אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

רכישת שפה


רקע תאורטי:  
תהליך רכישת השפה הוא ברובו מולד.

 עד שנות השישים של המאה העשרים התיאוריה הנפוצה הייתה של זרם הביהביוריזם (סקינר) שטען ש-רכישת שפה היא אמפירית ועניין של ניסיון חברתי. רכישת שפה נחשבה למושגת באמצעות חיקוי, אנלוגיות וחיזוקים חיוביים ושליליים.

בשנות השישים של המאה העשרים הציג הבלשן נועם חומסקי תיאוריה לפיה שפה היא מולדת וטבועה בבני אדם. לפי הבלשנות הגנרטיבית, קיים בכל אדם מנגנון לרכישת שפה (LAD-Language Acquisition Device). רכישת שפה היא כמו ללמוד ללכת ואינה כמו ללמוד לקרוא. ב-רכישת שפה ראשונה אין לימוד שיטתי ומאורגן, היא פשוט מתרחשת, בעוד שלימוד מתבצע. העקרונות הגנטיים המשותפים לכל בני האדם והמאפיינים את המצב ההתחלתי של האורגניזם יוצרים את הדקדוק האוניברסלי – העקרונות והכללים המשותפים לכל השפות הטבעיות, לעומת דקדוק ספציפי של שפה מסוימת.

לעומת הביהביוריזם, הבלשנות הגנרטיבית הראתה ששפה דבורה אינה לעולם דקדוקית לגמרי (משפטים קטועים, היסוסים, משפטים לא מלאים ותקינים תחבירית, ועוד), ובכל זאת הילד יודע לייצר שפה ואף לייצר משפטים שלמים שמעולם לא שמע. תופעה זו מכונה בשם "דלות הגירויים" (poverty of stimuli): הקלט (אינפוט) שהילד מקבל הוא דל וסופי ובכל זאת הוא ייצר משפטים תקינים וחדשים. זה קורה כמובן בתנאי שהילד חשוף לשפה מדוברת. לכן הסיקו שחלק גדול מרכישת שפה הוא מולד וגנטי.

עם זאת, למרות ההנחה שקיים מנגנון פיזיולוגי קוגניטיבי מולד, עדיין ניתנת חשיבות גדולה גם לסביבה ולחשיפה. הגירוי החיצוני נתפס אך ורק כטריגר (אירוע שמעורר משהו שכבר קיים). רוב היכולת שנרכשת בסופו של דבר היא טבועה באדם ונקבעת ע"י עקרונות המקודדים גנטית, שעוברים טריגר או מופעלים ע"י גירוי סביבתי ולא נוצרים על ידיו באופן ישיר. חשוב שיהיה קלט שיהווה טריגר ליצירת שפה. חוויית הטריגר משתנה מאדם לאדם וכוללת מערכת של מבעים לא מאורגנים ואקראיים בשפה מסוימת. הדקדוק האוניברסלי והטריגר המשתנה יחד יוצרים את הבסיס לרכישת דקדוק ספציפי: ספציפי לשפה מסוימת.

למרות השוני ברקע ובאינטליגנציה בין בני אדם, היכולת הלשונית הבוגרת שלהם מופיעה באופן די דומה. זה קורה תוך מספר שנים מועט מאוד וללא הרבה מאמץ, מחשבה מודעת או קושי. אצל ילדים נורמליים כבר יש מערכת די עשירה של ידע לשוני עד גיל חמש או שש, ומערכת לשונית בשלה בבגרות.

תופעה מוכרת היא "ילדי הזאב" שהיו מבודדים ולא נחשפו לשפה ולכן לא רכשו אותה. דוגמא לכך היא ילדה בשם ג'יני שחיה במאה העשרים בבידוד מוחלט מכל סביבה אנושית. היא נמצאה בגיל 13-14 וטופלה על-ידי בלשנים ופסיכולוגים ועברה "הכשרה" של לימוד מאסיבי של השפה עד גיל 23. לאחר שנים רבות של לימוד היא הצליחה להשיג אוצר מילים סביר, אולם לא הצליחה ללמוד את חוקיה הדקדוקיים של השפה וליישם אותם, בין היתר מפני שעברה את הגיל הקריטי עד שנתגלתה. הגיל "הקריטי" הוא הגיל שעד אז מתרחשת רכישת שפה ברמת שפת-אם בצורה הטבעית וללא הוראה מפורשת (בתנאי שיש חשיפה לשפה, כמובן). מדובר על טווח הגילאים שבין 6-8.

