אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מכתב גלוי אל שרת החינוך פרופ´ יולי תמיר


התמונה של שושנה ויג

המצב במערכת החינוך-שערורייה!

יולי היקרה,

אפשר לומר שמערכת החינוך אינה זרה לי. אפשר לומר, יולי, שאני מכירה את המערכת מבפנים ומבחוץ. כן, כאם וכמורה. אפשר לומר, יולי, שלכל שרי החינוך עד היום היו כוונות טובות. הם ביקשו להעלות את מצב החינוך על סדר היום. ולצערי, ולצער כל הציבור בישראל, כולם כשלו. כשהגעת למשרד החינוך האמנתי שעוד תבוא הישועה. היום אני פונה אלייך כאם מודאגת בלבד. כאם מודאגת לילדיי בגיל בית הספר היסודי שם המצב, לטעמי, פשוט גובל בשערורייה ארצית.אני אספר על המצב בכיתה אחת אולם המצב הוא מצב מטונימי. הוא מייצג את כל מערכת החינוך הממלכתית. לראייה, אף אחד מן הגורמים המייצגים את המערכת החינוכית שאיתם שוחחתי כדי להבין את עומקה של הבעיה, לא הכחישו ולא עצרו אותי בטענות, שאני בודה דברים. כל מי ששוחחתי עמו במהלך השנה מראשית ספטמבר עד עתה בפתחה של שנה אזרחית חדשה- 2007 הסכים עמי שאני צודקת לעילא לעילא.יולי היקרה, מערכת החינוך של ילדינו הקטנים פשוט הוזנחה בשנים האחרונות עד תום. ובמה הדבר מתבטא? אם בכיתה גימל תלמידים לא זוכים לקבל מחנכת כמה חודשים ומכניסים לכיתה מורה ממלאת מקום, אשר לא בעוונותיה, יוצאת לטיפול רפואי ולא חוזרת, המצב שערורייתי. אם כאשר מחפשים מורים כמה חודשים ולא מוצאים מורים לכיתות הייסוד, המצב פשוט נורא.ואת יודעת מדוע? המצב נורא מכמה היבטים. אני כותבת במכוון בצורת כתיבה מאוד פשוטה וברורה כדי להסביר עד כמה המצב חמור ועד כמה צריך באופן דחוף להעלות את הנושא לרמה הלאומית. אני כותבת לך, לאחר ששוחחתי עם מנהלת בית הספר והיא חיזקה את תחושותיי. אני כותבת לך לאחר ששוחחתי עם מפקחת בית הספר, ד"ר לחינוך שאף היא חיזקה את טענותיי. ואף אחד לא טען בפני שאני הוזה או חולמת. יולי תתעוררי, המערכת החינוכית קורסת והיא קורסת פשוט בתקופה שלך. עוד מעט יישארו ילדי ישראל בלא מורות או מורים. ולא יהיה מי שילמד אותם.מדוע אין מורים? יולי, אין מורים מכמה טעמים. ראשית האם ידעת שיש ירידה משמעותית במספר הנרשמים למכללות להוראה? הידעת שיש ירידה תלולה בהרשמה למקצועות ההומאניים באוניברסיטאות? וכן, רק שם "נולדים" מורים. כן, יולי, במקום לטפח את המקומות שמהם תבוא הישועה. במקום להאדיר את המכללות ולהפוך את חוויית לימוד ההוראה למשימה לאומית "מייבשים" את המכללות. לייבש מכללות בעיניי הוא פשוט מחדל לאומי.יולי, הידעת שמקצוע ההוראה הופך לאחד המקצועות הנחותים במדינת ישראל ואין איש שקם ומצפצף? הידעת יולי, הילדים היקרים שלנו נותרים בלא מנהיגים. הילדים נותרים בלא דמות לחיקוי, והם במקום לפרוח נובלים כבר מכיתה גימל? הידעת שאני כאם חשה שהילדים האלה שאין להם מחנכת משמעותית במשך כמה חודשים לא מבינים עדיין עד כמה המצב קשה? הילדה שלי בכיתה גימל מייצגת את ילדי ישראל כי נמסר לי שיש עוד מקומות רבים בהם לא מוצאים מורות לאייש תפקידים שמתפנים במערכת. יולי, הארץ זועקת מפיות ילדינו. והם עדיין לא יודעים לזעוק ואני זועקת בשמם.