אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מניעי בחירת הורים חילונים במעון חרדי במושב קלחים בנגב


קטגוריה: 

“אוכל...זה לא מה שהכי חשוב במעון”: על מניעי בחירת הורים חילונים במעון חרדי במושב קלחים בנגב

מאמר זה בוחן מזוית ראייה ביקורתית את הדיעה הרווחת בדבר קשר סיבתי בין בחירת הורים חילונים במוסד חינוך חרדי לבין מניעים כלכליים. הממצאים מתבססים על סיפורים שנאספו באמצעות ראיונות עומק מ 16 הורים חילונים יהודים במושבי המועצה האזורית מרחבים שבנגב הצפוני. נחשף תהליך קבלת החלטות מורכב בן שני שלבים דיאכרונים: שלב בחינת המרכיבים הפרקטיים ושלב בחינת המרכיבים הרגשיים-ערכיים. המחקר מצביע על מרכזיות המרכיב הערכי-אמוני בבחירת ההורים ומציב סימן שאלה מעל לחשיבות שמקובל ליחס למניע הכלכלי.

ברור לכל כי ההסבר לגידול במספר הילדים הפונים לחינוך זה (ב-2004 למדו במוסדות חינוך פרטיים 24.6% מהתלמידים, רובם במוסדות דתיים חרדיים, ובשנים האחרונות עולה שיעורם באחוז אחד בכל שנה) אינו בנהייה רוחנית אחר הדת: ההסבר נעוץ בארוחות חמות, בהסעות לבית הספר וביום לימודים ארוך. יותר ויותר הורים שאינם חרדים לא עומדים בלחצים הכלכליים מזה ובפיתויים החומריים מזה, ושולחים את ילדיהם להתחנך במוסדות של מעיין החינוך התורני ודומיו, כי שם הם זוכים לכל אלה בעוד שהחינוך הממלכתי-דתי (כמו הממלכתי הכללי) הוא דל מנשוא ואין לו מה להציע מלבד מערכת שעות מדולדלת. (אולמן-מרגלית, ע. הארץ 25 מאי 2007)

האמנם ברור לכל? האם נובע הגידול במספר הילדים החילונים הנשלחים לחינוך חרדי ממניעים חומריים בלבד? כיצד מסבירים הורים חילונים את בחירתם במסגרת חינוך חרדית? המאמר המוצג כאן מבוסס על ראיונות עומק שערכתי במהלך 2004 עם 16 הורים חילונים וחרדים במושבי המועצה האזורית מרחבים שבנגב המערבי.

מן הממצאים עולה תמונה מורכבת של שיקולים אשר מציבה סימן שאלה מעל לחד משמעותיות של הקביעה כי הגידול במס’ הילדים החילונים במערכת החינוך החרדית נובע ממניעים כלכליים-חומריים בלבד.המאמר המוצג כאן מבוסס על נתונים וממצאים מדיסרטציה (ben-ami 2007) אשר בדקה את התופעה של בחירת הורים חילונים במעון יום חרדי ומטרתה היתה להבין את התופעה מזוית הראייה של ההורים. המאמר מתמקד באספקט יחיד של התופעה: המניעים לבחירה. באופן ספציפי יותר המאמר בא לענות על השאלה האם בחירת הורים חילונים בחינוך חרדי אכן נובעת רק ממניעים כלכליים? אין כאן כוונה לקבוע מבחינה אובייקטיבית- אמפירית האם נכונה הטענה בדבר נחיתותה הפדגוגית (או אקדמית) של מערכת החינוך החרדית. כמו כן, אין מאמר זה מתכוון להתנצח בשאלות ערכיות הנוגעות לחינוך ציבורי מול חינוך פרטי או חילוני מול חרדי.