עד הגיל הקריטי ילד מסוגל לרכוש עד שלוש שפות-אם. עם הסתייגות: זה לא אומר שאם עד אז יש יכולת לרכוש שפה בצורה הטבעית, צריך ללמד אנגלית בגיל 3. אם כן, יש לראות בזה כעוד חוג, כמו ג'ימבורי. כאמור למידת שפה אינה רכישת שפה. לדבר עם התינוק אנגלית לא בהכרח יגרום לו לרכוש את השפה, אם זה לא בא טבעי להורה, זו אינה שפת אמו או אין הם חיים בסביבה של שפה זרה.

התפתחות הדיבור של בנות היא בדרך כלל מהירה וטובה יותר מאשר אצל בנים.

הקראת סיפורים בגיל ינקות תורמת להתפתחות הלשונית של הילד

לסיפורים ולקריאה עם הילדים מגיל צעיר נודעת השפעה אדירה על התפתחות הילד, הן מבחינה נפשית והן מבחינה רגשית. תינוקות אוהבים לשמוע את קולות הוריהם, גם אם הם לא מבינים את מה שנאמר. תנודות בקול והבעות הפנים מסייעות להרחיב את טווח תשומת הלב של התינוק. לאחר שתינוק מסוגל פיזית לאחוז בספר, בגיל שנה בערך, הוא יכול לבדוק ספר או חפץ.

לאחר גיל שנתיים אפשר לעודד ילדים להצביע על תמונות ולזהות את שמות החפצים.

לאחר גיל שלוש אפשר לעודד ילדים להשתתף בסיפור, באמצעות תיאור האירועים על הדף.

לאחר גיל ארבע, הילדים יכולים ללמוד לספר סיפור פשוט. הם יכולים לשלב קריאה, סיפור וכתיבה במשחקיהם.

בני חמש ומעלה המכירים את הא"ב ואת הצלילים, מתחילים לזהות אותיות ומילים על הדף. צבעים ומכשירי כתיבה בטווח יד מסייעים לילד לתרגל כישורי כתיבה.

לפי האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים (AAP - American Academy of Pediatrics) , מחקרים מוכיחים שהקריאה כל כך מועילה, והיא מעודדת הקראה החל מגיל שישה חודשים.

להלן כמה מההשפעות החשובות על הילד שיש לחשיפה מוקדמת לספרים וסיפורים:

האיכות חשובה מהכמות: אופן הקריאה לילד הוא אולי הגורם החשוב ביותר, אפילו חשוב יותר מכמות הקריאה. חיוני לעודד את השתתפות הילד. הילד יפיק פחות תועלת מהקריאה אם יהיה רק מאזין סביל.

במחקר שדווח בכתב העת Developmental Psychology בשנת 1998, הראו החוקרים את התועלת שבקריאה פעילה בתכנית של קריאת סיפורים לילדים בני שנתיים. ילדים שהוריהם הפעילו אותם בדו-שיח על הסיפור הגיעו להישגים טובים יותר, במידה ניכרת, בכמה מדדים של התפתחות לשונית. הנעת הילד ועידודו להרחיב בנוגע למה שיש לו לומר על הסיפור ומתן שבחים על מאמציו הם הגורמים המרכזיים בהתפתחות לשונית מוצלחת. למעשה, קריאה שאינה מערבת את הילד עלולה להסתיים בכך שיאבד עניין.

סיפורים מסייעים לילד להבין את העולם: סיפורים וקריאה הם זריקת מרץ לדמיונו של הילד והם מסייעים לו להרגיש שיש לו יכולת לשלוט בסביבתו ושהוא לומד עליה.

קריאה ביחד מאפשרת זמן של אחד-על-אחד: סיפורים וקריאה עם הזאטוטים יכולים גם לסייע בחיזוק הקשר בין הורים לילדים. פעילות משותפת כזאת מסייעת לילדים לקשר בין ספרים וסיפורים לבין חיבתם של ההורים. קשר זה יניב פירות רבים של אהבה תמידית ללמידה ולקריאה.

