד והוא חלק מכלי העבודה הראשוניים של המורה, החל בשליטה בכלי העבודה של שאילת שאלות(וכאן משרד החינוך עצמו הוא סמן ימני שלילי עם בחינות הבגרות) וכלה בשיטות הערכה ומדידה, ולאחריהן מתן ציונים. וציונים זה הדבר שאותו נותן המורה היום בשפע, אך מעולם לא למד תחום זה כתורה. השתלמויות אלה מצריכות הקמת מסגרות אקדמאיות שתצענה את מסגרות ההוראה המתאימות. עד כה עסקנו בעיקר בניסיונות לשינוי מבנה, למרות ששינוי ארגוני לא ישנה דבר מההתנהלות בליבת העשייה, לאמור, במה שנעשה בכיתות.הדעת נותנת כי ההחלטה על המסגרת הארגונית החדשה התקבלה לאחר שנשאלו השאלות הנכונות באשר לסיבות הכישלון המתמשך עד כה, וניתנו להן גם תשובות תקפות ומהימנות, וכך הגענו לרפורמה. איני יודע מה הן השאלות שנשאלו והאם בכלל ניתנו להן תשובות כלשהן, אך אני רוצה להציע כאן את השאלות שצריכות היו להישאל, ולאור התשובות האפשריות לבחון את המתווה של המסגרת הארגונית של הרפורמה. אך לפני כול זאת אני מבקש לטעון את שתי הטענות הבאות:1 . במצב הנוכחי גודל הכיתה לא ישנה דבר באיכות ההוראה בכיתות. אם אומנם יצמצמו את מספרי התלמידים בכיתות באיזה שהוא סדר גודל, אזי אותה איכות הוראה, וכתוצאה ממנה גם תהליך הלמידה, יישארו בדיוק כפי שהם היום. זה המיטב שיכול היום המורה הישראלי להביא לכיתה.2 . ליבת העשייה החינוכית מתרחשת בכיתות, וכל הצלחה או כישלון מתחילים שם בכיתות. לכן כל עשייה צריכה להיות מכוונת קודם כל להשבחת איכות ההוראה.

זאת ייעשה רק עם המורים שיש לנו עתה במערכת החינוך, ואלה יהיו העושים במלאכה בעשור הקרוב לפחות. כל עוד לא ישונו סולמות השכר של המורים, התפלגות כוחות העבודה במשק תפנה לשדה ההוראה את פרחי ההוראה הדומים לעמיתיהם הנמצאים שם גם היום.ועתה לשאלות:1 .מה הן עלויות הבניה הפיזית הכרוכה בהפעלת הרפורמה, שהרי ברור כי המורה יצטרך לשבת עם התלמיד במקום מתאים שאינו חדר כיתה. ואם נבדקו העלויות, האם ברור כי הממשלה אומנם מתכננת להוציא את הסכומים הנדרשים על הבנייה הנדרשת עבור כול מערכת החינוך העברית והערבית גם יחד- אלה סכומי עתק.2 . מה אין המורים יודעים לעשות היום, עם אוכלוסיית התלמידים של הדור הזה, דור האינטרנט, אילו שיטות הוראה מתבקשות היום, שכן כול מה שעשינו עד כה עם המורים הנתונים במערכת הקיימת לא הביא לתוצאה המבוקשת. התשובה אומנם ברורה על פי הנאמר לעיל-השתלמות ייעודית- אך חשוב היה לציין זאת כאן שנית. 3 . בהנחה שלשאלה הקודמת ניתנה תשובה תקפה, פרי בדיקה מחקרית, האם מערכת ההשתלמויות הנדרשת זמינה לנו כרגע כדי להתחיל לפעול ומיד. 4 . היות שהתשובה לשאלה הקודמת היא שלילית, האם משרד החינוך ומשרד האוצר ערוכים ומוכנים להשקיע את הנדרש (שיש לחשב את היקפו) בבניית תוכניות לימוד מתאימות וסגלי הוראה, לצורכי ההשתלמות של מורי ישראל הנמצאים היום במערכת, שכן הם אלה שיפעילו את הרפורמה ולא אלה שאולי יצטרפו בבא היום לשורות עובדי ההוראה.לאחר שיונחו לפני מקבלי ההחלטות כול העלויות המתבקשות מביצוע הרפורמה כפי שהיא מתוכננת כיום, בצד כל העליות של התוכנית המתבקשת ממתן התשובה הנאותה לשאלות שהצגתי כאן, יצטרכו קברניטי המערכת (חינוך ואוצר) להחליט על סדר העדיפויות, ואז מאוד ייתכן, ואף רצוי, כי הרפורמה תתבטא קודם לכול בהקמת מנגנוני המשוב הבית ספריים, בהכנת מערך ההשתלמויות שיתבקש, בבניית המנהיגות הדידקטית בבתי הספר לצד המנהיגות הפדגוגית, ועם כול חשיבותו של המנהל בכול בית ספר ללא מערך תמיכה זה הוא לא יוכל להביא לתוצאות המבוקשות. מתן הכוח למנהל לשכור ולפטר, יותר ממה שיש לו היום איננה משנה דבר במהויות הקשורות לאיכות ההוראה והלמידה. זו ההזדמנות של משרד החינוך להציג את ההשתלמות הפונקציונאלית שבינה לבין מקצוע ההוראה יש קשר חד ערכי. (במושגים מתמטיים) זהו אחד התנאים שעל ארגון המורים להסכים לו. כיום מוציא משרד החינוך מעל מיליארד שקלים לתגמול מורים על השתלמויות שהם בחרו בהם על פי נוחותם ולא על פי צורכי המערכת. לו הדבר בידי הייתי מסכים אפילו להגדרת תמורה גבוהה יותר להשתלמות כזאת, כדי לא לפגוע בהישגי עבר של המורים, ובלבד שיעמדו בתנאי הנדרש של השתלמות פונקציונאלית.אם חלילה נחמיץ את ההזדמנות שהשביתה הזאת סיפקה לנו, תחזור מערכת החינוך שלנו לבינוניות הנוראה שהיא מצויה בה כרגע, ואף למטה מזה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת צבי גלאון