את יודעת חיכיתי שבוע שבועיים והתאפקתי והבלגתי ולא, אל תחשבי שאני אוהבת להיות מעורבת. אני שונאת להיות חברה בוועד ההורים, אני אוהבת לדאוג לילדיי בכוחות עצמי ורק לעתים נדירות אני מצליחה להתלהם. אני מתרגזת רק כאשר אני רואה שמערכת מופקרת שמן הראש עד הייסוד אין מנהיגות. ויולי, צריך לקחת החלטה היום! וכן, היום ולא מחר. מחר אנו נבכה כולנו על מחדלי החינוך. שערוריית החינוך שהלך והדרדר למצבו הנוכחי תעיק עלינו כעם שנים רבות.ניסיתי לברר אף שלא איכפת לי היכן ימצאו מורה. כן, לא איכפת לי שיורידו מורה מן הירח רק כדי שבכיתה גימל בבית ספר יסודי בנתניה תהיה מורה מחנכת, וכן גם מורה לתורה חסרה. צריך מורות וצריך עכשיו! יולי, המלחמה האמיתית היא כאן באיוש המשרות. אני פונה אלייך להירתם במלוא המשאבים שיש לך. להירתם במלוא הכוח שעדיין נשאר בך כדי למצוא פתרונות לבעיות שצצות במערכת החינוכית. צריך להשקיע את מרב המשאבים, יולי, כדי להפוך את מקצוע ההוראה למקצוע אטרקטיבי. לא ייתכן שבראשית המאה העשרים ואחת תהפוך ההוראה למקצוע דחוי. ההוראה הפכה למקצוע שהוא ברירת מחדל. אנשים לא בוחרים במקצוע ההוראה, גם נשים וגם גברים כי הוא הפך למקצוע "טמא". הוא הפך למקצוע שנעלם ממנו המעוף. אין מעוף למקצוע כי תנאי ההעסקה, לצערי, אינם מלהיבים לכל הדעות. הכיתות צפופות, את זה כולנו כבר יודעים וכולנו חשים בזה. ומלבד זה כבר אמרתי המקצוע אינו מלהיב כי אין תחושה שמישהו מוכן להשקיע בחינוך. אם מורים לא באים למקצוע יותר בשליחות, צריך למנף את המקצוע. אין יותר אידיאולוגים, יולי. זהו נגמר עידן "דור הנפילים" בחינוך. היום מורה חדש מרוויח לכל היותר 3000 שקל וזהו המצב האופטימאלי. הוא, המורה החדש, אמור לתפקד במיטבו בכיתה שיש בה ארבעים תלמידים ויש, שמעתי, יותר. דהיינו במקום להתחיל ליישם את כל התיאוריות החינוכיות החדשות הוא נכנס למלחמת הישרדות בכיתה צפופה שיש בה בוודאי לא מעט תופעות של הפרעות, בעיות קשב ריכוז ובעיות למידה וכן הלאה.אז תגידי לי, יולי מי ירצה להיות מורה? מי ירצה בכלל ללמד במשכורת שאף שכר המינימום גבוה ממנו. וכן, יולי היקרה, נדמה להורים שהמשכורות גדלות עם גידול שנות הוותק, או עם צבירת גמולי השתלמות או צבירת תארים. אני עם וותק מעל לעשרים שנה עם תואר שני מתביישת להביא הביתה את תלוש המשכורת שלי. בעלי פשוט לא מאמין. הוא כל פעם מחדש אומר לי לגשת לבדוק את מרכיבי השכר שלי. הוא פשוט לא מאמין שאני מרוויחה כל כך מעט עם כל כך הרבה ניסיון וכל כך הרבה השקעה מקצועית. אני ממשיכה ללמד כי אני עדיין מאמינה בשליחות, ואלה המורים במערכת רובם נשארים רק ,אבל רק, בשל תחושת השליחות שעדיין מפעמת בהם.אין מורים יולי, אם מי שכבר הלך ללמוד הוראה בסמינר מצא לעצמו עבודה מסודרת ושקטה בבנק. עבודה מסודרת בלי כאב ראש ששכרה לצידה. כשלא משלמים אין סיבה שמישהו יגיע לעבודה. שכר הוגן הוא התנאי ההכרחי להפוך את מקצוע ההוראה למקצוע הגון. מקצוע הגון שיעריכו את מי שעובד בו. כאשר מזלזלים במורה משלמים לו שכר מזלזל. כאשר מזלזלים בשכר המורה לא מגיעים גם בעלי המוטיבאציה ובעלי הרצון ובעלי השליחות. כאשר לא משלמים למורה אין טעם לדרוש ממנו להשקיע משאבים רבים והוא מראש מוצא את עצמו מחוץ למערכת.צריך להתעורר היום ולא מחר, יולי. אמא מודאגת,שושנה ויג

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת שושנה ויג