מטרת המאמר היא לבחון את הקביעה החד משמעית כי הורים חילונים אשר בוחרים בחינוך חרדי עושים זאת אך ורק מנימוקים כלכליים. בחירת הורים חילונים בחינוך חרדיהמסגרת למאמר זה ניצבת במפגש בין שתי תופעות אשר הולכות ומתגברות בשנים האחרונות. האחת היא הכניסה של החברה החרדית בישראל למעגלי השפעה רחבים יותר ויותר והשניה היא התביעה לחופש בחירה גדול יותר להורים בחינוך ילדיהם. לרוע המזל, בהשוואה לכמות המחקרים הגדולה יחסית אשר עוסקים בתופעה החרדית (בעיקר ש”ס) ואשר מתמקדים בעיקר בהיבטים הערכיים והפוליטיים של התופעה לדוגמא,(friedman (1991, פיקרד (1998), פלד (2000, 2001) בקרמן ופישר (2001), כהן (2001) וכמות המחקרים הגדולה עוד יותר בתחום של בחירת הורים את בית הספר לילדיהם של חוקרים כמו חושן ( 2005), ball and vincent (2005) gewirtz (1995), hoxby (2002, 2003 ואחרים, הספרות המחקרית העוסקת בסוגיה פרטיקולרית של מניעי בחירת הורים חילונים בחינוך חרדי מעטה מאד. יתרה מזאת, אותם מחקרים בודדים אשר ניתן ללמוד מהם על החינוך חרדי מתמקדים במתן נתונים כמותיים על היקף החינוך החרדי (שיפר 1998, אילן 2000) ודרכי המימון שלו. אין בהם כמעט התייחסות למימד המניעים האישיים של בחירת הורים החילונים במוסד חינוך חרדי.

שיטת המחקרב מהלך שנת הלימודים 2004-2005 פניתי ביוזמתי להורים חילונים שבחרו במעון יום חרדי של רשת "נאות מרגלית" (ש"ס) בישוב קלחים במערב הנגב הצפוני ואשר שמותיהם עלו בעקבות מדגם מתוכנן מראש. ראשית, יש להדגיש כי אין מדובר במדגם סטטיסטי מייצג מכיוון שמספר המשתתפים האפשריים שעלה בעקבות בדיקה ראשונית שערכתי היה קטן: 13 הורים חילונים ועוד 3 חרדים שנבחרו כמקריים נגטיביים לצורכי השוואה ( seidman 1998 ). כל ההורים התגוררו במושבי המועצה האזורית מרחבים. רובם שכירים, ממוצא עדתי מגוון (אשכנזי וספרדי), והשכלתם נעה בין תיכונית לאקדמית. אילוצים מבניים שונים (בעיקר סירוב להשתתף ועלות גבוהה של עריכת מדגם גדול ומייצג) לא אפשרו הרחבה של המדגם מעבר למעון יום זה. לעומת חסרון זה עומדים היתרונות המתודולוגים הנובעים משימוש בגישה האיכותנית-פרשנית-אינדוקטיבית בה השתמשתי ובראש ובראשונה תקפות גבוהה ועומק תיאורי רב. הגישה האיכותנית למחקר מדגישה את תקפות הממצאים על פני המהימנות והאובייקטיביות אשר מאפיינים את הגישה הכמותנית-פוזיטיביסטית (bryman 2001), שקדי (2003).

תקפות גבוהה ניתנת להשגה למשל באמצעות כלים איכותניים כגון ראיונות עומק אשר מתמקדים בחוויה האישית של הנבדק. את זה ניתן להשיג גם עם מספר מצומצם של נבדקים (שקדי 2003). מכאן נובע כי אין להסיק מהממצאים שעלו ממחקר זה על שכיחות התופעה במציאות. קרי, בקרב כלל ההורים החילונים הבוחרים בחינוך חרדי. יחד עם זאת, הממצאים מספקים אינדיקציה תקפה לגבי תדירות התופעות המדווחות במסגרת אוכלוסיית המדגם. הסיבה לבחירת מעון יום דווקא נעוצה בסיבות הבאות: ראשית, התופעה של בחירת הורים חילונים בחינוך חרדי נפוצה בעיקר בחינוך יסודי וטרום יסודי. שנית, הטיעון הפופולארי בדבר קשר סיבתי בין מצוקה כלכלית לבחירה במוסד חינוך חרדי מתייחס בעיקר לרמה היסודית והטרום יסודית. שלישית, אפשרות הבחירה הראלית עבור הורים קיימת בעיקר בגיל החינוך הטרום יסודי מן הסיבה הפשוטה שבגיל זה אין אזורי רישום הכובלים את ההורים למיקום גאוגרפי ספציפי כפי שהדבר קיים בחינוך היסודי והעל יסודי. המדגם חולק לשתי תתי קבוצות שהורכבו על פי קריטריונים שונים. קבוצה אחת כונתה "הקבוצה האורגנית" והיא כללה 13 הורים חילונים שילדיהם למדו במעון החרדי. קבוצה שניה כונתה "הקבוצה הנגטיבית" והיא כללה 3 הורים חרדים שילדיהם למדו במסגרות חרדיות אחרות “טהורות” ולא בגן החרדי שבו למדו גם חילונים. מטרת החלוקה הזאת היתה השוואה הדדית ותיקוף הממצאים (seidman 1998). כל הראיונות נערכו במסגרת ראיון חצי מובנה, כלומר על סמך רשימת שאלות קבועה עליה השיבו הנבדקים באופן חופשי וכן שאלות נוספות שהוצגו בהתאם לאפיוני כל הורה ולרמת הפירוט של התשובות. השאלון התייחס למאפיינים השונים של ההורים ולמניעיהם לבחירה. מקור משני למידע היו רשימות שדה, יומן מחקר ותצפיות של החוקר.