קריאה משותפת משפרת את ההתפתחות הלשונית: ממחקרים רבים עולה שככל שיש לילד חוויות "ספרותיות" עם ספרים וסיפורים, בגיל מוקדם יותר בטרם הגיעו לבית-הספר היסודי, כך שהוא מוכן יותר ללמוד קרוא וכתוב.  

דו לשוניות

דו לשוניות נרכשת באופן טבעי כאשר כל אחד מההורים הוא ממוצא אחר ודובר שפה שונה או כתוצאה מהגירה בגיל צעיר והימצאות בסביבה הדוברת שפה שונה משפת הבית.

יתרונות

התפתחות הלשון של דו-לשוניים בדרך כלל איטית יותר מילדים שרוכשים לשון אחת, אבל יש פיצוי של יכולות קוגניטיביות הרבה יותר גבוהות. בתהליך ההסמלה לכל אובייקט יש שני מסמנים (מילים) ושני קודים. ילדים אלו מודעים לכך שאנשים יכולים לבטא רעיון אחד בכמה דרכים. לילדים אלה יש גמישות ביכולת ללמוד דקדוק של שפה נוספת, או דרכי ביטוי של צלילים חדשים. כמו כן, היכולת להבין את הזולת החושב או מרגיש בדרכים השונות משלהם מופיעה מוקדם יותר מאשר אצל ילדים חד-לשוניים. לילדים אלו יש יכולת להבין עם מי לדבר ובאיזו שפה לפי ההקשר. כמו כן, ילדים דו לשוניים לומדים לעשות מעברים מהירים משפה לשפה, דבר המפתח את יכולתם האינטלקטואלית.

מומלץ בהחלט להורים לדבר בשפה בה הם שולטים היטב וחשים בנוח. בנוסף, נמצא במחקרים שהידע שילדים רוכשים בשפת האם מועבר גם לשפה השנייה ומהווה תשתית איתנה להתפתחות לשונית ומחשבתית של הילד. כמו כן, ישנו יתרון נפשי-חברתי בכך שההורים משתמשים בשפה בה הם חשים בטחון עצמי וידע רב. ילדים שישמרו את שפת הוריהם יוכלו להיות בקשרים הדוקים יותר עם קרובי משפחה, כגון סבים וסבתות, שלא עלו לארץ, או שלא למדו עברית.

האם כדאי ללמד ילדים בגילאי שלוש או ארבע אנגלית בחוגים פרטיים?

ילדים להורים, שדוברים באופן טבעי יותר משפה אחת, רוכשים באופן טבעי שתי שפות בצורה יעילה. מצב זה מקנה לילדים ידע בשתי שפות בתהליך רכישה טבעי. אין הדבר דומה כלל וכלל ללימוד אנגלית בחוג פרטי מספר פעמים בשבוע בגיל שלוש או ארבע. מסתבר שלימוד מסוג כזה אינו יעיל. הידע שילד ירכוש מגיל ארבע עד שמונה בחוגים המסתכמים בשעתיים-שלוש בשבוע, עשוי להיות מושג בקלות רבה יותר מגיל שמונה שנים עד שמונה שנים וחצי שנים באותה השקעת זמן. לילד בן שמונה יש יכולת חשיבה וניתוח לשוני גבוהים יותר ולכן ההצלחה תהיה רבה יותר. ניתן ליצור תנאים אופטימליים ללימוד השפה בגילאי שלוש ארבע. כאשר הילדים נמצאים בגן שבו דוברים עברית במשך מחצית היום ואנגלית במחצית היום הם יוכלו ללמוד אנגלית בצורה טובה יותר מאשר בחוג של מספר שעות בשבוע.

שלבים ברכישת שפה

השלב התקשורתי – בשנה הראשונה לחיים.
השלב הסימבולי – סביב גיל שנה.
שלב המבנים – מתחיל בין הגילאים שנה וחצי עד שנתיים וחצי.
שלב השיח – מגיל שלוש עד ארבע.

