אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הפגנת המורים הגדולה מול חוף ירושלים בתל אביב


התמונה של שושנה ויג

אתם גיבורי התהילה"כיובלים קטנים אשר יתחברו בקול אדיר אשר ישטוף בדרכו את כל מי שעומד מולנו", אלה מילים מדבריו של רן ארז בהפגנת המורים הגדולה בחוף ירושלים בתל אביב. רן ארז יו"ר הארגון שלי, ואני גאה להיות שייכת לארגון המורים העל יסודיים. הארגון שהוקם בשנת 1968 מעביר לכל עם ישראל שיעור באזרחות בימים אלה, וכעת יודעים מיהו מורה בישראל. כבר עשרים יום יושבים המורים בבית או יוצאים לרחובות ולצמתים כדי להפגין. אין כמעט עיר שלא נערכה בה הפגנה. כמעט כל הערים המרכזיות זכו להפגנות מחאה. הדרכים שבלטו היו צמתים בדרך למשרדי הממשלה. בירושלים יש בכל צומת כמעט קבוצת מפגינים. גם מנהל תיכון ומורה התחילו לשבות רעב בירושלים. היום יותר מתמיד נמצאים אנו בעין ההפגנה. וכן, מחאת המורים היא מחאה חברתית. לא בכדי נבחר הצבע האדום לאפיין את המפגינים לציון המחאה החברתית. היום ב 1.11.07 אוטובוסים רבים אספו את המורים מערים שונות והובילו אותם להפגנת המורים הגדולה בתל אביב. מורים רבים הגיעו בכוחות עצמם וגדשו את מגרש החנייה הצמוד למגדלי האופרה. כולם הגיעו להפגנה שבה הביעו המורים אחדות וסולידאריות באשר לתחושותיהם ובאשר לתביעותיהם. תביעות המורים להעלאת שכר היא אחת התביעות המרכזיות של המאבק הזה. ואין טעם שהמורים יחזרו ללמד בעבור חמישה אחוזים ובפריסה לחמש שנים שעליהם מכריז שר האוצר מעמדתו המתנשאת. אין סיכוי שגם עשרה אחוזים ישיבו את המורים וירככו את תביעותיהם . המורים תובעים את עלבונם כחלשים בחברה. המורים תובעים את עלבונם, בכך שהפכו להיות השמרטפים הכי זולים של ילדי ישראל. אנשי החינוך שלמדו והשכילו ומשתלמים שנה אחר שנה כמעט בלא פרופורציה למקצועות אחרים לא יוותרו וייסוגו בעקבות הצעות שאינן ענייניות מצד האוצר. המורים גם לא ישובו ללמד מכוח צווי ריתוק. מורה לא יכול ללמד בכפייה. צריך ללמד מתוך הערכה מתוך ראייה שמקצוע ההוראה הוא מקצוע נדרש. צריך לתגמל מורה כמו הוא אחד מן המקצועות החשובים במדינה. מורה חייב לדעת שהוא הולך ללמד ושיש בידיו את האוצרות הכי יקרים לנו. אלה ילדי ישראל. כל מי שמלמד יודע שילדים הם המוצר הכי יקר שיש לנו. לא ייתכן שרק בעלי היכולת יוכלו לרפד את ילדיהם בשיעורים פרטיים ובהעשרה ושאר התלמידים יהפכו לחוטבי עצים ושואבי מים. במצב הנוכחי המדינה מעודדת חוסר חינוך. קיצוץ הולך ונמשך של שעות ההוראה הופך את מקצוע ההוראה לבלתי ישים ולבלתי אפשרי. מרוץ מטורף כנגד הזמן. צריך להשיב שעות גם כדי להשיג חינוך ערכי בעבור ילדי ישראל.