הראיונות התקיימו בבתי הנבדקים וארכו בין שעה אחת לשלוש שעות. בהסכמתם הוקלטו כל הראיונות ותומללו לאחר מכן. בשלב הבא התמלילים הוזנו למערכת ניתוח נתונים איכותניים "אטלס" ונותחו לפי שיטת התאוריה המעוגנת בשדה (glaser and strauss 1967). שיטת הניתוח התבססה על קידוד הנתונים, איתור קטגוריות מרכזיות ובניית תאוריה אשר מסבירה את תהליך קבלת ההחלטה אצל ההורים שהשתתפו במדגם.ממצאים ודיוןכאשר סיפרו ההורים כיצד הגיעו להחלטה לבחור במעון חרדי, נחשף תהליך קבלת החלטות מורכב שבמוקדו מרכיבים חברתיים ופסיכולוגיים. התהליך איחד התנהגויות רציונליות וערכיות שנקטו ההורים במטרה לבחור במעון שימלא בצורה מיטבית אחר ציפיותיהם. במסגרתו ההורים ביצעו סדרה של פעולות תקשורת עם הסביבה וקיימו רפלקציה אודות הערכים הרוחניים שלהם. ההורים השתמשו בידע, בניסיון ובתפיסת עולמם כדי לבחור במסגרת המתאימה להם. תהליך בחירת המעון נתן להורים ביטחון שהם בחרו במעון בעל יחס עלות-תועלת גבוה אשר מספק לילד תשתית ערכית יהודית שיאפשר לו להיות אדם טוב יותר. בחלק זה אציג תחילה את המשקל היחסי שנתנו ההורים לשיקולים השונים שהנחו אותם בבחירה ולאחר מכן אציג את המודל. מניתוח כל הראיונות עלו שלוש קטגוריות ראשיות שזכו למספר ההתייחסויות הרב ביותר בראיונות. אלו היו: שיקולים כלכליים, שיקולים פדגוגים ושיקולים רגשיים-ערכיים. הואיל והתאוריה המעוגנת בשדה מייחסת חשיבות לכמות ההתייחסויות של המרואיינים בקטגוריות השונות כאמת מידה לחשיבות היחסית שלהן למרואיין (strauss and glaser 1967 , strauss and corbin 1990), אציג כאן סיכום בסיסי של כמות ההתייחסויות לתמות או קטגוריות מרכזיות אצל כל נבדק. הסיכום הזה מראה בצורה ברורה את משקל המניעים השונים בתהליך קבלת ההחלטות של ההורים.