1. השלב התקשורתי

תינוקות שזה עתה נולדו, אמנם אינם יודעים לדבר, אך הם מתקשרים עם סביבתם הקרובה. הם עושים זאת ע"י הבעת סוגים שונים של בכי, צלילים משתנים והבעות. במהלך השנה הראשונה לחיים יש התכוננות לרכישת שפה מכל הבחינות (פיזיולוגית – הילד לומד להגות עיצורים ותנועות במקומות ובאופני חיתוך שונים, תקשורת עם הסביבה – בכי). עד גיל 7-8 חודשים הילד מסוגל להגות כל צליל פונטי שקיים בשפות טבעיות בעולם. בגיל זה צלילים, שלא שייכים לשפת אמו ושאליהם הוא לא נחשף, "נמחקים" מהמנגנון האוניברסלי הטבוע בו. הוא זונח אותם ו"מתמקד" בצלילים (פונמות) הקיימים לשפת אמו בלבד.

כבר בגיל 3 חודשים התינוק מזהה את שמו, והוא עשוי להבין את משמעותן של כ-50 מילים הרבה לפני שיאמר אחת מהן. בגיל 3 עד 5 חודשים התינוק מתחיל להגות צלילים שונים ומוזרים. הוא מתחיל "לאמן" את מיתרי הקול שלו. הצלילים הראשונים שלומדים תינוקות להפיק הם "אאההה" ו-"אוווו".

בין גיל 5 עד 8 חודשים מתחיל שלב המלמול (babbling). זהו שלב שבו התינוק מחבר רצפים ראשוניים של עיצור ותנועה ויוצר הברות. תינוקות לקויי שמיעה לא עוברים את שלב המלמול, ולרוב אם הוא לא מתרחש עד גיל שנה, זהו אחד הסימנים ללקות שמיעה. העיצורים הראשונים שהוגים תינוקות בכל השפות הם הפוצצים. תחילה הדו-שפתיים  B, P M, ובהמשך גם D ו-G (גימ"ל כמו במילה "גמל"). בהמשך מצטרפות הברות נוספות לרפרטואר של הפעוט.

בחודש התשיעי כבר מפטפט התינוק 'משפטים' ארוכים המורכבים מכל ההברות שהוא יודע. "משפט" כזה יכול להיות רצף של הברות חסר משמעות. בשלב מסוים מתרחשת גם תופעה שמכונה "לקיחת תור" (turn taking). התינוק מודע ליחסי דובר ונמען ו'מדבר' אל האחר בתורו.

כבר בחודש העשירי או האחד עשר התינוק מקבל קלט בלתי פוסק של שיחה. חשוב לחשוף את התינוק לשיחה לא רק מבחינת התוכן, אלא גם להרגיל אותו להבין את הכוונות התקשורתיות. התינוק מבצע פעולות של לקיחת תור, משחקי חיקוי ותגובות לאינטונציה.

המילה הראשונה של התינוק עשויה להופיע בין גיל שנה עד שנה וחצי. בגיל זה בערך מתחיל התינוק להצמיד באופן שיטתי מילה מסוימת וקבועה לעצם מסוים. למשל ב"האו-האו" הוא מתכוון תמיד לכלב או ב"דדו" - לכדור. לא חייב להיות קשר בין מילת התינוק למילה המקובלת לעצם או לצליל שאותו עצם משמיע, די בכך שיבינו שבצליל זה כוונתו תמיד לאותו עצם, או לאותה פעולה. בסביבות גיל זה יאמר התינוק את המילה האמיתית הראשונה שלו, אך זמן רב לפני כן כבר יבין מילים רבות. הוא מקשיב ולומד להבין, ויחל לדבר, כשיהיה מאומן דיו ובשל לאמירת המילים. יש חשיבות עצומה לשיחה עם הפעוט והקראת סיפורים להעשרת ידיעתו הלשונית.