ההפגנה בחוף ירושלים, בתל אביב הייתה הפגנה שהתחילה כאשר המורים צובאים על הכביש הראשי משני צידיו ליד המזרקה . עמדו וקראו קריאות כמו "חינוך זול עולה ביוקר", "לא, לא נשבר החינוך שווה יותר", "איזה, איזה בלאגן, כולם עובדים בכסף אנחנו בחינם". עמדתי בין המפגינים וכמובן הקריאות הדביקו אותי ובין הבזקי הצילומים שלי עמדתי על הכביש והתחלתי לצעוק ולהביע מחאתי כמי שעובדת כבר שני עשורים ומשכורתי לא מזנקת פלאים. עמדתי על הכביש והרמתי קולי על כל תחושת הביזוי כשבאתי הביתה עם תלוש המשכורת העלוב שלי, עם תחושת העלבון שעם כל כישוריי אני בקושי מרוויחה שכר מינימום. שלא לדבר על קיצוץ השעות שהפכו לעניין של שגרה. על כך ששיחקו עם מקצועות ההוראות כאילו היו קובייה הונגרית ולא יותר.היום לאור ההפגנה הגדולה שהשתתפתי בה, הרגשתי שההפגנה ביטאה את עוצמתנו את נחישותנו. המורים התגלו כלא רק מורים מקצועיים העושים ימים כלילות למען התלמידים בלא תמורה ממשית אלא גם ככוח מלוכד. סיגלית, חגית, אילנה, סיגל, גלית, עודדה, מיכל, משה ויעקב אינם רק המורים ללשון או המורים לפיזיקה או המורים לספרות הם נלחמים על מעמדם. גם המורים להיסטוריה והמורים לאזרחות וכן, גם המורים לתנ"ך מובילים מאבק שעוד ידובר בו שנים רבות. היום יותר מתמיד צריך להבין שהמאבק שלנו אינו מאבק של קבוצה קטנה ותו לא, אנו נאבקים על פני החברה ועל עתיד ילדנו. אלה גיבורי התהילה, כפי שרן ארז כינה אותנו, מביע את תמיכתו ועידודו במורים שמסייעים למען המאבק של עצמם.ואין ספק הופעתו של רן ארז יו"ר ארגון המורים כעבור שעה קלה והצטרפותו לקהל המורים המפגין הוכיחה עד כמה שליחותנו נאותה. כאשר רן ארז הופיע כולם שרו לו שירי תהילה, סגדו לו כי באמת, מגיע לו. מחיאות הכפיים לא היו מתוך עיוורון והטעייה של קהל שלם. מנהיגותו של ארז נובעת מצדקת דרכו. וכולנו הולכים אחרי רן ארז עד לים התיכון עד לאן שרוצים להטביע את החינוך.רן ארז, כינס את המורים במקום בטוח, הסיט אותם מן הכביש הסואן, והבטיח שבעתיד הקרוב נמלא גם את כיכר רבין. נבוא לשם עם הילדים עם הסטודנטים המשפחות , תנועות הנוער עם כל הנדכאים. המדינה שרוצה שאנו נשרת אותה ולא היא אותנו צריכה להבין היום. והקהל ענה "הוא גדול, הוא גדול" ואכן יש תחושה בימים אלה שרן ארז המנהיג שצמח בארגון המורים מהווה אלטרנטיבה למנהיגות המגמגמת שלנו. רן ארז עוד אמר בדבריו שהמהפכה החברתית למדינה חברתית למדינת רווחה מתחילה עם המורים. אם נהייה מאוחדים נצליח. ואכן, המורים מגלים בשעה קשה זאת אחדות. עוד מעט מתחיל חודש חדש ובחודש הבא לא ישולמו משכורות למורים, את המעט שעדיין קיבלו לא יקבלו. יש רשויות שמוכנות לתרום למורים שכרם. ויש לברך על כך. ללא תרומתם של ראשי הרשויות לא יצלח המאבק."אני רוצה שכולם יראו כיצד מטביעים את החינוך, אני מזמין את כולם להיכנס לים". ואכן בסיום דבריו לאחר שרבים עצרו ולחצו את ידיו ירדו המורים לחוף הים ליד סוכת המציל בחוף ירושלים החזיקו ידיים והטביעו את הרגליים שבאות ללמד. רן ארז הדגיש בדבריו שאם נקבל יותר שעות לימוד זה יהיה שירות יותר טוב לתושבי העיר. אם יקטינו את מספר התלמידים בכיתה ראשי העיר יתנו שירות יותר טוב. הגדלת המשכורות תוביל לכך שהאזרחים יהיו יותר מרוצים משירות יותר טוב של המורים. אם עדי אלדר יו"ר השלטון המקומי יוציא צווים, (ורן ארז לא מאמין שבית המשפט יסכים להוציא צווים. )אבל אם יקרה כדבר הזה המורים יתפטרו התפטרות קולקטיבית, וכך צווי המניעה לא יחולו על המורים.

ליד חוף ירושלים עשו המורים מעשה מקודש, הם הרימו ראש. הם נשאו את ראשם בגאווה, עוברים ושבים הביעו עידוד וצפרו ממכוניותיהם לאות הזדהות. המורים רקדו על הכביש עם הפסקות יזומות. התנועה המשיכה ועצרה מדי פעם כשהמורים הביעו קול מחאה שרו והפעם נשמע קולם מאוחד וברור עם תקווה לעתיד.לא נחזור בלי הישגים, אין סיכוי שבעולם. בלי הישגים לא נוכל לקדם את ילדי ישראל מן המקום החמישים בעולם במתמטיקה, ולא נצליח להעצים את כוחנו במקצועות הנדרשים כיום. רק בזכות השכלה ראויה נצליח.עכשיו, למען המחר! כתבה : שושנה ויגמורה וחברת ארגון המורים העל יסודיים, סופרת ומשוררת

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת שושנה ויג