ניתן להווכח כי את המשקל הקטן ביותר נתנו ההורים לשיקולים הכלכליים ( 15.3% מסך כל ההתייחסויות), לשיקולים הפדגוגים הם נתנו משקל רב יותר (32%) ואילו לשיקולים הרגשיים-ערכיים הם נתנו את המשקל הרב ביותר (52.3%). על החשיבות המשנית שנותנים ההורים לשיקולים הכלכליים-חומריים ניתן ללמוד מדברי אם מס’ 4:כל אמא רוצה לדעת שהילד שלה נמצא בידיים טובות אחרת היא לא תשלח אותו לשם. אתה מבין, ארוחות לא חשובות, מטפלות לא חשובות, שום דבר לא חשוב מלבד הידיעה שהבן שלי בידיים טובות. אם לא הייתי בטוחה שהילד שלי נמצא בידיים טובות, לא הייתי שולחת אותו למעון הדתי הזה. ארוחות לא חשובות, מה שלא תתן לילד ישביע אותו. זה לא משנה מה. יש אמהות ששואלות: “מה את נותנת לו לאכול”? טוב. זה חשוב לך מה הילד אוכל אבל זה לא מה שעושה את המעון טוב לילד.

זה לא מה שהכי חשוב במעון. בניגוד למה שמקובל לחשוב על הורים חילונים הבוחרים חינוך חרדי, האם הזאת איננה חושבת שפיתויים חומריים הם אלו שהכריעו בשבילה באיזה מעון לבחור. כדבריה “זה לא מה שהכי חשוב במעון”.מוסיפה על דברים אלו אם מס’ 5:אני באה מבית חילוני באופן קיצוני. אמנם...בגלל בעלי...[אנחנו] שומרים על קצת מסורת...לא עמוק מדי. החלטנו שבשלב זה בחיים הכי טוב בשבילה [בתה] יהיה מעון דתי...החלטנו שהיא תקבל חינוך דתי כדי שיהיה לה רקע יהודי...היא תקבל חינוך דתי עד כתה א’. דברים אלו מדגימים את משקלם הרב של השיקולים הרגשיים-ערכיים לעומת הכלכליים אשר דומה שמתגמדים לעומתם. ברור שבשביל הרוב המכריע של ההורים אשר השתתפו במחקר האמונה הפופולארית בדבר עליונותם של ה”פיתויים” הכלכליים אשר מציעים המוסדות החרדיים איננה נכונה. בעבור רובם השיקולים הכלכליים היו משניים. ממצא מרכזי זה יוצק בסיס להמשך הצגת הממצאים ולעיצובם למודל תאורטי דו-שלבי הכולל שלב של הערכת מניעים פרקטיים ושלב של הערכת מניעים רגשיים-ערכיים.מודל בחירת הורים חילונים במעון חרדי במושב קלחים תהליך הבחירה במעון החרדי התבסס על שני שלבים עוקבים. בשלב א, “הערכת מרכיבים פרקטים”, ההורים התרכזו באיתור ומיון מעון אשר יענה בצורה מיטבית על דרישותיהם החומריות והפרקטיות. שלב ב’, “הערכת מרכיבים ערכיים”, התרחש כאשר ההורים אשר כבר סננו ומצאו את המועמדים המתאימים מקרב מעונות היום שבדקו, הפעילו שיקול דעת מרמת הפשטה גבוהה יותר: רמת הערכים. מצאתי שבשלב זה, ההורים נתנו למערכת האמונות והערכים המנחות אותם או אלו אשר הם רוצים בהן, משקל גדול יותר (ומכריע) בתהליך הבחירה הסופי. כך, המעון החרדי של “נאות מרגלית” במושב קלחים עבר את שתי ה“משוכות” שהציבו לו ההורים ב”ציונים” מיטביים ולכן נבחר. אנו מוצאים את אם מס ’7 מתארת את התהליך שעברה:ההחלטה לשלוח את הילדה הקטנה שלי לגן דתי לא היתה רק מסיבות דתיות. היו עוד שיקולים. אחד מהם היה השיקול הכלכלי. המעון היה זול יותר מהמעון החילוני. שנית, אני חושבת שכאם, למרות שאיננו דתיים בבית,כדאי שהילדה תראה את שני הצדדים. היא יכולה לראות את הצד החרדי ואת הצד החילוני. היא תוכל לבחור בעתיד מה שתרצה. [שלישית] אני רוצה שהיא תגדל על ערכים של מדינת ישראל. מדינת ישראל מתדרדרת בנושא הערכים ומה שקשור במסורת. זה חשוב מאד שילדים קטנים ילמדו מה יש בכל חג דתי. היא תלמד את ערכה של השבת במעון הזה. הם ילמדו להתפלל, הם ילמדו מה זה] אמא ואבא של שבת. היא תלמד לעשות קידוש, היא תלמד הרבה דברים שיעזרו לה בעתיד.