2. השלב הסימבולי – סביב גיל שנה

בגיל שנה בערך מתחילה תקופת ההסמלה. ובה מוצמד לכל אובייקט מסמן - מילה המצביעה עליו. בחירת המילים בשפות טבעיות היא שרירותית (למעט מילים אונומטופאיות כמו בקבוק, צפצוף וחרחור). אין קשר בין הצלילים הפונטיים של המילה (המסמן) לאובייקט (המסומן). הילד לומד את המילים הקיימות בשפתו. לפני שלב זה או במהלכו קיים שלב ה"ז'רגון" שבו התינוק נשמע כמפטפט שיחה שלמה עם אינטונציות משתנות הנשמעות כמו פליאה, שאלה ועוד. שלב זה לא מתרחש אצל כל התינוקות.

השלב החד-מילי

בשלב זה התינוק מבטא מילה אחת כדי להציג מבע שלם. למשל כשהתינוק אומר "בננה" הוא יכול להתכוון, "אני רוצה בננה" או "קח בננה" או "הדבר הזה הוא בננה" וכו'.

בתחילת שלב ההסמלה מתבצעת הכללה, ונוצרת גם "הכללת יתר". תחילה התינוק הוגה מילים כלליות, גנריות, כדי לבטא מכלול של דברים. למשל, "כדור" יכול להיות כל מה שעגול, "דובי" - כל צעצוע או "כלב" – כל חיה. בהמשך יבצע התינוק תת-הכללה ויבחין בין מילה גנרית למילה ספציפית.

בהגיית המילים תחילה התינוק יבטא רק את סוף המילה ואז את כולה. הנטייה היא להשמיט את ההברה הראשונה. (ת)פוח, (ב)ננה.

השלב החד-מילי מתחיל בד"כ מאוד לאט – כמילה עד 4 מילים חדשות בשבוע. זוהי פעולה קוגניטיבית מורכבת יותר משעשה התינוק אי פעם – הקישור בין מילה אובייקט. ואז מופיע פרץ לקסיקלי (lexical spurt) שבו יש קצב רכישה מהיר של 10-15 מילים חדשות בשבוע ויותר.

3. שלב המבנים

צירופים דו-מיליים ותלת-מיליים. שלב זה יכול להתחיל בגיל שנה וחצי ועד שנתיים וחצי. "אימא בוא", "אבא זוז" "תיק אבא" "בובה פה". מגיל שנתיים וחצי הילד מתחיל לעבוד על המבנה של השפה אליה הוא חשוף. יש עבודה על הדקדוק הבסיסי והמבנה התחבירי. הפעוט מתחיל לחבר מבנים מורפולוגיים יחד כמו בניין+שורש. בשלב זה יש נטייה "להמציא" מילים על בסיס אנלוגיה, גם כאלה שלא קיימות בשפה. "מתפגשים" נפגשים+בניין התפעל המבטא הדדיות; I goed במקום I went וכו'. בשלב הזה נראה כאילו יש הידרדרות בשימוש בשפה, אבל למעשה יש עבודה מסיבית על השפה. בסוף השלב הזה הילדים מדברים נורמלי. כאשר הילד מבצע "טעויות" כאלה אין לנזוף בו, אלא פשוט לחזור על מה שאמר בצורה הנכונה.

4. שלב השיח 

מגיל שלוש והלאה. נוצרת היכולת לארגן שיח רציף שההתחלה שלו היא היכולת לספר סיפור. בשיח מעורבים זיכרון, עיבוד, הבנת היחסים בין חלקי המשפט, קשר בין מאורעות, סיבה ותוצאה ורצף סיפורי (ואז...ואז...פתאום...)

מתי אפשר לחשוב שיש סיבה לדאגה?

לרוב ההורים צודקים בתחושות שלהם. יש לראות אם הילד שונה מאוד מהסביבה שלו, היעדר תקשורת, קשר עין, תגובות, קשר בין המילים לאובייקטים בעולם. בגיל שנתיים ניתן לערוך בדיקה שמיעה עם קלינאית תקשורת. בין היתר היא תבדוק כוונות תקשורתיות, הצבעה לחפץ, תשומת לב משותפת (Joint attention) ועוד. 

המאמר הינו סיכום הרצאה בנושא רכישת שפה מאת ענת הורה בדיאדה, תל-אביב עם הוספות והארות שלי.

מקורות:

הרצאה על רכישת שפה מאת ענת הורה, בדיאדה, ת"א.
Lightfoot, 1982, The central Problem

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת זהבית אהרה