אנו מוצאים בדבריה של אם מס’ 7 ביטוי לשני שלבי הבחירה, שלב הערכת המרכיבים הפרקטיים ושלב הערכת המרכיבים הערכיים. למרות ההבהרה שלה בתחילת דבריה שבחירתה לא נובעת ממרכיב דתי בלבד, די ברור איזה משקל היא נותנת למרכיבים הערכיים. מה שמפתיע כאן היא העובדה שמדובר באם חילונית ולא חרדית או דתית.הבה נפרק את שני השלבים במודל “בחירת הורים חילונים במעון חרדי” למרכיבי המשנה שלהם. כך נוכל להבין טוב יותר את המניעים השונים העומדים מאחורי תהליך בחירה מורכב זה. מרכיבי משנה: שני שלבי המודלשלב א: “שלב הערכת המרכיבים הפרקטיים” כלל שיקולים כלכליים-חומריים כמו נגישות ושכר לימוד נוח, הסעות, קרבה גאוגרפית, לוח זמנים גמיש ושעות שהייה ארוכות. בנוסף, נמצאו גם שיקולים פדגוגיים כגון: איכות הוראה, מצב תשתיות, ותוכנית הלימודים. שלב “הערכת המרכיבים הפרקטיים” אישר מחקרים קודמים כי למניעים פרקטים יש מקום חשוב בתהליך בחירת המעון (קניאל 1994). הממצאים מראים שהבחירה לא נעשתה באופן אקראי אלא מושכל ולאחר שיקול דעת. ההורים זיהו את הצרכים שלהם, אספו מידע ושקלו את המשאבים שלהם מול האפשרויות הזמינות.

על פניו, נראה שמניעים פרקטים היו המכריעים בבחירת המעון החרדי. אולם כאשר הצגתי בפניהם את ההיפותזה הזאת, מרבית ההורים דחו אותה והדגישו את העובדה שלמניעים “קשים” אלו היה משקל משני לעומת המשקל של המניעים ה”רכים” הקשורים להיבטים אנושיים וערכיים. היבטים אשר מובילים אותנו לשלב ב’ של תהליך בחירת ההורים במעון חרדי.בשלב ב’ “שלב הערכת המרכיבים הרגשיים-ערכיים” נחשפו מרכיבים כמו אמון כלפי צוות המעון, ערכים יהודים, זהות יהודית, סיפוק רוחני ויחסי צוות-הורים טובים. הורה מס’ 3 מבטא במילים ברורות את משקלם של מרכיבים ערכיים בהחלטה שלו לבחור במעון החרדי: זהות יהודית זה דבר חשוב...בגלל זה אנחנו כאן....לולא זה היינו חיים באינדונזיה [אוגנדה?]...בגלל זה אנחנו נלחמים על המקום הזה...תמיד צריך לשמור על הזהות היהודית. תמיד...חייבים לשמור עליה כי אנחנו יהודים. או. קיי. אני לא חייב להיות דתי, אבל ישנם דברים שלדעתי חשוב לשמור. כן...להעביר את זה לילדים.יש לשים לב שההורה הזה עושה אבחנה בין ניהול אורח חיים דתי (שהוא לא מקיים) לבין שמירה על זהות יהודית של הילדים. זהות שהוא רואה כמהותית לחיים בארץ ישראל דווקא ולא במקום אחר. סיכוםהמחקר המוצג כאן בא לבדוק באופן נקודתי האם נתן לקבוע בודאות (כפי שמקובל לעשות בישראל) כי אותם הורים חילונים אשר בוחרים בחינוך חרדי עושים זאת ממניעים כלכליים בלבד. סקירת הספרות המחקרית הרלוונטית מעלה כי ישנה מעט מאד ספרות מחקרית בנושא ויש פער מידע בסוגייה הפרטיקולרית הזאת. מיעוט המחקר וחסרונם של מודל או תאוריה שיסבירו תופעה זו הובילו אותי לבחירה בגישה איכותנית - פרשנית - אינדוקטיבית ולשימוש במתודולוגית "התאוריה המעוגנת בשדה" (glaser and strauss 1967) במטרה ליצור תאוריה או מודל שיסבירו אותה. תוכנן מדגם לא אקראי ולא מייצג אשר התבסס על מרבית ההורים החילונים (13 הורים) שילדיהם התחנכו במעון יום חרדי של רשת נאות מרגלית (ש”ס) במושב קלחים שבנגב הצפוני. ועל 3 הורים חרדים שילדיהם התחנכו במסגרות חרדיות “טהורות” (כלומר ללא חילונים). המחקר נערך בשנת הלימודים 2004-2005 ושיטת איסוף הנתונים העיקרית היתה ראיונות עומק חצי-מובנים שהתקיימו בבתי המשתתפים במחקר. כל משפחה או הורה רואיינו במועד נפרד, הראיונות המוקלטים תומללו ונותחו בתוכנת אטלס לעיבוד נתונים איכותניים. ממצאי המחקר מצביעים על כך שההנחה הפופולארית הקושרת בחירת הורים חילונים במניעים של מצוקה כלכלית ושל הטבות מפתות אשר מערכת החינוך החרדית משופעת בהן בניגוד למערכת החינוך הממלכתית, איננה מדויקת ואיננה נתמכת אמפירית בקרב נבדקים אלו. כאשר התחלתילנתח את הראיונות גם לי נראה היה ממבט ראשון כי האמונה הפופולארית בדבר הקשר בין מניעים כלכליים לבחירה בחינוך חרדי נתמכת על ידי הממצאים.

אולם, מאוחר יותר, כאשר תהליך הניתוח הלך והתקדם, המדגם התרחב ועלה משקלם של המניעים הרגשיים-ערכיים (אפילו אמוניים) וגדל עד שהפך למכריע. בסופו של דבר, הסתבר כי בניגוד לסברה המקובלת משקל המניעים הכלכליים בסך הכל המניעים לבחירה היה הקטן ביותר. המניע הפדגוגי זכה למשקל רב יותר ממנו ואילו דווקא השיקולים הרגשיים- ערכיים זכו למשקל הרב ביותר.על בסיס הממצאים נוסח מודל של קבלת החלטות רציונלי בן שני שלבים דיאכרונים (שבאים זה אחר) זה ותלויים זה בזה. בשלב א’ ההורים סקרו את האפשרויות הקיימות מבחינת מעונות יום בסביבה, בחנו את המרכיבים הפרקטיים (למשל שכ”ל, תשתיות, תוכנית לימודים וכד’) ו”סימנו” את האפשרויות המועדפות מבחינת עלות מול תועלת. בשלב ב, בחנו ההורים את הערכים שכל מעון מיצג (כמו מסורת יהודית, ערכים לאומיים ודתיים) ובחרו מתוך המעונות ה”מסומנים” בזה שענה לדעתם על מירב הציפיות שלהם. בולט המשקל הרב שנתנו ההורים למרכיב האמוני-רוחני (אפילו דתי) במערכת השיקולים שלהם. בפועל, המודל הזה “סינן” עבור ההורים הללו מעונות יום חילוניים הפועלים בסביבה והוביל אותם לבחור במעון החרדי במושב קלחים אשר ענה מבחינתם על מירב הדרישות, הן הכלכליות -פרקטיות והן הערכיות-אמוניות.מגבלות המחקר הנוכחי שהתמקד במקרה ספציפי של בחירה במעון חרדי בודד ואשר עשה שימוש בגישה איכותנית-פרשנית-אינדוקטיבית אינן מאפשרות לו לייצג את המצב הכללי בקרב כל ההורים החילונים הבוחרים בחינוך חרדי.

יחד עם זאת, גישה מתודולוגית זו מאפשרת בדיקת עומק של מקרים פרטיקולרים ולמידה על תופעות דרך הניסיון האישי הייחודי של הנבדק היחיד. ככזה, המחקר מתאפיין במהימנות גבוהה והוא שופך אור על סוגיה שנחקרה מעט מאד בישראל ואשר רב בה הבלתי ידוע על הידוע. התרומה העיקרית שלו היא אולי הצבת סימן שאלה מעל לקביעה החד משמעית (והפשטנית מבחינות רבות) בדבר קשר סיבתי ישיר בין בחירת הורים חילונים בחינוך חרדי לבין מניעים כלכליים. התאוריה או המודל המוצגים כאן ניתנים לשימוש בשני מישורים: א. מידע למקבלי החלטות בתחום החינוך הן במימד הפוליטי והן במימד הארגוני-ביורוקרטי. ב. בסיס התיחסות ונקודת מוצא למחקר עתידי של סוגית בחירת הורים חילונים במוסד חינוך חרדי. מקורותאולמן-מרגלית, ע. (2007) קץ החינוך הממלכתי. הארץ [אינטרנט] 24 מאי 2007.כתובת אינטרנט [צוטט ב5 אוגוסט 2007].אילן, ש. (2000) חרדים בע”מ. ירושלים: הוצאת כתר.חושן. מ. (2004) בחירת הורים את בית הספר לילדיהם. ירושלים: דפוס אחוה. כהן. א. (2001) ש”ס והקרע החילוני-דתי. אצל פלד, י. עורך . ש”ס: אתגר הישראליות. תל-אביב: הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד. עע’ 75-101. משרד החינוך, התרבות והספורט (2003) מערכת החינוך בראי המספרים. ירושלים: הוצאת משרד החינוך.משרד החינוך, התרבות והספורט (2003) תקציב שנתי. ירושלים: הוצאת משרד החינוך.משרד החינוך, התרבות והספורט (2004) מערכת החינוך בראי המספרים. ירושלים: הוצאת משרד החינוך.קניאל, ס. (1994) בחירת הורים בחינוך כתהליך של קבלת החלטות. מגמות 35 (3-2) עע’ 306-325.פישר, ש. ובקרמן, צ. (2001) “כנסייה” או “כת”? אצל פלד, י. עורך . ש”ס: אתגר הישראליות. תל-אביב: הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד. עע’ 321-342.שיפר, ו. (1998) מערכת החינוך החרדית בישראל: תקציב, פיקוח ובקרה. ירושלים: מכון פלורסהיימר למדיניות ציבורית.שקדי, א. (2003) מלים המנסות לגעת: מחקר איכותני-תאוריה ויישום. תל-אביב: הוצאת רמות.

ball, s. j., bow, r., & gewirtz, s. (1995). circuits of schooling, a sociological exploration of school in social class contexts. sociological review, 43 (1), pp. 52-78.ball, s.j and vincent, c. (2005) the childcare champion? new labour, social justice and the childcare market. british educational research journal, 31, (5), pp. 557-570.friedman, m. (1991) the haredi (ultra-orthodox) society - sources, trends and processes. jerusalem: the jerusalem institute for the research of israel.ben-ami, g. (2007) secular parents' choice of ultra orthodox day-care: a grounded theory study of parental decision-making. phd. anglia ruskin university.gewirtz, s. ball, s.t., bowe, r. market. (1995) markets, choice, and equity in education. philadelphia: open university press.glaser, b.g. and strauss, a.l. (1967) the discovery of grounded theory, strategies for qualitative research. chicago: aldine de gruyter.heilman, s. c. and friedman, m (1991) religious fundamentalism and religious jews, the case of the haredim. in marty, m. e. and appleby, r. s., eds. fundamentalism observed. chicago and london: university of chicago press, pp. 197-264.hoxby, c. m. (2002) school choice and school productivity: or could school choice be a tide that lifts all boats? cambridge, ma: national bureau of economic research. available from: economics.harvard.edu/faculty/hoxby/papers.htm. [cited13 march, 2006]. hoxby, c. m. ed. (2003) the economics of school choice. chicago: university of chicago press.peled, y. (2000) progressive struggle under religious guise?: the shas party in israel. conference of the australasian political studies association, canberra, october 4-6, 2000. available from apsa2000.anu.edu.au/confpapers/peled.rtf. [cited 20 july 2005]. -11-peled, y. (2001) a riddle called shas. in peled, y. ed. shas - the challenge of israeliness. tel-aviv: hemed pp. 52-75.seidman, i. (1998) interviewing as qualitative research. new york: teachers college press, columbia university.strauss a.l. and corbin, j. (1990) basics of qualitative research: grounded theory procedures and techniques. london: sage publications.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת